שלמה אליהו גייס 1.3 מיליארד שקל באג"ח פרטיות - בריבית שנתית של 3.85% - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלמה אליהו גייס 1.3 מיליארד שקל באג"ח פרטיות - בריבית שנתית של 3.85%

במהלך הגיוס נרשמו ביקושים של כ-2.2 מיליארד שקל. התמורה תשמש את אליהו לפירעון חוב לבנקים. את הגיוס מובילים פועלים אי.בי.אי ולאומי פרטנרס

11תגובות
שלמה אליהו
אייל טואג

שלמה אליהו השלים הערב (א') גיוס אג"ח פרטיות ענק של כ-1.3 מיליארד שקל. האג"ח יישאו ריבית שנתית של כ-3.85% והשתתפו בו מרבית הגופים המוסדיים הגדולים. במהלך הגיוס נרשמו ביקושים של כ-2.2 מיליארד שקל - סכום הגבוה משמעותית מ-1.3 מיליארד שקל שאליהו תכנן לגייס בהתאם לדירוג של A1 עם אופק יציב - שקיבל ממידרוג חברת אליהו הנפקות.

מדובר בחברה שהוקמה לצורך הגיוס ושלתוכה יועברו מניות המוחזקות על ידי אליהו במגדל ביטוח (68.46% ) בשווי שוק של כ-2.55 מיליארד שקל.

ולאיזו חברת ביטוח ביצועים חזקים במיוחד? להשוואת החברות בענף לחצו כאן

בשקלול האופציות שהוענקו למשקיעים מדובר בריבית של פחות מ-5%, המגלמת מרווח  לא קטן של פחות מ-4%. זאת, לעומת אג"ח ממשלתיות שקליות בעלות מאפיינים דומים לאלו של אליהו הנפקות. הסכום שאליהו גייס אמור לשמש אותו לפירעון חלק ניכר של חובותיו לבנקים לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות ו הבינלאומי. החובות, המוערכים ב-1.5 מיליארד שקל, מרוכזים בחברות הפרטיות אליהו אחזקות ואליהו ביטוח. לחלק ניכר מהחובות לבנקים אליהו העניק ערבות אישית.

האג"ח של אליהו הנפקות יירשמו בפלטפורמת רצף מוסדיים ולא ייסחרו (לפחות בשלב הראשון ) בבורסה. הן בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) של כ-5.36 שנים, כשתשלום הקרן  של האג"ח יתחיל רק בעוד שלוש שנים. את גיוס האג"ח של אליהו הנפקות מובילות פועלים  אי.בי.אי חיתום, המוחזקת ב-20% על-ידי בנק הפועלים ולאומי פרטנרס חתמים שבבעלות בנק לאומי. בנוסף, בקונסורציום החתמים משתתפים גם לידר הנפקות, דיסקונט קפיטל חיתום, מגדל חיתום ואפסילון חיתום.

אליהו התלבט מאוד לגבי גיוס האג"ח, שכן לאורך השנים הוא היה רגיל ליטול אשראי בעיקר מהבנקים שהעניקו לו יחס נדיב וגם הרוויחו מכך סכומים לא מבוטלים. ואולם, בשנה וחצי האחרונות אליהו, שמחזיק בנכסים בשווי מצרפי של כ-3 מיליארד שקל, נקלע למצוקה תזרימית נקודתית שלא אפשרה לו לעמוד בתשלומי החוב לבנקים.

בהתחלה דובר על כך שמשקיעים אשר ירכשו את האג"ח יקבלו מלבד שעבוד שלילי על מלוא האחזקות של אליהו במגדל, גם שעבוד ראשון על מניות מגדל שאינן חלק מניות גרעין שליטה (38.5%). ואולם, הדבר לא התאפשר מכיוון שלפי תקנות האוצר השעבוד הראשון על מניות של גוף מוסדי נחשב כמו אחזקה ישירה במניות. דבר זה היה מביא לכך שהאחזקות של הגופים המוסדיים בגוף מוסדי כמו מגדל ביטוח היתה עוברת את סף ה–5%. הדבר היה מצריך אישור מיוחד של רשות שוק ההון. בסופו של דבר, השעבוד השלילי שניתן למשקיעים, בצד התחייבות אישית שהעניק אליהו (התחייבות מסוג Bad Boy) כי לא יבוצעו פעולות שונות באליהו הנפקות — השביעו את רצונם של המוסדיים.

את גיוס האג"ח של אליהו הנפקות מובילות לאומי פרטנרס חתמים שבבעלות בנק לאומי, המנוהל בידי רקפת רוסק עמינח, ופועלים אי.בי.אי חיתום, המוחזקת ב–20% בידי בנק הפועלים, המנוהל בידי אריק פינטו. בקונסורציום החתמים משתתפים גם לידר הנפקות, דיסקונט קפיטל חיתום, מגדל חיתום ואפסילון חיתום.

אליהו יצא לגיוס כשהריבית המקסימום שהוצעה למשקיעים שיישאו האג"ח היתה 5%. למשקיעים שרכשו את האג"ח של אליהו הנפקות הוצעה גם חבילה של אופציות שיהיו ניתנות למניות של מגדל (15.2%) במחיר מימוש של 4.32 שקלים למניה — 20% יותר ממחיר מניית מגדל כיום בבורסה, כשהאופציות יהיו ניתנות למימוש בעוד 4–2 שנים.

מכיוון שלאופציות יש שווי כלכלי עבור מי שרוכש אותן, הריבית האפקטיבית המקסימלית שהוצעה למשקיעים היתה כ–6% — מרווח גבוה יחסית של כ–5% לעומת אג"ח ממשלתיות שקליות (אינן צמודות למדד) ובעלות מאפיינים הדומים לאלו של אליהו הנפקות. ואולם, בשל הביקושים הגבוהים שנרשמו בגיוס, הריבית שיישאו האג"ח ירדה לפחות מ–4%.

נקלע למצוקה בשנה וחצי האחרונות

אליהו התלבט מאוד לגבי גיוס האג"ח. שכן לאורך השנים הוא היה רגיל ליטול הלוואות בעיקר מהבנקים, שהעניקו לו יחס נדיב, וגם הרוויחו על ההלוואות האלו סכומים לא מבוטלים. ואולם, בשנה וחצי האחרונות אליהו, שמחזיק בנכסים בשווי מצרפי של 3 מיליארד שקל, נקלע למצוקה תזרימית נקודתית שלא איפשרה לו לעמוד בתשלומי החוב לבנקים.

מדובר במצוקה התזרימית שנוצרה בעיקר מכיוון שלנוכח הצורך להגדיל את ההון של מגדל בכ–900 מיליון שקל לפחות, לפי דרישות סולוונסי 2, החברה אינה יכולה לחלק דיווידנדים. אליהו גם אינו מקבל זה כשבע שנים דיווידנדים מבנק אגוד, שעשוי להתמזג לתוך מזרחי טפחות. אליהו גם מחזיק ב–27.2% מאגוד, שאותן הוא מחויב למכור, לפי דרישת בנק ישראל, עד אוקטובר 2017. בנוסף, לחברת הנדל"ן והמלונאות גן העיר (100%) — הכוללת אחזקה בקניון ומגדל גן העיר בתל אביב, מלון הר ציון בירושלים ופרויקט דירות היוקרה ירושלים של זהב — יש חובות של כ–600 מיליון שקל לבנקים הפועלים ולאומי. תזרימי המזומנים החופשיים שהיא מייצרת מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.

אליהו יכל להקטין חלק ניכר או את מלוא החוב באמצעות מימוש אחזקותיו בגן העיר, אגוד ונתח מניות מגדל. ואולם, משום שהתעקש שלא למכור את הנכסים במחירים שהוצעו לו, מכיוון שלדעתו הם לא שיקפו את השווי הכלכלי המלא שלהם, —הוא העדיף כעת לקנות זמן כדי לממש את הנכסים במחירים גבוהים יותר. זאת במחיר של תשלום ריבית גבוהה יותר למוסדיים לעומת זו שהיה אמור לשלם לבנקים.

ההלוואות שהעניקו הבנקים לאליהו ניתנו במועדים, תנאים והיקפים שונים. מבין כל הבנקים מצבו של לאומי הטוב ביותר. לאומי מחזיק בשעבוד על 38.5% ממגדל ביטוח, ובשעבוד שלילי על כל אחזקותיו של אליהו במגדל. כלומר, אליהו לא יכול לשעבד מניות של מגדל ללא אישור של לאומי, שמחזיק בביטחונות בשווי הגבוה ביותר מפי חמישה מגובה יתרת החוב כלפיו.

במשך השנים הרוויח לאומי סכומים נאים מהריביות שגבה על החוב של אליהו. הבנק גם מכר ב–2013 את אחזקתו במגדל (10%) לפי שווי של 6 מיליארד שקל וברווח של כמה מאות מיליוני שקלים. המכירה נעשתה זמן קצר לאחר שאליהו השלים את רכישת מגדל מידי ג'נרלי האיטלקית תמורת 3.55 מיליארד שקל, כשמאז שווייה של מגדל צנח בעשרות אחוזים.

אף על פי שלאומי היה הבנק הראשון במערכת שהחל לצמצם את חשיפתו למימון אמצעי שליטה, במקרה של אליהו, בשל עודף ביטחונות מהותי ומחסור בעסקות שמניבות תשואות דומות לזו של מימון אליהו, הבנק לא לחץ עליו לפרוע את החוב. הבנקים האחרים, שמחזיקים בביטחונות בהיקפים נמוכים בהרבה מאלו של לאומי, לחצו על אליהו לפרוע את החוב כלפיהם. זאת מתוך חשש כי אין ביטחון כי הביטחונות שבידיהם יכסו את מלוא החוב.

בשנים האחרונות הבנקים נכוו בצורה קשה מכמה עסקות מימון גדולות לאנשי עסקים בולטים, וספגו בהן הפסדים בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. מדובר בהלוואות שניתנו, בין השאר, לאליעזר פישמן, נוחי דנקנר, מוטי זיסר (שמת לפני יותר משנה) ויוסף גרינפלד. אלו לא היו רק הפסדים כספיים, אלא גם הפסדים תדמיתיים.

להפסדים הכספיים והתדמיתיים נוספה גם ההחלטה של המפקח על הבנקים הקודם, דודו זקן, להגדיל בצורה משמעותית את דרישות הלימות ההון מהבנקים במתן אשראי לעסקות מסוכנות. זקן סבר שמימון עסקות מיזוג ורכישת אמצעי שליטה הן מסוכנות, ודרש מהבנקים לרתק כנגדן הון נוסף. דרישה זו נתמכה גם בידי המפקחת על הבנקים הנוכחית, ד"ר חדוה בר.

כך, לא מעט עסקות בעלות מאפיינים של מימון אמצעי שליטה שהבנקים בחרו שלא לממן עברו למימון של שוק ההון, בעוד הבנקים הסיטו את מתן האשראי למשקי בית, עסקים קטנים ומשכנתאות. אלה הלוואות מפוזרות ורווחיות יותר עבורם. עדיין, בחלק מאותן העסקות הגדולות שעברו למימון של שוק ההון, הגופים המוסדיים שרכשו את האג"ח מרוויחים בהן ריביות גבוהות יותר משהיו מקבלים מהבנקים. מדובר, בין השאר, בגיוסי אג"ח של יותר מ–1.5 מיליארד שקל שביצעה בשנתיים האחרונות אי.די.בי פיתוח שבשליטת אדוארדו אלשטיין; גיוס פרטי של כ–700 מיליון שקל באמצעות אג"ח לצורך קיפול שכבה בפירמידה שביצעה ביטוח ישיר השקעות פיננסיות; גיוס 760 מיליון שקל באג"ח שביצעה אלון רבוע כחול; וגיוס 1.9 מיליארד שקל שביצעה בי־קום באמצעות אג"ח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם