תספורת כפויה תחת איומים: התוכנית שתנטרל את הנשק של חברות הביטוח - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תספורת כפויה תחת איומים: התוכנית שתנטרל את הנשק של חברות הביטוח

חברת הביטוח דפקה אתכם? לא תצטרכו יותר את בית המשפט ■ התוכנית של סלינגר, כחלון ושקד יכולה להפוך את השנה הבאה לטובה הרבה יותר

70תגובות
שרת המשפטים שקד ושר האוצר כחלון צועדים לישיבת הממשלה, בשנה שעברה
מרק ישראל סלם

שר האוצר משה כחלון דורג ברשימת מאה המשפיעים של TheMarker לשנה הנוכחית, במקום ה–10. בכנות, ייתכן שהדירוג עשה לו עוול. אם תתממש תוכניתו של כחלון להקמת מוסד לבוררות חובה בתביעות ביטוח, ביחד עם שרת המשפטים איילת שקד, הרי שהתוכנית הזו לבדה יכולה להפוך את השנה הבאה לשנה טובה הרבה יותר — שנה של שיחרור משעבוד פיננסי ושל מהפך חסר תקדים ביחסי הכוחות בין מבוטחים למבטחים במשק הישראלי.

כחלון עומד עמידה איתנה מאחורי דורית סלינגר, ראש רשות שוק ההון והביטוח, שמתכוונת לפרסם בשבועות הקרובים תוכנית — בתמיכה מקצועית אמיצה ויוצאת דופן גם של משרד המשפטים — להקמתו של מוסד בוררות חובה כזה. זהו אינו השם הרשמי של המוסד הזה, בין השאר משום שמדובר בבוררות חובה חד־צדדית לחלוטין. המוסד החדש יהיה מחייב עבור חברות הביטוח, אבל נתון לבחירה חופשית של המבוטח.

חוסר הסימטריה הזה מעיד על הכוונות הצרכניות מרחיקות הלכת של התוכנית — מדובר בהצעה שנועדה להגן על המבוטחים מפני חברות הביטוח, בהכירה כי המבוטחים הם הצד החלש במשוואת יחסי הכוחות בעולם הביטוח כיום. ההטיה הבסיסית לכן תהיה לטובת המבוטחים, שיקבלו את זכות הבחירה אם לפנות למוסד או לפנות בתביעה לבית המשפט. עם זאת, מדובר במוסד שאמור להיות מקצועי ואוביקטיבי לחלוטין עבור שני הצדדים, משום שהוא אמור להיכנס בנעלי בתי המשפט ולהחליף אותם.

ההצעה לתת למבוטחים זכות לברר את התביעה שלהם מול חברת הביטוח במוסד בוררות ולא בבתי המשפט, נובעת מחוסר השוויון ביחסי הכוחות בעולם הביטוח. מן הצד האחד נמצא המבוטח, שנמצא במצוקה פיננסית או בריאותית ולכן זקוק לתקבולי הביטוח שלו כדי לשרוד. מן הצד השני נמצאת חברת הביטוח, חזקה ואיתנה, שיש לה את כל הכוח, הכסף והזמן שבעולם, ולעתים קרובות היא אינה ששה לשלם למבוטח את דמי הביטוח.

עד היום, כשחברת הביטוח דחתה בקשה לממש הסכם ביטוח, האפשרות היחידה שעמדה למבוטח היתה לפנות בתביעה לבית המשפט. רק שמדובר באפשרות יקרה מאוד במשאבים, גם בכסף וגם בזמן, וכזו שמבוטחים מוחלשים בשעת צרה התקשו מאד להרשות אותה לעצמם.

זאת הסיבה שהחשד הוא שחברות הביטוח בישראל למדו להשתמש בבית המשפט כנשק: הן דחו תביעות ביטוח מוצדקות, ושלחו את המבוטח לחפש אותן בבית המשפט, מתוך הנחה שהרוב המוחלט של המבוטחים יוותר על הזכות היקרה של ניהול תביעה משפטית עמן ויעדיף להתפשר. מעין שיטת מצליח, שכמעט תמיד הצליחה לחברות הביטוח: נתונים של הפיקוח על הביטוח מ–2016 לימדו שרק אחוזים ספורים מתביעות הביטוח מגיעות בסופו של דבר לבית המשפט. מצב זה איפשר לחברות לבצע למבוטחים תספורת גם באותם מצבים שהצדק היה עמם. במידה רבה מדובר בתספורת כפויה תחת איומים, מאחר שהפנייה לבית המשפט מהווה עבור חלק גדול מהמבוטחים איום שהם לא יכולים להתמודד אתו.

דורית סלינגר. תמיכה ממשרדי האוצר והמשפטים
מוטי מילרוד

לשחוק את המבוטח בבית המשפט

איך אנחנו יודעים שמדובר בתספורת כפויה? הנתונים של אותו מיעוט של תביעות ביטוח שהגיעו להתנהל בתוך בתי המשפט, מעידים על כך. מתוך קרוב ל–45 אלף תביעות ביטוח שנסגרו ב–2016, 28,500 תביעות נסגרו בפשרה, 10,000 תביעות נסגרו בנצחון למבוטח ו–5,600 תביעות נסגרו בניצחון לחברות הביטוח.

אפשר להבחין כי היחס בין ניצחונות להפסדים היה פי שניים ניצחונות לטובת המבוטחים. בפועל, היחס גבוה בהרבה, משום שההערכה רווחת היא שכמעט כל הפשרות הן גם סוג של ניצחון למבוטח — לחברת הביטוח העשירה והחזקה, עם מחלקות משפטיות שרק מתעסקות כל היום בתביעות בבתי המשפט, אין כל לחץ וכל סיבה להתפשר. זהו המבוטח החלש, הזקוק נואשות לדמי הביטוח שלו, שמחפש את הפשרה. מכאן, ניתן להניח שלחברת הביטוח אין כל סיבה להסכים לפשרה, ואם היא מתפשרת הרי זה משום שלא היתה לה הרבה ברירה. בקיצור, גם הפשרות צריכות כנראה להיספר בעיקר כניצחונות למבוטחים, מה שמשנה כבר את היחס לטובתם ל–6.8 ניצחונות על כל הפסד.

מאזן הניצחונות של המבוטחים הוא בכל מקרה חד־משמעי לטובתם, מה שמלמד שאותם מעט מבוטחים שאוזרים עוז ומצליחים לנהל הליך משפטי נגד חברת הביטוח עד תומו — בדרך כלל צודקים. זה מעלה כמובן הרהורים נוגים לגבי כל אותם עשרות או מאות אלפים שנשחקו בדרך ונשרו, ובכך ויתרו על זכותם לקבל את הביטוח שהגיע להם.

יותר תביעות נסגרות בפשרה - יותר תביעות נסגרות בפשרה התוצאה של תביעות ביטוח בבתי המשפט, באלפים

השחיקה המסיבית הזו היא היא חוסר השוויון בכוחות בין חברות הביטוח ובין המבוטחים, וברור לכל שלא ניתן להתגבר עליה בתוך תחומי בתי המשפט — בגלל הסרבול, משך הזמן הארוך והעלות העצומה של ניהול הליך משפטי בישראל. מכאן נולד הרעיון של לעקוף את בתי המשפט באמצעות יצירת מוסד בוררות, שהמבוטחים יוכלו לבחור לפנות אליו במקום אל בית המשפט.

הזכות, כאמור, לפנות למוסד לבוררות תהיה רק של המבוטחים — עבור חברת הביטוח (או קרן הפנסיה, וקופת גמל) פנייה כזו תיהפך למחייבת מבחינתה. מאחר שהכוונה היא לאפשר למבוטחים לממש את זכויותיהם בזול ובפרק זמן קצר, הפניה למוסד הבוררות תהיה כמעט בחינם (עם עלויות דומות לאלה של בית המשפט לתביעות קטנות), לא תחייב ייצוג על ידי עורך דין, במרבית המקרים הדיון יהיה בכתב בלבד (אבל למברר תהיה זכות לדרוש דיון מולו, אם הוא חושב שזה נחוץ לבירור העובדות), והפסיקה תינתן בתוך 30 יום. מדובר יהיה בפסיקה מחייבת משפטית, שניתן יהיה לערער עליה לבית המשפט המחוזי — אבל רק בעילות מצומצמות.

פסיקה משפטית מרופא

מי שייתנו את הפסיקות יהיו מבררים, שיבחרו באמצעות ועדת איתור ובאישור שרי האוצר והמשפטים, ויהיו אנשי מקצוע בתחומי הביטוח הרלוונטיים — לאו דווקא משפטנים. למשל, בתחום ביטוח הסיעוד יוכלו לפסוק רופאים גריאטריים.

כל המבררים יהיו מי שמשרתם המלאה תהיה לפסוק במסגרת המוסד החדש, ושיהיו אנשי מקצוע בתחומי הביטוח הרלוונטיים — אבל לא יהיו קשורים לחברות הביטוח, ולכן יהיו נטולי ניגודי עניינים. העובדה שמי שאינם משפטנים בהכרח יוכלו לפסוק בסכסוך משפטי הנוגע לתביעות ביטוח היא יוצאת דופן, ומעידה על אומץ הלב הציבורי של כל העומדים מאחורי ההצעה הזו, בראש ובראשונה משרד המשפטים. הרצון להקל על הצרכן ולהעמיד לו ערכאת בירור נגישה, מהירה וזולה, הביא את כל הנוגעים בדבר לחשיבה מחוץ לקופסה.

זה לא אומר שבמשרד המשפטים אין לבטים. ההצעה גורעת עשרות אלפי תביעות בשנה מבתי המשפט, ובכך עשויה לסייע מאוד להפחתת העומס בבתי המשפט. יחד עם זאת, כבודם של בתי המשפט במקומו מונח, ולכן נבחנת כרגע האפשרות כי תביעות ביטוח יקרות מאוד — בעיקר תביעות נזקי גוף בתאונות דרכים, בסכומים שיכולים להגיע למיליוני שקלים — יישארו בסמכות בית המשפט בלבד.

מדובר על קביעת תקרה לתביעות ביטוח שיכולות להיות מופנות לבוררות, ועדיין תקרה גבוהה יחסית — תביעות סיעוד, כ–300 אלף שקל בממוצע, יוכלו להתנהל במוסד החדש. בנוסף, מאחר שמדובר במסלול עוקף בתי המשפט, משרד המשפטים מבקש להכניס לתוכו מעט איזונים.

האיזונים נדרשים כדי להגן על זכויותיה של חברת הביטוח, שהיא אומנם הצד החזק במשוואה אבל גם לה יש זכויות משפטיות. ההליך נכפה על חברת הביטוח, והיא עשויה למצוא את עצמה מתנהלת משפטית מול מברר שאפילו אינו משפטן. לכן, כדי להגן על חברות הביטוח, תישאר להן זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. אומנם הערעור יהיה רק על בסיס של עילות מצומצות, כי אחרת חברות הביטוח יערערו על כל פסיקת בוררות, ובכל זאת ערעור יהיה.

על אף הניסיון לאזן, חברות הביטוח צפויות להילחם בכל כוחן בהצעה החדשה — ולו בגלל שהיא נוטלת מהן את היכולת להפעיל לחץ לא הוגן על המבוטחים שלהן. מי שעוד צפויים להילחם בכל כוחם נגדה הם עורכי הדין, שעלולים לראות את מטה לחמם — עשרות אלפי התביעות שהם מנהלים כיום בבתי המשפט — מתפוגג, כאשר המבוטח מקבל מסלול שבו הוא יכול לייצג את עצמו בלי עזרת עורך דין.

דווקא סוכני הביטוח, שידועים בלובי האגרסיבי שלהם בכנסת, אמורים להיות אדישים לגבי המנגנון החדש, אף שקיימת אפשרות שהם ייכנסו למאבק ולו כדי לשרת את האינטרס של חברות הביטוח.

מדובר בהצעה מהפכנית ומרחיקת לכת, שמבטיחה לחולל מהפכות ולהקטין את האי־שוויון הפיננסי בישראל. כל אלו שנהנים היום מהאי־שוויון הזה צפויים להילחם נגדה בכל הכוח. אסור להיכנע להם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם