הריבית האפסית יוצרת בועה? פלוג: "הדירות התייקרו בגלל שחרור אטי של קרקעות בעבר" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הריבית האפסית יוצרת בועה? פלוג: "הדירות התייקרו בגלל שחרור אטי של קרקעות בעבר"

לדברי הנגידה, למדיניות הריבית הנמוכה היתה תרומה לעליית המחירים, אבל היא לא הגורם העיקרי, אלא מחסור בהיצע שהושפע מכך שלממשלה נדרש זמן כדי להאיץ את שחרור הקרקעות

41תגובות
מימין: רון רובין, קרנית פלוג ומולי אדן
יניב קופל

"למדיניות הריבית הנמוכה היתה תרומה לעליית מחירי הדיור, אבל הגורם העיקרי הוא הביקוש וההיצע" -  כך אמרה הבוקר נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. לדבריה, "התפנית במחירי הדירות החלה ב-2007, ולקח הרבה זמן עד שהיקפי הבנייה הדביקו את הקצב. זה נבע מכך שהמדינה ששולטת בקרקעות לא שיחררה קרקעות  בקצב מהיר מספיק. מאז השחרור הואץ, והקצב כיום מספק".

פלוג, שדיברה בפורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה, שנערך במלון הילטון בתל אביב בהשתתפות בכירים בעולם העסקים המקומי, דחתה למעשה בדבריה אלה את  הטענה שמדיניות הריבית האפסית של בנק ישראל יוצרת בועה בשוק הדירות.

"כדי לטפל בסיכונים שנובעים מעליית מחירי הדירות נקטנו צעדים כמו הגבלת המשכנתאות. חלק מהמגבלות הן על מאפייני המשכנתאות, כדי להבטיח שאנשים לא לוקחים משכנתאות מעבר ליכלות ההחזר, וחלקן נועדו להבטיח שהבנקים ערוכים לתרחיש של זעזוע בשוק", הוסיפה הנגידה.

פלוג התייחסה בהרחבה לסוגיית שער החליפין, שהעסיקה את משתתפי הפורום, חלקם יזמים ויצואנים. גם כאן, פלוג הדפה למעשה את הטענות כלפי בנק ישראל. "אני לא חושבת שהמדיניות המוניטרית צריכה או יכולה לטפל בחלק של התחזקות השקל שנובע מהצמיחה ומהעודף בחשבון השוטף. הצעדים שנקטנו הם כאלה שלא הרבה בנקים מרכזיים עשו. אנחנו מנטרים באופן מתמיד את הפעילות של הספקולנטים, אנחנו לא מצאנו עדויות לנסיונות לוויסות.

מחירי הדירות מול יתרת ההלוואות למטרות מגורים

"למרות התמונה החיובית של המשק, האינפלציה מאוד נמוכה, אפילו שלילית, ונמצאת מתחת ליעד", הסבירה פלוג. "בין השאר בגלל שער החליפין וגידול בתחרות שלוחץ את המחירים כלפי מטה. עם זאת, עליית השכר ושוק העבודה החזק צפויים להחזיר אותנו בהמשך ליעד האינפלציה. בשוק ההון הציפיה היא לחזרה לתחום היעד של האינפלציה - וזה בתמיכת המדיניות של בנק ישראל.

"התנודתיות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות נבעה בעיקרה מההתחזקות של היורו ביחס לדולר. כך, מאז יולי נבלמה המגמה של ייסוף מול סל המטבעות. שער החליפין ממתן את האינפלציה, אבל הוא חשוב גם מבחינת היכולת של היצואנים להתחרות בחו"ל. זה נובע מביצועים חזקים של המשק ועודף בחשבון השוטף - אנחנו לא רוצים לקזז את הגורמים הבסיסיים האלה.

האינפלציה בפועל מול הציפיות לאינפלציה

"עם זאת, התחזקות השקל גבוהה ממה שנגזר מנתוני הבסיס של המשק", הוסיפה הנגידה. "נשאיר את המדיניות המרחיבה על כנה, עד שנגיע ליעד האינפלציה. אנחנו מתערבים גם בשוק מטבע החוץ כי למנוע ייסוף יתר, שנובע מהמדיניות האולטרה מרחיבה באירופה.

פלוג התייחסה למצבו הטוב, לדבריה, של המשק הישראלי, אך הביעה גם חששות בנוגע לעתיד, בעיקר על רקע מיומנויות נמוכות של חלק גדול מהעובדים ופערים בכישורים, שלטענתה מערכת החינוך לא מטפלת בהם כראוי.

"המשק הישראלי נמצא במצב טוב", אמרה פלוג. "הצמיחה גבוהה מהממוצע במדינות המפותחות. גם מצב המשק העולמי השתפר. יש תחזית לגידול בצמיחה העולמית, בעיקר בגלל שיפור במצב באירופה. יש ירידה באי ודאות הפוליטית וגם המדיניות של ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) נותנת רוח גבית לצמיחה.

השכר הריאלי בעלייה

"בשנים האחרונות הסחר העולמי גדל בשיעור מתון. המשק הישראלי מושפע מאוד מהסחר העולמי, אבל הביצועים של היצוא שלנו נמוכים מהעלייה בסחר העולמי, חלקית בגלל שער החליפין", היא הסבירה.

"יצוא השירותים מישראל גדל מהר מהסחר העולמי, אבל ייצוא הסחורות גדל לאט ממנו. הפער נובע מיתרונות יחסיים שלנו בתחומים כמו סייבר, שרגישים פחות לשער החליפין. "הגורם העיקרי שתרם לצמיחה מאז 2012 הוא הצריכה הפרטית, בישראל ובעולם - בין היתר בגלל מדיניות הריבית הנמוכה - הצריכה תרמה הרבה יותר מהיצוא. גם ההשקעות מתחילות להתאושש. כמובן שצמיחה שמתבססת על גידול בהשקעות היא יותר בת קיימא.

"לאורך זמן חשוב לראות צמיחה יותר מאוזנת, שמתבססת יותר על היצוא ועל הגידול בפריון. הצמיחה הגבוהה יחסית באה לידי ביטוי בשוק העבודה בישראל. הירידה בשיעור האבטלה התרחשה יחד עם כניסה של אוכלוסיות נוספות לשוק זה.

"שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הוא כ-80%, גבוה בהשוואה בינלאומית - למרות ההשתתפות הנמוכה עדיין של גברים חרדים ונשים ערביות. שיעור האבטלה נמוך גם בקרב אוכלוסיות משכילות פחות, יש פערים אבל הם קטנים. האבטלה נמוכה בכל איזורי הארץ. חוזק שוק העבודה משתקף גם בעלייה בשכר.

"שוק העבודה חזק. ולמעשה התעשיינים מוטרדים ממחסור בעובדים מיומנים. זה יכול להשפיע על הצמיחה בעתיד. כשמסתכלים על כלל האוכלוסייה הבוגרת, על המיומניות בשוק העבודה, מיקומנו ממש לא מרשים. גם ההישגים בבתי הספר התיכונים נמוכים ממוצע ה-OECD, והפערים הם הגדולים ביותר ב-OECD. מערכת החינוך לא עוזרת להגיע לשוויון הזדמנויות. הפערים האלה לא נסגרים", סיכמה פלוג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם