שש הטעויות הקשות שאנחנו עושים עם החיסכון לפנסיה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שש הטעויות הקשות שאנחנו עושים עם החיסכון לפנסיה

אנשים רבים לא בודקים את החיסכון הפנסיוני כי הם "לא מבינים בזה", חשים שזה "עניין לזקנים", או פשוט בגלל עצלנות ■ אך מאמץ קל למדי יכול למנוע טעויות שעלולות להצטבר עם השנים למאות אלפי שקלים

71תגובות
אישה מתעסקת עם ניירת וביורוקרטיה

עם הפרישה לפנסיה מצטמק השכר החודשי לגמלה קטנה בהרבה. תא משפחתי בעשירון השביעי, שנהנה משכר ממוצע נטו של 15.8 אלף שקל בחודש, יקבל לאחר הפרישה רק 57% מהשכר האחרון, שהם כ–9,000 שקל. העשירון הרביעי, שמשתכר כ–9,700 שקל בחודש, ייאלץ להסתפק בשנות הפנסיה ב–6,200 שקל בחודש — 64% מהמשכורת האחרונה.

בפועל, פערי ההכנסות בין שנות העבודה לשנות הפנסיה לרוב גדולים אף יותר. טעויות שהחוסכים עצמם מבצעים גורמים לכך שהם מוצאים את עצמם בגיל פרישה עם חיסכון פנסיוני נמוך יותר מזה שהיו יכולים לקבל. ריכזנו את שש הטעויות הפנסיוניות הנפוצות של חוסכים לאורך חייהם.

ואיזו קרן פנסיה השיגה תשואה עדיפה בסיכון נמוך יותר? לגרף הפיזור לחצו כאן

1. משתמשים בכספי הפיצויים

בעבר, רוב העובדים התמידו במקום עבודתם מהכניסה לשוק התעסוקה ועד היציאה לפנסיה. לעומת זאת, שוק העבודה כיום דינמי הרבה יותר, ועובדים מחליפים כמה מקומות עבודה בשנות הקריירה, לעתים אפילו מדי כמה שנים. המעברים לא נובעים רק בשל רצון העובדים, אלא גם בעקבות החלטות המעסיק — פיטורים. 

רכיב הפיצויים בעת פיטורים — 6%–8.3% מהשכר — מופרש על ידי המעביד, ונועד להגן על העובד במקרה של פיטורים או החלפת עבודה. לצד דמי האבטלה, תפקיד הפיצויים הוא לסייע לאנשים חסרי תעסוקה להתקיים עד שימצאו מקום עבודה חדש. בעוד שדמי האבטלה משולמים על ידי המדינה, את רכיב הפיצויים העובד למעשה משלם לעצמו — הוא צורך אותו מתוך החיסכון הפנסיוני.

כך, בעת פיטורים, חלק בלתי־מבוטל מהעובדים מקבלים לפתע סכום כסף נכבד. כיום מרבית מקומות העבודה מעניקים את הפיצויים גם למי שעוזב מיוזמתו. פה מגיעה הטעות הראשונה של החוסכים: חלק גדול מהם רואה בפיצויים הזדמנות לנסיעה מפנקת לחו"ל, לשיפוץ המטבח או להחלפת הרכב. 

רכיב הפיצויים הוא לרוב כשליש מהחיסכון הפנסיוני, ומי שמשתמש בכספים אלה בעת פיטורים או התפטרות מוחק לעצמו באחת שליש מהפנסיה. לכן מומלץ להשתמש בפיצויים רק במקרי קיצון.

.

גם את קרנות ההשתלמות מומלץ למשוך רק בלית ברירה. כמו כספי הפיצויים, גם קרנות ההשתלמות מקבלות הטבות מס (בעיקר פטור ממס רווחי הון), וחבל לאבד אותן.

2. דוחים את הבדיקה

"פנסיה זה עניין של זקנים", אמר לי פעם חבר. רובנו נמנעים מלהתעסק עם הפנסיה, ולא בוחנים את מצב החיסכון עד הפרישה, אלא שאז זה כבר עלול להיות מאוחר מדי. הדחיינות בכל הקשור לבדיקת החיסכון הפנסיוני עלולה לפגוע קשות בחוסך, שכן טעות שנעשית בשלב מוקדם פוגעת בכל שנות הצבירה ויכולה להסתכם בסכום גדול במיוחד שהלך לטמיון.

חשוב מאוד להבין כי פנסיה זה לא עניין לזקנים אלא דווקא לצעירים, וכדאי גם להתחיל לחסוך מוקדם ככל האפשר. לא די בקיומו של החיסכון, יש לבחון ולבדוק אותו מעת לעת: לוודא שהתשלומים מועברים כסדרם, שמסלול החיסכון מתאים לגיל החוסך (ככל שהחוסך צעיר יותר הוא יכול להרשות לעצמו סיכון גבוה יותר באפיק ההשקעה) שניצלנו את מלוא הטבות המס ועוד.

3. לא מתייעצים עם מומחים

רבים חוששים לפנות לייעוץ פנסיוני. הסיבות לכך מגווונות — החל בחוסר הרצון לשלם עבור השירות, דרך החשש כי סוכן מטעם חברת ביטוח יהיה מוטה ולא יעניק ייעוץ אובייקטיבי, ועד לזלזול בתובנות של מנהלי חברות הביטוח.

אנשים רבים אינם בוחנים את מצב החיסכון עד הפרישה
בלומברג

אל שהחיסכון הפנסיוני מורכב, וככל שהחוסך בעל ותק רב יותר, כך החיסכון עשוי להיות מורכב ממספר גדול יותר של פוליסות, שלכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות משלה. מורכבות זו דורשת הכרה מעמיקה של מאפייני החסכונות וחוקי המיסוי. לכן בנקודות מסוימות בחיים, כמו כניסה למקום עבודה חדש או לפני פרישה לגמלאות, רצוי להסתייע ביועץ מקצועי, ועדיף שהוא יהיה אובייקטיבי — כלומר, כזה שגובה מכם שכר טרחה. התשלום שלכם יהיה נמוך לאין שיעור מהנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם מהחלטות שגויות.

4. מתעלמים מפערי תשואות קטנים

הכספים שישמשו אתכם בשנות הפנסיה נחסכים במשך עשרות שנים — 30–50 שנה בדרך כלל ולעתים אפילו יותר — ונצברים בריבית דריבית. הנה דוגמה מספרית שתמחיש זאת:

נניח כי מנהל ההשקעות א' מצליח להשיג לנו תשואה של 4% לכל תקופת החיסכון, 37 שנה. אם אנחנו מפקידים 4,800 שקל בשנה (400 שקל בחודש), לאחר 37 שנה נקבל קופת חיסכון שצברה כ–392 אלף שקל. לעומת זאת, מנהל השקעות ב' הניב לנו תשואה של 5% — כלומר, 4 שקלים בחודש יותר ממנהל א'. כך, בתום התקופה אנחנו נותרים עם חיסכון של כ–488 אלף שקל, פער של כ–96 אלף שקל. הפערים האלה גדלים ככל שתקופת החיסכון מתארכת.

לכן אסור לזלזל בכל תוספת תשואה, גם אם היא מושגת כתוצאה מבחירת מנהל השקעות טוב יותר, או כתוצאה מדמי ניהול נמוכים יותר. דמי ניהול לרוב מעכלים כשליש מהתשואה הפנסיונית.

5. סומכים על סוכני הביטוח 

סוכני הביטוח אינם יועצים פנסיוניים, אלא משווקים פנסיוניים. הם מקבלים את שכרם מחברת הביטוח או מקופת הגמל שעמה הם עובדים. במלים פשוטות: הייעוץ שמעניק לכם סוכן הביטוח הוא מוטה כמעט בוודאות לטובת חברת הביטוח או קופת הגמל שמשלמת לו את העמלה הגבוהה ביותר. האם אתם רוצים לסמוך על ייעוץ כזה בקביעת החיסכון החשוב ביותר של חייכם?

כדי לקבל את הייעוץ הטוב והאובייקטיבי ביותר, כדאי לפנות ליועץ פנסיוני מקצועי.

6. לא מעדכנים את מאפייני החיסכון

נולדו לכם ילדים? התגרשתם? הילדים עזבו את הבית? כל שינוי כזה מחייב שינוי באופי החיסכון. אם, למשל, הילדים כבר גדלו ועומדים ברשות עצמם, אולי אין טעם שתמשיכו לבזבז כסף על ביטוח חיים עבורם. אם אין לכם ילדים, ברור שאין צורך ברכישת ביטוח שארים — זה יפחית את דמי הניהול שלכם, שכן ביטוח שארים הוא חלק מהביטוחים שהקרן מעניקה.

משתנה נוסף הוא הגיל, והסיכון בהשקעה של כספי הפנסיה צריך להיות מותאם לכך. בגיל צעיר רצוי שהסיכון בחיסכון יהיה גבוה יותר — גם 100% מניות זה לא בושה. ואולם ככל שאתם מתבגרים ומתקרבים לגיל פרישה, רצוי להקטין את הסיכון ולשמור על הכספים שצברתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#