קייט פארמה הישראלית נמכרת ב-11.9 מיליארד דולר במזומן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אקזיט ענק: קייט פארמה נמכרת ב-11.9 מיליארד דולר במזומן

קייט פארמה מפתחת טיפול חדשני לסרטני דם באמצעות הנדסה גנטית של תאי המערכת החיסונית ■ החברה מנוהלת ונשלטת על ידי ד"ר אריה בלדגרין - ומבוססת על ידע שפותח במכון וייצמן ובמרכז האמריקאי לחקר הסרטן

82תגובות
ד"ר אריה בלדגרין
EMILY BERL / NYT

ידע שנולד בישראל מספק לראשונה זה שנים רבות את אחת העסקות הגדולות בעולם בתחום מדעי החיים. ענקית הפארמה האמריקאית גילעד (Gilead) תרכוש את חברת קייט פארמה, שהקים ד"ר אריה בלדגרין, תמורת 11.9 מיליארד דולר במזומן. העסקה משקפת מחיר של 180 דולר למניה, שגבוה ב–29% ממחירה של קייט פארמה, שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך לטיפול בסרטני דם, לפני פרסום העסקה.

עם שילוב של יזמות, ידע רפואי וקשרים מצוינים בקהילה הרפואית ובקהילת שוק ההון האמריקאית הביא בלדגרין את קייט פארמה לקו הגמר של המרוץ לתרופה הראשונה מסוג CAR–T, המבוססת על הנדסה גנטית של תאי T של המערכת החיסונית, בקו אחד כמעט עם נוברטיס הוותיקה, בעלת שווי שוק של 194 מיליארד דולר — הישג בלתי נתפש לחברה שהוקמה לפני שמונה שנים בלבד.

כך פועלת השיטה של קייט פארמה
1 תאי דם לבנים נלקחים מדמו של החולה

2 תאי ה- T של המערכת החיסונית עוברים תהליך שמעורר אותם לפעולה

3 תאי ה- T עוברים שינוי גנטי שהופך אותם לבעלי יכולת לתקוף חלבונים על גבי המעטפת של תא סרטני. בהמשך מבצעים ריבוי של תאי ה- T שמהונדסים גנטית

4 תאי ה- T המהונדסים מוחדרים בעירוי בחזרה לדמו של החולה

עבור בעלי המניות של קייט פארמה, שהוקמה ב–2009, מדובר באקזיט משמעותי פי כמה: החברה הונפקה ביוני 2014 במחיר של 17 דולר למניה, כך שמי שהשתתף בהנפקה הראשונית שלה זכה בתשואה של 960% על השקעתו. בעלי המניות העיקריים בקייט הם הקרנות האמריקאיות קפיטל גרופ, שמחזיקה ב–19.9% ממניות החברה בשווי של 2.05 מיליארד דולר; Rowe Price Group, שמחזיקה ב–9% ממניותיה של קייט בשווי של 920 מיליון דולר; ו–Vanguard, שמחזיקה ב–7% ממניותיה של קייט בשווי של 720 מיליון דולר. בלדגרין עצמו, שמכהן כמנכ"ל החברה, מחזיק ב–5.7% ממניותיה של קייט בשווי של 590 מיליון דולר.

בעלי המניות הישראליים הבולטים בחברה הם עמיתי ומבוטחי חברת הביטוח מנורה מבטחים, שמחזיקה ב–2.1% ממניות החברה, בשווי של 222 מיליון דולר, ותרשום רווח של 125 מיליון דולר על השקעתה — ישירות ובאמצעות אחזקתה בקרן פונטיפקס שמנוהלת על ידי רן נוסבאום והחזיקה בעבר ב–5.3% ממניותיה של קייט; וקבוצת מגדל, שמחזיקה במניות בשווי של 26 מיליון דולר.

נהנה אחר הוא פרופ' זליג אשחר מהמחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן וזוכה פרס ישראל למדעי החיים ל–2015, שפיתח את הטכנולוגיה של קייט פארמה במכון ויצמן. חברת קברט ביוטק שבבעלותו של אשחר מכרה בדצמבר 2013 את הזכויות לשימוש בטכנולוגיה לבלדגרין, ותיהנה מתמלוגים אם וכאשר תאושר התרופה לשימוש. קברט ביוטק תחלוק את התמלוגים האלה עם מכון ויצמן (ראו תיבה).

פוטנציאל עצום בשוק האימונותרפי

קייט פארמה מפתחת טיפול חדשני לסרטני דם באמצעות הנדסה גנטית של תאי המערכת החיסונית. גילעד רכשה את החברה במטרה לזכות ביתרון בשוק הלוהט של אימונותרפיה. אפשר להתרשם כי גילעד בטוחה בטכנולוגיה של קייט פארמה ובפוטנציאל העצום של השוק האימונותרפי בכך שהיא מוכנה לשלם סכום גבוה עבור חברה שעדיין לא קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הכנסותיה הסתכמו ב–12 החודשים האחרונים ב–32 מיליון דולר, והיא הפסידה 360 מיליון דולר בשל ההוצאות העצומות על הניסויים הקליניים שהיא מבצעת.

עד 29 בנובמבר צפויה קייט פארמה לקבל אישורי שיווק בארה"ב לתרופה Axi-cel, שנועדה לטפל ב–DLBCL — תת־הסוג הנפוץ ביותר של סרטן דם מסוג Non (Hodgkin Lymphoma (NHL, שכ–70 אלף אמריקאים מאובחנים כחולים בו מדי שנה. בתחילת החודש דיווחה קייט כי ה–FDA החליט לפטור את בקשתה מהליך של דיון בוועדה מדעית מייעצת, כנראה משום שהוא סבור שהנתונים שהציגה החברה בניסויים הקליניים שערכה טובים דיים, ואינם מצריכים דיון של הוועדה. כמו כן, במקביל לצעדיה בארה"ב, קייט הגישה בקשה לאשר את התרופה באירופה וציינה כי כבר בספטמבר תהיה ערוכה להשקה מסחרית שלה.

מעבדת קייט פארמה
מתוך אתר החברה

ההתקדמות המהירה של קייט לקראת אישור לשווק את התרופה שלה מבוססת על הצלחת הניסוי הקליני המכריע, שתוצאותיו פורסמו בסוף פברואר. קייט ציינה כי 41% מתוך 101 המטופלים שמחלתם נשנתה לאחר שטופלו בכימותרפיה והשתתפו בניסוי, חוו נסיגה בגידול לאחר החודש השישי לטיפול. לפי קייט, חמישה מהחולים חוו תגובה חלקית משמעותית ומתמשכת לטיפול.

קייט הוסיפה כי לפי התוצאות של ניסוייה, ניתן יהיה לרפא יותר משליש מהחולים שסובלים ממחלת NHL אגרסיבית, שחזרה לאחר טיפול כימותרפי — לאחר עירוי אחד בלבד של Axi-cel. בקייט הדגישו כי לאחר הדיווח בספטמבר 2016 על שני מקרי מוות בקרב 62 המטופלים הראשונים בניסוי — לא היו מקרי מוות נוספים של מטופלים.

הטכנולוגיה שפיתחה קייט, eACT, מתמודדת עם הקושי של המערכת החיסונית לזהות תא סרטני ולתקוף אותו. הקושי נובע מכך שתא סרטני, בניגוד לווירוס למשל, הוא תא של הגוף עצמו ובעל מנגנוני התחמקות מהמערכת החיסונית.

הטכנולוגיה שפיתח אשחר יחד עם ד"ר סטיבן רוזנברג ממכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), מבוססת על תאים של המערכת החיסונית שעוברים "הכשרה" מיוחדת באמצעות הנדסה גנטית, וכתוצאה מכך מצוידים בשילוב ייחודי של אמצעי ניווט ולוחמה המגביר את יכולתם לזהות ולהרוג את תאי הגרורות הסרטניות. מדובר בשילוב בין שני הכלים העיקריים שמפעילה המערכת החיסונית במלחמתה בפולשים זרים וגורמי מחלות החודרים לגוף. הכלי הראשון הם הנוגדנים המזהים מולקולות מוגדרות המוצגות על קרומיהם החיצוניים של תאים נגועים בנגיפים, תאים סרטניים מקוריים, תאי סרטן הנודדים בזרם הדם בדרכם לייסוד גרורות, וכן חיידקים גורמי מחלות.

נסיקה מטאורית: קייט פארמה עלתה ב 960%- בשלוש שנים

הכלי השני הם תאי דם לבנים מסוג T, המסוגלים להרוג תאים המזוהים כ"אויב", אלא שבפועל הם מסוגלים לזהות כאויב רק מיעוט מבין הגידולים הסרטניים. במלים אחרות, הנוגדנים מצטיינים בזיהוי האויב, אך מתקשים בהריגתו, ואילו תאי ה–T מצטיינים בהריגת תאי אויב, אך מתקשים בזיהויים. אשחר מצא דרך לשלב את שתי היכולות האלה. כדי לעשות זאת הוא יצר — בשיטות של הנדסה גנטית — קולטן מיוחד המוצג על קרומיהם של תאי T, והמצטיין בכושר זיהוי הדומה לזה של נוגדן. כך, למעשה, עלה בידו ליצור תאים לוחמים המסוגלים לזהות ביעילות את תאי הסרטן (המקוריים או הגרורתיים) ולהורגם.

גילעד מחפשת את מנוע הצמיחה הבא

קייט פארמה מתחרה בשוק לטיפול בסרטן באמצעות הנדסה גנטית של המערכת החיסונית עם ענקית התרופות נוברטיס, שכבר באוקטובר עשויה לקבל אישור מה–FDA לשווק תרופה לטיפול בסרטן דם. מתחרה נוספת היא Juno, שמנייתה עלתה ב–19% בעקבות העסקה לרכישת קייט פארמה. ג'ונו, שהובילה בעבר את השוק בתחום, מפגרת כיום אחרי קייט ונוברטיס לאחר שהניסוי בתרופת הדגל שלה לטיפול בסרטן הדם מסוג ALL, הופסק על ידי ה–FDA ביולי 2016 בעקבות מותם של שניים מהמטופלים בניסוי שערכה לתרופה.

רכישת קייט פארמה במצבה כיום היא עסקה חריגה בכל קנה מידה, אבל לגילעד כמעט שאין ברירה אלא לבצע עסקות מסוג זה. גילעד, שפיתחה תרופות פורצות דרך לטיפול באיידס וצהבת, סובלת מירידה בהכנסותיה כתוצאה משחיקת המכירות של התרופות המובילות שלה לצהבת מסוג C. המכירות לצהבת מסוג C, Harvoni, ירדו ב–46% ברבעון השני של 2017 לעומת המקביל ב–2016 — ל–1.4 מיליארד דולר — ואילו המכירות של תרופה נוספת למחלה, Sovaldi, ירדו ב–77% ברבעון החולף לעומת המקביל ב–2016, ל–315 מיליון דולר.

ירידות אלה באו לידי ביטוי בעלייה של 2% בלבד במנייתה גל גילעד מתחילת 2017, כך שברור שהיא צריכה לספר סיפור חדש למשקיעיה, וכניסה לתחום של תרופות אימונותרפיות, שמבוססות על גיוס המערכת החיסונית של הגוף כדי להילחם בסרטן, כתחליף או בלוויית טיפול כימותרפי, היא דרך מצוינת לעשות זאת.

בלדגרין מתחרה ראש בראש בנוברטיס

בלדגרין, 67, יליד ישראל שעבר ללוס אנג'לס, הוא אורולוג בעל התמחות באונקולוגיה. הוא בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, עשה את הפוסט דוקטורט שלו באימונולוגיה במכון ויצמן והיה חוקר ב–NIH לצדו של רוזנברג.

הוא היה חבר דירקטוריון בטבע, והגיש את התפטרותו בפברואר בטענה כי ברצונו להתמקד בעסקיה של קייט פארמה והביע את ביטחונו בעתידה המזהיר של טבע. מכירת החברה, שמסבירה במה הוא רצה להתמקד, היא הישג יוצא דופן בקריירה של אחד היזמים הבולטים בשוק הביוטק בשנים האחרונות.

בלדגרין הוא אמנם בעל ידע רפואי נרחב וקריירה אקדמית באוניברסיטת UCLA, אבל מעל לכל הוא יזם. בעשור האחרון הוא מכר לא פחות משלוש חברות. בנובמבר 2007 הוא הוביל את מכירת Agensys שהקים, שפיתחה טיפול מבוסס נוגדן לסרטן, לחברת Astellas תמורת 537 מיליון דולר. שנה וחצי אחר כך נמכרה חברה נוספת שבלדגרין עמד בראשה, Cougar, שפיתחה תרופות לסרטן הערמונית, סרטן השד ומיאלומה לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 1.0 מיליארד דולר.

מכירת קייט פארמה מסיימת מהלך מורכב ומתוחכם שהחל כאשר בלדגרין השכיל לרכוש את זכויות הפיתוח מארבעה גורמים שונים, ובהם החברה הפרטית של אשחר ו–NIH. בלדגרין ידע למכור לשוק ההון האמריקאי את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה פורצת הדרך של קייט פארמה ולגייס לה 1.1 מיליארד דולר בארבע הנפקות בתוך פחות משלוש שנים — כולל גיוס של 410 מיליון דולר ימים ספורים לאחר פרסום ההצלחה בניסוי הקליני המכריע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם