סקופ זינקה ב-650% בחמש שנים - והמשך העליות תלוי בפעילותה מעבר לים - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סקופ זינקה ב-650% בחמש שנים - והמשך העליות תלוי בפעילותה מעבר לים

בעקבות צעדי התייעלות, ובהם התרחבות לחו"ל וצמצום המלאי, סקופ - שמייבאת ומשווקת מוצרים ממתכת - הנה כיום יציבה יותר ומסוכנת פחות להשקעה ■ למרות הזינוק במחירה, היא עדיין נסחרת במכפיל נוח יחסית של 11-10, שמשקף ציפיות לשיפור הפעילות בחו"ל

תגובות
מחסן אוטומטי של סקופ לאחסון חומרי גלם

ב-2007, ערב המשבר הכלכלי, הציגה סקופ, העוסקת ביבוא ובשיווק של חומרי גלם ומוצרים מפלדה וממתכות, הכנסות של 1.3 מיליארד שקל ורווח גולמי של 350 מיליון שקל. התחזית היתה להמשך צמיחה ושליטה בשוק המקומי, תוך פוטנציאל לשפר את פעילותה גם בחו"ל.

ואולם המשבר הוביל לירידה במחירי המתכות, ובסקופ הרגישו ירידה בהכנסות, וחמור מכך - גם ברווחים. ב-2016, תשע שנים לאחר מכן, הצליחה החברה לחזור לאותה רמת הכנסות ורווחים. בדרך, החברה התחזקה, התרחבה וחילקה דיווידנדים נדיבים למשקיעים בה, דבר שבא לידי ביטוי במחיר המניה.

נתונים בתכבה

כיום המניה אמנם רחוקה ב-20% מהשיא שהציגה בתחילת יוני, אך בחמש השנים האחרונות היא הניבה תשואה של 650% - ממוצע שנתי של 45%. שווי החברה הוא מיליארד שקל, ולפיכך היא משתייכת למדד תל אביב 125.

סקופ הוקמה על ידי שמואל שילה לפני 37 שנה כחברת מסחר למוצרי נירוסטה וברגים. שילה עדיין מחזיק בשליטה בחברה (45%) ומשמש יו"ר. היא הונפקה בבורסה בתל אביב ב–1992, התרחבה במהלך השנים לפעילות סחר במתכות נוספות, ונהפכה למרכז שיווק אחד (One Stop Shop) עבור לקוחותיה. למעשה, היא מבצעת בישראל ובעולם מיקור חוץ של האחסון עבור לקוחותיה.

הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2017 הסתכמו ב-626 מיליון שקל - ירידה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2016. מכיוון שסך המכירות משתנה בהתאם לשינויים במחירי המתכות, הסעיף הזה יכול לתעתע, והוא אינו משקף בהכרח את הצמיחה של החברה. אינדיקציה טובה אפשרית למצב החברה היא הכמויות שהיא מוכרת, אך המידע הזה אינו נגיש למשקיעים.

מה שמשקף טוב יותר אם הפעילות של החברה בריאה הוא שיעור הרווח הגולמי, המייצג את הפער בין מחיר הרכישה למחיר המכירה, והמושפע גם מהביקוש בשוק. כלומר, ההשפעה של העלייה במחירי המתכות על רווחיות החברה תלויה בביקוש למוצריה - אם הביקוש יורד, אז סביר שהחברה תישא במרבית הנטל של עליית במחירים - והרווחיות תיפגע. שיעור הרווח הגולמי של סקופ השתפר מ-26% במחצית הראשונה של 2016 ל-29% בתקופה המקבילה ב-2017, והוביל לשיפור ברווח התפעולי של החברה, שהסתכם ב-70 מיליון שקל - גידול של 16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

בחינה של התוצאות בשנים האחרונות מעלה כי גם בהן חל שיפור נאה ברווח התפעולי. ב-2016 רווח זה הסתכם ב-123 מיליון שקל, לעומת כ-83 מיליון שקל בשנתיים שלפני כן, ו-90 מיליון שקל ב-2013.

כך הפחיתו את הסיכון

לחברה יש 80 אלף מוצרי מדף, ובהם פחים, גלילים, צינורות, ברגים, אביזרי צנרת, מוטות ועוד, שאותם היא מייבאת ומשווקת. המוצרים עשויים מחומרים שונים כמו אלומיניום, פלדה, נירוסטה, נחושת ועופרת. יש לה לקוחות מתחומים רבים ומגוונים - מזון, תרופות, אלקטרוניקה, בנייה, תעשייה אזרחית וצבאית ועוד. ככל שיש יותר השקעות במשק, כך הפוטנציאל של החברה גדל. בישראל מספקת החברה 95% מההזמנות בתוך 24 שעות.

לסקופ יש כ-4,500 לקוחות בישראל, וברבעונים האחרונים היא מתמודדת עם חולשה יחסית בביקוש בשוק המקומי. עם זאת, היא העמיקה בשנים האחרונות את הנוכחות שלה בעולם והשיגה 9,000 לקוחות בחו"ל, התורמים לה כ-60% מכלל המכירות. עם זאת, כיום עיקר הרווח (60%) - עדיין מגיע מהשוק הישראלי.

המכירות נעשות באמצעות חברות בנות שהקימה בארה"ב, צ'כיה, רומניה, פולין וקוריאה, המשרתות גם מדינות שכנות. זה מהלך חשוב, מכיוון שהוא מאפשר לסקופ למתן את התנודתיות בפעילות שלה ולהפחית את התלות בשוק הישראלי. כמו כן, המהלך מעניק פוטנציאל התרחבות שאינו קיים בשוק המקומי.

הפעילות בארה"ב גם מנטרלת את ההשפעה של שינויים בשערי החליפין, מאחר שרכישת הסחורות ומכירתן מתבצעות בדולרים. מנגד, החברה הודיעה על סגירת החברה הבת בסין, שעל אף ההשקעות הגדולות שמתבצעות במדינה, לא הצליחה להתרומם. למעשה, המפתח להצלחת החברה טמון ביכולתה לבסס את הפעילות בחו"ל, להגיע ליעילות תפעולית דומה לזו שבישראל, וכך לשפר משמעותית את הרווחיות.

מהלך נוסף שעשתה סקופ בשנים האחרונות הוא צמצום המלאי במחסנים. החברה אמנם צריכה להחזיק מלאי רב, אבל היא החליטה לצמצם אותו כדי להפחית את החשיפה שלה למחירי המתכות. כך למשל, אם במחסן נמצא מוצר במשך חודשים ארוכים ומחירו יורד, יכול מאוד להיות שהחברה תצטרך לספוג את ירידת המחירים, בהתאם לביקוש בשוק, וכך תיגרם פגיעה ברווחיות הגולמית. הדבר כמובן יכול לפעול לטובת סקופ, אם תירשם עליית מחירים בשוק המתכות.

בסוף הרבעון השני של השנה היה שווי המלאי 420 מיליון שקל, לאחר שבין 2010 ל-2015 הוא היה 500–600 מיליון שקל. ב-2007 שווי המלאי היה גבוה באופן ניכר - 905 מיליון שקל. הצמצום התאפשר מכיוון שגם הספקיות של סקופ קיצרו את זמני האספקה של המוצרים, ולכן החברה יכולה לרכוש בכמויות קטנות יותר ולהיות גמישה יותר בפעילותה. בנוסף, החברה מניידת את המוצרים במלאי בין חברות הקבוצה. עלות המכר כוללת גם את הניהול בפועל של המלאי, כך שיעילות בתחום הזה מובילה גם היא לשיפור ברווח הגולמי. כדי לייעל תהליכים הקימה החברה מפעלים אוטומטיים מתקדמים, המאפשרים להכין הזמנות באופן מדויק, לצד צמצום בכוח האדם.

הירידה במלאי במהלך השנים תרמה לתזרים מזומנים גבוה, מפני שהכסף שקיבלה החברה לא שימש להשלמת המלאי אלא נכנס לקופתה. הירידה הזאת והשיפור ברווחיות התבטאו בדיווידנד שחולק למשקיעים. מתחילת השנה חילקה החברה 44 מיליון שקל, שנוספו ל–65 מיליון שקל בשנה שעברה ו-325 מיליון שקל נוספים מאז 2007. כמו כן, בקופת החברה יש נכון לסוף הרבעון השני 215 מיליון שקל.

לחברה אין מדיניות דיווידנד קבועה והיא אינה מתייחסת לרמות המלאי העתידיות שלה, לכן קשה לדעת מה סכום הכסף שהיא מתכננת לחלק למשקיעים בשנים הקרובות. עם זאת, הרווח המיוחס לבעלי המניות - כ–50 מיליון שקל בינואר־יוני 2017 - הוא מספיק גבוה כדי להמשיך לחלק דיווידנד בסכום ניכר לבעלי המניות. אף שמחיר המניה קפץ ב–60% בשנה האחרונה, תשואת הדיווידנד גבוהה - 10%.

אתר החברה בבני עייש. למרות ההתרחבות לחו"ל, עיקר הרווח מגיע מישראל

התמחור נוח

במקביל לחולשה בפעילות החברה בתקופת המשבר, מניית החברה נפלה ורק באוגוסט 2016 חזרה למחיר שבו נסחרה תשע שנים קודם לכן. אף שהחברה הצליחה רק ב–2016 לחזור גם לרמות ההכנסות והרווחים של 2007, כיום המניה נמצאת במקום טוב יותר. בסוף השנה שעברה נסחרה המניה במחיר הגבוה ב-50% מהשיא שלה ב-2007, וכיום היא נסחרת במחיר הגבוה ב-85% מב-2007.

אפשר להסביר את העלייה במחיר המניה בין היתר באמצעות עליית מכפילים בשוק. אם לפני עשר שנים חברות כמו סקופ נסחרו במכפילים של 7–8 על הרווח הנקי, כיום המכפילים המקובלים הם 10–11. ואולם זה אינו ההסבר היחיד - בשנים האלה שיפרה החברה את הפעילות שלה, וביצעה כמה צעדים שהפחיתו את הסיכון בהשקעה בה והגדילו את הפוטנציאל הטמון בהשקעה בה.

כיום, לאחר הזינוק הגדול, המניה עדיין נסחרת במכפילים נוחים יחסית. המכפיל שבו היא נסחרת ביחס לרווח הנקי בארבעת הרבעונים האחרונים הוא 11. מכפיל 14–15 הוא די יקר, וזהו המכפיל שבו נסחרה החברה בשיאה, בתחילת יוני 2017.

מלבד מייסד החברה שמואל שילה, המחזיק ב-45% מהמניות, מחזיקים במניות גם בתי ההשקעות מגדל (9.2%), מור (6.8%) וילין לפידות (5.5%). שאר המניות נמצאות אצל הציבור. ב-2007–2013 החזיקה קרן ההשקעות הפרטיות פימי ב-25%–30% מהחברה. הקרן יצאה פחות או יותר מאוזנת מההשקעה, ומימשה אותה לפני העלייה הגדולה.

סקופ מממנת את פעילותה, בעיקר את רכישת המלאי, באמצעות נטילת אשראי מבנקים. חובה הפיננסי נכון לסוף הרבעון השני של 2017 הוא 830 מיליון שקל, אך כנגדו יש בקופת המזומנים 255 מיליון שקל, כך שהחוב הפיננסי נטו הוא 575 מיליון שקל. הסכום דומה לחוב של סקופ ב-2016, ולא אמורה להיות לה בעיה לשרת אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם