המפסידים והמרוויחים מקריסת אלון: הקיבוצים ובירן נמחקו, ויסמן ובאדר יצאו עם עשרות מיליונים - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפסידים והמרוויחים מקריסת אלון: הקיבוצים ובירן נמחקו, ויסמן ובאדר יצאו עם עשרות מיליונים

עד לפני חמש שנים היתה אלון אחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל, עם אחזקות נדל"ן, קמעונות, אנרגיה, תקשורת ותשתיות ■ הקבוצה צפויה לעבור למחזיקי האג"ח, לאחר שבעלי השליטה - שרגא בירן וארגוני הקניות של הקיבוצים - החליטו לא לתמוך בה

29תגובות
דודי ויסמן
תומר אפלבאום

ביולי 2015, בימים שבהם רשת הקמעונות מגה התנדנדה בין חיים למוות, הגיע שרגא בירן, בעל השליטה בקבוצת אלון ששלטה במגה בעקיפין, לאולפן של חדשות ערוץ 2, ועלה למתקפה נגד בנק הפועלים, שדרש ממנו להזרים מאות מיליוני שקלים למגה על מנת להצילה.

"הטקטיקה והאסטרטגיה של הבנק היא להדביק על הקיר את השם של שרגא בירן, בגיל 83, שהוא אחראי לכל העניין (קריסת מגה, ע"א). האם אני הוא האיש שצריך לרצוח אותו בראש חוצות? זה שקר שאני מיליארדר. אני לא טייקון. לא אתפשט כאן, ולא אתן דין וחשבון. את זה אני עושה בנאמנות למס הכנסה. שום בן אדם אינו מסוגל להתמודד עם היקפים כאלה של ההזרמה הנדרשת למגה, זאת דמגוגיה זולה", הטיח בירן בשידור.

קבוצת אלון, מחברת האחזקות הגדולות והמרכזיות בישראל, צפויה להצטרף בימים הקרובים לשורה של חברות אחזקה נוספות במשק, ששקעו למצולות בעקבות ניהול כושל, רכישות ממונפות וקושי בתכנון אסטרטגי ארוך טווח. בין החברות הללו ניתן להזכיר את קבוצת אי.די.בי שנשלטה בידי נוחי דנקנר, אלביט הדמיה של מוטי זיסר, אפריקה ישראל של לב לבייב, כלכלית ירושלים של אליעזר פישמן ועוד כמה לווים גדולים אחרים שכשלו בשנים האחרונות.

שלשום ניסה בירן לבצע "הנפקת בזק", שבה תכנן לגייס כ–120 מיליון שקל במניות, כמהלך אחרון לפני שיאבד את החברה למחזיקי האג"ח — שלהם חייבת אלון כ–1.6 מיליארד שקל. אבל הביקושים לא הגיעו, והתבדו התקוות שמשקיע חיצוני יפתיע ויציל את הספינה השוקעת. משמעות הכישלון היא שאם בירן לא יזרים בעצמו או באמצעות גוף חיצוני תוך שלושה ימים כ–120 מיליון שקל — הוא יאבד את אלון באופן סופי.

שרגא בירן
אמיל סלמן

קבוצת אלון, שנוסדה בתחילת שנות ה–90, היתה עד לשנים האחרונות קונגלומרט רב זרועות. הקבוצה החזיקה בחברות תדלוק (דור אלון), קמעונות (מגה, שפע שוק, AM:PM ורשת כלי הבית נעמן), נדל"ן (רבוע כחול נדל"ן), תקשורת (אלון סלולר — You Phone), נתח מחברת כרטיסי האשראי דיינרס (12.5%), גז ביתי (דורגז), תשתיות (29% במפעילה של כביש 6), אנרגיה — מאגר הגז תמר (אלון חיפושי גז), וכן בתי זיקוק ותחנות תדלוק בארה"ב (אלון USA).

קבוצת אלון מוחזקת בידי כמה גופים, שעליהם מוטלת האחריות — ברמה כזו או אחרת — לכישלונה העסקי. 52% ממניות קבוצת אלון מוחזקות בידי חברת בייסול, שהוחזקה במשך שנים בידי בירן (80%) ובן דודו, דודי ויסמן (20%), ו–48% הנותרות מוחזקות בידי ארגוני הקניות של הקיבוצים — כמו גרנות משקי הנגב ומשקי עמק הירדן — שנציגיהם במשך השנים היו איציק באדר ועמית בן יצחק. מי שניהלו את אלון במשך כ–20 שנה, עד תחילת 2015, היו ויסמן כמנכ"ל ובאדר שכיהן כיו"ר במשך כ–15 שנה (בן יצחק מונה ב–2015 והוחלף באחרונה בשוקי אורן).

בדומה לחברות אחזקה אחרות, גם באלון הסתנוורו מהכסף הזול ומהקלות הרבה שבה ניתן היה לגייס הון בשוק ההון הישראלי לפני כעשור. ב–2007 — ימי הגאות בשווקים הפיננסיים — ביצעה אלון הנפקה גדולה, שבה התכוונה לגייס מיליארד שקל לצורך מיחזור חוב ומימון רכישות נוספות.

במהלך ההנפקה זרמו ביקושים גבוהים, ובקבוצת אלון החליטו להגדיל את הגיוס בעוד חצי מיליארד שקל — ל–1.5 מיליארד בסך הכל.

בדיעבד, התברר שהגיוס היה טעות קשה. מאחר שאלון לא הצליחה להשתמש בהון העודף לביצוע רכישה משמעותית, שתניב תשואה מעבר לריבית האג"ח, החברה נאלצה לשאת בעלויות המימון הכבדות של חצי מיליארד השקלים, שתפחו בעקביות בשל מרכיב ההצמדה למדד. למעשה, ההלוואה הגדולה נהפכה למשקולת כבדה, שרבצה על צווארה של אלון במשך שנים.

אבל הטעויות של אלון לא היו רק פיננסיות. השקיעה של אלון מיוחסת בעיקר לרשת מגה, שאת השליטה בה רכשה החברה הבת אלון רבוע כחול לפני כ–14 שנה. מגה היתה חברת הקמעונות השנייה בגודלה בשוק, שגילגלה מחזור שנתי של מיליארדי שקלים. ניהול כושל ותחרות אגרסיבית בשוק המזון דירדרו את מגה להפסדים של מאות מיליוני שקלים בין 2011 ל–2015 ולמשבר תזרימי, שהובילו להסדר חוב, ובסופו — למכירתה לרשת יינות ביתן.

.

הכישלון במגה לא נבע רק משינויים בסביבה העסקית, אלא קשור גם לאופן שבו היא נרכשה. קבוצת אלון רכשה את מגה בשני סבבי השקעה, ב–2003 ו–2005. בסבב הראשון, שנעשה בשותפות מתיו ברונפמן ושולם פישר, היא רכשה את השליטה (78%) תמורת סכום גבוה של 1.33 מיליארד שקל — פרמיה של 20% על מחיר השוק. העסקה, שבוצעה באמצעות אשראי מבנק הפועלים, הוכתרה בשעתו כרכישת השליטה הממונפת הגדולה ביותר בשוק הקמעונות המקומי.

ב–2005 רבוע כחול המשיכה להגדיל את אחזקותיה ורכשה גם את חלקם של ברונפמן ופישר לפי שווי חברה של כ–1.6 מיליארד שקל — 18% מעל שוויה בבורסה. המחירים הגבוהים והמינוף האגרסיבי אילצו את בעלי השליטה לממן את העסקה בדרכים יצירתיות. נוסף על משיכת דיווידנדים, אלון רבוע כחול השכירה למגה את שטחי המסחר במחירים מופקעים. כתוצאה מכך, מצבה הפיננסי של מגה הידרדר, והחברה הגיעה לא מוכנה לתחרות העזה בשוק הקמעונות. בשל מבנה הקבוצה, מגה לא הצליחה ליהנות מהירידה בעלות ההשכרה מחוץ לערים, והתקשתה להתחרות ברשתות גמישות ורזות, כמו רמי לוי.

לקשיים בשוק הקמעונות הצטרף גם חרם צרכנים על אלון רבוע כחול ב–2007. בעקבות פתיחתם של סניפי רשת הסופרמרקטים העירוניים AM:PM בשבת, במגזר החרדי החליטו להדיר רגליהם מחנויות "שפע שוק" של רבוע כחול, הפונה למגזר החרדי. בעקבות החרם, אלון נאלצה לסגור את הרשת, ובמקומה נפתחה רשת "זול בשפע", שגם היא נחלה כישלון.

הקשיים במגה וברשתות האחיות אילצו את בירן ואת ארגוני הקניות של הקיבוצים להיפרד מאחת מזרועות ההחזקה המרכזיות של הקבוצה — אלון רבוע כחול, שהתקשתה לעמוד בפירעון חובותיה. ב–2016 נחתם הסד חוב בין מחזיקי האג"ח של אלון רבוע כחול לבין קבוצת אלון ומוטי בן משה. במסגרת ההסדר רכש בן משה את השליטה באלון רבוע כחול תמורת 113 מיליון שקל, ששולמו לקבוצת אלון הצמאה למזומנים, ועוד 300 מיליון שקל שהועברו למחזיקי האג"ח.

הסדר החוב באלון רבוע כחול כיווץ משמעותית את קבוצת אלון. הקבוצה ויתרה על שורה נכסים: 63% ממניות רשת תחנות הדלק דור אלון; 54% ממניות רבוע נדל"ן שנסחרה בשווי של 1.8 מיליארד שקל והחזיקה ב–115 נכסים, בעיקר סופרמרקטים ומרכזים לוגיסטיים, וכן היתה שותפה בפרויקט השוק הסיטוני בתל אביב; ואת החברה הציבורית נעמן.

איציק באדר
תומר נויברג

סכסוך בתוך המשפחה

בירן, 85, הוא כנראה איש עשיר מאוד. פרט לאחזקתו באלון, בירן היה השותף הדומיננטי במשרד עורכי הדין שרגא בירן ושות' — כשאת ניהולה של קבוצת אלון הוא השאיר בידי ויסמן ובאדר, שניווטו את הקבוצה במשך זמן רב. הונו של בירן, יליד פולין וניצול שואה, מוערך ביותר ממיליארד שקל.

בירן צבר את עיקר הונו בייעוץ לקיבוצים ומושבים, ובייצוגם בעסקות של הפרשת קרקעות לבנייה למגורים בראשית שנות ה–90 — למשל קיבוץ רמת רחל, מושב ברקת שליד נמל התעופה בן גוריון שעל קרקעותיו הוקם פרויקט איירפורט סיטי, מושב כפר מל"ל, שעליו הוקם פארק אזורים וקיבוץ גליל ים. בירן היה גם הרוח החיה מאחורי פרויקט השוק הסיטוני בתל אביב, שממנו נהנו גם תנובה ועיריית תל אביב.

הקשיים בתוך קבוצת אלון גרמו לסכסוך בין ויסמן לבירן. הסכסוך נבע במידה רבה מחלוקת האשמה בנוגע לכישלון במגה ובאלון רבוע כחול, ולחילוקי דעות ניהוליים על ניהול המשבר העסקי — כשבמקביל השניים נאלצו לתמוך בחברת הנדל"ן הכושלת רוזבאד, שהסתבכה בהשקעות גרועות ברומניה וגרמניה, ולהזרים לה כ–200 מיליון שקל ולחתום מאוחר יותר גם על הסדר חוב.

מאז 2014 בירן נהפך מבעל מניות פסיבי לבעל שליטה אקטיבי בקבוצת אלון, והוא דחק בהשדרגה את ויסמן מניהול הקבוצה — בין השאר באמצעות מינויים של בכירים שכירסמו בסמכויותיו. ב–2015 החליט בירן להדיח את ויסמן רשמית מתפקיד מנכ"ל קבוצת אלון, ומינה במקומו את אביגדור קפלן. כך, למעשה, הגיע לקיצו שיתוף פעולה עסקי מוצלח בן 37 שנה — עם הרבה טעם מר בפה. כיום, ויסמן גם אינו שותף בבייסול, לאחר שהעביר את מניותיו לבירן.

מכירת אלון רבוע כחול לא הוציאה את בירן ואת יתר בעלי השליטה מהבוץ. עם מצבת נכסים שהצטמצמה דרמטית, אלון המשיכה להתמודד עם נטל חוב כבד של כ–1.7 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח ועוד כ–300 מיליון לבנק הפועלים ולרשות המסים. הנושים לא המתינו שאלון תגיע לחדלות פירעון — והפעילו לחצים כבדים על בעל השליטה לפנות להסדר חוב או לבצע הזרמות, שישפרו את מצבה הפיננסי ואת מצבם.

כדי להקל מעט את עומס החובות, במאי 2015 השלימה אלון ארגון מחדש של חובותיה. במקביל, קבוצת אלון מכרה את מניותיה בחברת הדלק והזיקוק בארה"ב, אלון USA, לדלק US, והתחמשה במזומנים — 200 מיליון דולר ששימשו להקטנת החוב למחזיקי האג"ח שלה ולפירעון חובות לחברות בנות. בנוסף, אלון קיבלה 6 מיליון מניות של דלק US, שהיו שוות באותה עת 230 מיליון דולר (כ–38 דולר למניה).

ב–2016 העלו מחזיקי האג"ח של אלון הילוך במאבק על הבטחת החוב, לאחר שחברת הדירוג מעלות הפחיתה את דירוג האג"ח שלה ל–BBB מינוס — מה שיצר עבור המחזיקים עילה חוקית להעמדת החוב לפירעון מיידי. מחזיקי האג"ח כינסו אסיפות נושים ודרשו מבעלי השליטה להזרים כפסים ולחזק ביטחונות. במקביל, הם פנו לבית המשפט, כדי שזה יכפה על בעלי השליטה הסדר חוב — כך שבמקרה הצורך, הם יוכלו להשתלט על אלון.

בירן והמנכ"ל החדש, קפלן, ניסו להימנע מפנייה להסדר חוב. הם טענו כי עד לאותה תקופה עמדה אלון בכל תשלומי הקרן והריבית, וכי בקופתה מונחים 530 מיליון שקל — שיספיקו למימון התשלומים למחזיקי האג"ח עד סוף 2017.

ב–2016 עבר המאבק המשפטי להליך גישור משפטי מוסכם בין הצדדים. מחזיקי האג"ח והנציגים של בעלי השליטה הגיעו להסכם עקרונות שבו נקבע, בין השאר, כי מחזיקי האג"ח יתנו ארכה לבעלי המניות של החברה, עד אוגוסט 2017, לגייס 120 מיליון שקל — בתמורה להזרמה מיידית של 40 מיליון שקל (שבוצעה מאוחר יותר). בסופו של דבר, גם הליך הגישור לא הגיע לסיכום סופי — והצדדים חזרו לבית המשפט.

ביוני השנה אישר בית המשפט את הסדר החוב בקבוצת אלון, שכלל ברובו את הסעיפים שעליהם הוסכם בהליך הגישור. פרט לגיוס ההון והזרמת הבעלים, נקבע כי מחזיקי האג"ח יקבלו 25% ממניות אלון — אם החברה תשלים גיוס הון; עוד הוסכם כי במקרה כזה אלון תפרע למחזיקי האג"ח 400 מיליון שקל, יתרת החוב תיפרס עד 2027 והריבית עליה תופחת מ–5.6% ל–4.9%. במקרה שבעלי המניות לא יצליחו לגייס את ההון הנדרש — נקבע שאלון תעבור לבעלותם המלאה.

החברה דעכה,ההנהלה שיגשגה

בשורה התחתונה, נכון להיום ניתן לומר כי ארגוני הקניות של הקיבוצים ובירן מחקו את הערך שצברו במשך השנים בקבוצת אלון — ללא שצברו כנראה תמורה משמעותית, שכן מאז 2007 אלון לא חילקה דיווידנדים ובירן אף הזרים לתוכה כמה עשרות מיליוני שקלים (השנה). עם זאת, ויסמן ובאדר — שניהלו במשך שנים את האימפריה — יצאו מהמסע העסקי הזה עם לא מעט כסף.

בזמן שאלון דעכה, וייסמן סיים את תפקידו באלון עם עלות שכר של כמה עשרות מיליוני שקלים. באדר מסיים עם עלות שכר של קרוב למיליון שקל בשנה — בסך הכל הוא השתכר כ–10 מיליון שקל בעשור האחרון, כמנכ"ל גרנות. ויסמן, בירן ובאדר סירבו להגיב.

מקורב לקבוצת אלון אמר אתמול כי "בירן מסיים את ההשקעה באלון, שלא היה פעיל בה במשך השנים, בלי תספורת למחזיקי האג"ח, ובלי שקיבל פרוטה מהחברה מאז 2007. מחזיקי האג"ח עוד יוכלו לקבל חזרה את מלוא החוב, וכבעלי מניות יוכלו ליהנות מאפסייד של מאות מיליוני שקלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם