יו"ר רשות ני"ע: "מעולם לא הופעל עליי לחץ פוליטי בנוגע לחקירה" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר רשות ני"ע: "מעולם לא הופעל עליי לחץ פוליטי בנוגע לחקירה"

הקשיים שמציבות התפתחויות טכנולוגיות בפני האכיפה בשוק ההון עמדו במרכז כנס שקיימה אתמול הרשות ■ מנהל יחידת החקירת של הרשות, עו"ד חן נהורן: בשנים האחרונות טיפלנו בשבעה מיזמים שגייסו מהציבור כמיליארד שקל בניגוד לחוק

תגובות
שמואל האוזר
מוטי מילרוד

"אני רוצה לומר כאן שכאשר זה מגיע לאכיפה של גופים רבי השפעה, לעתים אני נשאל אם לא מופעלים עליי לחצים בנוגע לפתיחה או לניהול של חקירות. התשובה לכך היא שמעולם לא הופעל עליי, ולא נעשה ניסיון להפעיל עליי, כל לחץ פוליטי שהוא בנוגע לחקירה כלשהי" - כך אמר אתמול יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, בכנס בנושא מגמות באכיפה בשוק ההון שקיימה רשות ניירות ערך.

בכנס השתתפו גם חוקרי רשות ניירות ערך, שבחודשים האחרונים ידיהם עמוסות בחקירת פרשת בזק ובעל השליטה, שאול אלוביץ'. עתניאל אפק, מנהל יחידת המודיעין ברשות, התייחס לאתגרים הטכנולוגיים שעומדים בפני החוקרים. הוא ציין כי החוקרים מזהים ירידה בכמות המסמכים מנייר שנאסף על ידם ומצד שני עלייה משמעותית בחומרי המחשב. "בעבר, תיק גדול מנה 100 אלף מסמכים בממוצע, שהם כ–100 ארגזים, כיום מדובר במספר הפריטים שיש במכשיר פלאפון בודד. כיום מועתקים עשרות מחשבים שכוללים עשרות מיליוני פריטים".

האתגרים הגדולים שעומדים בפני הרשות

עתניאל אפק
שרונה מזליאן לוי

אפק סיפר על שיטות העבודה של החוקרים. לדבריו, החוקרים מעתיקים חלק מחומרי המחשב כבר בזירה, וחלק נוסף מועתק במעבדה ומועבר לשרת של הרשות. בהמשך, החומר הממוחשב יעבור תהליך עיבוד על ידי חוקרי המודיעין. אפק התייחס גם למחזור החיים של תיק חקירה שכולל תשאולים, קבלת ידיעות מודיעיניות, עיבודים וחיפושי מחשב. כל אחד מאלה מזין את שאר הפעולות וגם מוזן מהן: "המידע שהחוקרים מקבלים בתשאולים מזין את חיפושי המחשב ואת הצווים שנשלחים לבנקים. אלה סוגיות מורכבות, שנהפכות למורכבות יותר מיום ליום".

האתגרים הגדולים שעומדים כיום בפני הרשות נוגעים למכשירים סלולריים, Big Data ואחסון חומרים בענן - שמכילים מיליוני פריטים. לדברי אפק, המורכבות בסלולריים נובעת מהמגוון הרחב של המכשירים, ויתרה מכך - יש גם גרסאות שונות לכל מכשיר, ואם לא די בכך יש גם לא מעט אפליקציות שכוללות המון מידע. "אנו צריכים לדעת איך לטפל בכל אפליקציה. המורכבות היא גדולה ודינמית", אמר אפק. "בכל הנוגע לסלולריים, אנו צריכים גם להעתיק את החומר וגם להבין מה כתוב שם, וזה יכול לקחת חצי שנה. יש משחקי חתול ועכבר בין החברות שמפתחות לחברות שמנסות לפענח את המידע. המשחק הזה הוא אינסופי ומייצר זמן טיפול ארוך שלנו במכשירים".

בנוגע ל-Big Data הסביר אפק כי האתגרים של החוקרים נוגעים בין היתר להצלבות מורכבות, ולא רק של מילות חיפוש. לדבריו, החוקרים עושים שימוש גם בבינה מלאכותית. אפק סיפר גם על הקשיים שבהם נתקלים החוקרים כשמתברר שהחומרים מאוחסנים בענן. "כשאנו תופסים לנחקר את המחשב, המידע נמצא בידינו. אולם כשמדובר בחומר שמאוחסן בענן, הוא נדיף, ניתן למחוק אותו וגם הנגישות אליו יכולה להיות מכל מקום. את המידע שעליו גם אפשר לשבש, כל עוד לא שמנו עליו את היד". הוא הוסיף גם כי בתחום הענן יש סוגיות משפטיות נוספות שנוגעות לטריטוריה, ועולות שאלות משפטיות כמו למשל מיהו הבעלים של הענן ולאיזו מדינה שייכת הטריטוריה שבה נמצא הענן.

"המשקיעים לא מבינים כי רימו אותם"

עו"ד חן נהורן, מנהל יחידת החקירות של הרשות, דיבר על האתגרים שניצבים בפני החוקרים בחקירות של מיזמי השקעות - לעמוד בה. נהורן ציין כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר המיזמים המגייסים כסף מהציבור, ואחת הסיבות לכך היא נגישות גבוהה של הציבור לאינטרנט ולמידע.

נהורן ציין כי בשנים האחרונות טופלו על ידי הרשות שבעה תיקי מיזמים באכיפה פלילית או מנהלית, שבסך הכל גייסו מהציבור כמיליארד שקל. לדבריו, יש כמה סוגי מיזמים כאלה, חלקם מיזמים בעלי תוכן עסקי פיננסי אמיתי - אך דרך גיוס הכסף מהציבור היא בניגוד לחוק. בנוסף, יש מיזמים שכל מטרתם היא הונאה על פי שיטת הפירמידה.

על פי הרשות, הגורמים המגייסים את המימון משתמשים בטכנולוגיה ובאמצעי מחשוב מתקדמים. הם גם מסתייעים בנותני שירותים חיצוניים בישראל ובחו"ל, ומשתמשים בישויות משפטיות רבות באופן שיוצר אי־בהירות ביחס לזהות הבעלים של המיזם.

נהורן ציין כי בעבר מרבית הגיוס בוצע באמצעות מודעות בעיתונים, חבר מביא חבר ופנייה קהילתית, אך כיום נוספו שיטות גיוס חדשות ומגוונות, כמו למשל פעילות ברשתות החברתיות, הקפצת פרסומות ולינקים לאתרים ודחיפת הודעות ספאם. החברות האלה מעסיקות בדרך כלל אנשי שיווק צעירים, מכשירות אותם לתפקיד בצורה מהירה, ומפתות אותם באמצעות הכנסה גבוהה מעמלות הגיוס.

ומהי החוויה שעובר המשקיע? לדברי נהורן, היא מזכירה את ניסוי הצפרדע והמים הרותחים: "אם שמים צפרדע במים רותחים, היא מיד תקפוץ החוצה. אולם אם מכניסים אותה למים חמימים ולאט־לאט מרתיחים אותם, הצפרדע לא תקפוץ". כך לדבריו פועלים גם בעלי המיזמים מול המשקיעים. "בהתחלה הם נותנים הרגשת חמימות נעימה ויוצרים מצגים של הצלחה, אך רק כשהמים רותחים מגלים את התמונה האמיתית. עד רתיחת המים אנו לא מקבלים תלונות. חלק מהמשקיעים אפילו מופתעים כשאנו מגיעים לחקור אותם כי הם קיבלו את הכסף שלהם - אך הם אינם מבינים שאת הכסף הזה שם משקיע אחר יום קודם לכן".

במקרה הזה החוקרים ניצבים מול משקיעים שאיבדו את כל חסכונותיהם. "האתגר עבור החוקרים במקרה זה הוא גדול. אנו מתמודדים עם אנשים שאינם מבינים כי רומו. קיימים רגשות של הדחקה, בושה ואשמה על כך שצירפו גם בני משפחה להשקעה. אנו עובדים על איתור המשקיעים ופונים אליהם באופן רוחבי באמצעות שאלונים אחידים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם