מייסדי מובילאיי הסתבכו - הרשויות בארה"ב: שעשוע ואבירם מסרו מידע פנים על עסקת הענק עם אינטל - שוק ההון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

מייסדי מובילאיי הסתבכו - הרשויות בארה"ב: שעשוע ואבירם מסרו מידע פנים על עסקת הענק עם אינטל

רשות ני"ע בארה"ב תובעת אזרח ישראל ואזרח ארה"ב שגרפו רווח של כמיליון דולר לאחר שהגיע לידיהם מידע על עסקת מובילאיי-אינטל שבועות לפני חשיפתה ■ לפי הטענות, המידע הגיע בעקיפין ממייסדי מובילאיי ■ החברה: "איננו מגיבים על מהלכי הרשות"

50תגובות
הנפקת מובילאיי בנאסד"ק
ASSOCIATED PRESS

האם עסקת חייהם של מייסדי מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, עלולה לסבך אותם בפרשה של מידע פנים?

רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) הגישה באחרונה כתב תביעה לבית משפט אמריקאי, שבו היא טוענת כי השניים מסרו מידע פנים הנוגע לעסקה הגדולה בתולדות המשק הישראלי, שבה רכשה השנה יצרנית השבבים אינטל את כלל המניות של מובילאיי בתמורה ל–15.3 מיליארד דולר. לדברי מקור המעורה בהתפתחויות בפרשה, ה–SEC תישאלה באחרונה את אבירם ושעשוע.

ממובילאיי נמסר: "החברה אינה מגיבה על מהלכים של ה–SEC".

רווח של 388% על הפוזיציה במובילאיי

כתב התביעה הנוכחי הסתעף מכתב תביעה קודם בגין חשד למסחר לפי מידע פנים, שהוגש נגד פרופ' אריאל דרבסי, סגן דקאן בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית. בהליך ההוא טענה ה–SEC כי דרבסי רכש מניות של מובילאיי זמן לא רב לפני ההכרזה על העסקה, בהתבסס על מידע פנים, וגרף בעקבות זאת רווח של 427 אלף דולר. מפאת מצבו הרפואי של דרבסי, ההליך נגדו נסגר בפשרה שבה שולם קנס גבוה, בסך 850 אלף דולר, ללא הודאה באשמה. קנס זה כפול מהרווח שהפיק מרכישת מניות מובילאיי.

נכון להיום, נגד שעשוע או אבירם לא הוגש כל כתב אישום פלילי או כתב תביעה אזרחי, אך החשדות החמורים נגדם מתוארים בכתב תביעה אזרחי נגד אנשים אחרים, שאותו הגישה ה–SEC לבית המשפט המחוזי בדרום ניו יורק בארה"ב. התביעה האזרחית הוגשה נגד לארי קלף הבן (Cluff) ורוג'ר שאול (Shaoul) בגין שימוש במידע פנים, שעל בסיסו רכשו פוזיציית ענק בחברת מובילאיי, באמצעות רכישת מניות ואופציות, וגרפו רווח בסך 925 אלף דולר — שחלקו מומש.

אריאל דרבסי
מתוך האתר של האונ?

שני הנתבעים מתגוררים בריצ'מונד, וירג'יניה, ואינם מתעסקים באופן פעיל בהשקעות. קלף הוא בעלים של חברת בנייה, ועל פי כתב התביעה, כלל לא ידע על קיומה של מובילאיי עד ינואר 2017. חשבון המסחר שבבעלותו לא היה פעיל בשש השנים שלפני רכישת מניות מובילאיי. את מידע הפנים, לפי כתב התביעה, הוא קיבל מחברו שאול, אזרח ישראלי, אשר לפי כתב התביעה, נחשף למידע מאחיו ג'יימס שאול, המתגורר בישראל (ואינו נתבע בהליך הנוכחי). כתב התביעה מפרט קשרים עסקיים ופרטיים של ג'יימס שאול עם מייסדי מובילאיי.

מהפרשות השונות הקשורות לשימוש במידע פנים, שנחשפו בחודשים האחרונים בתקשורת, אפשר להבין כי מערכות ההתראות המתוחכמת של ה–SEC מסוגלות להבחין באנשים שכלל לא היו ברשותם חשבונות ניירות ערך, ולפתע מפיקים רווחים גדולים מעסקה לא צפויה.

תרשים: כך הועבר מידע הפנים על עסקת מובילאיי־אינטל לפי טענות הרשות לניירות ערך האמריקאית

בכתב התביעה מוסבר כי רוג'ר, שעד ינואר 2017 לא רכש כל מניה או אופציה בחברה אחרת, לא ידע להסביר מדוע רכש את האופציות על מובילאיי בתאריכים מסוימים, מה המשמעות של יום הפקיעה של האופציות, ולמה פתח פוזיציות מסוכנות — שבגינן קיבל אזהרה מהברוקר שלו, שאף ייעץ לו להתייעץ עם מקורותיו ולהזדרז לסגור את הפוזיציות בטרם יגרמו לו נזקים כספיים.

מכיוון שה–SEC לא פתחה בהליכים רשמיים נגד שעשוע ואבירם, לאורך כתב התביעה הם מכונים "המייסדים השותפים" של מובילאיי, ולחלופין "דירקטור A" ו"דירקטור B". ה–SEC טוענת כי השניים הפרו את חובת הנאמנות וחובות אחרות לבעלי המניות במובילאיי, כאשר מסרו מידע מהותי על עסקת הענק הנרקמת בין אינטל למובילאיי, וידעו — או היה עליהם לדעת — כי האנשים שיקבלו את המידע יעשו בו שימוש אסור וירכשו ניירות ערך ואופציות של מובילאיי.

הרשות האמריקאית אף מעלה בכתב התביעה טענה חמורה יותר, שלפיה שעשוע ואבירם מסרו את מידע הפנים בתמורה לקבלת טובת הנאה אישית — שאופייה אינו מפורט בכתב התביעה. ייתכן כי הכוונה היא לעצם מסירת מידע "מועיל" לחבריהם.

כדי להסביר את התזמון המדויק לרכישת ניירות הערך של שני האנשים מווירג'יניה, מפרטת ה–SEC את השתלשלות המגעים שהובילו לעסקת הענק. מכתב התביעה עולה כי המשא ומתן החשאי בין אינטל למובילאיי התחיל כבר בנובמבר 2016, והמשא ומתן הרשמי נפתח בשלהי ינואר 2017. המנהלים של שתי החברות נפגשו ב–27 בינואר בעיר ניו יורק כדי לדון במחיר שבו תרכוש אינטל את מלוא המניות של מובילאיי, מועדי התשלום ולוח הזמנים לביצוע העסקה. ב–30 בינואר כבר ניהלו כמה חברי דירקטוריון במובילאיי שיחות בנוגע למחיר, ויום למחרת כל חברי הדירקטוריון למדו על המחיר הפוטנציאלי שבו עשויה להיסגר העסקה.

מימין: זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע
אוליבייה פיטוסי

בתחילת פברואר 2017 נחתם בין שתי החברות הסכם סודיות. מטעמה של מובילאיי חתמו עליו אבירם ושעשוע. לכל המעורבים בעסקה הובהר כי החוק האמריקאי אוסר עליהם לרכוש או למכור מניות כל עוד המידע על העסקה אינו פומבי. כמו כן, הובהר להם כי אסור להם לחלוק את מידע הפנים עם אחרים.

פגישה נוספת לסגירת התנאים המשפטיים והמסחריים נערכה ב–9 בפברואר. ב–24–26 בפברואר נערכו כמה פגישות מרתוניות בניו יורק, שבהן הוחלפו טיוטות של הסכם הרכישה. לדברי ה–SEC, שעשוע ואבירם נכחו בכל הפגישות. ההסכם הסופי והקובע בין אינטל למובילאיי נחתם ב–12 במארס 2017. למחרת נחשפה עסקת הענק באתר TheMarker, וזמן קצר לאחר מכן פורסם דיווח רשמי על העסקה — עוד לפני פתיחת המסחר בארה"ב.

