ה-FBI החל במרדף אחר עברייני אופציות בינאריות - האם ישראלים על הכוונת?

בערב ראש השנה נעצרה בארה"ב מנכ"לית יוקום תקשורת בחשד שביצעה הונאה בתחום האופציות הבינאריות ■ עובדים סיפרו כי ההנהלה עודדה אותם לגרום ללקוחות להפקיד כסף - במטרה שיפסידו אותו ■ עורכי דין: מי שפועל בתחום יכול להיעצר גם בעוד 20 שנה

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו בפייסבוק

מכה קשה נחתה על אנשי ענף האופציות הבינאריות הישראלי בערב ראש השנה: בצעד חסר תקדים, נעצרה לי אלבז, אזרחית ישראלית המנהלת את חברת יוקום תקשורת, שפועלת בתחום האופציות הבינאריות.

אלבז לא ידעה כי היא על הכוונת של ה–FBI, והגיעה לארה"ב למטרות פרטיות. בדיוק ביום שבו נחתה הטיסה שעליה היתה בנמל התעופה JFK בניו יורק, ב–14 בספטמבר, הגיש ה–FBI לבית המשפט המחוזי במרילנד תלונה פלילית נגדה בגין הונאה אלקטרונית בתחום האופציות הבינאריות. לטענת ה–FBI, אלבז ידועה גם בשם לינה גרין.

בית המשפט המחוזי במזרח ניו יורק נעתר במהרה לדרישה של ה–FBI, והוציא עוד באותו יום צו מעצר נגדה. המידע המודיעיני על נחיתתה איפשר ל–FBI לדרוש ממשטרת הגבולות לעכב אותה עד להגעת חוקרי ה–FBI לשדה התעופה, במטרה לקחת אותה לבית המעצר. מאז שוחררה אלבז בתנאים מגבילים, ובהם הפקדת ערבות. את תגובתה אי־אפשר היה להשיג.

דוגמאות לתלונות נגד חברות ברוקר ישראליות שאסף ה–FBI

לדברי עו"ד ג'ואי שבות, שותף ניהול במשרד הישראלי של פירמת עורכי הדין הבינלאומית גרינברג טראוריג, המתמחה בעבירות צווארון לבן בארה"ב, תיק זה מלמד כי "כל מי שמעורב ברמה ניהולית בתעשיית ההימורים ובתעשיית האופציות הבינאריות ופעל מול לקוחות אמריקאים, נמצא בסיכון למעצר בארה"ב". שבות אומר כי מפני שאין התיישנות על העבירות, אם המעורבים בתעשייה לא יפעלו במהרה באמצעות עורכי דין מומ­חים להסדיר את החשדות נגדם, הם עשויים להיעצר גם בעוד 20 שנה אם כף רגלם תדרוך בארה"ב או בכל מדינה שבה קיימים הסדרי הסגרה עם ארה"ב.

שמות בדויים ומיקומים פיקטיביים

מעצרה של אלבז הוא סימן להחרפת האכיפה בתחום האופצ­יות הבינאריות. הוא מגיע לאחר שבנובמבר 2016 הוציאה רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) אזהרה חמורה לאזרחים אמריקאים בדבר תעשיית האופציות הבינאריות, בטענה שחלק מהחברות הפועלות בה מהוות תעשיית עוקץ ומרמה העוזרת לארגוני פשע להתעשר על חשבון לקוחות. כמו כן, לפני כמה חודשים הבהיר ה–FBI כי התחום נמצא על הכוונת שלו, ופתח בלא מעט חקירות לאחר שקיבל תלונות מצד אזרחים אמריקאים על הפסדים של מיליוני דולרים בשנה.

לי אלבז
לי אלבזצילום: יעל צור

כתב הטענות שצורף לדרישת המעצר נגד אלבז והגיע לידי TheMarker מראה כי ה–FBI ערך חקירה קפדנית ביותר. ראשית, מתברר שהתביעה חושדת כי יוקום פעלה בתחום האופציות הבינאריות גם באמצעות שתי חברות ברוקר (החברות המספקות את השירותים בפועל) ישראליות אחרות, BinaryBook ו–BigOption.

18 תלונות של לקוחות שהפ­סי­דו את כל כספם נאספו נגד BigOption, ו–33 תלונות נאספו נגד BinaryBook. תלונות אלה יכולות לרמז כי צווי מעצר נוספים עלולים להיות מונפקים נגד עובדים אחרים בחברות אלה ובעלי השליטה בהן.

אם אלבז תורשע בגין כל החשדות נגדה, היא עלולה לרצות מאסר של 20 שנה ויותר בכלא פדרלי בארה"ב. עם זאת, לדברי שבות, בדרך כלל אם התביעה אינה רוצה להרשיע במטרה להרתיע, תיקים מעין אלה מסתיימים בהסדר.

ה–FBI חושד כי אלבז היתה לא רק המנכ"לית כי אם הבעלים של יוקום. חשדות אלה אינם עולים בקנה אחד עם המצג שנתנה יוקום לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביולי 2017 בכתב תביעה שהגישה. אז נאמר כי "יוסי הרצוג הוא המייסד והבעלים של יוקום". ה–FBI מציין בכתב הטענות כי מצא אי־מיילים החתומים על ידי אלבז (או לינה גרין) ונשלחו לעובדים, שבהם הוצגה כמנכ"לית בחברות BinaryBook ו–BigOption.

הראיות שנאספו כחלק מבקשת המעצר מבוססות על עדות חסויה של שני עובדים במחלקת שימור הלקוחות של BinaryBook. השניים סיפרו כי ההנהלה תימרצה את העובדים באמצעות בונוסים לגרום ללקוחות להפקיד עוד כסף, במטרה שיפסידו אותו במסחר באופציות בינאריות. העדים חשפו כי עובדי BinaryBook ו–BigOption עבדו מאותם משרדים בקיסריה, וכי ההנהלה, ובפרט אלבז, הורו לעובדים לשקר ללקוחות ולספר כי החברה פועלת מחוץ לישראל.

עוד סיפרו העובדים כי הם קיבלו הנחיה להשתמש בשמות בדויים בעבודתם מול הלקוחות, וכי אלבז אישרה את השמות הבדויים. אחד העדים טען בפני ה–FBI כי הוא נדרש לבחור בשם אמריקאי בשביל לבסס את אמון הלקוחות בו, כך שיפקידו עוד כסף. לטענת העדים, אלבז פיקחה באופן הדוק על התמריצים וההטבות שהבטיחו העובדים ללקוחות, במטרה שיפקידו עוד כסף בחשבון המסחר.

עו"ד ג'ואי שבות
עו"ד ג'ואי שבותצילום: רן בירן

מקשים על משיכת הכסף בחזרה

התביעה קושרת שם נוסף של חברה ישראלית, SpotOption, לפעילות של BinaryBook. באתר הבית של SpotOption, היא מציגה את עצמה כספקית שירות מובילה לפלטפורמות מסחר. לטענת ה–FBI, השתיים קשרו קשר במטרה להונות את הלקוחות, כך שיפסידו יותר כסף בעת המסחר. טענות אלה מתבססות על אי־מיילים פנימיים שהועברו בין שתי החברות והגיעו לידי ה–FBI. כך למשל, באי־מייל שנשלח ב–15 ביולי 2016, כתב עובד של BinaryBook: "תבדקו את שני הלקוחות מטה ואת רמת הסיכון שלהם. תבצעו את השינויים הנדרשים בשביל להבטיח את הסיכון הגבוה". עובד של SpotOption השיב לו: "אחד הלקוחות בסיכון נורמלי. לגבי הלקוח השני, נעקוב אחריו ונשנה את רמת הסיכון לגבוהה".

ה–FBI איתר גם הודעות אי־מייל ששלחה אלבז בנושא הטיפול ברמת הסיכון של אחד הלקוחות ל–SpotOption. מכיוון ש–SpotOption היא אחת מפלטפורמות המסחר המוכרות בתחום האופציות הבינאריות, קיים כעת חשש כבד בקרב הפעילים בענף שה–FBI נחשף לנתונים נוספים, הקשורים לחברות אחרות הפעילות בתחום. החשש הוא שראיות אלה עשויות להוביל בעתיד לכתבי אישום נוספים.

העדים ממחלקת שימור הלקוחות סיפרו ל–FBI כי העובדים קיבלו הוראה מההנהלה להשקיע את כל הזמן הנדרש כדי לשדל לקוחות להפקיד עוד כסף בחשבונות המסחר. לדבריהם, אם היה מתגלה לקוח עשיר, ההנהלה היתה מצוותת אליו איש מכירות מיומן, שיידע כיצד להוציא ממנו עוד כסף.

יוקום הציגה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מצג שלפיו היא פועלת תחת פיקוח, לפי החוק — אך לטענת ה–FBI, החברה פועלת ללא כל רגולציה ונמצאת תמיד בצד השני של העסקה (כלומר, אם הלקוח מפסיד מהעסקה — החברה מרוויחה ממנה). לפיכך יש לחברה תמריץ אדיר לגרום לכך שהלקוחות יפסידו את כספם. עוד גילתה החקירה של ה–FBI כי יוקום לא חשפה בפני הלקוחות שהיא עומדת בצד השני של העסקה. הלקוחות הנפגעים טענו כי אילו היו יודעים זאת, לא היו מבצעים פעולות של מסחר דרך הפלטפורמה.

התביעה צירפה כמה תלונות של לקוחות שאימתו עדויות של נציגי מכירות, שלפיהן קיבלו הוראה לדחות כמה שיותר את הוראות המשיכה של לקוחות שדרשו את כספם בחזרה. התביעה גם הביאה דוגמאות למצגי שווא מצד נציגי יוקום, BinaryBook ו–BigOption, ובהם טענות כי הלקוחות יכולים להשיג רווחים גדולים ללא סיכון באמצעות מסחר באופציות בינאריות. כמו כן, הציגה התביעה מקרים שבהם לקוחות שוכנעו על ידי נציגי החברות להפקיד עוד כסף לחשבון המסחר — תוך הבטחה שהברוקר יפקיד כסף נוסף מטעמו כבונוס לחשבון הלקוח — ולאחר ההעברות הבנקאיות מצד הלקוחות, נאסר עליהם לבצע כל משיכה בטענה שניתנו בונוסים.

אחד העדים סיפר כי הנהלת החברה ניסתה לאיים על הלקוחות שאם יידרשו להוציא את הכסף מחשבון המסחר, החברה תדווח לרשויות שניסו להלבין כספים. שני העדים סיפרו כי לקוחות שהתפתו להעביר כספים בהעברה בנקאית, לא ראו את כספם חזרה במרבית המקרים. הסיבה היא שהלקוח אינו יכול לדרוש את כספו חזרה באמ­צ­עות הבנק כשמבוצעת העברה בנקאית, בניגוד לעסקות בכרטיס אשראי למשל.

הפקדות של 100 מיליון דולר בשנתיים וחצי

את הסכומים העצומים שהרוויחה BinaryBook מצא ה–FBI דווקא בדו"חות של SpotOption, שמהם עלה כי מהרבעון השני של 2014 עד סוף 2016 הפקידו לקוחות 98.9 מיליון דולר אצל BinaryBook. החברה השיבה ללקוחות רק 19.9 מיליון דולר באותה תקופה — ומכאן אפשר להבין את סכום ההפסדים העצום שנגרם ללקוחות.

לא מעט סתירות קיימות בין הסיפור שהציגה יוקום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשהגישה ביולי 2017 תביעת דיבה עם יוסי הרצוג נגד ארבעה נתבעים, לבין הראיות שאסף ה–FBI. הנתבעים בתביעת הדיבה נדרשו להחזיר 20 מיליון שקל בגין נזקים שנגרמו לחברה ולהרצוג עקב "מפעל סחיטה באיומים". עורכי הדין של יוקום והרצוג, עפר פירט, דני בלנקין ואלון מזרחי, כתבו אז במפורש כי "יוסי הרצוג הוא המייסד והבעלים של יוקום". בקרוב יוגש כתב ההגנה במשפט.

דווקא אותן חברות שבהן חושדת ה–FBI שהן זרוע נוספת של יוקום, משמשות את החברה כעת להראות נזקים. יוקום הסבירה כי נאלצה להפסיק את ההתקשרות עם BinaryBook ו–BigOption, ולכן נגרם לה נזק כספי גדול. היא חשפה שהיא פועלת 17 שנה ומעניקה שירותים "לחברות ברוקר ברחבי העולם, מעסיקה 50 עובדים המספקים שירותי מיקור חוץ, שימור לקוחות, הדרכות, שירותי טכנולוגיה, שירותי Call Center ופיתוח עסקי ללקוחות בתחום הפיננסים בישראל ובחו"ל. בין לקוחותיה, בנקים, בתי השקעות, חדרי מסחר, מכללות וחברות העוס­קות במסחר באופציות בינאריות".

לשיטתה, לצורך כך היא מחוברת "למערכת ניהול קשרי הלקוחות של הברוקר, שלפי שיקול דעתו הבלעדי מקצה ליוקום רשימת לקוחות קצה שעליה לספק להם שירותי הדרכה. במסגרת השירותים הניתנים ללקוחות הקצה של חברת הברוקר, מספקים עובדי יוקום בין היתר שירותי ניתוח טכני על מצב השוק, מידענות פיננסית, מענה על שאלות, הסבר על חדשות ואירועים מיוחדים בשווקים השונים וכן ליווי והדרכה על פלטפורמת המסחר".

יוקום הדגישה כי "אינה מתקשרת בכל סוג של הסכם עם לקוחות הקצה, אלא מעניקה שירותים תומכים לברוקר עצמו, ובפרט, כל ההתקשרות החוזית וההתנהלות הכספית של לקוחות הקצה מתנהלת באופן ישיר מול הברוקר".

יוקום סירבה להגיב.

כך עובדת תעשיית האופציות הבינאריות

אופציה בינארית היא מעין חוזה שתלוי בשאלה, שהתשובה לה יכולה להיות חיובית או שלילית. למשל, האם מלאי של סחורה מסוימת יעלה מעל סכום מסוים. האופציה היא "התערבות" רק על המחיר בנקודת זמן נקובה, והסוחרים אינם מקבלים הזדמנות לרכוש או למכור את הסחורה.

לדוגמה, אם אדם צופה כי מחיר מניה בודדת יהיה יותר מ–80 דולר בשעה 3:30 היום, הוא יכול לקנות אופציה בינארית, הממקמת את ההימור על סכום זה, במחיר של 60 דולר. אם ב–3:30, מחיר המניה הוא 80.01 דולר ויותר, הוא יקבל 100 דולר (בהנחה שזה הסכום שנקוב באופציה), והוא יניב לעצמו רווח של 40 דולר. אם המחיר של המניה ב–3:30 יהיה 79.99 דולר, הסוחר יאבד 60 דולר. הרבה זירות מאפשרות לסוחרים למנף את עצמם, ובאמצעות המינוף לקנות אופציות מרובות שיכולות להגדיל משמעותית את הזכיות — כמו גם את ההפסדים.

במשך השנים התברר כי אתרים רבים שדרכם הסוחרים מבצעים פעולות באינטרנט הם אתרים של פושעים, שמעוניינים בעיקר לקחת את כספי הסוחרים ופועלים בדרכי מרמה לשם כך. חלק מהאתרים מסרבים להחזיר ללקוחות כסף, מבטלים הוראות משיכה של לקוחות, מתעלמים משיחות טלפון ומאי־מיילים, ולפעמים אף מקפיאים חשבונות במטרה להאשים את הלקוחות עצמם בהונאה. חלק מהפושעים הפועלים בתחום האופציות הבינאריות דורשים בתחילת ההתקשרות עם הלקוח צילום של כרטיסי אשראי, דרכון, רישיון נהיגה וכיו"ב, ובאמצעותם גונבים את הזהות שלו.

כמו כן, נמצאו מניפולציות שונות של תוכנות המסחר. פלטפורמות מסחר באינטרנט המנסות לגנוב את הכסף של הלקוחות שולטות באלגוריתם של התוכנה, מעוותות מחירים ותשלומים, ועוצרות את המסחר במטרה שלקוחות שפתחו עסקות יאבדו את כספם. היו לקוחות שהבחינו כי כשהיתה להם פוזיציה מנצחת, זמן התפוגה של האופציה הוארך עד שהפוזיציה עברה להפסד, ואז המסחר הופסק.

אתרי אופציות בינאריות נוהגים למשוך לקוחות באמצעות פרסומים מטעים, שלפיהם הם יכולים להניב לעצמם כסף קל בסיכון נמוך. הפרסום מתבצע באמצעות מודעות באינטרנט. כשלקוח מתפתה לענות למודעות, פונים אליו אנשי מכירות מיומנים המבקשים לשכנע אותו שעומדת בפניו "הזדמנות של פעם בחיים".

ישראל נהפכה למעצמה של חברות אופציות בינאריות. בשנים האחרונות נוסדו בה 150–200 חברות כאלה, שפעלו בעיקר מול לקוחות זרים. ההערכות בתעשייה הן שכ–15 אלף איש עבדו בענף. לדברי המשטרה, כמה משפחות פשע היו הבעלים של חלק מזירות מסחר, במטרה להלבין כספים. הרשויות בישראל העריכו כי מדי יום תעשיית האופציות הבינאריות בעולם מגלגלת כ–5 מיליארד דולר.

השם הרע שיצא לישראלים ברחבי העולם הוביל את שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, לצאת למלחמת חורמה בענף. בתחילה אסרה הרשות על הזירות לפעול מול לקוחות ישראלים, ובאחרונה אישרה הכנסת את חוק האוסר על ישראלים לשווק אופציות בינאריות ללקוחות בחו"ל. המחוקק העניק לרשות ניירות ערך סמכות לפעול נגד העוברים על החוק. בארה"ב אסור לזירות אופציות בינאריות לפעול מול לקוחות אמריקאים, אם הן אינן מפוקחות על ידי הרגולטור וקיבלו רישיון מראש.

תגובות