מערכת הביטחון מסרבת להתייעל: דורשת עוד 3 מיליארד שקל בשנה

זאת נוסף על הגדלת תקציב של 3 מיליארד שקל בשנה שקבעה לה ועדת ברודט

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

מערכת הביטחון אינה מסתפקת בתוספת התקציב, 3 מיליארד שקל בשנה, שקבעה לה הוועדה בראשות מנכ"ל האוצר לשעבר, דוד ברודט. לדעתה, תוכל לעמוד במשימות שמוטלות עליה רק אם תקציבה יגדל בעוד 2-3 מיליארד שקל בשנה. משמעות דרישות מערכת הביטחון היא הגדלת תקציבה ממקורות מקומיים ב-16% ב-2008.

ישיבת הממשלה הקובעת על תקציב המדינה ל-2008 נדחתה ביום חמישי האחרון שוב, הפעם ליום חמישי בשבוע הבא. הממשלה אמורה לדון היום בהמלצות ועדת ברודט לתקציב הביטחון. במרכז המלצות הועדה קביעת תקציב רב שנתי למערכת הביטחון ל-2008-2017, כולל תוספת של 3 מיליארד שקל לבסיס התקציב השנתי של מערכת הביטחון.

ההמלצות התקבלו במורת רוח רבה מאוד במשרד האוצר ובמשרד הביטחון. במשרד האוצר סבורים כי תקציב הביטחון גם היום גדול מספיק ועונה על צורכי המערכת. עוד אמרו כי התוספת לביטחון תפגע בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה. לעומת זאת, במערכת הביטחון סבורים כי התוספת קטנה מדי ולא תאפשר לצה"ל להתמודד עם האיומים העומדים בפתח. לא מן הנמנע כי שר הביטחון, אהוד ברק, יצביע בממשלה נגד המלצות ועדת ברודט. במקרה זה גם שר האוצר, רוני בר-און, יצביע נגד הדו"ח.

ביום חמישי האחרון התקיים בלשכת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ובראשותו דיון רב משתתפים בהמלצות ועדת ברודט לתקציב הביטחון, כולל השלכות ההמלצות על תקציב המדינה ותקציב הביטחון ל-2008. בדיון השתתפו שרי הביטחון, שר האוצר, ראשי מערכת הביטחון, הרמטכ"ל, סגנו, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, בכירים באוצר, וגם ארבעה מאנשי צוות ועדת ברודט - דוד ברודט, פרופ' מנואל טרכטנברג, אלי הורביץ וקרנית פלוג.

בדיון העלו ראשי מערכת הביטחון כמה טענות נגד מסקנות ועדת ברודט והבהירו כי לא יוכלו לעמוד בביצוען. לדבריהם, תוספת התקציב שהוועדה קבעה למערכת הביטחון, 3 מיליארד שקל בשנה, אינה מספיקה. תקציב מערכת הביטחון צריך לעלות מדרגה, הוסיפו, כדי שהמערכת תוכל להתמודד עם האיומים החדשים על ישראל, כולל בפרויקטים רב שנתיים. לפיכך, מערכת הביטחון זקוקה לעוד 2-3 מיליארד שקל בשנה.

ראשי מערכת הביטחון ציינו בפגישה כמה פרויקטים חיוניים, שעלות כל אחד מהם מאות מיליוני שקלים. זאת ועוד: אנשי מערכת הביטחון הפתיעו בדיון כאשר הודיעו כי לא יעמדו בחלק מהמלצות ועדת ברודט להתייעלות במערכת הביטחון, בשיעור של 30 מיליארד שקל בעשור הקרוב. למשל, מערכת הביטחון אינה מוכנה לפגוע בתנאי העבודה של אנשי הקבע, ואינה מוכנה להתחיב לצמצום עלויות הקבע בעשור הקרוב.

בר-און אמר בישיבה כי דרישות מערכת הביטחון גדולות מאוד, והוסיף כי הופתע מהדרישות החדשות של המערכת לתוספת של 2-3 מיליארד שקל. לדבריו, מכיוון שתקציב המדינה ל-2008 נמצא בשלבי גיבוש אחרונים יהיה קשה מאוד להיענות לדרישות החדשות. בר-און ציין כי לא יהיה מוכן לקיים רק את החלק בדו"ח ברודט המדבר על תוספת תקציב למערכת הביטחון - בלי שזו תקיים אחת לאחת את כל הדרישות שהדו"ח מטיל עליה בתחום ההתייעלות.

דו"ח ברודט קובע כי יעשה שינוי בהמלצותיו בשני מקרים: מלחמה או נסיגה בצמיחה לנפש בישראל לצמיחה שלילית. הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, אמר כי המדינה אינה צריכה להמתין להידרדרות לצמיחה שלילית לנפש, וכי יש לקבוע מועד מוקדם יותר לפתיחת הדו"ח. לדבריו, צה"ל אף פעם אינו מסתפק בכספים שהוא מקבל, וכפי שהוא מנתח תמיד - גם אם יקבל את כל מה שהוא דורש הוא תמיד ימצא סיבות לדרישות נוספות, כמו הקמת הגדר בגבול מצרים. החלטה להיענות לדרישות החדשות של מערכת הביטחון, הוסיף, משמעה יצירת מדרגה גבוהה יותר לדרישות של הביטחון בעתיד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker