בעקבות סופות ההוריקן: איך הפכה השקעה בקטסטרופה לאטרקטיבית? - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות סופות ההוריקן: איך הפכה השקעה בקטסטרופה לאטרקטיבית?

חברות הביטוח הגדולות בעולם, שסופגות את עיקר הנזק הכספי באירועי ביטוח גדולים כמו אסונות טבע, מייקרות בימים אלה את הפרמיות שלהן - וההשקעה באג"ח קטסטרופה נהפכת לאטרקטיבית יותר

4תגובות
הוריקן הארווי
David J. Phillip/אי־פי

עד 1950 למרבית סופות ההוריקן לא היו שמות. הגרועות שבהן נחקקו בזיכרון לפי התאריך שבו הכו או האזור שבו פגעו. אחר כך, במשך שלוש שנים, הן זכו לשמות, אך השמות חזרו על עצמם מדי שנה ובלבלו את הציבור. החל מ–1953 יש שש רשימות שמיות להוריקנים לפי סדר האלף־בית, שנעשה בהן שימוש ברוטציה. הרשימות מנוהלות על ידי הארגון העולמי למטאורולוגיה (WMO) מאז 1979, אז גם נוספו שמות של גברים לרשימות.

שתי הסופות האחרונות שהכו בארה"ב — הארווי, שהיכה בטקסס, ואירמה, שהכתה בפלורידה — הותירו הרס אדיר המוערך במאות מיליארדי דולרים. כעת כולם ממתינים לראות מה יקרה עם נייט, שהיכה בדרום ארה"ב ועל פי הדיווחים האחרונים נחלש בינתיים ונמצא בדרגת סיכון נמוכה בהרבה מהקודמות.

האינדקס של סוויס רה, העוקב אחר אג"ח קטסטרופה בכל העולם

החברות הראשונות להגיב לאירועים האלה הן חברות הביטוח. החברות שאמורות לשאת ברוב נטל התשלום בגין הנזקים הן חברות הביטוח הגדולות בעולם, שמספקות לחברות הביטוח המקומיות את ביטוחי המשנה. כשחברת ביטוח מוכרת פוליסה בגין ביטוח מבנה, למשל, היא רוכשת ביטוח מחברת ביטוח גדולה יותר כדי להימנע מקריסה. חברות אלה, שבעצם מוכרות ביטוח לחברת ביטוח אחרות, מכונות מבטחי משנה. מבטחי המשנה האלה, למרות השם המטעה, הן חברות הביטוח הגדולות בעולם, כי הן היחידות שיכולות למכור פוליסות כאלה.

לפיכך, באירועי ביטוח גדולים, כמו במקרים של נזקים מסופות כמו הארווי ואירמה, מבטחי המשנה הם אלה שסופגים את עיקר הנזק הכספי. בשוק הביטוח העולמי מעריכים כי כ–90% מהעסקים שנפגעו, ובהם נרשם גם עיקר הנזק, היו מבוטחים. לפי נתונים שהגיעו לידי TheMarker, מבטחי המשנה כבר הגיבו לנזקים הכספיים הצפויים מהסופות, והעלו את הפרמיות לרכישת ביטוח. כתוצאה מכך, חברות הביטוח האמריקאיות Liberty ו–Catlin XL כלל אינן מעוניינות לבטח עסקים חדשים, גם לא במחיר פרמיה גבוה מאוד.

אבירם גביש
סיון פרג'

ענקית הביטוח השווייצית Zurich Re הודיעה באחרונה כי תגדיל את הפרמיות ב–10% וחברת הביטוח GEN RE הודיעה על העלאת פרמיות של 7.5%. חברת הביטוח Chubb תגדיל את הפרמיות בעד 7%, לאחר שתספוג פגיעה המוערכת ב–1.6 מיליארד דולר.

העלאות מחירים אלה לא יישארו רק מעבר לים, אלא גם יגיעו לישראל. באופן טבעי, כאשר מבטח משנה מעלה את מחיר הביטוח לחברת ביטוח — היא תדרוש מהמבוטח מחיר גבוה יותר.

אבירם גביש, סמנכ"ל משפטי וביטוח מסחרי ב–AIG, אומר כי "נזקי סופות ההוריקן האחרונות באמריקה צפויים להסתכם בכ–150 מיליארד דולר. ההתמודדות עמן ברצף ובתקופה קצרה היא תופעה קשה כשלעצמה. חברות ביטוח המשנה בכל העולם ייאלצו לייקר את הפרמיות שלהן. העלאה זו תגולגל לכתפי חברות הביטוח, ומשם לכתפי המבוטחים".

לדבריו, "בעבר, מפגעי טבע, כמו הוריקנים בארה"ב או שיטפונות באירופה, הובילו לפגיעה מהותית בתוצאות חברות ביטוח המשנה. לאור חשיפתו הרבה של ענף הביטוח הישראלי למבטחי המשנה, נראה עליית מחירים בטווח המידי בביטוח המסחרי".

לא רק לחברות הביטוח

רונן וינוגרד
אייל טואג

אפשר היה לחשוב כי שוק אסונות הטבע הוא נחלתם הבלעדית של חברות הביטוח. ואולם שוק זה משך אליו לא מעט מהחסכונות הפנסיוניים בעולם באמצעות קאט בונד (Cat bond) — אג"ח קטסטרופה. איגרות חוב אלה מאפשרות למבטחי המשנה למכור חלק מהסיכונים שלהם תמורת ריבית.

נכון למחצית 2017, גודל השוק של הקאט בונד הוא כ–80 מיליארד דולר, בעיקר בתחומי רעידות אדמה, סופות (הוריקנים) ושריפות. שוק זה החל את דרכו בתחילת שנות ה–2000 וגדל מאז בכ–20% בכל שנה. 25 מיליארד דולר בקאט בונדס נסחרים "מעבר לדלפק", שיטת מסחר שמספקת נזילות חלקית. האג"ח הוא לתקופה של שלוש־חמש שנים. מעבר לכך, 55 מיליארד דולר הם בפרייבט ILS — עסקות Buy & Hold, שמשך החיים הממוצע שלהן הוא עד שנה. כלומר מדובר בעסקות שכמעט בלתי־אפשרי למכור במהלך השנה.

עו"ד רונן וינוגרד ממשרד וינוגרד ושות' מסביר מה מיוחד בפרייבט ILS: "סינדיקט הביטוח של לוידס ביטח את אסדות הנפט במפרץ מקסיקו כנגד ההוריקנים. הוא רכש לעצמו הגנה דרך הפרייבט ILS. נניח שהסינדיקט ביטח ב–500 מיליון דולר. הפרמיה השנתית שלו היא 20 מיליון דולר, שזו תשואה של 4%. בתקופת ההוריקנים הסינדיקט מוכר חלק קטן מהסיכון שלו, כאשר מבחינת הגוף המוסדי, תקופת הסיכון שלו היא שישה־שבעה חודשים. הסינדיקט, שיודע כי בתקופה זו הסיכון גבוה יותר, ישלם ריבית של 10% — שבמונחים שנתיים מגיע לכ–20%. כשהסינדיקט מוכר חבילת ביטוח, נניח על 100 מיליון דולר, במקרה של תביעת ביטוח, את התשלום הראשוני של 25 מיליון דולר הוא ישלם הסינדיקט. 25–75 מיליון דולר משלמים המשקיעים. מ–76 מיליון דולר ואילך משלם שוב הסינדיקט".

וינוגרד מסביר כי "זה עולם של סטטיסטיקה. לדוגמה, סינדיקט משלם 10% תשואה לאירוע שקורה פעם ב–20 שנה, להבדיל מהשקעה באירוע שקורה פעם ב–100 שנה, אז התשואה היא 2% לשנה, ואז גם אין מספיק סטטיסטיקה, אז תמחור הסיכון הוא בעייתי".

David J. Phillip/אי־פי

וינוגרד, שהקים עבור משקיעים מוסדיים קרן שמשקיעה באג"ח קטסטרופה, מסביר מהן הנקודות שהשקעה כזו אמורה להעניק לתיק המוסדי: "לעומת שוק ההון, שהוא תנודתי מאוד (מנכ"ל חדש בטבע, למשל, מטיס מניה ב–20% על בסיס ספקולציה), בהוריקן יודעים די מהר מהן ההשלכות על התיק ומהם הנזקים: יודעים מסלול, עוצמה ומהירות רוח. יש תחכום, רמת דיוק וודאות שאין בשוק ההון. עד כחודש לאחר אירוע, רוב חברות הביטוח יודעות לצאת בהערכה ראשונית שקרובה למציאות (לפי סטטיסטיקה בדיעבד). אין קורלציה לשוק ההון — גם אין השפעה על השקעות אחרות באותו תחום. לדוגמה, בשוק ההון בנק קורס ישפיע על תמחור הבנקים האחרים. לעומת זאת, אם קרה אירוע טבע כמו הוריקן או רעידת אדמה באזור אחד, זה לא ישפיע על תמחור ה–ILS באזורים אחרים.

"כמו כן, באופן משפטי, אין חשיפה לחברות הביטוח או לסינדיקטים: כאשר הסינדיקט מגייס 50 מיליון דולר, הכסף נכנס לחשבון נאמנות (45 מיליון דולר שולמו על ידי המשקיעים, ו–5 מיליון דולר שולמו על ידי הסינדיקט, כלומר הוא הפקיד את הריבית מראש, הכסף מושקע באג"ח אמריקאי לטווח קצר). אין קופון כי מדובר בהשקעה לשנה או פחות. זהו סוג של איגוח, רק יותר איכותי, כי כל הכסף נמצא בחשבון הנאמנות".

נזקי ההוריקנים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#