הדירקטוריון הישראלי במערומיו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדירקטוריון הישראלי במערומיו

בבזק, כמו בחברות רבות בישראל, ההחלטות החשובות אינן באמת מתקבלות על ידי מוסדותיהן הרשמיים או אפילו ההנהלה - אלא על ידי בעלי השליטה בחברה

בדיחה תאגידית ישנה טוענת כי בדירקטורים יש לטפל כמו בפטריות מאכל משובחות: מאכילים אותם בזבל ומשאירים אותם בחשיכה.

הבדיחה לא מספרת מיהו זה שאמור להשאיר אותם בחשיכה ולהאכיל אותם בזבל, אבל הכוונה היא כמובן להנהלות של חברות, שיודעות לנטרל את הדירקטוריון באמצעות האבסתו באינפורמציה לא חיונית והסתרת הנתונים החשובים - כדי לקדם את האינטרסים שלהן.

למזלם של הדירקטורים בבזק, ובחברות רבות אחרות בישראל, מסקנותיו של דו"ח דנציגר על התנהלות דירקטוריון החברה והנהלתה, פורסמו רק ארבעה ימים לפני דו"ח וינוגרד.

זאת מכיוון שמהדו"ח, המפרט את התנהלות הדירקטוריון וההנהלה בעניין הקצאת האופציות לבכירי החברה והרישומים החשבונאיים בחברה הבת פלאפון, עולה תמונה שאינה טובה הרבה יותר מזאת של הנהלה המאכילה את הדירקטורים בזבל ומשאירה אותם בחשיכה.

דו"ח דנציגר, על 87 עמודיו, הוא חומר קריאה חובה לאלפי הדירקטורים וההנהלות של החברות והארגונים הגדולים ביותר במשק; לא מכיוון שהעניין העיקרי הנדון בו הוא חבילת השכר הענקית של בכירי החברה - אלא בעיקר מכיוון שהוא מציג את הדירקטוריון הישראלי במערומיו.

אבל טועה מי שחושב שהדו"ח הזה רלוונטי רק לבזק. הסיבה היחידה שדירקטוריון בזק והנהלתה נחשפו בציבור בהתנהלותם הפגומה היא הפעילות הנמרצת של רשות ניירות ערך, שכפתה על הדירקטוריון למנות בודק ולפרסם את מסקנותיו בציבור.

מי שמכיר את מבנה השליטה, הכוח והתרבות בדירקטוריונים ישראלים רבים, יודע שהתיאור שעולה מדו"ח דנציגר על התנהלות בזק אינו שונה מהותית מזה שתמצאו בעוד שורה ארוכה של חברות בורסאיות גדולות.

למזלן של האחרונות, רשות ני"ע מעולם לא פעלה בנחרצות ובמהירות כפי שנהגה במקרה של בזק.

אם רשות ני"ע היתה דורשת מחברות ציבוריות לפרסם את הפרוטוקולים של ישיבות דירקטורים, את המידע שהובא בידי דירקטורים ואת הנימוקים לקבלת החלטות - יעקב גלברד לא היה המנכ"ל היחיד שנאלץ לפרוש מתפקידו, ועוד מאות דירקטורים בישראל היו מתכסים זיעה קרה.

דו"ח דנציגר מתאר כיצד תימרן גלברד את הדירקטוריון, פעל שלא כשורה, ישב בישיבות שבהן לא היה אמור לשבת והפעיל לחץ על הדירקטורים.

אבל הקורא ההדיוט - גם מי שאינו איש עסקים ממולח - שואל את עצמו: מדוע רק גלברד? איפה היו הדירקטורים ובעלי השליטה בבזק, אלה שאישרו את כל ההחלטות.

האם גלברד ניסה לדרוש לעצמו תנאי העסקה המנותקים ממה שאישרו לו בעלי השליטה בבזק - חיים סבן, קרן איפקס העולמית ומורי ארקין? סיכוי קלוש. יותר משפרשת בזק היא כישלון של הנהלת החברה - היא כישלון של הדירקטוריון שאמור לפקח עליה.

האכזבה מקרן איפקס

שורש הבעיה בבזק, כמו בחברות רבות בישראל, הוא שההחלטות החשובות ביותר אינן באמת מתקבלות על ידי המוסדות הרשמיים של החברה - הדירקטוריון, ועדותיו או אפילו ההנהלה - אלא על ידי בעלי השליטה בחברה.

אלה מסכמים את תנאי ההעסקה עם המנהלים, חותכים החלטות חשובות, מחליטים על הכיוון של החברה - ואז מעבירים את ההחלטות לאישור "טכני" בהנהלה או בדירקטוריון.

סבן הוא אחד מאנשי העסקים המצליחים ביותר שיצאו מישראל, אבל במשך רוב חייו העסקיים פעל באמצעות חברות פרטיות. מנהלים במשק מעידים כי על אף שסבן מחזיק רק ב-13.5% ממניות בזק, הוא רואה את עצמו כ"בעל הבית" בחברה.

יותר מפתיעה, או מאכזבת, היא ההסתבכות של קרן ההשקעות איפקס בפיאסקו של בזק. איפקס, מקרנות ההשקעות הפרטיות המצליחות בעולם, אמורה היתה להביא עמה לישראל לא רק ניסיון בינלאומי עשיר ויכולת מוכחת בהשבחת חברות, אלא גם תרבות מתקדמת של משטר תאגידי.

נציגי איפקס יושבים בדירקטוריונים של עשרות חברות ענק ואמורים להיות המקצוענים הטובים ביותר בתחום ה-Corporate Governance - התנהלות תאגידית תקינה, אתית, שקופה והוגנת. דווקא הם - בהשקעה הגדולה ביותר שבוצעה בישראל - כשלו.

סבן אינו יושב בדירקטוריון בזק. כמו רוב אילי ההון הגדולים במשק הוא שומר מרחק מהדירקטוריון ומהאחריות המשפטית העצומה הכרוכה בחברות בו, אבל בסופו של יום הוא החותך בדברים העיקריים.

או כמו שכותב יורם דנציגר בשפתו המשפטית: "מן הבדיקה שאותה ערכתי, התרשמתי כי מדיניות החברה, בעניינים מסוימים, אינה נקבעה בישיבות הדירקטוריון אלא בישיבות נציגי בעלי השליטה, שבהן ניתנו לנוכחים, על ידי מנכ"ל החברה, דיווחים שוטפים ומפורטים ונידונו לעומק אותם עניינים".

דירקטור אחד בחברה, יגאל כהן-אורגד, הרהיב עוז ואמר זאת בישיבה שהתקיימה בסוף 2006: "מועצת המנהלים מקבלת דיווח מההנהלה, אבל הוא אינו פקטור בתהליך קבלת ההחלטות שמנוהל על ידי בעלי השליטה וההנהלה מחוץ לדירקטוריון".

האם רק כהן-אורגד הרגיש כי הדירקטוריון הוא חותמת גומי של בעלי השליטה וההנהלה? סיכוי קלוש - חלק מהדירקטורים בבזק, כמו ברבות מהחברות במשק, יודעים היטב היכן נחתכים העניינים ומה תפקידם האמיתי בדירקטוריון.

אבל רק מעטים מהם מסיקים מסקנות, מתפטרים או תובעים הסברים מבעלי השליטה; רובם יעדיפו להמשיך לשבת בדירקטוריון בגלל הכוח, הכבוד, הקשרים והתגמול הכספי המעורב בעניין.

אם דו"ח וינוגרד מתאר, לראשונה זה שנים ארוכות, את מלוא כישלונה של הממשלה בתהליכי קבלת ההחלטות, הרי שדו"ח דנציגר הוא הדו"ח המתאר את אחד הכישלונות המרכזיים במגזר העסקי: חולשת מוסד הדירקטוריון בישראל.

הרגולטורים, המחוקקים וכל מי שמעורב בשוק ההון הישראלי צריך להניח את דו"ח דנציגר על שולחנו ולשאול את עצמו, בקול רם, מהן הסיבות האמיתיות לכשלים בפעילות הדירקטוריון של אחת מחמש החברות הגדולות במשק. חברה שזה עתה הופרטה ועברה לידיהם של אנשי עסקים וחברות השקעה מהמובילים בישראל ובעולם.

אחת המסקנות המיידיות, לטעמנו, היא שהפעילות הנחרצת שגילתה רשות ניירות ערך בפרשת בזק צריכה לחזור בתדירות גבוהה יותר בחברות הגדולות והמרכזיות במשק.

מסקנות נוספות הן בתחום של קביעת כללים ברורים יותר למשקיעים המוסדיים, המנהלים את כספם של אנשים אחרים, בכל הקשור למעורבות באישור של החלטות משמעותיות של החברות הציבוריות. הממונה על שוק ההון באוצר ידין ענתבי כבר החל לפעול בעניין ושיגר מכתב לכל קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הנאמנות המחזיקות בבזק, שבו הוא דרש מהן להפעיל את הכלים העומדים לרשותן כדי להגן על כספי הלקוחות שלהן.

ואחרון, אבל לא פחות חשוב, הוא דיון בשיטה הישראלית הנפוצה של "דירקטוריון צל" - אילי ההון, המיליארדרים והמולטי-מיליונרים השולטים בחברות הגדולות, מתרחקים מישיבה בדירקטוריונים של החברות והחברות הבנות, חותכים את כל ההחלטות לבדם, לא משאירים עקבות וסימנים ומותירים את האחריות להסברים לאחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#