האוזר מנסה לרסן את סוס הפרא של שוק ההון - מסחר במטבעות דיגיטליים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוזר מנסה לרסן את סוס הפרא של שוק ההון - מסחר במטבעות דיגיטליים

יו"ר רשות ני"ע הישראלית הקים ועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות דיגיטליים. הוועדה תבחן בין היתר אם הנפקת המטבעות לציבור והמסחר בהם כפופים לדיני ניירות ערך ותגבש המלצות למתווה מדיניות

20תגובות
ביטקוין
בלומברג

אחרי שרשות ני"ע בארה"ב והבנק המרכזי בסינגפור החלו לבחון את הנפקת המטבעות הדיגיטליים (ICO) לציבור, הודיעה היום (ד') רשות ני"ע הישראלית כי היו"ר שלה, פרופ' שמואל האוזר, הקים ועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות דיגיטליים.

בראש הוועדה יעמדו מנהל מחלקת תאגידים, עו"ד מוטי ימין, והכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גתית גור-גרשגורן. עו"ד עדן לנג ומר גיא סבח ישמשו כמרכזי הוועדה.

הוועדה מתבקשת ללמוד ולאפיין מיזמים אלה, להכין סקירה השוואתית של הדין במדינות מפותחות ולהמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית ביחס אליהם, בעיקר בתחומים הנוגעים לרשות ני"ע, תוך חתירה לאיזון בין עידוד חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על משקיעים מהציבור. הוועדה מתבקשת להגיש דו"ח ביניים ובו עיקרי המלצותיה ליו"ר הרשות עד ל-31 בדצמבר 2017.

הוועדה תבחן ותתייחס למספר סוגיות, כגון בחינת המהות הכלכלית של עסקות אלה והחפיפה בינן לבין פעילויות אחרות הכפופות לתחולת דיני ניירות ערך בישראל; סקירה השוואתית של דיני ניירות ערך ואסדרה רגולטורית במדינות שונות בקשר למטבעות דיגיטליים מבוזרים, בשים לב למעמד החוקי של מטבעות דיגיטליים מהסוג של ביטקוין; בחינת תחולתם של דיני ניירות ערך על הצעה והנפקה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור, והמסחר בהם; גיבוש המלצות למתווה מדיניות ואסדרה, תוך חתירה לאיזון בין עידוד אמצעי מימון חלופיים ופיתוח חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על משקיעים ואזהרת הציבור מפני השקעות לא מפוקחות; בחינת יכולת האכיפה של דיני ניירות ערך בתחום זה; ובחינת שיתופי פעולה עם רגולטורים נוספים ועם תעשיית הבלוקצ'יין בישראל.

טכנולוגיות רישום מבוזר ובראשן בלוקצ'יין הינן תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים או אחרים בצורה מבוזרת. מיזמי רישום מבוזר מתבססים לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מאגר מידע מקוון של עסקות (טרנזקציות) הכולל נתונים מוצפנים. יכולת זו של אימות עסקות ללא צורך בגורם ניהול מרכזי מאפשרת ניהול פשוט וקל יחסית של עסקות בין עסקים וצרכנים.

השימוש בטכנולוגיה רלוונטי במיוחד לתחום הפיננסים ובייחוד להעברות כספים, לצד תחומים נוספים כגון חוזים חכמים, אחסון מבוזר של מידע ועוד. הבסיס למיזמי הרישום המבוזר הוא טוקן (Token) - מעין מטבע דיגיטלי שבו נעשות עסקות, מועברים נתונים ומוגדרות ומועברות זכויות. חלק מהמיזמים בחרו בשיטה של הנפקת הטוקן כאמצעי מימון חלופי.

הנפקות של מטבעות וירטואלים צוברות תאוצה בעת האחרונה והופכות לאמצעי מימוני מקובל ונפוץ בעולם. על פי ההערכות, במחצית הראשונה של 2017 גויסו בדרך זו למעלה מ-1.5 מיליארד דולר והיקף הגיוסים צפוי להתגבר בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הבלוקצ'יין ופועלות בה מספר לא מבוטל של חברות, שחלקן ביצעו הנפקות מטבע בחודשים האחרונים וזכו לביקוש מצד משקיעים.

התעשייה המבוססת על טכנולוגיית רישום מבוזר (DLP) הינה תעשייה חדשנית עם פוטנציאל לשנות וליעל את העולם הפיננסי בארץ ובעולם. מאפייניה הייחודים של ישראל ומעמדה העולמי בתחום יכולים להביא לכך שלתעשייה זו תהיה תרומה משמעותית לצמיחת המשק הישראלי. הנפקה לציבור של מטבע דיגיטלי מאפשרת למיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס כספים בזמן קצר יחסית, תוך צמצום ההסתמכות על הגורמים המממנים המסורתיים, כמו קרנות הון-סיכון.

יתרון נוסף של ההנפקות הוא האפשרות של משקיעים להשתתף בפיתוח המוצר או השירות ולתרום להצלחתם על ידי השתתפות בכתיבת הקוד הטכני או שימוש פעיל בפלטפורמה עצמה באמצעות המטבעות.

מנגד, בחלק מההנפקות התגלו מקרים של תרמיות ומניפולציות במסחר שפגעו במשקיעים תמימים שהתפתו להשקיע בהן, ואף התגלו פרצות אבטחה שהובילו לאובדן כספי משקיעים ויזמים כאחד. בנוסף, יש הסבורים כי תחום הנפקות המטבע מצוי בשלבי בועה פיננסית וכי השתתפות בהם מהווה פעולה ספקולטיבית נטולת הגיון כלכלי, וכי חלק מעסקאות אלו הינן דרך לעקוף את האסדרה הקיימת על גיוס הון מהציבור.

כיוון שנכון להיום הנפקות אלה אינן מוסדרות באופן כלשהו, המשקיעים המשתתפים בהם חשופים לסיכונים שונים הנובעים מהעדר גילוי מספיק, בדומה לכל השקעה במיזמים בלתי מפוקחים, וייתכן שאף מעבר לכך.

בנוסף, ומבחינת החברות המבצעות הנפקות מטבע, מתעוררות שאלות לגבי תחולת דיני ניירות ערך. לכן הן על המשקיעים והן על החברות לנקוט משנה זהירות ולשקול את צעדיהם היטב בטרם הם משתתפים או יוזמים הנפקה כזו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#