ההיי-טק הישראלי חוזר לוול סטריט: פורסקאוט רוצה שווי של יותר ממיליארד דולר - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי-טק הישראלי חוזר לוול סטריט: פורסקאוט רוצה שווי של יותר ממיליארד דולר

החברה פירסמה תשקיף ומתכננת לגייס כ-100 מיליון דולר בהנפקה בוול סטריט ■ פורסקאוט הוקמה לפני כ-16 שנה על ידי שלושה ישראלים - פרופ' חזי ישורון, דורון שקמוני ועודד קומאי

13תגובות
פורסקאוט
אייל טואג

ברת פורסקאוט הישראלית־אמריקאית עשתה בימים האחרונים צעד חשוב בדרך להנפקה בוול סטריט. לאחר כמה שנים שבהן בחנה את המהלך, פירסמה החברה בשבוע שעבר תשקיף לפני הנפקה — מסמך שבו היא מפרטת בין היתר את תוצאותיה הכספיות; את היתרונות בהשקעה בה, אך גם את הסיכונים; את גיוסי ההון השונים ואת בעלי המניות שלה.

בשלב זה חברות אינן נוהגות לדבר עם אמצעי התקשורת, אך מקובל שתוך שבועות ספורים הן יוצאות ל"רוד שואו" — מעין "סיבוב הופעות" שבו מנהלי החברה מציגים אותה בפני משקיעים, במטרה לשכנע אותם להשקיע בה בהנפקה. פורסקאוט מתכננת לגייס 100 מיליון דולר, אך החברה לא פירטה את השווי שלפיו היא רוצה לגייס. התמחור של המניה (שממנו נגזר השווי) ייקבע בסמוך לביצוע ההנפקה.

פורסקאוט, שתיסחר תחת סימול המסחר FSCT, היא חברת אבטחת מידע ותיקה שהוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים — היו"ר חזי ישורון, דורון שקמוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות עודד קומאי, עודד עמיר, דרור קומאי שמשמש כארכיטקט ראשי, ונוגה אלון. החברה מאוגדת כחברה אמריקאית, ומטה החברה נמצא בסן חוזה בקליפורניה, שם יושב גם מנכ"ל החברה מיכאל דה סזרה — לשעבר נשיא חברת האבטחה מקאפי שנרכשה על ידי אינטל.

מרכז הפיתוח של החברה נמצא ברמת החייל בתל אביב, ומועסקים בו כ–170 עובדים מתוך כ–800 עובדים שמעסיקה החברה בסך הכל. סבב הגיוס האחרון של פורסקאוט היה לפני כשנה וחצי, והובילה אותו קרן ההשקעות הפרטיות Wellington (שמחזיקה ב–7.7% מהחברה); בין השאר השקיעו בה גם הקרנות פיטנגו (14%), אקסל (15%), אמדאוס (19.6%) ומריטק קפיטל (13.4%). במהלך השנים גייסה החברה 152 מיליון דולר בסך הכל. ישורון מחזיק ב–1.8%, והמנכ"ל ב–3.3%.

פורסקאוט אינה מחליפה פתרונות אבטחה שקיימים ברשת, אלא מקשרת ביניהם, כמו חמ"ל. על פי החברה, הטכנולוגיה שפיתחה יודעת לעבוד עם 70 מוצרי אבטחה שונים — לקרוא מהם מידע, להסיק מסקנות, ובהתאם לכללים שקבע מנהל האבטחה, גם לפעול. מסיבה זו, החברה בנויה מצוותים עם מומחיות למוצרי אבטחה מסוימים — צוות שמתמחה בסיסקו, צוות שמכיר היטב את הפיירוול של צ'ק פוינט וכדומה. היכולת של הטכנולוגיה "לראות" כל חיבור וכל מכשיר קצה שקשור לרשת הארגונית, מסייעת לכך שניהול הרשת כולה מאובטח יותר וקל לשליטה. במחצית הראשונה של 2017 הסתכמו הכנסות החברה ב–90 מיליון דולר, עלייה של 30% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

ישורון אמר ל–TheMarker בעבר כי "מנהל האבטחה בארגון בונה באמצעות הכלי שלנו שורה של תנאים — שהם בעצם מדיניות האבטחה של הארגון. הבעיה בעולם האבטחה טמונה בכך שהוא מאורגן במכלולים נפרדים — פיירוול (הגנה היקפית), אנטי־וירוס וכדומה — ואין חיבור רוחבי בין מוצרי האבטחה. ובמונחים של לחימה מודרנית — אנו מאפשרים מעגל סגור של מודיעין ופעולה בכל הכלים שיש לארגון ברשת כדי לבודד ולמזער נזק, ולנטרל תקיפה".

המכפילים בשוק ירדו

השווי של חברות בשוק הפרטי נחשב בשנים האחרונות למנופח, מה שגרם לחברות היי־טק רבות להסס לפני שהן ניגשות להנפקה, מחשש שהמשקיעים בשוק הציבורי יעניקו להן שוויי נמוך מהציפיות שלהן. בשוק קיוו כי הנפקה מוצלחת של סנאפ (בעלת הרשת החברתית סנאפצ'אט) תסלול את הדרך להנפקות נוספות, אך ההנפקה איכזבה והרתיעה חברות אחרות בשוק.

גיוס ההון האחרון של פורסקאוט, בסוף 2015, היה לפי שווי של מיליארד דולר. החברה גייסה אז 76 מיליון דולר ואת סבב הגיוס הובילה Wellington Management. מטרת המשקיעים היא שגיוס ההון הבא, בשוק הפרטי או הציבורי, יהיה בשווי גבוה יותר. לאור זאת, פורסקאוט רוצה להשיג שווי של 1.2–1.3 מיליארד דולר לפחות כדי להניב תשואה כלשהי לגורמים שהשקיעו בחברה לפני כשנתיים. האם היא תשיג שווי כזה? בחינה של מניות הסייבר האחרות מעלה שיש סיכוי לא נמוך שתצליח בכך.

השיטה המובילה לתמחור של חברה היא באמצעות מכפיל הכנסות — היחס בין שווי החברה להכנסות שלה (P/E ratio). בגיוס האחרון של פורסקאוט היה מכפיל ההכנסות 8, מכיוון שהכנסות החברה בשנה שקדמה לגיוס (2015) הסתכמו ב–126 מיליון דולר. השווי שקיבלה החברה אינו משקף את המציאות במלואה, שכן בדרך כלל השקעות בחברות היי־טק כוללות גם מנגנוני הגנה למקרה של ירידת ערך. למשל, אם החברה נמכרת בשווי נמוך יותר — מי שהשקיע לפי שווי גבוה יותר מקבל בחזרה את סכום ההשקעה שלו, בתוספת ריבית. התנאים האלה מתבטלים לאחר ההנפקה, ומתבצע יישור קו של הזכויות הנלוות למניות השונות.

המכפיל בגיוסי ההון נקבע בעיקר ביחס לציפיות מהשוק שבו פועלת החברה, ומהתחזיות לגבי ביצועי החברה בעתיד. שווי החברה בשוק הציבורי הוא דינמי, וכך גם המכפילים שלפיהם נסחרות החברות. בשנתיים שעברו מאז שבוצע הגיוס של פורסקאוט, ירדו המכפילים של מניות הסייבר באופן משמעותי — אימפרבה, סייבר ארק, ו–FireEye נסחרו במכפילים שנעו בין 9 ל–12. כיום המכפילים האלה נעים בין 4 ל–6. לדוגמה, הכנסות סייבר ארק עלו מ–160 מיליון דולר ב–2015 ל–250 מיליון דולר ב–2017 (תחזית אנליסטים), אך המניה לא טיפסה, ואף ירדה ב–20%.

אחת הסיבות לירידה במכפילים היא ההבנה בקרב הלקוחות כי קשה לנהל פתרונות אבטחה רבים, ולכן אין סיבה להשיג עוד ועוד פתרונות כאלה. העלייה בכמות הפריצות המתוחכמות בשנים האחרונות הלחיצה את הארגונים, שחיפשו פתרונות אבטחה חדשים. כתוצאה מכך, רבים מהם מחזיקים בעשרות מוצרי סייבר שונים, שלא בהכרח יודעים לתקשר זה עם זה. הפתרון של פורסקאוט אינו תחליף לפתרונות אבטחה, אלא כלי ניהול שמסייע לנצל אותם טוב יותר. לכן, דווקא הבלבול וחוסר הידע של הלקוחות בתחום יכול לתרום לצמיחת החברה, גם בשוק שבו יש תחרות גדולה על תקציבי הסייבר של ארגונים.

עם זאת, פורסקאוט יכולה להיפגע מנסיונות של חברות כמו צ'ק פוינט וסיסקו לפתח מוצרים המשלבים את שלל פתרונות האבטחה.

אם פורסקאוט תמשיך לצמוח באותו קצב גם בסיכום שנתי, היא תגיע להכנסות שנתיות של 220 מיליון דולר. אמנם גם המכפיל של פורסקאוט צפוי לרדת בהשוואה לגיוס האחרון שלה — בהתאם למגמה בשוק — אך מכפיל 6 על ההכנסות החזויות ל–2017 יספק לה שווי של 1.3 מיליארד דולר. במצב המנופח שבו היה שוק הסייבר לפני כשנתיים, נראה שאם פורסקאוט אכן תשיג שווי כזה, המשקיעים שלה יוכלו להיות מרוצים.

לזכות פורסקאוט עומדת גם היכולת שלה להמשיך להציג שיעור צמיחה של 30%. אמנם ההכנסות שלה מעט נמוכות יותר מאלו של אימפרבה וסייבר ארק, אך קצב הצמיחה שלהן הואט וירד לפחות מ–20%. המכפילים שמקבלות חברות הסייבר מייצגים את ההיסטוריה שלהן, כמו אכזבות של משקיעים והחשש שיאכזבו אותם שוב.

מה עם רווחים?

פורסקאוט עדיין מפסידה: במחצית הראשונה של השנה הפסידה החברה 46 מיליון דולר, לאחר הפסד של 71 מיליון דולר ב–2016. הסיבה העיקרית לכך היא הוצאות גבוהות על שיווק ומכירות, שהגיעו בינואר־יוני 2017 ל–77% מההכנסות. כלומר, הצמיחה של החברה היא במידה רבה בזכות הוצאות גבוהות על שיווק ומכירות — על חשבון השורה התחתונה. המשקיעים אמנם סלחניים כלפי רווחים נמוכים יחסית של חברות הסייבר, אך לא בטוח שהם יאהבו את ההפסדים ואת התלות הגדולה של החברה בהוצאות השיווק.

הוצאות גבוהות על שיווק נובעות מהתחרות על תקציב האבטחה של הארגונים, אך גם מכך שהחברה אינה יודעת למכור את המוצרים שלה ולהשיג הכנסות נוספות באופן יעיל. אחד ההסברים לכך הוא שהתחרות על תקציבי האבטחה מתבצעת מול חברות גדולות יותר, שההוצאות שלהן על שיווק ומכירות הן גבוהות יותר משמעותית במונחים אבסולוטיים.

ואולם ייתכן שכך מתנהלת החברה, ללא קשר לרף שמציבות לה מתחרותיה הגדולות. במובן הזה, פורסקאוט דומה יותר לפאלו אלטו, אימפרבה ו–Fireeye, שעברו לרווחים רק לאחר שנים רבות. צ'ק פוינט, לעומתן, שומרת כבר יותר מ–20 שנה על מודל הוצאות קבוע, וגם סייבר ארק שמה דגש על השורה התחתונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם