הבנקים משתלטים על האשראי החוץ-בנקאי - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים משתלטים על האשראי החוץ-בנקאי

בזכות השליטה של הבנקים בחיתום, תגדל היכולת שלהם לנווט את המהלכים בשוק האשראי החוץ בנקאי ולהחליט אילו מהלווים יישארו אצלם ואילו מהם יעברו לשוק ההון

3תגובות
דודו בכר

בשבוע שעבר נודע כי עופר גרינבאום ושי נבו, מנהלי לאומי פרטנרס חתמים שבבעלות בנק לאומי, עוזבים את החברה ומצטרפים לניהול המתחרה הגדולה פועלים אי.בי.אי חיתום, שהציעה להם תגמול גבוה יותר. במקביל הגדיל בנק הפועלים את אחזקותיו בהפועלים אי.בי.אי חיתום בכ–10%, והגיע לאחזקה של כ–30%.

לכאורה מדובר באירועים שוליים בהשפעתם על שוק ההון, שכן חיתום הוא ענף צר שבו מועסקים במצטבר כמה עשרות אנשים ותרומתו לתמ"ג של המשק נמוכה עד זניחה. ואולם אם מנתחים לעומק את המהלכים שהתרחשו בשבוע שעבר ואת המהלכים שקדמו להם, יש להם השפעה גדולה יותר על מערכת הבנקאות, שוק ההון וכלל המשק.

עזיבתם של גרינבאום ונבו נובעת בעיקר מהחוק להגבלת השכר במערכת הבנקאות שמגביל את יכולת המנהלים גם בגופים שהם תאגידי עזר בנקאיים להשתכר יותר מ–2.5 מיליון שקל — דבר שיכלו להציע להם בפועלים אי.בי.אי.

סיבה זו עשויה להקשות כיום על בנק לאומי להביא מנהלים טובים וגם להמשיך ולהחזיק, כפי שהוא עושה מ–2008, ב–100% מחברת החיתום. לאומי הוא כיום הבנק היחיד שמחזיק בבעלות מלאה. בנק דיסקונט החזיק עד לפני שנתיים במלוא הבעלות בחברת החיתום, אך בתקופה שהבנק נוהל על ידי ראובן שפיגל הוא לא תמך בפעילות זו.

בשנה האחרונה, לאחר השלמת המיזוג עם כלל פיננסים חיתום בראשות צחי סולטן, בבנק דיסקונט ירדו באחזקה ל–55%, אך המנכ"לית, לילך אשר טופילסקי, קיבלה החלטה אסטרטגית לתמוך בפעילות החיתום, ואינה מהססת ליטול בכך חלק פעיל ולהרים טלפונים לבעלי שליטה בחברות בכדי לסייע לדיסקונט חיתום להוביל או להשתלב בעסקות.

אחזקות החיתום של הבנקים

עתה גם הפועלים, שראה שפעילות חיתום והשקעות ריאליות הניבו למתחרהו הגדול, לאומי, רווחים גבוהים של כמה מאות מיליוני שקלים מדי שנה, מגדיל את אחזקותיו בפועלים אי.בי.אי. בינתיים זהו לא הבדל משמעותי בין אחזקה של 20% ל–30%, אך בהחלט ייתכן כי יגדיל בהמשך עוד יותר את האחזקה בחיתום וישלב זאת עם הגדלת השקעות ריאליות.

אם כן, עשוי להיווצר מצב שבו שלושת הבנקים הגדולים במערכת בתחום העסקי — הפועלים, לאומי ודיסקונט — החולשים יחדיו על כ–80% משוק האשראי העסקי הבנקאי (אשראי לעסקים גדולים, בינוניים ונדל"ן), יגדילו את מעורבותם בשוק החיתום. הדבר עלול להוביל לכך שהקשר הדק והרגיש שבין הבנק ללקוח שלו, ייתקל בניגודי עניינים, ובנוסף להביא לכך שהלקוחות יהפכו להיות שבויים בידי הבנקים.

מצב בעייתי עלול גם להיווצר בזכות השליטה של הבנקים או מעורבותם הגדולה בחברות החיתום: כך תגדל היכולת שלהם לנווט את המהלכים בשוק האשראי החוץ בנקאי ולהחליט אילו מהלווים יישארו אצלם ואילו מהם יעברו לשוק ההון - כפי שקורה כיום עם קבוצת יורוקום של שאול אלוביץ' ובנק דיסקונט, שמנהל מגעים לגיבוש הסדר חוב ביורוקום — כשבמקביל דיסקונט חיתום מובילה עסקה של הארכת מח"מ של האג"ח באינטרנט זהב (חברה סבתא של בזק) שמניותיה משועבדות לדיסקונט. הבנק הוא הנושה הגדול של קבוצת אלוביץ' עם חשיפה בעייתית של כ-500 מיליון שקל.

כמו בכל תחום תחרותי בשוק ההון, כדי להצליח בענף החיתום יש צורך בידע מקצועי בתחומי חשבונאות, משפטים, פיננסים וכמובן יכולת מכירות גבוהה.

מעבר לכך, חיתום הוא עסק של מינוף קשרים והכרויות אישיות, המאפשרות להוביל עסקות גדולות שמבטיחות עמלות נאות. המשימה הזאת נהפכת לרוב לקלה יותר כשמאחורי העסקה עומד בנק גדול, הפותח שערים למקומות שאלמלא השתייכות לבנק החברות האלה לא היו יכולות להיכנס אליהם.

לא תמיד כך הם פני הדברים. לפעמים חברות החיתום מצליחות לגייס לקוחות — על אף היחסים המורכבים של הבנק עם הלקוחות, כפי שהיה בלאומי במקרים של שלמה אליהו, בזן, ישרס, או.פי סי ועוד.

ואולם לרוב ההשתייכות למותג בנקאי בכיר תורמת לחברות החיתום. בלאומי, למשל, חברת החיתום נהנתה מכך שהמנכ"לית, רקפת רוסק עמינח, נתנה למנכ"ל לאומי פרטנרס, ירון בלוך, גיבוי מלא שבא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שכספי הנוסטרו (השקעות עצמיות) של הבנק נותבו לצורך מתן התחייבות חיתומית בהנפקה המוצלחת של או.פי.סי אנרגיה וכן לצורך רכישת 5% מאירונאטיקס — עסקה שבוצעה ערב השלמת ההנפקה, ובינתיים נראית כלא מוצלחת.

בבנקים דוחים את הטענות שהם מגדילים את מעורבותם בחברות החיתום כדי לשלוט גם בשוק האשראי החוץ הבנקאי ומציינים כי הצעדים נועדו להגן על לקוחות בתחרות מול גופי חיתום אחרים. הם אף טוענים כי כך עובדים בנקי השקעות הגדולים בעולם, והיכולת של חברות חיתום בנקאיות לרכוש ביטוח מפני נזקים אפשריים שעשויים להיגרם למשקיעים — גבוהה יותר.

חברות חיתום עצמאיות יחסית, וללא תמיכה נרחבת של הבנקים הן, למשל, אוורסט חיתום של רפי ליפא, גל עמית וארז גולדשמידט, הנהנים מכך שיצרו כבר מלאי של יותר מ–10 חברות נדל"ן אמריקאיות שהנפיקו אג"ח בישראל ויצטרכו לבצע מיחזורי חוב; לידר שוקי הון שבראשות עמית ורדי, המוחזקת ב–20% על ידי הבנק הבינלאומי; אפסילון חיתום בראשות אייל גרינבאום, הנמצאת בשליטת קבוצת אי.די.בי; ברק קפיטל של אייל בקשי ורוסאריו קפיטל המוחזקת ב–20% על ידי בנק מזרחי; ווליו בייס של עידו נויברגר וויקטור שימריך. כל הגופים האלה אמנם לפעמים מתקשים לזכות בהובלת עסקות כשהם מתמודדים מול חברות חיתום של הבנקים הגדולים, אך הם מצליחים להתקיים ומנהליהם מרוויחים לעתים אף יותר ממנהלי חברות החיתום בבנקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם