עץ או פלי דיגיטלי: האם הפנסיה שלנו תושקע בביטקוין? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עץ או פלי דיגיטלי: האם הפנסיה שלנו תושקע בביטקוין?

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית העניקה הכשר למטבע הדיגיטלי - ושוויו זינק ל-5,856 דולר ■ התשואות החריגות שמניב הביטקוין ודאי יפתו את בתי ההשקעות וחברות הביטוח להשקיע בו ■ עם זאת, יש בו סיכונים שאינם קיימים באפיקי השקעה מסורתיים

6תגובות
ביטקוין, דוגמה למטבע דיגיטלי
בלומברג

"הגיע הזמן שבנקים מרכזיים ורגולטורים יתחילו להתייחס ברצינות למטבעות דיגיטליים" — כך אמרה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בסוף השבוע שעבר. דבריה של לגארד מקבלים משנה תוקף לאחר שביממה האחרונה הרקיע הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הגדול ביותר במונחי שווי שוק, לשיא של יותר מ-5,856 דולר ליחידה, לאחר שהשיא הקודם שנקבע לפני כחודש היה כ-5,100 דולר.

גל העליות הנוכחי התחיל בעקבות שמועות על כך שבסין שוקלים לאפשר מסחר במטבע הדיגיטלי לאחר שתיקבע רגולציה בתחום — אף שהמסחר במדינה נאסר לפני כחודש. סין היא שחקנית מרכזית בתחום המטבעות הדיגיטליים. 70% מ"כריית" המטבעות החדשים — פעולה שמצריכה כוח מחשוב גדול, ולכן חשמל זול — נעשית בה. לגארד הוסיפה: ״המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים לוקחים סיכונים גדולים בכך שאינם מבינים את המוצרים הפיננסיים המתהווים, שכבר מתחילים לטלטל את עולם השירותים הפיננסיים והתשלומים. אנחנו הולכים לראות שיבושים משמעותיים. אנחנו צריכים להיזהר לא לתייג את התחום כהונאה. זה הרבה יותר מזה.

האמירה של לגארד היא למעשה סוג של הכשר לתעשיית המטבעות הווירטואליים. לאור התשואה הגבוהה שהביטקוין וחלק מהמטבעות הדיגיטליים הניבו, עולה השאלה אם אנו עשויים לראותם כחלק מאפיק השקעה בחיסכון הפנסיוני שלנו — בטח לאחר שקיבלו הכשר מיו״ר קרן המטבע הבינלאומית.

כריסטין לגארד
בלומברג

כחוסכים לפנסיה, אנחנו אמורים להיפגש עם החיסכון הפנסיוני בגיל פרישה, כלומר בטווח זמן של עד 50 שנה. התנודות השנתיות בשוק ההון אינן אמורות להטריד אותנו, שכן יש לכסף זמן עד שנזדקק לו. ככל שמשך הזמן לקראת הפנסיה מתקצר, יש להקטין את הסיכון, אך גם בעת היציאה לפניסה נותרות לנו, לפחות לפי הממוצעים הנוכחיים, 20 שנה לפחות. משך זמן זה גדל ככל שתוחלת החיים מתארכת וגיל הפרישה לא משתנה.

כאן נכנסות לתמונה ועדות ההשקעות. ועדת ההשקעות היא הלב של החיסכון ארוך הטווח בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח. תפקידה להחליט בצורה פרטנית על אופן ההשקעות — החל בכיצד יש לחלק את הנכסים בין ההשקעה בישראל להשקעה בחו״ל וכלה באיזה שיעור להחזיק בכל נייר בתיק ההשקעות.

הבעיה היא שבחלק מהגופים המוסדיים ועדת ההשקעות מורכבת גם מאנשים שאינם אנשי השקעות. אמנם לא מדובר בהכרח בנקודה פסולה — לעתים הם מסוגלים להאיר על חשיבה מחוץ לקופסה — אך בנושא מקצועי כמו השקעות והיכולת לקחת סיכונים מחושבים כדי להשיא תשואה גבוה לעמיתים, נדרשת מידה רבה של מקצועיות והיכרות רבת שנים עם תחום ההשקעות.

הדומיננטיות של ועדת ההשקעות משתנה בין הגופים המוסדיים הציבוריים, כמו חברות הביטוח, לבין הגופים המוסדיים שמוחזקים בבעלות פרטית, כמו ילין לפידות או אלטשולר שחם או אנליסט. בחברות הביטוח ובחברות ההשקעה הגדולות ועדת ההשקעות עשויה להיות חלבית, ולהימנע מהשקעות בסיכון גבוה גם אם המשמעות היא תשואה נמוכה יותר אל מול המתחרים. לעומת זאת, בגופים שמוחזקים בבעלות פרטית, מנהלי בתי השקעות, שהם גם מנהלי ההשקעות הראשיים, הם חלק מוועדת ההשקעות, והם יקבעו את הטון. עכשיו תחשבו מה יקרה למנהל השקעות שחש כי כנפיו מקוצצות על ידי ועדת ההשקעות. אם הוא טוב, הוא ימצא מהר מאוד את דרכו לאחת מקרנות הגידור המובילות, ואם הוא פחות טוב — הוא מן הסתם יישאר.

הפיתוי להשקיע בביטקוין לנוכח התשואות הגבוהות שהוא מניב מובן מאוד.
כך בהשקעה יחסית קטנה אפשר להציג עודף תשואה גבוה מאוד. הפיתוי אף
גדול יותר כשמנהלי השקעות נדרשים גם לספק תשואה בטווח הקצר, כדי
לשרת את האינטרסים של מנהלי המכירות שלהם.
ואולם בעוד ההשקעה במטבעות רגילים כמו דולר ויורו יכולה להישען על בסיס ניתוח
כלכלי כמו מצב המשק, רמת הריבית, צפי להתנהלות הריבית והתנהלות הבנק המרכזי
שאחראי על המטבע, כל אלה אינם קיימים בביטקוין. ערכו נקבע רק על בסיס הביקוש
וההיצע בשוק, כשגם הכוחות הגדולים שמחזיקים במרתפי המחשב שלהם מאות
ביטקוינים אינם ידועים לציבור. טוב יעשו המוסדיים אם למרות התשואות הגבוהות יידעו
לוותר על השקעה בביטקוין, וייצמדו להשקעות המשעממות כמו תשתיות, שאמורות
להניב תשואה חד־ספרתית גבוהה לאורך שנים בביטחון יחסי.

הטלת מטבע דיגיטלי - כדאית או מסוכנת?

מבנה הנכסים שבו בוחרת קופת הגמל או קרן הפנסיה להשקיע נגזר גם מהרכב העמיתים בה. באותה קופה יכולים להיות עמיתים שהם רק בשלב תחילת החיסכון, כלומר מפקידים את כספם, בעוד חלק כבר פרשו לפנסיה, והם כבר לא מפקידים יותר — אלא מקבלים גמלה חודשית. המשמעות היא שהקופה צריכה לוודא שבכל חודש יש לה מספיק כסף נזיל, כלומר כסף שלא מושקע, כדי לשלם למקבלי הגמלה, ובמקביל, שיתרת הכספים מושקעים בנכסים מניבי תשואה. השאלה היא אם להשקיע בנכסים לא נזילים, כאלה שהתשואה עליהם יותר גבוהה, או בנכסים נזילים שהתשואה עליהם נמוכה יותר.

בעבר אמר יהודה בן אסייג, מנכ"ל קרן הפנסיה הגדולה בישראל מנורה מבטחים ומי שמונה לא מזמן למנכ"ל מנורה: ״אם אפרוש בפניך את תזרים המזומנים העתידי של כל חוסך וחוסך, תראה שהתזרים נמשך עד 2080–2090. אין השקעות לטווח ארוך כל כך. ניתן ליצור מסגרת נוספת, חוץ מהאג״ח המיועדות, שבה המדינה תוכל לספק לשוק ההון השקעות ארוכות טווח ולאפשר השקעות בתשתיות שכל כך נזקקים להן בישראל. מבחינת גוף חיסכון ארוך טווח, השקעה בתשתית היא השקעה ארוכת טווח שמתאימה לו מאוד״.

חלק ממנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים יודעים שהגיעו לפרק זמן של כמה שנים, ובתקופה זו הם אמורים לבלוט. לכן הם לא ימהרו להשקיע בפרויקט תשתית כזה שמעניק תשואה של 5% ל–30 שנה, אלא יעדיפו הברקה נקודתית שתביא לחשיפתם כמנהלי השקעות ותאפשר להם למצוא את הג׳וב הבא. אך הצרה עם הברקות נקודתיות הן שזה יכול להיות צל"ש או טר"ש. מי שאמורה למנוע את זה היא ועדת ההשקעות, אך היא תתקשה למצוא את הקו הדק בין השקעה שהיא הצלחה מסחררת או כישלון חרוץ, לבין השקעה ברמת סיכון גבוה יותר — שתישא פרי גם לטווח הארוך. השקעה בביטקוין בהחלט יכולה להניף את התשואות למעלה בטווח הקצר.

מתקרב ל-6,000 דולר

יש להפריד בין הביטקוין והאיתריום שתופסים מקום כמטבע לכל דבר, לבין מטבעות דיגטליים אחרים שמקורם ב–ICO Initial Coin Offering)). ICO הוא מהלך שבו חברות, לרוב חברות טכנולוגיה, מגייסות הון מהציבור לפיתוח של מיזם חדש, ובתמורה מעניקות למשקיעים בהן אסימונים (Tokens). במקרים רבים, בסמוך למועד ההנפקה אין לאסימונים האלה שימוש מלבד מסחר ספקולטיבי, אבל היזמים והמשקיעים מקווים שצמיחת המיזם תגביר את הדרישה לאסימונים — וערכם יעלה. זהו מודל חדש למימון פרויקטים, בעיקר על גבי רשת הבלוקציין.

ICOs הם סוג של הימור על סטארט־אפ שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים מאוד, כך שיש לקוות כי למרות התשואות הגבוהות שהם הניבו למשקיעים — יימנעו מנהלי החיסכון הפנסיוני מהימור עליהם.

עם זאת, הביטקוין, שמסתמן כמטבע שתופס יותר ויותר נפח במדינות ובעולם הריאלי, הוא מטבע העם, כפי שחובביו אוהבים לכנות אותו. שווי השוק שלו, שהגיע ל–90 מיליארד דולר, גבוה משווי השוק של גולדמן סאקס.

עם זאת, כשבאים לבחון השקעות לטווח ארוך, חייבים להתחשב גם במנגנון שמניב לחוסכים תשואה. זה נכון בין אם מדובר בניתוח חברה ובין אם מדובר בניתוח מאקרו־כלכלי שיוביל להערכות על מצב הכלכלה והריבית — ולכן גם לתחזית על התנהלות המטבע. כל זה לא קיים בביטקוין.

אי־אפשר להתעלם מהמהפכה שהמטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין מחוללים בעולם הפיננסי, אבל יש לקוות כי למרות ההכשר שנתנה לגארד למטבע הדיגיטלי, מנהלי החיסכון הפנסיוני לא יתפתו לתשואות המטורפות שהוא הניב, אלא ימשיכו לדבוק בגישה המיושנת והמסורתית של הבנת כל השקעה, בחינתה וקבלת החלטות על סמך תהליכים כלכליים שהם מבינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#