הנהגים יחסכו 224 מיליון שקל - הכנסות חברות הדלק ייחתכו

ועדת המחירים המשותפת למשרדי האנרגיה והאוצר המליצה להוריד את מרווח השיווק של חברות הדלק ב-8 אגורות לליטר ■ הרווח הגולמי של החברות צפוי לקטון ב-13%-15% ■ הרווח התפעולי במגזר תחנות התדלוק והמסחר עשוי לקטון ב-30%-40%

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחנת דלק
יורם גביזון

מניות חברות הדלק ירדו בשבוע האחרון, בעקבות פרסום דו"ח ועדת המחירים המשותפת למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר בנושא מרווח השיווק. הוועדה המליצה להוריד את מרווח השיווק בשמונה אגורות לליטר ואת עמלת התדלוק בשירות עצמי ב–16 אגורות.

ועדת המחירים אף ציינה כי כל ירידה של אגורה במחיר הבנזין משמעותה חיסכון של 28 מיליון שקל בשנה לציבור הנהגים — כך שחברות הדלק, שמרווח השיווק שלהן יופחת, יספגו מכה של 224 מיליון שקל להכנסותיהן. מרווח השיווק הוא הסכום שחברות הדלק רשאיות לגבות מהצרכן הסופי בגין הוצאות השיווק שלהן, שכוללות את עלות ההובלה והאספקה של הדלק מבית הזיקוק ועד לתחנת התדלוק, שכר העבודה בתחנה, הפחת, דמי השכירות, אחזקת התחנות ועלויות ההנהלה והכלליות.

חברות הדלק הציבוריות כוללות את פז נפט , דלק ישראל (חברה בת בבעלותה המלאה של קבוצת דלק ), דור אלון ו טן (חברת אג"ח). הפיקוח על מרווח השיווק מתייחס רק לבנזין 95, בעוד שאר סוגי הדלק המשווקים בתחנות הדלק, כמו סולר, אינם מפוקחים. החישוב של משרד האנרגיה מתייחס רק לכמויות של בנזין 95 שמשווקות בתדלוק בשירות עצמי (2.8 מיליארד ליטר בשנה), בעיקר מכיוון שהכמויות המשווקות בשירות מלא בתמורה לתוספת תשלום של 20 אגורות — אינן משמעותיות.

החישוב גם אינו מתייחס לציי הרכב, מכיוון שהחברות המחזיקות בהם עורכות מכרזים בין חברות הדלק, שמשמעותם מכרזים על מרווח השיווק. זאת, מכיוון שכל יתר מרכיבי המחיר הם מחיר הדלק הנרכש בשער בתי הזיקוק ומסים שחברות הדלק גובות עבור משרד האוצר, כמו בלו ומע"מ. מכרזים אלה מסתיימים לעתים תכופות במחיר נמוך ממרווח השיווק המפוקח, ועל כן משרד האנרגיה אינו רואה צורך בהתערבות במגזר זה.

הפגיעה ברווח הגולמי תועבר לרווח התפעולי

פז מחזיקה ב–23% ממספר תחנות הדלק בישראל וככל הנראה בנתח גדול יותר מצריכת הדלק, מכיוון שתחנותיה ממוקמות טוב יותר מתחנות הדלק של חברות הדלק האחרות. טן מחזיקה ב–5% ממספר תחנות הדלק.

הרווחיות של פעילות שיווק הדלקים בתחנות התדלוק נמוכה ועל כן הורדת מרווחי השיווק — אם תבוצע במלואה לאחר שימוע שייערך ב–9 בנובמבר — תפגע פגיעה קשה בעיקר בחברות הדלק הקטנות יחסית, שלא השכילו לייצר פעילות מסחרית כמו חנויות נוחות, מסעדות ובתי קפה סביב שיווק הדלק. חברות אלה יתקשו להעניק הנחות ולהגדיל את הכמות שהן משווקות.

הורדת מרווח השיווק על השירות העצמי בשמונה אגורות פירושה הקטנת הרווח הגולמי של החברות ב–13%. ההורדה המתוכננת של התוספת שנגבית עבור שירות מלא מ–20 ל–16 אגורות לליטר תוריד את הרווח הגולמי של החברות ב–15%. בהנחה שחברות הדלק לא יוכלו להתאים מיידית את הוצאותיהן לירידה במרווח השיווק, תועבר בטווח הקצר הפגיעה ברווח הגולמי במלואה לרווח התפעולי ותנגוס ממנו עשרות אחוזים.

חברת דור אלון, למשל, דיווחה במחצית הראשונה של 2017 על רווח תפעולי של 57 מיליון שקל, שהיה 4.8% ממחזור המכירות בניכוי בלו ומע"מ, וכלל גם את הרווח התפעולי מהפעלת חנויות נוחות ברשת אלונית, שמעלות את הרווחיות התפעולית של המגזר. בהנחה שחלקה של דור אלון במכירות הדלק דומה לנתח שלה מכלל תחנות הדלק (18%), עלולה הפחתת מרווח השיווק להקטין ב–40 מיליון שקל לשנה את הרווח התפעולי, כלומר 40% מהרווח התפעולי של החברה במגזר זה.

טן, שרשמה רווח תפעולי של 38 מיליון שקל ב–12 החודשים שהסתיימו ביוני 2017, עשויה לספוג מכה של 11 מיליון שקל במונחים שנתיים, כלומר 30% מהרווח התפעולי.

הפעולה הנוכחית של משרד האנרגיה היא הפעם השנייה בתוך שש שנים שבה מרווח השיווק מקוצץ. הפעם הקודמת התרחשה בספטמבר 2011, על רקע המחאה החברתית ומחיר הדלק שהגיע אז ל–80 דולר לחבית. מרווח השיווק הורד אז ב–22 אגורות לליטר והתוספת עבור שירות מלא הופחתה ב–15 אגורות, אלא שבעקבות ערעור שהגישו חברות הדלק צומצמה ההפחתה של מרווח השיווק בארבע אגורות לליטר, ביוני 2012.

חברות הדלק שספגו מכה קשה הגיבו להפחתת מרווח השיווק בצמצום ההנחות לציי הרכב, ובהקטנה הדרגתית של שכר הדירה ששילמו על תחנות הדלק שלא בבעלותן. תגובה נוספת היתה תהליך התייעלות שהביא להסבת חלק ניכר מתחנות הדלק לתחנות בשירות עצמי, וחסך את מרכיב כוח האדם.

מהלכים אלה שיקמו את רווחיותן ואיפשרו לחברות כמו סונול להימכר לקבוצות בראשות דודי ויסמן. גם חברות אחרות עברו ידיים, למשל טן, שנקנתה בידי איפקס, בעקבות קשייו הפיננסיים של אליעזר פישמן. דוגמה נוספת היא דור אלון, שעברה לידיו של מוטי בן משה, בעקבות קשייה של קבוצת אלון רבוע כחול.

נראה שהפעם יתקשו חברות הדלק לחזור על מהלכי התייעלות כה אגרסיביים. חברות הדלק צפויות לטעון בשימוע כי משרד האנרגיה אינו עקבי בהעמסת ההוצאות של תחנת הדלק בין שיווק הבנזין שנמצא בפיקוח לבין שיווק הדלקים שאינם בפיקוח. לטענת חברות הדלק, המשרד הגדיל בחישוב הנוכחי את חלקן של הוצאות כוח האדם, שהועמסו על פעילות הדלקים שאינה בפיקוח. החברות יחזרו על הטענה ששיטת העדכון של מרווח השיווק באמצעות הצמדתו למדד המחירים לצרכן בניכוי רכיב התייעלות של 1% בשנה אינה משקפת את הוצאות הייצור של תחנות התדלוק, שכוללות רכיבים שעלו בשיעור חד בהרבה משיעור עליית מדד המחירים מ–2011, כמו שכר המינימום, שכר הדירה והחשמל.

יתרה מזאת, לטענת החברות, הורדת מרווח השיווק בכל חמש שנים אינה מאפשרת לבצע השקעות בהקמת תחנות דלק חדשות, מכיוון שתקופת ההחזר של ההשקעה ארוכה מחמש שנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker