אתם תעשו בטן-גב - המשקיעים יעשו מזה כסף

סדרי העדיפויות של דור ה–Y, מעמד ביניים חדש בשווקים מתעוררים ומהפכת האינטרנט - כל אלה מזניקים את תנועת התיירות בעולם ■ אלטשולר שחם: "הישראלים טסים לחו"ל הרבה יותר מבעבר, וזאת תופעה עולמית" ■ הנה קרנות שיאפשרו לכם להשקיע במגזר הצומח

ערן אזרן
חוף באי היווני סטברוס. "בהרבה מקומות רואים בתיירות מנוע צמיחה"
חוף באי היווני סטברוס. "בהרבה מקומות רואים בתיירות מנוע צמיחה"צילום: בלומברג

קיץ 2017 חם מתמיד בתנועת היוצאים מישראל. כ–100 אלף איש ביום צפויים לעבור ביולי־אוגוסט בנתב"ג, ובסך הכל יותר מ–4.5 מיליון איש צפויים לחלוף בביקורת הגבולות, עלייה של כ–20% לעומת 2016. העלייה שחלה השנה היא חלק ממגמה ארוכת טווח, שנובעת מסיבות כלכליות — כמו ירידת עלויות הטיסה והתחזקות השקל — וקשורה כנראה גם לתהליכים תרבותיים.

מגמת העלייה בתנועת התיירים אינה ייחודית לישראל. היקף התיירות הבינלאומית התרחב ב–50 השנים האחרונות מ–25 מיליון תיירים בשנה ליותר ממיליארד. איגוד התיירות הבינלאומי (UNWTO) מעריך שמספר התיירים בעולם צפוי להגיע ל–1.4 מיליארד עד 2020 ולכ–1.8 מיליארד תיירים עד 2030.

באלטשולר שחם סבורים כי תנועת התיירות העולמית מספקת הזמנויות השקעה. "זיהינו את ענף התיירות כתחום מעניין", אומר דרור ברגר, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של בית ההשקעות, שהשיק לפני כחודש קרן מתמחה בהשקעה בחברות מתחומי התיירות והפנאי. לדבריו, "בהרבה מקומות רואים בתיירות מנוע צמיחה משמעותי. באחרונה פורסם כי הסעודים יקימו מתחם תיירות ענק בים סוף. אם בסעודיה שופכים כל כך הרבה כסף על התחום, יש לזה סיבה".

ברגר מוסיף כי "תנועת הנוסעים בנתב"ג צומחת בשיעור דו־ספרתי משנה לשנה — הישראלים טסים לחו"ל הרבה יותר מבעבר. יש שינוי בסדרי העדיפויות: עוד לפני קניית רכב או טלוויזיה, אנשים מתכננים לטוס פעמיים בשנה. אנשים אומרים, 'אנחנו לא יכולים לקנות דירה, אבל לפחות נהנה'. זו לא רק בישראל, מדובר תופעה עולמית".

ברגר סימן כמה סיבות לגאות בשוק התיירות העולמי. אחת מהן היא שינוי בדפוסי הצריכה של דור ה–Y (מילניאלס, ילידי שנות ה–80 וה–90). "שלא כמו דור הבייבי בום (ילידי 1946 עד 1964), הם מעדיפים לצרוך חוויות על פני מוצרים מוחשיים. ניתן לראות את התופעה בכל העולם המפותח, וגם במדינות מתפתחות רבות", הוא אומר.

סיבה שנייה שמונה ברגר היא צמיחת מעמד ביניים בשווקים מתעוררים. "במדינות כמו סין והודו, המייצגות נתח נכבד מאוכלוסיית העולם, נוצר מעמד שלא היה קיים עד לפני כמה שנים. בדומה למעמד הביניים במדינות מערביות, ובהשפעתו, מעמד הביניים במדינות השווקים המתעוררים מתחיל לצרוך חופשות ומוצרי פנאי, שבעבר לא היו חלק מסל הצריכה שלו.

התיירות העולמית בתנופה
מספר התיירים, בחלוקה לאזורים שמהם הם מגיעים

"גם התארכות תוחלת החיים בעולם תורמת לתופעה. האוכלוסייה בעולם המערבי מזדקנת, תקופת הגיל השלישי מתארכת, ולפנסיונרים יש יותר רצון ומשאבים לצרוך תיירות ופנאי".

לגידול בתחום התיירות יש גם סיבות טכנולוגיות וכלליות. מהפכת המידע באינטרנט גרמה לנופש ולטיסות להיות זמינים יותר מאי פעם. הצורך בסוכני נסיעות פחת, והעולם נגיש הרבה יותר. לצד זאת, ירידה במחירי הטיסות בישראל, שנבעה בין השאר מרפורמת שמים פתוחים, מסייעת לקהלים חדשים לצאת לחופשות בחו"ל. וכמובן, גם התחזקות השקל, שמגדילה את כוח הקנייה של הישראלים בחו"ל, תומכת בתופעה.

להשקיע במטוסים, קרוזים ובתי מלון

באלטשולר שחם סימנו כמה מניות מעניינות במגזר התיירות. בתחום התעופה מזכירים בבית ההשקעות מניות של יצרניות מטוסים, חברות תעופה (כמו לופטהנזה ודלתא איירליינס) וספקים שלהן. לפי ברגר, "מניה בולטת היא זו של יצרנית המטוסים בואינג, שנהנית מאוד מהביקוש הגובר למטוסים עקב הגידול המתמשך במספר הנוסעים, ומנגד ממחסור ביצרנים. יחד עם איירבוס, מדובר בפועל בדואופול עולמי. הביקוש גבוה מההיצע והזמנת מטוסים חדשים נמצאת בשיא". מניית בואינג עלתה בשנה האחרונה ב–80% ומניית איירבוס הוסיפה כ–35% לשווייה.

מניות אחרות שסימנו באלטשולר שחם הן של חברות המפעילות שיט תענוגות (קרוזים). לדברי ברגר, "מדובר בתחום צומח, שנמצא עדיין בשיעור חדירה נמוך ביחס לאופציות תיירות אחרות כמו בתי מלון וטיסות. תחום הקרוזים נשלט על ידי שלוש חברות — רויאל קריביאן, קרניבל ונורווג'יאן. החברה האטרקטיבית ביותר לדעתנו היא רויאל קריביאן".

הוא מוסיף כי "גם תחום המלונות אטרקטיבי, חרף התחרות מצד Airbnb. לדעתנו, מניית הילטון מעניינת. החברה מחזיקה ברשת בתי מלון בעלת מותגים רבים, הפרושה במגוון גיאוגרפי נרחב ופונה לקהלי יעד במעמד סוציואקונומי מגוון". מניית רואיל קריביאן עלתה ב–75% בשנה האחרונה והילטון טיפסה ב–20%.

קרן הנאמנות אלטשולר שחם תיירות ופנאי כבר צברה נכסים בסך 85 מיליון שקל, וגובה דמי ניהול של כ–1.3% בשנה. מדד הייחוס של הקרן, MSCI World Consumer, עלה ב–11% מתחילת 2017, והקרן תנסה להציג תשואה גבוהה ממנו.

יש גם קרנות סל (ETF) זרות שנותנות חשיפה דומה לקרן של אלטשולר שחם. אחת מהן היא PowerShares Dynamic Leisure and Entertainment (סימול: PEG), שעוקבת אחר חברות תעופה, מפעילות בתי מלון וכדומה. הקרן, בדמי ניהול של 0.6%, הניבה תשואה דולרית של 17% בשנה האחרונה.

קרן אחרת היא U.S. Global Jets (סימול: JETS), שהניבה תשואה דולרית של 34% בשנה האחרונה. הקרן, שגובה דמי ניהול דומים, משקיעה במניות של חברות תעופה, יצרני מטוסים וחברות המפעילות נמלי תעופה.

אפשרות נוספת היא קרן הסל הקטנה SC0R.DE, העוקבת אחר מגזר התיירות באירופה. הקרן, שנקובה ביורו, הניבה תשואה של 23% ב–12 החודשים האחרונים.

הטרוריסטים יכולים להרוג גם מניות

בהשקעה בתיירות טמונים גם סיכונים, שהעיקרי בהם הוא הטרור. אירועי טרור במרכזי תיירות, בנמלי תעופה ובמטוסים עלולים לאיים על התעשייה כולה, בדומה למהלומה שספגה לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001.

איום אחר הוא משבר כלכלי או מיתון עולמי — תחום התיירות הוא אחד הראשונים שמקצצים בו כשהמצב הכלכלי נעשה דחוק. הסיכון האחרון קשור לרמות השיא בבורסות, שהפכו חלק מהמניות ליקרות. אף שהמכפילים בענפי התיירות והתעופה דומים לאלה של מדד S&P 500, יש להיות רגישים למחירי המניות הנבחרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker