הרווח האדיר של משפחות ורטהיים ועופר מבנק מזרחי-טפחות

הבנק היעיל במערכת, שמחזיק ב–38% משוק המשכנתאות, הציב לעצמו יעדים שאפתניים כמו הגדלת האשראי העסקי, הוספת סניפים ועובדים והמשך התייעלות ■ אחרי החגים יתברר עתיד המיזוג עם בנק אגוד - מהלך שיקדם את מזרחי ליעדיו ■ ברקע עדיין מרחף ענן חקירת המס בארה"ב

מיכאל רוכוורגר
סניף מזרחי טפחות ברמת השרון. יותר סניפים, יותר עובדים
סניף מזרחי טפחות ברמת השרון. יותר סניפים, יותר עובדיםצילום: עזרא לוי
מיכאל רוכוורגר

לפני כחודש וחצי ציין אלדד פרשר ארבע שנים בתפקיד מנכ"ל בנק מזרחי טפחות. פרשר, ששימש קודם לכן תשע שנים ראש החטיבה הפיננסית במזרחי והכיר את הבנק היטב, נכנס בצורה חלקה לנעליו הגדולות של המנכ"ל הקודם ומקורבו, אלי יונס.

בארבע השנים האלה מזרחי המשיך לבסס את מעמדו כשחקן המוביל בענף המשכנתאות, עם נתח שוק של 38%, הנמצא בתקופת גאות מתמשכת זה כעשור, להציג את יחס היעילות התפעולית (היחס בין ההוצאות להכנסות התפעוליות) הטוב במערכת — 58%–60% — וליצור את הצמיחה החדה ביותר בתיק האשראי, בשיעור שנתי ממוצע של יותר מ–8%.

הדבר בא לידי ביטוי בכך שמזרחי הניב מדי שנה את התשואה להון (היחס בין הרווח הנקי להון העצמי) הגבוהה במערכת של יותר מ–10%, הגדיל את הונו העצמי בכ–4 מיליארד שקל וחילק בשנים אלה דיווידנדים של כ–600 מיליון שקל.

מהלכים אלה תורגמו לכך שמניית הבנק יצרה למשקיעיה את התשואה מותאמת הדיווידנד הגבוהה במערכת מאז אוגוסט 2013 — 71% — לעומת 59% שיצר באותה התקופה מדד ת"א בנקים 5, כשהוא הבנק היחיד שנסחר לפי מכפיל הון (היחס בין שווי השוק להון העצמי) גבוה של יותר מ–1 (1.06).

בעקבות העלייה במניית הבנק, ובשקלול הדיווידנדים ומכירת נתח ממניות בעלי השליטה בו במשך יותר מ–20 שנה, משפחת עופר הרוויחה 3.5 מיליארד שקל, ומשפחת ורטהיים — 3 מיליארד שקל.

ב–2013–2016 פרשר נהנה מחבילת תגמול מצטברת נדיבה של 21 מיליון שקל, וכעת בעקבות החוק להגבלת השכר במערכת הבנקאות הוא ייאלץ להסתפק בשכר שנתי של 2.5 מיליון שקל.

ניתוח S.W.O.T
חוזקות
פרישה
גיאוגרפית רחבה
עם 184 סניפים
ברחבי ישראל
הרווחיות
הגבוהה במערכת
בזכות גאות
מתמשכת בשוק
המשכנתאות
יחס היעילות
התפעולית הטוב
במערכת בזכות
גידול בהכנסות
בשיעור גבוה יותר
מהגידול בהוצאות
הנהלה מנוסה
וחזקה
חולשות
חשיפה גבוהה
לשוק הנדל"ן
והמשכנתאות —
כ– 70% מסך תיק
האשראי של הבנק
נתח שוק נמוך
באשראי למגזרים
עסקיים ולגופים
מוסדיים
תלות גבוהה
בשוק ההון לצורך
גיוסי אג"ח
שמשמשות למתן
אשראי
הזדמנויות
רכישה ומיזוג של
בנק אגוד
הגדלת נתחי שוק
באשראי העסקי
שיתופי פעולה
עם חברות כרטיסי
אשראי לאחר יישום
חוק שטרום
איומים
אם יעלה
שיעור האבטלה —
פגיעה בכושר
ההחזר של לווים
שנטלו משכנתאות
עליית הריבית
במשק וירידה
דרמטית במחירי
הדירות שיפגעו
בשוק הנדל"ן
הוצאות כבדות
בגין חקירת המס
בארה"ב

למרות הניהול הטוב והתוצאות החזקות ואף שהצליח לעקוף את בנק דיסקונט מבחינת שווי שוק, רווח נקי, גודל תיק האשראי ופרמטרים נוספים, ולבסס את מעמדו כבנק השלישי בגודלו במערכת עם נתח שוק של 15%–16%, מזרחי עדיין לא הצליח להיהפך לבנק אוניברסלי חזק בכל מגזרי הפעילות הבנקאיים.

אף שבשנים האחרונות רשם גידול של עשרות אחוזים באשראי ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים, בעיני רבים במערכת הבנקאות ומחוץ לה מזרחי עדיין נתפש בוטיק למשכנתאות, ש–66% מתיק האשראי שלו מוקצה לדיור.

פעילות המשכנתאות מקזזת את ההשפעות השליליות של האינפלציה הנמוכה (הפוגעת בהכנסות המימון) ושל נתחי השוק הנמוכים ביחס לגודלו של הבנק במערכת בתחום האשראי העסקי, וממשיכה להיות מקור ההכנסות והרווח העיקריים של מזרחי.

במחצית הראשונה של השנה הכנסות המימון מפעילות המשכנתאות הסתכמו ב–623 מיליון שקל — עלייה של 18.2% לעומת התקופה המקבילה ב–2016, והיוו 28% מסך הכנסות המימון, שהסתכמו במחצית הראשונה ב–2.2 מיליארד שקל — גידול של 16.2% לעומת התקופה המקבילה ב–2016.

הרווח הנקי מפעילות המשכנתאות הסתכם במחצית הראשונה ב–283 מיליון שקל — צמיחה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה ב–2016, והיווה 39.3% מסך הרווח הנקי של הבנק.

רווח זה הושג בזכות המשך הגידול בפעילות, וכתוצאה מכך שמרווחי הריביות על המשכנתאות עלו בשנים האחרונות בכמה עשרות אחוזים — דבר שניטרל את ההאטה שחלה בסך המשכנתאות החדשות שהעמיד הבנק במחצית הראשונה של השנה — 10.1 מיליארד שקל — ירידה של 19% לעומת התקופה המקבילה ב–2016.

גרף: המשכנתאות תופסות כמעט 70% מתיק האשראי לציבור של מזרחי טפחות

יותר אשראי עסקי והמשך ההתייעלות

למרות החשיפה הגבוהה לשוק הדיור והסכנות הכרוכות באפשרות שתחול בו הידרדרות — שתבוא לידי ביטוי בין השאר בירידה ניכרת במחירי הדירות, בעלייה בשיעור האבטלה במשק, בעלייה בריבית ובפגיעה במגזר העסקי — ראשי מזרחי ממשיכים להפגין ביטחון לגבי איכות תיק המשכנתאות שלו, שהסתכם נכון לסוף יוני 2017 ב–117.5 מיליארד שקל — גידול של 48% בארבע שנים.

עתה, אף שמסתמנת התקררות בנטילת המשכנתאות וירידה במחירי הדירות, במזרחי טפחות מבססים את האופטימיות על הביצועים של התיק של הבנק מבחינת הפרמטרים הבאים: יחס ה–LTV (היחס בין גובה המשכנתא לשווי הנכס) הממוצע, שהגיע נכון לסוף יוני 2017 ל–54.3%, כשבפועל במזרחי טוענים כי יחס זה נמוך יותר, מכיוון שהוא בוחן את מחירי העלות של הנכסים, וכששווי הנכסים עולה (כפי שקרה בשטח), היחס יורד — כלומר, בפועל, היחס הזה נמוך מ–50%.

בנוסף, במזרחי מציינים כי 96% מההלוואות ניתנו בשיעור נמוך מ–75%, דבר המבטיח את החזר ההלוואה גם במקרה קיצון של ירידה של 25% בשווי הנכס המשמש ביטחון.

כמו כן, שיעור ההחזר הממוצע מההכנסה הקבועה בבנק נמצא ברמה טובה של 27.3%, כש–81% מסך תיק המשכנתאות של הבנק ניתן ללווים ששיעור ההחזר נמוך מ–35% מהכנסתם (בממוצע 23.6%), ורק 3% מהאשראי ניתן ללווים ששיעור ההחזר גבוה מ–50% ממשכורתם.

עם זאת, במזרחי מודעים לכך שהצמיחה בתחום המשכנתאות שאיפיינה את הבנק בעשור האחרון, ברמה של 10% ואף יותר, לא תחזור על עצמם, אלא תתייצב סביב 5%.

בהתאם לכך, ומכיוון שבמזרחי קיבלו החלטה לא להגדיל את נתחי השוק בתחום האשראי הצרכני למשקי בית (לא כולל משכנתאות) בשל הסכנות הכרוכות בפלח זה — כמו הדיגיטציה, שעלולה להביא להורדת מחירים וריבוי השחקנים הפעילים בו — במזרחי התוו לפני קצת פחות משנה תוכנית אסטרטגית חדשה ל–2017–2021.

התוכנית אינה מתייחסת להרחבת הפעילות הבינלאומית (כיום למזרחי נוכחות בלונדון, לוס אנג'לס ושווייץ), שתרמה 40 מיליון שקל לרווחי הבנק במחצית הראשונה של 2017. היא גם אינה מתייחסת לכניסה לפעילות מהותית בתחום ההשקעות הריאליות, כפי שעשו בשנים האחרונות לאומי ודיסקונט, וששוקל לעשות גם הפועלים.

אלדד פרשר
אלדד פרשרצילום: תומר אפלבאום

התוכנית של מזרחי מתמקדת בגידול בנתחי השוק בתחום העסקי — אשראי לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים — מגזרים שבהם נתח השוק שלו הוא 7%–9.5%. כמו כן, התוכנית מדברת על גידול בפעילות בתחום של תפעול נכסים פיננסיים לגופים מוסדיים, והגעה לנתח שוק של 20% מבחינת תיק האשראי, ירידה ביחס היעילות התפעולית ל–55% וגידול בתשואה להון.

אלה יעדים שאפתניים מאוד, לנוכח התחרות הקשה של הבנקים מול גופים מוסדיים במתן האשראי העסקי, והתחרות הגוברת בין הבנקים במתן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שבינתיים מניבים רווחים נאים. עם זאת, הרווחים גם כרוכים בגידול בסיכון, שבא לידי ביטוי בעלייה בהפרשות להפסדי אשראי.

מזרחי יכול לקרב את עצמו להשגת היעדים שהציב אם יצליח להשלים מהלך מורכב שעליו הוא עמל בימים אלה, ושסיכויי השלמתו כרגע נראים לא ודאיים בכלל.

מדובר במגעים שהבנק מנהל עם בעלי שליטה בבנק אגוד — משפחות לנדאו, מנור, יעל זכאי־אלמוג ושלמה אליהו — לגיבוש עסקה שבמסגרתה יירכשו מניות גרעין השליטה (75%) ומניות הציבור באגוד (25%), בתמורה להקצאת מניות של מזרחי (9%) במחיר שלא יעלה על 60% מההון העצמי של אגוד. כלומר העסקה תהיה בסך 1.5 מיליארד שקל.

ב–15 השנים האחרונות ביצע הבנק כמה עסקות מוצלחות של מיזוגים ורכישות, בהן רכישת 50% מבנק יהב ומיזוגם של טפחות ואדנים. ואולם, הוא לא הצליח לקבל אישורים מרגולטורים להתקרב לגודלם של הפועלים ולאומי באמצעות מיזוג עם הבנק הבינלאומי או רכישה של חברת ביטוח גדולה.

האם רכישת אגוד תצא לפועל?

כעת מרגישים במזרחי בשלים לביצוע עסקה מהותית ומורכבת, שאם תושלם בהצלחה, עשויה לשפר את רווחיותו ואת מעמדו של הבנק במערכת. מדובר בהזדמנות די נדירה בעבור מזרחי: רכישה של הבנק הגדול מבין שלושת הבנקים הקטנים שעדיין נותרו עצמאיים, וכוללים, מלבד אגוד, את דקסיה ישראל ובנק ירושלים.

עסקה כזאת תבסס את מעמדו של מזרחי כבנק השלישי בגודלו במערכת, שכן באמצעותה מזרחי יגדיל את תיק האשראי, ההון העצמי והמאזן. כך מזרחי יחזיק בתיק אשראי של 200 מיליארד שקל.

העסקה תאפשר למזרחי לרכוש בנק שמחזיק ב–36 סניפים בפרישה ארצית — דבר שתואם את האסטרטגיה של מזרחי להגדיל את מערך הסניפים שלו, שהסתכם נכון לסוף 2016 ב–184.

כמו כן, מזרחי ירכוש תיק אשראי שגודלו נכון לסוף יוני 2016 היה 24.6 מיליארד שקל, והוא כולל מגזרים שבמזרחי הגידול בהם נתפש כאחד ממנועי צמיחה עיקריים שלו, כמו עסקים קטנים וזעירים (4.5 מיליארד שקל), עסקים בינוניים (2.75 מיליארד שקל) ועסקים גדולים (4.35 מיליארד שקל).

גרף: הדיווידנדים שחילק מזרחי טפחות, במיליוני שקלים

בנוסף, מזרחי יקבל גישה לפיקדונות הציבור בסך 33.2 מיליארד שקל, מה שישמש בעבורו מקורות זולים יותר למתן אשראי, לעומת החלופה העיקרית שבה השתמש כיום — גיוס אגרות חוב בשוק ההון. רק באחרונה גייס הבנק 3.5 מיליארד שקל באופן זה.

מזרחי גם יקבל תיק ניירות ערך בסך 10 מיליארד שקל, גידול בהון העצמי של 2.45 מיליארד שקל, מאגר לא קטן של לקוחות קמעוניים ועסקיים, וכן אפשרות ליהנות מרווחים חבויים שעשויים להגיע לכמה מאות מיליוני שקלים מהנדל"ן שמחזיק אגוד ושרשום בעלויות היסטוריות.

מכיוון שהעסקה תכלול הקצאת מניות ולא מזומן, הדבר לא יפגע בהלימות ההון של מזרחי וביכולתו לחלק דיווידנדים לבעלי מניותיו. הבנק מתכנן בעתיד לבקש להגדיל את שיעור הדיווידנד שהוא מחלק לבעלי מניותיו, לעומת רמה נוכחית של 30% מהרווח הנקי.

אחד המניעים העיקריים של מזרחי לרכוש את אגוד הוא שהעסקה תאפשר לבנק לרשום רווח חשבונאי גבוה של כמיליארד שקל — שיתפרס על פני תקופה ארוכה.

בהתאם לכללי החשבונאות, כשבנק רוכש נכס אחר במחיר הנמוך מהונו העצמי, הבנק הרוכש יכול להכיר ברווח החשבונאי כמוניטין שליליים, המגלמים את הפער בין השווי שלפיו תתבצע העסקה (1.4 מיליארד שקל) להון העצמי של אגוד (2.45 מיליארד שקל).

עם זאת, הדרך של מזרחי להשלמת העסקה כרוכה בהתגברות על לא מעט מכשולים, שכן אמנם למרות מאמציו השונים להיהפך לגורם מחולל תחרות. אגוד לא עמד במשימה, ונותר עם נתח שוק של פחות מ–3% באשראי ופיקדונות הציבור. ואולם, מהלך כזה יעלים בנק קטן מהמערכת, ועלול להשפיע לרעה על התחרות בענף.

לכן המהלך הנרקם כבר נתקל בהתנגדות. מלבד עובדי אגוד (בבנק מועסקים כ–1,200 איש), גם שר הכלכלה, אלי כהן, הביע התנגדות, וכן ממלא מקום ראש אגף התקציבים באוצר, יואל נווה, חברי כנסת רבים וחלק מחברי ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות. חברי הוועדה הטוענים כי אין שום סיבה לחזק את כוחו של מזרחי באמצעות בליעת בנק קטן, וכי יש לחפש לאגוד קונים אחרים. לפי הערכות, גם שר האוצר, משה כחלון, עשוי להתנגד למיזוגו של אגוד לתוך מזרחי.

רכישת אגוד תעמיד בפני מזרחי משימה לא פשוטה של הליכי השבחה ושדרוג שעשויים לקחת כמה שנים. אגוד סובל מגיבנות שונות, כמו מבנה הבעלות הנוכחי, שבמסגרתו הבעלים אינם מזרימים הון לבנק כדי להתרחב; תשלומים גבוהים ללאומי בעשור האחרון בגין שירותי מחשוב; הוצאות שכר גבוהות, בשל העובדה שהסכם השכר של אגוד צמוד לזה של עובדי לאומי; והגבלות רגולטוריות שונות שמונעות מאגוד להתרחב ומשיתות עליו הוצאות כבדות. מזרחי לא יבצע את העסקה בכל מחיר, אלא רק אם תושג הבנה לגבי פרישתם של 500 מעובדי אגוד לפחות — מהלך שיעלה למזרחי כחצי מיליארד שקל.

בזמן שהבנקים הגדולים בישראל מקצצים משרות, סוגרים סניפים ומדברים על בנקאות דיגיטל (במיוחד לאומי), פרשר מוביל אסטרטגיה אחרת של שחייה נגד הזרם, ומתמקד דווקא בפתיחת סניפים חדשים ובהגדלת כוח האדם.

במקביל, פרשר מנהיג תוכנית התייעלות, שבמסגרתה יפרשו מהבנק בשנים הקרובות 300 עובדים, ומטה הבנק יעבור ממגדל משה אביב במתחם הבורסה ברמת גן ללוד.

באמצעות אסטרטגיה זו, מזרחי משדר מסר ללקוחותיו וללקוחות הבנקים האחרים, שלפיו בעוד בבנקים הגדולים סוגרים סניפים ומתמקדים בערוצים הדיגיטליים — במזרחי אפשר לקבל יחס אנושי.

עם זאת, במזרחי מודעים לשינויים הטכנולוגיים והדיגיטליים, והבנק פיתח אפליקציות ושירותים שונים בתחום זה, הנותנים מענה לא פחות טוב מאלה של הבנקים לאומי והפועלים. אלא שבמזרחי סבורים כי לפחות בחמש עד עשר השנים הקרובות הצורך ביחס ובשירות אישי לא ייעלם, וגם אם הרוב המכריע של הפעולות של הלקוחות יתבצעו בערוצים הישירים — עדיין יהיה צורך בבנקאי אישי שיסייע ויכוון.

סוגיה נוספת שמזרחי יעסוק בה היא חקירת המס המתנהלת נגדו בגין סיוע בעשור הקודם ללקוחות אמריקאיים בהעלמת מס, כשבחלק מהתקופה פרשר שימש גם אחראי על הפעילות הבינלאומית של הבנק. עד כה הבנק רשם בדו"חותיו הוצאות בסך 44 מיליון דולר (155 מיליון שקל) בגין הפרשה, עוד לפני שנכנסה לשלביה המכריעים.

באחרונה פתח היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בחקירה פלילית בגין מעורבותם של בכירי לאומי לשעבר בסיוע ללקוחות אמריקאיים בהעלמת מס ב–2002–2010 — אף שלאומי כבר הגיע להסדר עם הרגולטורים בארה"ב ושילם קנס של 1.5 מיליארד שקל.

הדבר עלול להכניס למלכוד ממשי את ראשי הפועלים ומזרחי, שעדיין נמצאים בעיצומן של החקירות מול הרגולטורים האמריקאים. אם מזרחי או הפועלים יודו באשמה, ייתכן שהדבר יגרור חקירה פלילית נגד הבכירים במזרחי שהיו מעורבים בשנים הרלוונטיות.

לכן, ספק אם הבכירים יסכימו להודות באשמה פלילית. אם לא יודו, ויעדיפו להישפט בארה"ב, התהליך עלול לארוך שנים ארוכות ולעלות סכומים גבוהים נוספים.

בעקבות ההסכם שהושג עם העובדים שהשביתו את הבנק לשבועיים באוגוסט, מזרחי, שהשיג שקט תעשייתי עד 2021, ירשום בדו"חותיו לרבעון השלישי הוצאות לפני מס של 160 מיליון שקל. מעבר לכך, הוצאות השכר של מזרחי עשויות לגדול, לאחר שתסתיים הבוררות בקשר להסכמי השכר שהיו בבנק ב–2005–2015.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