מדוע מקורות רוקמת עסקה מפוקפקת עם מנרב - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע מקורות רוקמת עסקה מפוקפקת עם מנרב

מקורות שרפה חצי מיליארד שקל מכספי משלם המסים על מתקן ההתפלה הכושל באשדוד ■ כעת היא מונעת מכרז לרכישת המתקן, ומעבירה אותו בנזיד עדשים לחברת מנרב שאחראית לפיאסקו

13תגובות
תומר אפלבאום

חברת מקורות ייזום וחברת מנרב שותפות לאחד הכישלונות הגדולים של פרויקט תשתית בישראל. מתקן ההתפלה באשדוד, שהוקם עבור מקורות ייזום על ידי שותפות של מנרב (67%) וענקית התשתיות הספרדית סדיט (Sedyt), החל להתפיל מים בינואר 2016 — שנתיים בדיוק לאחר המועד שאליו התחייבה מקורות. הפרויקט, שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל, סבל מבעיות הנדסיות קשות, שגרמו לכך שכושר ההתפלה שלו נמוך ב–15% מהספקו המתוכנן, הוא מפסיד סכום של 30–35 מיליון שקל לשנה, והמודל הפיננסי שלו קרס.

מקורות ייזום לא עמדה בלוחות הזמנים לפירעון הלוואות של 1.1 מיליארד שקל, שקיבלה מקבוצת מימון בראשות בנק הפועלים והבנק האירופי EIB. במאי 2017 מקורות ייזום התקרבה לסוף דרכה כשהתעורר חשש שתוגש נגדה בקשת פירוק. רשות המים והחשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הבהירו לדירקטוריון מקורות כי לאחר שמחקה 500 מיליון שקל מכספי משלם המסים במתקן ההתפלה הכושל — הם לא יספקו לה גיבוי פיננסי, ולא יתירו לה לתקן את התקלות במתקן בעצמה ולהפעיל אותו עד לסוף תקופת ההפעלה המקורית שלו, ב–2039.

החוב שנטלה מקורות ייזום כדי להקים את המתקן

אגף החשב הכללי הורה למקורות ייזום להפסיק את מעורבותה בפרויקט ההתפלה באשדוד ולמכור אותו במהירות האפשרית. במקביל, העריכה חברת הנדסת התפלה (IDE), שנשכרה על ידי מקורות, שעלות התיקון של מתקן ההתפלה עשויה להגיע ל–200–300 מיליון שקל.

עוד לפני הוראת החשב הכללי, הגישה מקורות ייזום תביעה בסכום של 705 מיליון שקל נגד קבלן ההקמה של המתקן — שותפות בין חברת מנרב (67%) וחברת התשתיות הספרדית סדיט (33%) — בגין ליקויים, השלמת עבודות שעדיין לא בוצעו ואיחור במסירת הפרויקט. השותפות מנרב־סדיט תבעה מצדה את מקורות בסכום של 481 מיליון שקל על הסכמות ומצגים שלא קוימו.

כרוניקה של כישלון ידוע מראש

המדינה תבעה ממקורות ייזום סכום של 150 מיליון שקל, בגין שנתיים של איחור במסירת המתקן, שגרעו ממשק המים בישראל 200 מיליון מ"ק. התביעות ההדדיות של מקורות ייזום ומנרב־סדיט הועברו לבוררות של השופט בדימוס אבי זמיר, ואילו תביעת המדינה נגד מקורות ייזום הועברה לבוררות של השופט בדימוס תיאודור אור.

עסקה של ניהול סיכונים

ניתן היה לצפות שמתקן ההתפלה שבבעלות חברה ממשלתית יימכר בתהליך של מכרז לכל המרבה במחיר על פי חוק חובת המכרזים אבל במשרד האוצר ובמקורות יזמו פתרון אחר ומפתיע: למכור אותו לקבלן שגרם, לטענת מקורות, לנזקים של 705 מיליון שקל. מקורות ייזום החליטה לנהל משא ומתן עם קבלן ההקמה של מתקן ההתפלה על עסקה שבמסגרתה ירכוש הקבלן את הבעלות המלאה באשדוד התפלה, החברה שבבעלותה מתקן ההתפלה, ואשדוד תפעול, שהיא חברת התפעול של המתקן. כחלק מהעסקה יבוטלו התביעות ההדדיות.

עופר וקנין

כפי שהציג זאת עורך דין דוד פורר, המייצג את מקורות ייזום, זו עסקה של ניהול סיכונים: מקורות נפרדת מהסיכון שתפסיד בבוררות שהיא מנהלת אצל השופט בדימוס זמיר, ומהסיכון שהליך מכירה ממושך יגרום לקריסת מתקן ההתפלה. בנוסף, הליך המכירה של המתקן לקבלן ההקמה יהיה קצר משמעותית מהליך של מכירה, בשל היכרותו עם המתקן.  על פי עבודה שבוצעה עבור ועדת המכרזים של מקורות, שוויין של החברות אשדוד התפלה ואשדוד תפעול צריך לכלול עלות תיקון של 200–300 מיליון שקל. בהתחשב בחוב של 1.2 מיליארד שקל לקבוצת המימון בראשות בנק הפועלים, השווי של החברות נע סביב אפס. סביר להניח שרוכש פוטנציאלי של המתקן ידרוש הקלות שונות, למשל, הפחתה בכמות המים שיספק המתקן.

במלים אחרות: קוזניצקי, בסיוע מחדליה של מקורות ייזום, תקע את המדינה חזק כל כך — שהדרך היחידה מבחינת חזקיהו לצאת מזה היא להשאיר אותו בפנים. זאת הסיבה שגם אם ייערך מכרז על רכישת מתקן ההתפלה בתנאים הנוכחיים סביר להניח שמנרב תזכה בו. בניגוד למתחרים אחרים — שעבורם שווי החברות הוא אפס — למנרב שווה להציע 100 מיליון שקל, כפי שהיא הציעה על פי ידיעות בתקשורת, ולו כדי לנטרל את הסיכון שתפסיד סכום גבוה הרבה יותר בבוררות. מנרב נתבעת על סכום של 705 מיליון שקל. אם לא תרכוש ממקורות ייזום את מתקן ההתפלה — היא תהיה חשופה לסיכון שהבורר יפסוק כי עליה לפצות את מקורות ייזום בסכום, שעלול להגיע ל–200–250 מיליון שקל.

לעומת זאת, אם מנרב תרכוש ממקורות ייזום את מתקן ההתפלה תמורת 100 מיליון שקל, ותשקיע עוד 200–300 מיליון שקל בשיפוצו, היא תנטרל את הסיכון שתפסיד בבוררות. בנוסף, היא תקבל נכס שעשוי להניב לה הכנסה של 260 מיליון שקל לשנה במשך 21 שנה.

עופר וקנין

כיצד מסלקת מהדרך חברת מקורות את החובה של חברה ממשלתית לקיים מכרז? באמצעות שימוש בכיסא מפלט שמקנה סעיף 4 לחוק חובת המכרזים. סעיף זה קובע פטור מחובת מכרז אם מדובר בחוזה ש"נדרש בדחיפות למניעת נזק של ממש, ולחוזה שלגביו קיימות נסיבות מיוחדות ונדירות שמצדיקות את עשייתו ללא מכרז". זהו סעיף סל שמאפשר לחברה ממשלתית לחמוק מחובתה לנהוג בהגינות, תחת חסותו של ניסוח עמום ונתון לטווח רחב של פרשנויות למושגים כמו "דחיפות", "נזק של ממש" ו"נסיבות מיוחדות". יזם שמעוניין לכפות על חברה ממשלתית לקיים את חוק חובת המכרזים מוזמן לנסות לשכנע בכך את בית המשפט, ביודעו את הסטטיסטיקה העגומה של המגזר הפרטי בעימותים משפטיים עם זרועות הממשל.

גישת "אנחנו יודעים שזו עסקה מסריחה מראשיתה ועד סופה, אבל זה הפתרון הכלכלי האופטימלי ושכל הטהרנים יחפשו"  של מקורות לא רק מטאטאת בזריזות וביעילות את זכותן של חברות לקבל הזדמנות שווה להתמודד על רכישת המתקן, אלא מייצרת סיכונים חדשים ותקדימים בעייתיים שמשרד האוצר יתקשה להתמודד אתם בעתיד. מתקן ההתפלה באשדוד נמסר באיחור של שנתיים, מעולם לא הגיע להספק שלו התחייבה שותפות מנרב־סדיט, ועתה ברור לכל הצדדים שאם לא יתוקן ויוחזר לפעילות תקינה בתוך כמה חודשים הוא יקרוס כליל.

הסיכון המוסרי

הסיכון הרך יותר, זה שקשה יותר לכמת אותו, הוא הסיכון המוסרי. מכירת המתקן למנרב־סדיט היא חלק מעסקה שבה כל התביעות ההדדיות יימחקו, כולל תביעת המדינה ממקורות על שלא סיפקה לה את המים בלוח הזמנים שנקבע בחוזה. בפעם הבאה שהמדינה תבקש לאכוף התחייבויות שנתנו לה יזמים וקבלנים היא תעמול קשה להסביר לבית המשפט מדוע היא תובעת מיזם אחד נזקים של מיליוני או עשרות מיליוני שקלים, אחרי שוויתרה לחברה ממשלתית על חוב של 160 מיליון שקל, ונתנה פטור ליזם שחייב לה, לטענתה, 705 מיליון שקל.

הניסיון של חברת מקורות לסיים את הפרשה העגומה של מתקן ההתפלה באשדוד בחדר סגור היה צולח, אלמלא היה מי שמתעקש לקלקל את מסיבת האשכבה של המתקן. חברת ורידיס שבבעלות קרן אוקטרי (80%) וקרן תשתיות ישראל (20%) מאיימת לנקוט צעדים משפטיים נגד מקורות.

ניר קידר

ורידיס, המיוצגת על ידי משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', דורשת ממקורות לקיים מכרז למכירת מתקן ההתפלה באשדוד, על פי חוק חובת המכרזים. במכתב ששלחה למקורות בשבוע שעבר, היא קובעת כי מידיעות שפורסמו בתקשורת עולה כי מקורות יזום מנהלת משא ומתן מתקדם למכירת המתקן ללא מכרז, וקובעת שמשא ומתן זה מנוגד לחוק. ורידיס תובעת ממקורות ייזום להפסיק מיידית את המשא ומתן, או להודיע לה מהו הסעיף הרלוונטי שפוטר את מקורות ייזום מניהול מכרז פומבי למכירת מתקן ההתפלה באשדוד — או שוורידיס תפתח בהליך משפטי.

עתה נותר לראות אם האיום המשפטי ייאלץ את החשב הכללי, רשות המים וחברת מקורות לאמץ את האופציה השקופה וההוגנת, לאחר שמיצו את דרכי הפעולה העקומות וחסרות השקיפות שליוו את הפרויקט מראשיתו. דרכי הפעולה האלה מקורן בקומבינה פוליטית שרקח אלכס ויז'ניצר, שהיה יו"ר מקורות ויו"ר מקורות ייזום בראשית העשור, ועד לקבורת החמור בעסקה מפוקפקת עם אחד מאדריכלי הכישלון הקולוסלי.

לאמץ את האפשרות השקופה וההוגנת

לפי האופציה השקופה וההוגנת, המדינה תפרסם מכרז חדש לתקופת זיכיון זהה של 25 שנה, כולל חבילת המימון שמימנה את המתקן. המכרז יכלול תיקון של מתקן ההתפלה, ויאפשר למדינה ליהנות ממחיר מים מופחת הודות לירידה במחיר האנרגיה ולנפילה בריבית, בהשוואה לריבית ששררה בעת פרסומו של המכרז המקורי. מכרז חדש לא רק יקיים את חוק חובת המכרזים, אלא גם יאפשר למדינה לשמור על זכויותיה המשפטיות מול מנרב־סדיט, ולא לוותר על הקנסות המגיעים לה ממקורות.

הבנקים, שכשלו בפיקוח על מקורות ייזום, ייאלצו לבצע הפרשה בגין המימון שנתנו — משום שמכרז חדש הוא אירוע של חדלות פירעון של היזם המקורי. בשל כך, סביר להניח שהבנקים יהיו מוכנים להקטין את החוב שהזוכה במכרז החדש יידרש לפרוע מהכנסותיו.

מחברת מקורות נמסר: "דירקטוריון מקורות קיבל החלטה למכור את מתקן ההתפלה באשדוד. במסגרת אפשרויות המכירה מקודמים שני מהלכים: הליך תחרותי פתוח רב־משתתפים והליך מכירה במסגרת הניסיונות להגיע לפשרה עם הקבלן כחלק מהנחיות הבורר.

"מכירה לקבלן תיקח זמן קצר יותר בהשוואה להליך תחרותי, דבר שיקטין את ההפסדים השוטפים, יאפשר תיקון מהיר של המתקן, ימנע את קריסתו ואת הפגיעה באספקת המים. כל עסקה שתתבצע מחויבת באישור הממשלה והגופים המממנים של הפרויקט".

ממשרד האוצר נמסר: "החשב הכללי רואה את ההחלטה של דירקטוריון מקורות למכור את מתקן ההתפלה באשדוד בחיוב. כשתתקבל החלטתה של מקורות לגבי זהות הקונה נבחן אותה. החשב הכללי אינו אחראי ליישום חוק חובת המכרזים. שאלות בנושא יש להפנות לרשות החברות"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם