לאן נעלמו מיליארד שקל? התשובות המשונות של אנשי פישמן - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

לאן נעלמו מיליארד שקל? התשובות המשונות של אנשי פישמן

חומר הגלם שהגיש הנאמן לנכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, לבית המשפט חושף דבר מדהים: אף אחד לא יודע לאן בדיוק נעלמו יותר ממיליארד שקל של פישמן - וספק אם לבנקים יש מושג ■ שש שאלות על התנהלות משפחת פישמן, הבנקים, הפיקוח והממשלה

69תגובות
אליעזר פישמן (משמאל) וענת מניפז, בתו — המשמשת גם מנהלת בכירה בעסקיו
עופר וקנין

רוב הציבור כבר הבין שמשהו לא תקין קרה במערכת היחסים של הבנקים עם איש העסקים אליעזר פישמן. זו פשיטת הרגל העסקית והאישית הגדולה אי־פעם, עם חובות של יותר מ–4 מיליארד שקל, ומיליארדי שקלים שככל נראה לא יוחזרו לעולם.

אך הציבור עדיין לא עיכל את משמעות המסמך שעו"ד יוסי בנקל — הנאמן שמינה בית המשפט לנכסי פישמן — הגיש בשבוע שעבר לשופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפי המסמך, פישמן העביר 1.6 מיליארד שקל לחברה הולנדית שבשליטתו — ואיש אינו יודע בדיוק לאן נעלם רוב הכסף.

בדיוק כך: הנאמן וצוות החוק­רים שלו אינם יודעים למה שימש הכסף ומדוע הוא נעלם. כשהם שואלים את בני משפחת פישמן ואת מנהלי החברות מה קרה לכסף — הם אינם מקבלים תשובות. לא מאמינים? הנה כמה מהשאלות שעורכי הדין שאלו את בני המשפחה, והתשובות המדהימות שקיבלו:

ענת מניפז, בתו של פישמן ומנהלת בכירה בעסקיו, נשאלה לאיזו מטרה שימש הכסף שהועבר לחברה ההולנדית. תשובתה: "אני מניחה שזה הפסדי מט"ח, אבל אני רק מניחה". רענן ניר, דירקטור בחברה ההולנדית, השיב על אותה שאלה: "זה היה הרבה לפני זמני, ואני קיבלתי חוב שלא מפורט איך הוא צמח... אני מתאר לעצמי שחלק מזה הוא הפסדי מט"ח, וחלק לא. אבל ענת יודעת יותר ממני".

עו"ד יוסי בנקל
אמיל סלמן

למה שימש החלק שלא קשור להפסדי מט"ח? ניר השיב: "היו השקעות בפורטוגל, ברזיל והו­לנד". כאשר בנקל לחץ עליו, הוא הוסיף: "את הפרטים צריך להוציא מהספרים. אני לא יודע. אני לא זוכר".

אם כך, מדוע הנאמן מטעם בית המשפט אינו שולח צוות של רואי חשבון מנוסים לפשוט על ספרי החברה ולפתור אחת ולתמיד התעלומות האלה? זו בדיוק היתה מטרת הפנייה של בנקל לבית המשפט, כהכנה לדיון בבקשת הפירוק שיתקיים אחרי החגים.

בדיון הזה יבקש בנקל צווי פירוק לחברת נכסי משפחת פישמן, באופן שיעביר לידיו את הסמכות החוקית לחקור את החברה, ובמיוחד למנות צוות של רואי חשבון וחוקרים בהולנד, שיחקרו מה קרה ל–1.6 מיליארד השקלים שנמסרו לחברה ההולנדית על ידי אליעזר פישמן. זהו מהלך חיוני, שנוצר גם בשל בקשת פירוק מקבילה מטעם קבוצת חברות הקשורות לבית ההשקעות אקסלנס — ובית המשפט יתבקש להכריע ביניהן.

לשון המסמכים והפרוצדורות המשפטיות מסתירות את המהות הכלכלית המדהימה. האם פישמן, בנו, בנותיו ומנהלי החברות בשליטתו באמת אינם יודעים מה נעשה בכ–1.6 מיליארד שקל מכספם? האם הם באמת אינם זוכרים מה קרה לכסף הזה? אדם יכול לשכוח מה קרה עם כמה אלפי שקלים שהיו ברשותו, ואדם אמיד יותר — כמה עשרות אלפים; אבל לשכוח או "להניח" מה קרה למיל­יארד שקל? קצת קשה להאמין לזה, ולכן התמונה שמתקבלת מעלה שורה של שאלות קשות.

1. מה באמת קרה לכסף?

מהתשובות החלקיות שבנקל מקבל מבני משפחת פישמן וממנהלי החברות, עולה כי חלק מהכסף כנראה שימש להימורי מט"ח, ואולי אף לעסקה הידועה שבה פישמן הפסיד מאות מיליוני דולרים בהימור כושל על הלירה הטורקית. אלא שהיעדר המידע והמסמכים, וחוסר השקיפות מצד בני משפחת פישמן, מצביעים על רשלנות מוחלטת ועל היעדר כל משטר תאגידי.

ניסיון העבר בעניינם של אנשי עסקים מראה כי לעתים קרובות, מטרתן של העברות כספים לחו"ל היא ביצוע מהלכים שבעלי השליטה מעדיפים שרק מעטים יידעו עליהם — עסקות בעלי עניין, תיווך, וערבוב של עניינים כספיים־תאגידיים עם כיסים אישיים. כפי שקשה להאמין שמש­פ­חת פישמן אינה יודעת מה קרה למיליארד שקל — קשה לחשוב על תרחיש שבו הכסף הזה נגנב כולו.

לעומת זאת, ראינו בעבר כיצד אנשי עסקים — בחסות העברות בסך מיליארדי שקלים — מעבירים מיליוני שקלים לעצמם או למקורביהם. כי הרי מי ישים לב או יחשוד ב"עמלה" של אחוז או שניים ששולמה בעסקה של מיל­יאר­דים. דבר אחד ברור: בדיוק משום שזו פשיטת הרגל הגדולה בתולדות המדינה, על מערכת המש­פט לחקור ולגלות בדיוק מה קרה בעסקי פישמן, ואיזה כסף הגיע לאילו כיסים.

2. מדוע משפחת פישמן אינה משתפת פעולה?

אין לנו תשובה לשאלה הזאת, אבל היא לכל הפחות מעוררת את התהייה אם יש להם מה להסתיר. היעדר המסמכים, התשובות המעור­פלות ושורה של החלטות תמוהות — למשל, שינוי תנאי הלוואה שניתנה לחברה ההולנדית בחתימתה של ענת מניפז — מעלים את האפשרות שבעתיד תידרש המדינה, במקביל לחקירה הכלכלית, גם להגיש כתבי אישום נגד מנהלים ודירקטורים בחברות של פישמן — כלומר, בעיקר בני המשפחה.

3. איפה היו הבנקים?

כמו בכל הסיפורים על הסתבכויות של טייקונים, אפשר להבין את ההתנהלות שלהם: נתנו להם המון כסף והרשו להם לעשות בו ככל העולה על רוחם — אז זה בדיוק מה שהם עשו. לכן, את השאלות החשובות באמת יש להפנות אל מי שנתנו להם את הכסף, שהוא תמיד כסף ציבורי.

במקרה של פישמן, הבנקים, ובעיקר שני הבנקים הגדולים, הם שנתנו את הכסף — כולו כסף של בעלי חשבונות בהם. המסמך החדש של בנקל מעלה מחדש את השאלות הבאות, וביתר שאת: אם החוק דורש את אישור הבנק לכל העברה לחו"ל של יותר מ–100 אלף שקל, האם הבנקים ידעו, בדקו ואישרו את ההעברות שהצטברו לכ–1.6 מיליארד שקל? האם הבנקים ידעו מה פישמן עושה בכסף באמצעות החברה ההולנדית, אף שבני משפחת פישמן עצמם "לא זוכרים" את הדברים?

ככל הנראה, הבנקים גילו רשלנות או לפחות אוזלת יד בכל המקרים. אם הם ידעו ורשמו את הפרטים, מדוע לא עצרו את התהליכים במועד ומנעו את ההימורים, ההפסדים והעלמות הכספים? לחלופין, אם הבנקים לא ידעו דבר — ופישמן העביר לחו"ל מיליארדים בעוד הוא מתקשה לשלם את חובותיו ונמצא בחדלות פירעון כלכלית ובהפרה של הקובננטים (תנאים מתלים הנלווים להלוואות ומאפשרים לבנק לדרוש פירעון מיידי; א"א) — הרי שהרשלנות שלהם גדולה אפילו יותר.

ועוד שאלה: מדוע דווקא פיש­מן, מכל אנשי העסקים בישראל, קיבל מהבנקים יחס כה חם — או רשלני? האם זהו רק מקרה?

4. איפה היה הפיקוח על הבנקים?

לפי הנרטיב שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מנסה למכור לציבור, הפיקוח פעל כשורה בכל מקרי ההסתבכויות של הטייקונים, לרבות זה של פישמן. לפי הטענות, בפיקוח ידעו מה קורה, התריעו בפני הבנקים על מצבם של לווים גדולים — פישמן היה כנראה הלווה הפרטי הגדול בישראל במשך שנים — ודרשו מהבנקים להקטין את החשיפות שלהם כלפיו.

אלא שהמסמך שבנקל הגיש לבית המשפט מעלה שאלות חדשות, דומות לאלה שיש להפנות לבנקים המסחריים: האם בפיקוח על הבנקים ידעו על 1.6 מיליארד השקלים שהועברו, במשך תקופה ובשורה של העברות שונות ותחת הסכמים שונים, לחברה ההולנדית? אם ידעו, מדוע אישרו זאת? ואם לא ידעו — האין זו ראיה לכשל מהותי בעבודת הפיקוח?

5. האם ועדת החקירה תבחן את העברות הכספים?

הדו"ח של בנקל נראה כאילו הוזמן על ידי ועדת החקירה הפרלמנטרית שאישרה הכנסת להקים, ערב היציאה לפגרת הקיץ, כדי לבחון את קריסת פישמן ואת תפקודם של הבנקים והפיקוח על הבנקים.

דיוני הוועדה יתחילו אחרי החגים, והיא תזמן למתן עדות את ראשי הבנקים בהווה ובעבר, את אנשי בנק ישראל, את פיש­מן וטייקונים אחרים, ובמקביל תבקש מכל אלה להמציא לה מסמכים ופרוטוקולים.

בשלב זה לא ברור מי יסכים להופיע לעדות ולמסור מסמכים, אבל בנקל כבר מבצע עבור חברי הוועדה חלק מהעבודה. למשל, כאשר המנכ"לים של בנק הפועלים ובנק לאומי ב–2005–2006, מועדי העברות הכספים לחברה ההולנדית, יופיעו בפני הוועדה, יוכלו חברי הכנסת לשאול: "האם ידעתם על העברות הכספים האלה?"

6. האם המערכת הציבורית תמנע פרשיות כאלה בעתיד?

ניתן להמר בביטחון מסוים שפיש­מן כבר לא יחזור להיות טייקון. בגיל מבוגר, עם חובות שלא ייפרעו במיליארדי שקלים וללא השליטה בעיתון "גלובס", שהעניקה לו את היחס המיוחד שקיבל מגורמים שונים, פישמן עצמו צריך לשמש בעיקר כלי לתיקונה של המערכת.

איך? אפשרות אחת היא הפרדת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל והפיכתו לגוף חדש ועצמאי יותר. אפשרות אחרת היא כתיבת תקנות ונהלים חדשים עבור הבנקים, בעת העמדת אשראי לטייקונים ושליחת כספים לחברות בחו"ל, או החמרת הענישה על מי שחורג מהכללים.

ויש כמובן את האפשרות החשובה ביותר: יצירת נורמה ציבורית שלפיה כל הצדדים — הטייקון, הבנקים, המשקיעים המוסדיים, הדירקטורים, מערכי הפיקוח ושומרי הסף — מבינים כי הכסף שהם מגלגלים הוא בסופו של דבר כמעט תמיד כסף ציבורי, וכי עליהם לפעול כנאמנים של הציבור.

האם זה יקרה?

מקבוצת פישמן נמסר: "הנאמן לנכסי פישמן חוטא שוב ושוב לאמת ובוחר להציג בדותות חרף העובדות (הידועות לו בידיעה פוזיטיבית), במטרה להתמנות כבעל תפקיד בחברת נכסי משפחת פישמן. החברות יגיבו בפרוטרוט לבית המשפט ויעמידו את הדברים על דיוקם. אין לנו אלא להצטער שהנאמן – בעל תפקיד מטעם בית המשפט, מוצא לנכון להגיש לבית המשפט כתבי בית דין בהם מצוינים דברים, שידוע לו, שהם אינם נכונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#