הבן, האב ודרך הכסף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבן, האב ודרך הכסף

אברהם הירשזון ובנו עופר הכחישו את הקשר העסקי ביניהם כל אימת שהיה נוח להם. אבל ספק אם חלק ממעלליו העסקיים של הבן היו מתרחשים לולא חסה בצלו הארוך של אביו

תגובות

עופר הירשזון הגיע לשוק ההון לפני שבע שנים משום מקום. מצויד בשם שמצלצל מוכר מאיפה שהוא, ואשראי בנקאי של עשרות מיליוני שקלים לרכישת חברות ציבוריות במחירים נדיבים. מעטים ושומרי סוד יודעים על סמך מה ניתן אשראי כה גדול לאיש צעיר שבוודאי אינו אמור להיות עשיר מהבית. שנים ארוכות של עסקנות בדרג בינוני יכולות לאפשר לאביו, אברהם הירשזון, לקנות לילדיו דירה נוחה בעיר שדה, אבל בוודאי לא לערוב לחובות העתק, בסכומים של יותר מ-100 מיליון שקל, שהבן צבר בעסקות המופרכות שערך בהינף יד, כאילו היה בנו של מיליונר ולא אחד מילדיו של משרת ציבור צנוע. המממן העיקרי של איש העסקים הכושל היה בנק הפועלים.

הירשזון הבן הוא בחור יפה ומתוקתק, עמוס בחברים נכונים, מבלה במקומות שבהם כדאי להיראות ורכוב על רכב שטח נוצץ. כאשף בורסה הוא ההתגלה ככישלון מצמרר. הוא היה אחד היזמים הצעירים שניסו בשנת 2000 להקים קבוצת אחזקות גדולה, אך התמוטטו ברעש גדול בגלל הלוואות גדולות מדי ורכישות יקרות מדי. מלבד שכר של מיליונים לעצמו ולשותפו, צבי ברק, לא השאיר הירשזון הצעיר אחריו טעם טוב בקרב קהילת המשקיעים בבורסה. אחרי סיבוב של ארבע שנים בשוק ההון המקומי יצא הירשזון כדי לסגור את החובות העצומים שלו לבנקים בחדרים סגורים, הרחק מעינו של הציבור.

הירשזון, שכונה בעיתונות הכלכלית העליזה של שנת 2000 "בליין תל אביבי ומסעדן", רכש חברה שנקראה עוז השקעות לפי שווי של 45 מיליון שקל, והשאיר אותה בשווי עלוב של 6 מיליון שקל עם מסחר אפסי. הקבוצה שהקים החזיקה בכמה חברות ציבוריות ונקראה על שמו ועל שם שותפו - הירשזון-ברק. בשנת 2000, כאשר היא נרכשה, היה לה הון עצמי של 47 מיליון שקל, אך באמצע 2004 היא הגיעה לגירעון של 11 מיליון שקל בהון העצמי. הירשזון סיים את הגיחה שלו בבורסה עם הפסד של 67 מיליון שקל וחובות של יותר מ-115 מיליון שקל למערכת הבנקאית, בעיקר לבנק הפועלים.

אף שמאז מונה אברהם הירשזון ליו"ר ועדת הכספים, ניסו עופר ואביו להסביר פעם אחר פעם שעסקי הבן אינם קשורים לעיסוקי האב, ויש ביניהם "חומות סיניות" - נראה שהמציאות היתה אחרת.

צבי ברק, השותף לעסקים של עופר, הכיר ראשון דווקא את אברהם הירשזון - בעבודה משותפת על פרשת רכוש קורבנות השואה בשנות ה-90. עם התחממות היחסים בין השניים מינה הירשזון את ברק ליו"ר לאומית לעתיד, חברה בת של קופת חולים לאומית שבראשה עמד. בד בבד מונה ברק ליועץ חיצוני בתשלום. לאומית לעתיד נסגרה על פי דרישת משרד הבריאות בגלל גירעונות גדולים. בדו"ח ביקורת פנים של הקופה נכתב כי החברה שבראשה עמד ברק היתה צינור להעברת כספים לגופים ועמותות שונות באופן החורג לכאורה מהוראות החוק. כמו כן נמתחה ביקורת על שכרו של ברק.

קשר פיננסי נוסף שבין האב לבן קשור לחברים לעסקים של עופר מהסיטי של תל אביב. חלק מהם - כמו אבי באום (מנכ"ל חילן-טק), רועי גיל ואיתן אלדר (בעלי קבוצת גיבור ספורט הכושלת), דני ברנר (יבואן ב.מ.וו) ואודי פרומקין - רשומים גם כתורמים לקמפיין הבחירות של הירשזון ב-2003. עם אלה ועם אחרים, כמו צביקה בארינבוים, עשה עופר הירשזון עסקים בעבר וכיום הוא שותפו של באום לשליטה בחילן-טק, אולי החברה המוצלחת היחידה שבה הוא מעורב.

נראה כי העיסוק העיקרי של עופר הירשזון הוא יזמות בנדל"ן - שם הקשרים שבין הון ושלטון חוגגים, בעיקר בערי השדה של צפון המדינה. ב-2002 פירסם עיתון "הארץ" תחקיר על אחת מפרשות הנדל"ן שבהן היה מעורב יחד עם ראש העיר קרית אתא, יעקב פרץ. במסגרת חברותו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה, קידם פרץ פרויקט מלונאות של עופר הירשזון על שטחים חקלאיים בבנימינה. התוכנית אושרה להפקדה בניגוד לתוכניות מתאר ארציות ולמרות שנידונה פעמיים ונדחתה במליאת הוועדה.

מעורבתו הבולטת של פרץ, חבר מפלגת הליכוד, בפרויקט שיזם הירשזון, היתה תמוהה מכיוון שלפרץ כראש העיר קרית אתא לא אמור להיות אינטרס ציבורי דווקא בבנימינה. בתגובה אמר פרץ אז כי הוא דואג לרווחתו של מחוז חיפה ואין לו כל מניע אישי. פרט מעניין יותר בנוגע לקשרים שבין עסקים לפוליטיקה נחשף ימים לאחר מכן במקומון "הד הקריות".

לפי הפרסום, עפרה פרץ, רעייתו של ראש העיר קרית אתא, הועסקה אז כאחראית על פניות הציבור בקופת חולים לאומית, שהירשזון האב שימש היו"ר שלה. בתגובה אמר אז הירשזון כי לא היה לו כל יד במינויה של עפרה, וכי אם היא עובדת בקופה כנראה שיש לכך סיבה טובה. "עופר הוא איש עסקים בפני עצמו. אני לא מתעסק בעסקים שלו, והוא לא מתערב בחיי הפוליטיים", חזר הירשון על מנטרת ההפרדה התוך-משפחתית.

תחקיר של של העיתונאי אמיר זוהר, שפורסם בתחילת 2007 ב"מוסף הארץ", התחקה אחר עלילות עופר הירשזון במרחבי הנדל"ן של הצפון. בין היתר, נכתב כי אותו מיזם מלונאות בבנימינה היה בשותפות טייקון ההימורים הבינלאומי, טדי שגיא, כאשר זה האחרון שוחרר מהכלא לאחר שהורשע בפרשת "הדיסקונטאים", שבה הורשע במתן שוחד ובהרצת מניות. עוד מתוארים בכתבה קשריו של הירשזון הצעיר עם פוליטיקאים מקומיים שסייעו לו לקדם תוכניות בנייה, כמו מוטי קירמאייר שהיה ראש המועצה הכל-יכול של בנימינה. קירמאייר הכיר את הירשזון האב לאחר שהגיש סיוע לסלע, חברת הבנייה של הסתדרות העובדים הלאומית, שהקימה שכונה על שטח גדול בבנימינה.

קירמאייר גם סייע לעופר, בין היתר, בתוכניות שהוא ניסה לקדם בבנימינה. לאחר שהפסיד בבחירות מונה קירמאייר לתפקיד מוזר - יו"ר מנהלת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. שנתיים-שלוש אחר כך מונה לתפקיד יו"ר הוועדה שהמשיכה לקדם את ענייני עופר הירשזון. ביום ההפסד בבחירות מינה אותו הירשזון האב לדירקטור בהנהלת קופת חולים לאומית ושנה לאחר מכן מונה קירמאייר לדירקטור בחברה הבורסאית של עופר - סהר אינווסטק.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#