מיכאל רוכוורגר

מניית בנק הפועלים עלתה אתמול ב–0.85% למחיר של 24.8 שקל. מחיר זה כמעט זהה למחיר של 24.82 שקל הנגזר למניית הבנק בעסקה שעליה חתמה ביום ראשון בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, למכירת 49% מחברת אריסון אחזקות הפרטית, שדרכה היא שולטת בהפועלים (כ–20%).

מדובר במזכר הבנות בלתי־מחייב למכירה בשרשור של כ–10% מבנק הפועלים לשלושה גופים: קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה, המנהלת באמצעות קרנות השקעה כ–100 מיליארד דולר; קרן פנסיה קנדית וחברת השקעות אמריקאית. שלושת הגופים ישלמו לאריסון כ–3.25 מיליארד שקל — ובהתחשב בחוב של כ–1.8 מיליארד שקל שיש לאריסון אחזקות, המשקיעים ישלמו בגין המניות באריסון אחזקות כ–2.2 מיליארד שקל.

"נראה לנו שלאריסון יש סיבות טובות למכור חלק מהשליטה בבנק הפועלים", כתב אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר ואנליסט בנקים של לידר שוקי הון, בניתוח שהוציא אתמול בעקבות העסקה שעליה דיווח הפועלים שלשום. "מכירת המניות נעשית כתוצאה משילוב של הצרכים הפיננסיים של הקבוצה: הקטנת מינוף, פיזור סיכונים והרצון לשלב גופים נוספים בגרעין השליטה מטעמים אסטרטגיים. אנחנו מעריכים שהסיבות הפיננסיות גוברות על האסטרטגיות, ובסך הכל חושבים שמדובר בצעד נכון.

"ראינו כבר בעלי שליטה רבים שהעדיפו לא למכור מניות ואיבדו בסופו של דבר את השליטה בחברה. לפיכך, החלטת אריסון לנצל את רמות המחירים הנוכחיות ולממש חלק מההשקעה — נראית לנו נכונה", פירט גלזר.

גלזר התכוון לכך שלאריסון אחזקות יש חוב לבנקים ולמחזיקי האג"ח בישראל בסכום כולל של כ–1.8 מיליארד שקל, שנושא ריבית שנתית של 2.5%–3.5%. חוב זה משולם באמצעות הדיווידנדים המתקבלים מבנק הפועלים ואריסון אחזקות ביצעה כמה פירעונות מוקדמים בסך של מאות מיליוני שקלים, וכן העמידה ערבות אישית לבעלי החוב בגובה 500 מיליון שקל. הקונסורציום שהעמיד לאריסון את האשראי כולל את הבנקים מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, וכן גופים מוסדיים גדולים — כמו הראל, מגדל, פסגות, אקסלנס, הפניקס, מנורה מבטחים וקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים.

כל אחד מהם העניק לאריסון אחזקות אשראי של עד כמה מאות מיליוני שקלים. בעלי החוב של אריסון אחזקות גם מחזיקים בשעבוד שלילי על מלוא אחזקותיה בהפועלים — כלומר החברה לא יכולה לשעבד מניות בבנק לנושים אחרים בלי אישור של הנושים הנוכחיים. ככל הידוע, אם העסקה תושלם — לפחות בשלב ראשון אריסון לא מתכוונת לבצע פירעון משמעותי של החוב.

גלזר צירף לניתוח את מחיר מניית הפועלים מספטמבר 2006 — המועד שבו אריסון סיכמה על רכישת המניות של השותפים האמריקאים לן אברמסון, מייקל שטיינהרדט ומשפחת שוסטרמן, שחברו לרכישת השליטה בבנק ב–1997 — והראה שמניית הבנק עלתה מאז ב–41%. לדבריו, מניית הפועלים מפגרת אחר מדד הבנקים שעלה ב–53% וגם אחר מדד ת"א 35 שעלה ב–73% באותה תקופה.

"רכישת האחזקות של השותפים האמריקאים וגם של משפחת דנקנר הגיעה לפני המשבר הגדול וההפסדים בתיק ניירות הערך של הבנק, ונעשתה ברמת מכפילי הון גבוהה משמעותית מ–1 — כך שתשואה של 41% מאז היא לא הצלחה גדולה", מסביר גלזר. "מאחר שקבוצת אריסון מממנת עצמה באמצעות חוב, תשואה נומינלית של פחות מ–4% בשנה נראית נמוכה מעלות החוב באותה תקופה.

"עם זאת, נראה לנו שמכירת המניות לפי מכפיל הון נמוך מ–1 היא החלטה טובה. רמות המחיר שהבנקים נסחרים כיום לא קרובות לרמות של 2006–2007, בשל הצורך לרתק הרבה יותר הון והירידה בתשואה על ההון שהם מייצרים, כשלצד התשואה הנאה שהמניות מספקות יש סיכונים רבים — החל בסיכוני השוק לאחר שנים של עליות, דרך איומים על הרווחיות השוטפת ועד לאיומים עתידיים, טכנולוגיים ואחרים, על רווחיהם".

עוד כותב גלזר: "ברור לנו שרק כהשקעה פיננסית היה עדיף לבצע רכישה ישירה של מניות בבנק (ולא מניות מיעוט בחברת האחזקות עם המחויבויות המוטלות על בעל השליטה) — ולכן נראה שיש ברכישה גם אספקטים אסטרטגיים, כמו הרחבת הפעילות בחו"ל ורכישה עתידית של כל גרעין שליטה".

אריסון מאותתת

להערכת גלזר, בעקבות מכירת המניות "לא נראה שינויים דרמטיים בפעילות המקומית השוטפת — הפועלים ממשיך להיות ממוצב מצוין, ולא נראה שיהיה לרוכשים הרבה מה לתרום. אנחנו מעריכים כי ייתכן שנראה יותר מעורבות של קבוצת השליטה בקבלת ההחלטות בבנק". הוא מוסיף כי "הפועלים הצהיר על רצון להרחיב פעילות בחו"ל. אנחנו חושבים שמדובר בהחלטה לא נכונה. בהחלט ייתכן שכניסת משקיעים אמריקאים חדשים עשויה ללמד על הרחבה צפויה של הפעילות בארה"ב.

"קיים סיכוי שמכירת מחצית מהאחזקה מלמדת על כוונת קבוצת אריסון למכור את כל גרעין השליטה. לצד היתרונות שבשליטה בהפועלים, החשיפה הציבורית, שנאת הבנקאים של הציבור והמאבקים עם בנק ישראל — לאור כל אלה, ייתכן שהמכירה מאותתת על כוונת אריסון למכור גם את יתרת אחזקותיה בעתיד הלא רחוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker