האם נשלם יותר כסף על החיסכון הפנסיוני מתחילת השנה הבאה? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם נשלם יותר כסף על החיסכון הפנסיוני מתחילת השנה הבאה?

הוראת השעה המגבילה את כפל דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ל-0.25% תפוג בסוף השנה ■ עד שנכנסה לפועל שילם הציבור כ-800 מיליון שקל בשנה לברוקרים, מתווכים ומנהלי השקעות זרים ■ לא ברור אם ההוראה תיהפך לקבועה, אך מרשות שוק ההון נמסר כי האפשרות נבחנת

5תגובות
דורית סלינגר
אמיל סלמן

בסוף השנה תפוג ההוראה של המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, המגבילה את כפל דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני וקובעת תקרה של 0.25% בשנה שניתן להוסיף לדמי הניהול השוטפים של החוסכים עבור רכישת ניהול חיצוני. המשמעות היא שהחל מינואר 2018 יוכלו הגופים המוסדיים לגבות מהעמיתים גם את דמי הניהול שאינם דמי ניהול שוטפים (המכונים גם "הוצאות ישירות").

הוצאות ישירות, המכונות גם הוצאות ניהול ההשקעות, הן תשלום שמעבירה קופת הגמל, קרן ההשתלמות או חברת הביטוח לגופים חיצוניים עבור ברוקראז' — עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים; וקסטודיאן — דמי שמירה בשל ניירות ערך סחירים וכל עמלה שגובה מי שמבצע את משמורת ניירות הערך.

כמו כן, מדובר בהוצאה הנובעת מהשקעה בניירות ערך לא סחירים או ממתן הלוואה; השקעה בזכויות במקרקעין; ניהול תביעה או תובענה; מתן משכנתאות; השקעה בקרנות השקעה, לרבות באמצעות חשבון המנוהל עבור הגוף המוסדי; תשלום למנהל תיקים זר; תשלום בגין השקעה בקרן נאמנות זרה ותשלום בגין השקעה בתעודת סל זרה.

בחוזר שהוציאה סלינגר במאי 2015 — ונקבע כהוראת שעה — היא הגבילה את גובה ההוצאות הישירות לרמה של 0.25%. עד אז לא חלה שום הגבלה על גובה ההוצאות הישירות. הציבור שילם כ–800 מיליון שקל בשנה למגוון ברוקרים, מתווכים ומנהלי השקעות זרים בעקבות השקעה של מנהלי הכספים הפנסיונים בקרנות השקעה, קרנות גידור, נדל"ן, קרנות זרות ושאר מוצרים פיננסיים אלטרנטיביים.

הוראתה של סלינגר באה לאחר קרב שניטש בינה לבין מנהלי הכספים הזרים, שטענו כי הם חסרים את יכולת ההשקעה במוצרים אלו ולכן הם נדרשים להשתמש במומחים חיצוניים וחששו כי מגבלה זו עלולה לפגוע בזרימת הכספים של המוסדיים לקרנות שבניהולם. בנוגע לאפשרות שהוראת השעה תיהפך להוראת קבע, נמסר מרשות שוק ההון: "הדבר נבחן".

בתחילת השנה הגישו עוה"ד גלעד ברנע ויצחק יערי בקשה בבית המשפט המחוזי בלוד לאישור תביעה ייצוגיות נגד קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וחברות הביטוח בטענה כי הן גבו מהחוסכים "הוצאות ישירות לניהול השקעות" (שבעבר כונו "עמלות") ללא רשות לעשות כן. התביעה היא בסכום של כ–1.25 מיליארד שקל ונוגעת לכ–4 מיליון עמיתים.

ברנע טען כי אין בהסכמים עם החברות השונות כל סעיף או הוראה המתירים להם לגבות את התשלום האמור. זאת בניגוד לדמי ניהול, שאותם גובות החברות מכוח הוראות מפורשות וברורות שקיימות בהסכם.

התובעים הצביעו על כך שהדבר הוסתר מן החוסכים במשך כל השנים, ורק בעקבות הוראה של סלינגר מ–2014 חויבו החברות המנהלות לדווח באופן גלוי ובולט על גביית "הוצאות ישירות לניהול השקעות" — אז נחשף הדבר לראשונה.
הם הוסיפו וטענו כי לחוסכים היה ברור שדמי הניהול הם התשלום היחיד הנגבה מהם, וכי הוא מהווה תשלום עבור כל הפעולות והשירותים שהחברה המנהלת מבצעת עבורם. לדברי התובעים, במקרה של פוליסות החיסכון היתה גם הטעיה של ממש במצגים ובפרסומים לחוסכים, שלפיה לא נגבה מהם שום תשלום, פרט לדמי הניהול.

התובעים כתבו כי "מותר בדין לגבות 'הוצאות ישירות לניהול השקעות' — אלא שנדרשת גם הסכמה (חוזית) לגביית התשלום — והסכמה כזו אין".
עוד הם ציינו כי הטענה שלפיה העמיתים והחוסכים ידעו כי גובים מהם התשלום, ולכן ידיעה והיעדר מחאה כמותם הסכמה, אינה רלוונטית, שכן עד 2014 התשלום היה נסתר. לפי החוק, הם טענו, "זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנון, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנון שלה".

לדבריהם, גם בדו"חות החדשים, אלה שהחלו להתפרסם לאחר החוזר של סלינגר, הצגת הדברים אינה מאפשרת להבין כראוי כי נוכו הוצאות נוספות מכספי העמית או החוסך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#