מי מחזיר אג"ח להמרה?

הסיכון הטמון באג"ח להמרה של חברות היי-טק קטנות לא שונה מהותית מהסיכון שבהשקעה ישירה במניות. מי שמשקיע באג"ח להמרה מהמר בעצם על הצלחה עסקית של החברה

עמי גינזבורג

מנהל כספים באחת מחברות ההיי-טק המובילות אמר פעם משפט שנותר בזיכרון: "אג"ח להמרה זה משהו שחברות לא מחזירות. או שהן מומרות למניות או שמגלגלים אותן עם חוב חדש, או שהולכים להסדר נושים".

נזכרתי במשפט הזה השבוע, לרגל הכותרת: "אורכית יוצאת לגיוס של עד 25 מיליון דולר באג"ח להמרה". ונזכרתי גם באפשרות הרביעית - מנהלים חכמים מגייסים חוב כשהריבית בשפל, ורוכשים אותו בחזרה מהציבור כשהחברה נקלעת לקשיים במחירי סוף עונה.

אורכית

החברה נקלעה לתקופת אי ודאות, ומחירי האג"ח צללו לכרבע מערכם. זה היה השלב שבו החלה החברה לרכוש את האג"ח מהציבור. בתוך כשנה וחצי רכשה אורכית את כל סדרת האג"ח והרוויחה מהמהלך 55-60 מיליון דולר.

למי שקונה אג"ח להמרה בהנפקה ולא בשוק יש רק דרך אחת להרוויח מכך. מכיוון שזהו מכשיר עם אופציית המרה למניות (שנכנסת לתוקף במקרה שמחיר המניה עולה מעל סף מסוים), הריבית שמשולמת עליו נמוכה מאוד. לרוב - מתחת לריבית הממשלתית חסרת הסיכון. מי שמשקיע באג"ח להמרה מהמר בעצם על הצלחה עסקית של החברה.

אם זה התרחיש שבו המשקיע חפץ, מדוע שלא יקנה את מניית החברה? הרי המחיר הנוכחי שלה נמוך ממחיר ההמרה של האג"ח ומאפשר ליהנות מ-Upside גדול יותר?

התשובה המקובלת היא שהמסלול האג"חי נותן למשקיע "רצפה". אם החברה לא תצליח בעסקיה, מחזיקי האג"ח יוכלו לפחות לקבל את קרן ההשקעה וריבית זעומה.

זה טיעון רופף במקרה של חברות היי-טק קטנות בעלות פרופיל מסוכן. אצלן, במקרה של אי הצלחה עסקית ונפילה במחיר המניה, ייפגעו קשה גם בעלי החוב. הנכס העיקרי של חברת היי-טק - טכנולוגיה, ידע, ניסיון והון אנושי, אינו ניתן למימוש תמורת כסף רב במקרה שפיתוח מוצר חדשני ייכשל. לכן, במקרה של כישלון, ה"רצפה" שעליה בונים מחזיקי האג"ח להמרה תתמוטט ממילא. זה בדיוק מה שקרה למחזיקי האג"ח של אורכית, ולכן הסיכון הטמון באג"ח להמרה של חברות היי-טק קטנות לא שונה מהותית מהסיכון שבהשקעה ישירה במניות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker