לגרוף רווחים מגל הצמיחה של הצריכה הפרטית במשק הישראלי

האבטלה יורדת, שכר המינימום עולה ושר האוצר העניק לישראלים סוכרייה בדמות תוכנית נטו משפחה ■ כל אלה באים לידי ביטוי בעלייה בצריכה הפרטית ■ אילו ענפים וחברות צפויים ליהנות ממגמות אלה, ואיך המשקיעים יכולים להיחשף אליהם - ולהרוויח?

אלי לוי ויוטב קוסטיקה
קניון עזריאלי
קניון עזריאליצילום: מוטי מילרוד

המשק הישראלי צומח בקצב נאה בשנים האחרונות, לא מעט הודות לצריכה הפרטית שעלתה ב–6.3% בשנה שעברה ותמכה בתמ"ג, שעלה ב–4% — שיעור גבוה בהשוואה למדינות דומות ב–OECD. אף שההערכה היא כי הצמיחה הפרטית צפויה להתמתן בשנים הקרובות, לפי תחזית בנק ישראל המעודכנת, עדיין צפוי גידול שנתי של 3%–3.5% בשנתיים הקרובות.

לאור האמור, מחלקת המחקר של מור בית השקעות מעריכה כי המגמות שראינו בשנים האחרונות יימשכו וישנן חברות רבות שיושפעו לחיוב מהמגמות הללו. מי שישקיע בחברות אלה עשוי ליהנות מפירות הצמיחה שלהן.

נתחיל בשוק העבודה, שרשם עלייה בשכר הריאלי ובשכר המינימום, במקביל לשיעור אבטלה נמוך — שתורמים לצמיחה ולצריכה הפרטית. בהסכם בין האוצר להסתדרות נקבע כי שכר המינימום יועלה בכמה פעימות החל באפריל 2015, מרמה של 4,350 שקל ועד ל–5,300 שקל בפעימה האחרונה, שצפויה בסוף 2017. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם השכר הריאלי עלה ב–2016, בשיעור של 3%. את עוצמת שוק העבודה המקומי ניתן לראות, בין השאר, גם דרך גביית המסים הישירים, שנמצאת במגמת עלייה.

בנוסף, נתוני האבטלה משקפים ירידה עקבית ומתמשכת. לפי הלמ"ס, שיעור האבטלה ביולי היה 4.1% בלבד — לעומת 5.3% ב–2015 ו–8.3% ב–2010, ובהשוואה לשיעור אבטלה ממוצע של 6.2% במדינות ה–OECD בסוף 2016. על רקע נתונים אלה, לא מפתיע לראות את מדד אמון הצרכנים משייט ברמות שלא נראו כבר שנים.

על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו ב–2016, שיעור הישראלים בעלי דירה ב–2015 היה 67.6%. אף שמחירי הדירות גורמים כאב ראש לאוצר ולבנק ישראל, הרי שלאור העובדה שלרוב הישראלים יש דירה בבעלותם — רבים נהנו מהעלייה החדה במחירי הנדל"ן. במלים אחרות, תחושת העושר בציבור גברה — גם על הנייר וגם בפועל, לאלה ששידרגו את תנאי מגוריהם או מימשו השקעה מוצלחת.

גם המשקיעים בשוק ההון נהנו מעליות נאות בשנים האחרונות. מדד S&P 500 האמריקאי עלה בשנה האחרונה ב–15%, ומדד DAX 30 הגרמני טיפס ב–17%. לעומתם, מצב המדדים המקומיים מורכב יותר: בעוד המדד הראשי, ת"א 35, רשם ירידה של 2% בשנה האחרונה — מדד ת"א 90 טיפס בכ–17%.

מדד ת"א 90 מנצח בגדול

מדוע דווקא מדד המניות הראשי אינו משקף את המומנטום החיובי שבו נמצא המשק הישראלי בשנים האחרונות? כשמסתכלים על המדדים המרכזיים, למשל ת"א 35, רואים שהם נמצאים מאחור אף ביחס למדד ת"א 90, שכולל את החברות הקטנות יותר — וגם בהשוואה למדדים מרכזיים מקבילים בעולם, כמו S&P 500 ו–DAX 30.

ההסבר לכך טמון בחברות הפארמה, שתפסו משקל גבוה במדדים המרכזיים — אבל הקשר שלהן לכלכלה הישראלית הוא מזערי, משום שרוב רווחיהן מגיעים מעבר לים. הצניחה האחרונה במניית טבע מבטאת יותר מכל את הבעייתיות שבהשקעה במדד ת"א 35.

במלים אחרות, משקיע ששאף ליהנות מהמומנטום החיובי בכלכלה הישראלית באמצעות השקעה במדד המניות הראשי של בורסת תל אביב — התאכזב. לעומתו, משקיעים שקראו נכון את המגמות בכלכלה המקומית ובחרו מניות בצורה סלקטיבית — נהנו מתשואות גבוהות בשנים האחרונות.

המאבק ביוקר המחיה מגדיל את הצריכה

במקביל, מאז המחאה החברתית ממשלות ישראל הבינו כי לא ניתן להתעלם מסוגיית יוקר המחיה, והוציאו לפועל בשנים האחרונות כמה צעדים שמנסים לטפל בבעיה.

מלבד ההעלאה של שכר המינימום, באחרונה נכנסה לתוקף תוכנית "נטו משפחה" שיזם שר האוצר, משה כחלון. בעקבות התוכנית גדלה ההכנסה הפנויה של משפחות רבות בישראל באמצעות תוספת נקודות זיכוי להורים לילדים, הורדת מכס על מגוון מוצרים וסבסוד צהרונים. כל אלה אמורים לבוא לידי ביטוי בהמשך גם בהגדלת הצריכה הפרטית.

1. חברות המזון: נהנות מהורדת המכס

דרך ראשונה להיאבק ביוקר המחיה היא באמצעות הורדת מכס. אחת החברות שנכנסו לתחום באגרסיביות היא נטו מלינדה, שבשנים האחרונות מייבאת מגוון מוצרים, כמו בשר, דגים וגבינות. להערכתנו, הורדת המכס תימשך בשנים הקרובות — כך שהשקעה בחברה עשויה להיות דרך טובה להיחשף לתוצאות של הירידה במכס.

2. חברות צריכה: הישראלים משדרגים

אפשרות השקעה נוספת היא בחברות צריכה, כמו תדיראן ואלקטרה צריכה — שתי שחקניות מרכזיות בשוק המזגנים המקומי, שהיקפו השנתי מוערך ב–2.3 מיליארד שקל. בתקופות כלכליות חיוביות, כפי שהערכנו בשנים האחרונות, צרכנים הרשו לעצמם "להתפנק" במזגנים חדשים — מה שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות בתחלופה מהירה בהרבה של מזגנים לעומת שנים קודמות, וכתוצאה מכך בצמיחה מרשימה בהכנסות של שתי החברות.

יתרון נוסף נובע מכך שהחברות אדישות לשינויים בשוק הנדל"ן למגורים, שכן הן מושפעת פחות ממחירי הדיור — ויותר מקצב הבנייה של הדירות, שגבר בשנים האחרונות. להבדיל מקבלנים פרטיים, שנפגעים מתוכנית מחיר למשתכן, אלקטרה ותדיראן צפויות, להערכתנו, לרכוב על התוכנית להאצת הבנייה — ככל שתתממש — וליהנות ממנה.

3. חברות השמה: נהנות מהפריחה בתעסוקה

הפריחה בשוק התעסוקה העניקה דחיפה משמעותית לעסקיהן של חברות השמה וכוח אדם, כמו חילן ודנאל הנסחרות בבורסה התל אביבית. ככל שהמשק ימשיך לצמוח ושוק התעסוקה ישגשג, גם מניותיהן של חברות אלה עשויות ליהנות מהפריחה — בשל המתאם הגבוה שלהן לתחום התעסוקה.

4. ענף הרכב: מגבירים את המהירות

תחום נוסף שצומח בעקביות הוא ענף הרכב הישראלי. ב–2016 נמסרו 287 אלף מכוניות חדשות — שיא ועלייה של 12.6% בהשוואה ל–2015. המגמה נמשכה ב–2017, עם 197 אלף מסירות בינואר־יולי — 0.6% יותר מבתקופה המקבילה.

חברות הרכב נהנות פעמיים: גם מכוח הקנייה הגדל של הצרכן הישראלי, שנתמך בין השאר בתוכניות מימון נוחות בריבית נמוכה, וגם מהשקל החזק שמוזיל את יבוא הרכב ולא מתגלגל במלואו לצרכן — מה שמאפשר לחברות להגדיל את שיעורי הרווחיות שלהן.

אפשרות מעניינת להיחשף לענף הרכב היא חברת קרסו — יבואנית רנו, ניסאן ודאצ'יה — שמחזיקה מתחילת השנה בנתח של 11% משוק הרכב. חרף התחזקות היורו, אנו מעריכים שנתח השוק של קרסו ימשיך לגדול — בין השאר בשל מנוע הצמיחה של המותג דאצ'יה שהחברה משווקת. במחצית הראשונה של 2017 עלו מסירות דאצ'יה ב–52% בהשוואה לתקופה המקבילה ב–2016.

הנתח של קרסו בשוק הרכב

5. ענף התיירות: שמים פתוחים — לכולם

דרך נוספת להיחשף לשיפור במצב הכלכלי של הצרכנים הישראלים נסללת משוק התיירות המקומי, שהושפע בעיקר מרפורמת השמים הפתוחים. הרפורמה הובילה לגידול משמעותי במספר הטיסות וחברות התעופה הבינלאומיות שפתחו קווי טיסה לישראל — וכתוצאה מכך להורדת מחירים. בתחום זה, חברת איסתא, שמנהלת את סוכנות נסיעות הגדולה בישראל, עשויה להיות השקעה ראויה.

6. וגם: שינויים בתרבות הצריכה

מאז המחאה החברתית של 2011, הצרכן הישראלי חכם ורגיש יותר למחירים — וזה משפיע על השוק. כך למשל, איי.די.איי ביטוח ישיר, שמציעה מחירים אטרקטיביים בביטוח ללא סוכן, מציגה צמיחה דו־ספרתית. להערכתנו, פוטנציאל הצמיחה שלה עדיין לא מוצה. גם שניב, שמייצרת מותגים פרטיים לרשתות סופרמרקטים, נהנית מגידול בפעילות — שכן הצרכן הישראלי כבר לא מתבייש לרכוש מותגים פרטיים וזולים מהמוצרים הממותגים.

מגמות ושינויים אלה בהרגלי הצריכה צפויים להמשיך ולהשפיע על השוק המקומי בשנים הקרובות.

חפשו את הניצנים

בשורה התחתונה, אחד הגורמים שתמכו בצרכן המקומי בשנים האחרונות הוא האשראי הזול, שניתן הודות לריבית הנמוכה — 0.1% כיום. כדאי לעקוב אחר האשראי הזול ולוודא כי אינו הופך לסיכון למשק — אם כי בשל רמת החוב ביחס לתמ"ג המקומי, משק הבית הישראלי הוא מהממונפים פחות במדינות המפותחות.

להערכתנו, גם המשקיעים בישראל יכולים ליהנות מהעלייה בכוח הצריכה המקומי ומנתוני המקרו החיוביים של המשק. השקעה בחברות מהמגזרים הנכונים — אלה המחוברות בטבורן למוקדי הצמיחה — עשויה להניב בשנים הקרובות רווחים גם לתיקי ההשקעות.

אלי לוי הוא מנכ"ל מור קרנות נאמנות. יוטב קוסטיקה הוא כלכלן ראשי במור בית השקעות. אין לראות בכתבה שיווק או ייעוץ השקעות. לכותבים או לחברה עשוי להיות עניין אישי בנכסים, בחברות או בניירות הערך המוזכרים בכתבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker