חברת האשראי שביישה אותי - והמונופול הדורסני שעוצר מהפכה אדירה בישראל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת האשראי שביישה אותי - והמונופול הדורסני שעוצר מהפכה אדירה בישראל

הארנק האלקטרוני מחליף בחו"ל את המזומן ואת כרטיס האשראי, אבל בישראל יחלפו שנים לפני שזה יקרה ■ הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מעכבים את החדרת הטכנולוגיה שמאפשרת זאת

54תגובות
SPAIN MWC2017
בלומברג

לפני כמה שבועות ביצענו הזמנה חריגה בכרטיס האשראי באינטרנט. ההזמנה, במוסד גדול ומוכר, לא כובדה. לא חשדנו לרגע באותו מוסד שאינו מוכן לספק לנו סחורה. הסיבה לאי־כיבוד ההזמנה היתה כמובן סירוב של חברת כרטיסי האשראי הישראלית, שתוכנת החריגים שלה זיהתה הזמנה חשודה, וחסמה אותה מיידית.

ייאמר לזכותה של חברת כרטיסי האשראי שבתוך דקות קיבלנו הודעת SMS שביקש לדעת אם אנחנו מאשרים את העסקה, ולאחר שאישרנו — העסקה כובדה. ייאמר לחובתה של החברה, שחברות אחרות בעולם אינן מביישות את לקוחותיהן בכך שהן חוסמות להם עסקות לגיטימיות. בחו"ל לא מקובל לחסום עסקות בכרטיסי אשראי, בוודאי שלא בעסקות שנעשות כשהכרטיס מוצג בפני בית העסק, אבל גם בעסקות שנעשות מרחוק, ללא הצגת כרטיס. תוכנות מתקדמות שבהן משתמשות חברות כרטיסי אשראי מאפשרות לא לחסום עסקות לשווא.

התחכום של תוכנת זיהוי החריגים של חברות כרטיסי האשראי הישראליות הוא אמנם רב, ולכן שיעור הונאות כרטיסי האשראי בישראל נמוך, אבל זה אינו תירוץ משכנע לכך שהפטנט של תוכנת חריגים כאמצעי אבטחה מפני הונאות מקובל רק בישראל — ולא במדינות מתקדמות אחרות. שם, בעולם הנאור, כבר מזמן משתמשים בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים בהרבה, שבישראל מסרבים לאמצם, ולא רק בגלל חשש מהונאות.

הסיבה לכך היא שבמדינות רבות בחו"ל, במקום תוכנת חריגים מטרידה שחוסמת עסקות, קיים תקן האבטחה EMV. התקן מחייב התאמה של כרטיס האשראי (באמצעות שבב המוטבע בכרטיס), והתאמה של מסופי כרטיסי האשראי בבתי העסק כך שיתאימו לתקן. בנוסף, התקן מחייב הקשת קוד סודי — קוד הכספומט — בעת התשלום בכרטיס. זהו אמצעי האבטחה: במקום תוכנת חריגים, שמזהה בדיעבד כרטיס גנוב בגלל פעילות חשודה המתבצעת בכרטיס, יש צורך בקוד הסודי, כך שמלכתחילה לא ניתן להשתמש בכרטיס גנוב. ניתן להבחין שזהו פתרון הרבה יותר פשוט, הרבה יותר בטוח והרבה יותר מתקדם.

הרווח הנקי של שב"א (מתג סליקת האשראי), במיליוני שקלים

איום התחרות

תקן ה–EMV מאפשר הרבה יותר ממניעת הונאות. הפס המגנטי בכרטיס האשראי הוא טכנולוגיה מיושנת וקלה לפריצה, וה–EMV שמחליף אותה מאפשר לשלם ללא מגע (תשלום contactless). תשלומים כאלה הם העתיד של עולם התשלומים. הם מאפשרים לשלם באמצעות ארנק אלקטרוני — על ידי הצמדת המכשיר הסלולרי למסוף כרטיס האשראי בבית העסק — והעולם כולו צועד במהירות לעברם, במהפכה שממגרת גם את השימוש במזומן וייתכן שגם את השימוש בכרטיסי אשראי. בחלק מהמדינות, כמו מדינה זניחה העונה לשם סין, הארנק האלקטרוני כבר מיגר את כרטיס האשראי.

הארנק האלקטרוני אינו רק חידוש טכנולוגי — הוא עשוי להיות גם חידוש פיננסי, ביצירת תחרות לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. לא ירחק היום שבו הכסף שעובר בתשלומי המובייל יהיה כזה שצבור עבורנו לא בכרטיס האשראי או בבנק שלנו, אלא גם אצל ספקים מתחרים לבנקים, כדוגמת פייפאל. אם כך, השינויים בתחום התשלומים הם בו זמנית מהפכה דיגיטלית, מהפכת תשלומים ומהפכה פיננסית.

אלא שכל זה פוסח על ישראל, כי בישראל אין EMV. חברות כרטיסי האשראי מרגישות בטוחות מספיק עם תוכנת זיהוי החריגים שלהן, ואינן מרגישות צורך להצטרף לעולם המתקדם במעבר ל–EMV. למעשה, יש מקום סביר לחשד שההפך הוא הנכון, וחברות כרטיסי האשראי, יחד עם הבנקים, מעכבות את המעבר ל–EMV, בגלל האיום התחרותי שהוא מביא עמו: בנק ישראל קבע כי סולקים חדשים, שיתחרו בחברות כרטיסי האשראי, יהיו חייבים לעבוד רק בתקן EMV, ולכן ככל שיש פחות מסופי EMV בישראל, כך ירחק היום שבו יכנסו סולקים מתחרים לשוק. בנוסף, גם החברה השולטת במערכת המחשב של תשלומי כרטיסי האשראי, שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) — שהיא מונופול המוחזק בידי הבנקים — רואה ב–EMV סיכון תחרותי, מכיוון שהיא עוסקת גם במכירת מסופי כרטיסי אשראי לבתי העסק ושולטת בענף ללא מצרים, ובמכירת המסופים תומכי ה–EMV יש לה מתחרים כמו החברות וריפון או כספיט.

בקיצור, לקבוצות הריכוז השולטות בשוק כרטיסי האשראי בישראל — הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ושב"א — ממש לא בוער לעבור לעידן ה–EMV, וכך המעבר הזה מתנהל לו בעצלתיים. בנק ישראל אמנם קבע שבתי עסק חדשים חייבים לעבור למסופי EMV, אבל ההצטרפות של עסקים חדשים היא אטית. מה עוד שבנק ישראל החריג מכך סניפים חדשים של רשתות קיימות, כך שבפועל חלק גדול מבתי העסק הנפתחים בישראל ממשיכים לפעול עם הטכנולוגיה הישנה.

לא הצלחנו לקבל מבנק ישראל או משב"א נתונים על חדירת ה–EMV למסופים בבתי עסק בישראל, אבל מנכ"ל וריפון ישראל, דן סופר, מעריך שרק אחוזים בודדים מבתי העסק כבר מחוברים לטכנולוגית ה–EMV, ושבקצב הזה יחלפו שנים לפני שה–EMV ייהפך לטכנולוגיה השלטת בשוק הסליקה הישראלי. המשמעות היא כמובן עיכוב בפתיחת התחרות בשוק הסליקה של כרטיסי אשראי, וכמובן עיכוב בהטמעת עידן תשלומי המובייל והארנק האלקטרוני בישראל. אנחנו נמשיך לקבל ביטולי עסקות עוד שנים ארוכות, ונאלץ לחיות עם זה בשלום.

הבנקים מרוויחים, ישראל ממשיכה לפגר

הדבר המצער הוא שיש לרגולטורים בישראל הזדמנות פז להכריח את חברות כרטיסי האשראי לעבור במהירות לעידן ה–EMV, אלא שנראה כי ההזדמנות הזאת עלולה להיות מוחמצת. בנק ישראל יכול היה לחייב את כל בתי העסק בישראל, חדשים וקיימים כאחד, לעבור לתקן בהקדם. הבעיה היא שהחלפת המסופים כרוכה בעלות, שבתי עסק — בעיקר הקטנים שבהם — מתקשים לעמוד בה. הצעד המתבקש היה להטיל את העלות על הבנקים, שב"א וחברות כרטיסי האשראי, ויש לכך תקדים. הדור הקודם של המסופים הוחלף ב–2003, ואז היו אלה הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שמימנו את ההחלפה עבור בתי העסק באמצעות ההכנסות הגדולות שלהם בשב"א. מדוע לא לחזור על התרגיל גם כעת?

אלא שההפך עומד לקרות. רשות ההגבלים העסקיים פירסמה ערב ראש השנה החלטה בנוגע לחיוב מונופול שב"א להיפתח לתחרות. המונופול הדורסני הזה, שמחזיק בכל שוק כרטיסי האשראי בישראל, ומוחזק בידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הקיימות, נמצא על הכוונת של רשות ההגבלים מאז 2002. אז קבעה רשות ההגבלים ששב"א היא הסדר כובל של הבנקים, ושהיא מונופול מוחלט: לא ניתן לשלם בכרטיס אשראי בישראל בלי לעבור דרך המחשבים של שב"א. לכן הרשות הטילה עליה פיקוח מחירים וכן איסור חלוקת דיווידנדים, וזאת כדי שהבנקים לא ישתמשו במונופול של שב"א כאמצעי לגבות עמלות מטורפות מבתי העסק, להגדיל את רווחי שב"א, ולאחר מכן למשוך את הרווחים העודפים לכיסיהם.

מאז 2002 נמצאת שב"א תחת פיקוח מחירים, והרווחים הצבורים שלה אינה מחולקים. בחלוף 15 שנה, נצברו בשב"א רווחים המוערכים במאות מיליוני שקלים. ערב החג פירסמה רשות ההגבלים שתי החלטות בנוגע לכך. החלטה אחת חייבה את שב"א לפתוח את המחשבים שלה (פרוטוקול הפעילות שלה) לציבור הרחב, באמצעות העברת הפרוטוקול לעמותה שתהיה פתוחה בפני כל השחקנים בענף, לרבות מתחרים חדשים. זאת החלטה תחרותית חשובה.

ההחלטה השנייה היא אישור לבנקים למשוך סוף־סוף את הרווחים הצבורים בשב"א, אך בצמוד למכירת מניותיהם בשב"א. נזכיר שוועדת שטרום חייבה לפרק את המונופול של שב"א, על ידי חיוב הבנקים למכור את השליטה בחברה בתוך ארבע שנים. רשות ההגבלים החליטה לתמרץ את הבנקים לבצע את מכירת המניות עוד לפני תום ארבע השנים: ככל שהמכירה תוקדם, כך יוכלו הבנקים למשוך דיווידנדים משב"א מוקדם יותר.

ספק אם הקדמת המכירה של מניות שב"א בשנה או בשנתיים בלבד מצדיקה את התמריץ — בסך מאות מיליוני שקלים — שיקבלו הבנקים. בתוך כך, רשות ההגבלים ובנק ישראל יאבדו את המנוף שהיה להם, בדמות הרווחים הכלואים בשב"א, להמריץ את החדרת ה–EMV. כשם שב–2003 מומנה החלפת המסופים בידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי באמצעות שב"א, ניתן היה לממן את החלפת המסופים גם היום באמצעות הכספים הכלואים (או לפחות חלקם). נזכיר כי מקורם של הכספים האלה ברווח עודף של מונופול מוחלט, והצדק הפואטי היה לחייב את המונופול להשתמש ברווחיו כדי לקדם את פתיחת הענף לתחרות.

אלא שזה לא קרה. רשות ההגבלים שיחררה את הרווחים לבנקים ללא תנאי משמעותי, בנק ישראל גם הוא לא התנה את השימוש ברווחים הכלואים, וכאמור, אין כל חיוב של בתי העסק בישראל לעבור כולם ל–EMV בתוך פרק זמן קצוב. כך הבנקים מרוויחים דיווידנדים, חברות כרטיסי האשראי ושב"א מרוויחות עיכוב של התחרות, וישראל ממשיכה לפגר שנות דור אחרי העולם בהחדרת הטכנולוגיה של הארנק האלקטרוני.

בנק ישראל מסר בתגובה כי תהליך ההסבה ל–EMV הדרגתי מטבעו, בדומה לתהליכים דומים בעולם. בנוגע לכספי הדיווידנד מסר הבנק כי "הנחיה מסוג זה אינה בסמכות בנק ישראל. עם זאת, משרד הכלכלה הציע לבחון חלופות למתווה מימון לסיוע הסבת עסקים קטנים ל–EMV, והפיקוח על הבנקים מסייע בבחינה זו".

משב"א נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות השקיעה החברה על חשבונה יותר מ–10 מיליון שקל בפיתוח הטכנולוגי של מערכת הסליקה הישראלית הפעילה והקיימת כיום, ובפיתוח והתאמה של מערכת EMV מתקדמת ובטוחה המתאימה לצורכי המשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#