בעוד שלפני הדיווח נסחרה מובילאיי במחיר של 47.27 דולר למניה — לאחר הפרסום על המכירה לאינטל, שנועדה להיעשות לפי מחיר של 63.54 דולר למניה, זינקה מניית מוביליאיי בשלב טרום המסחר ב–34.4%, ואת יום המסחר בניו יורק סגרה במחיר של 60.62 דולר, המשקף זינוק יומי של 28%.

בכתב התביעה נטען כי רוג'ר שאול גילה את מידע הפנים לקלף לאחר שהסביר לו כי משפחתו ביחסים טובים וקרובים עם מייסדי מובילאיי, המייעצים לכל חבריהם הקרובים ומשפחתם להשקיע במניות החברה. המערכות של ה–SEC גילו כי שני הנתבעים התחילו לסחור במניות מובילאיי רק לאחר שאינטל ומובילאיי פתחו במשא ומתן הרשמי. המסחר נעשה בחשבון על שם קלף, שהיה בלתי־פעיל עד אז, וכן בחשבון חדש שפתח קלף על שמו, בעבור שאול ולבקשתו, בסביבות 29 בינואר, אצל הברוקר optionsXpress. לטענת ה–SEC, שאול הסביר לחברו כי אינו יכול לפתוח חשבון על שמו. במשך שישה שבועות של מסחר, ובזכות הזינוק במניה בעקבות ההודעה על העסקה עם אינטל, נרשמה בחשבונות תשואה של 388% על הפוזיציה במובילאיי — ובסך הכל נגרף רווח של 925 אלף דולר.

גרף: התגלגלות הפרשה, לפי כתב התביעה בארה"ב

בכתב התביעה טוענים אנשי ה–SEC כי שאול דחף את קלף, שעד אותו יום כלל לא הכיר את מובילאיי, לרכוש מניות על בסיס מידע הפנים. לטענתם, חשבון המסחר של שאול הכיל רק מניות ואופציות של מובילאיי. עוד מסופר בכתב התביעה כי בתקופה שבה היה החשבון פעיל, ניסה שאול להתחזות לקלף כדי לקבל מידע מהברוקר על מצב החשבון, וכי בסמוך לחתימת ההסכם הסודי בין אינטל למובילאיי, בוצעו הזרמות של כספים נוספים לחשבונות המסחר.

לטענת ה–SEC, חלק מהרכישות התבצעו עבור ג'יימס שאול, תחת הוראות מפורשות של פוזציות אותם צריך לבצע במחיר וזמן מסוים. עוד מתואר בכתב התביעה כי במשך תקופת המסחר העיר הברוקר לקלף על כך שהפוזיציה אינה הגיונית וכדאי לו לשקול לסגור אותה; וכי ב–30 בינואר החליט רוג'ר שאול להשקיע 95% מנכסיו הנזילים במובילאיי.

מיהו ג'יימס שאול, ומהו הקשר שלו לבכירי מובילאיי?

כתב התביעה מגלה כי ג'יימס שאול הוא רופא פלסטיקאי המתמחה בהליכים קוסמטיים שאינם דורשים ניתוח, ובהם הסרת שיער בלייזר וטיפולי בוטוקס. הוא מנהל את מרפאת הלייזר MLE בירושלים, ויש לו קשרים עסקיים ואישיים עם מייסדי מובילאיי. בין השאר, ג'יימס שאול הוא אחד מ–35 המשקיעים של החברה הפרטית אורקאם (OrCam), סטארט־אפ המפתח טכנולוגיה לכבדי ראייה, שהקימו שעשוע ואבירם.

מובילאיי
David Paul Morris / Bloomberg

בנוסף, אחד ממייסדי מובילאיי ובן משפחה שלו קיבלו שירות במרפאה שמנהל ג'יימס שאול, ובאוקטובר 2016 רכש ג'יימס שאול מאבירם את מכוניתו הפרטית.

עוד עולה מכתב התביעה כי ג'יימס שאול ורעייתו הצטרפו לנסיעה לגרמניה וספרד במטוס פרטי ששכרה מובילאיי בדמצבר 2016. בכתב התביעה נטען כי ילדיהם של שעשוע ואבירם גילו לילדיו של ג'יימס שאול, המיודדים ביניהם ולומדים עמם באותו בית ספר, על התעניינותה של אינטל ברכישת מובילאיי — עוד לפני שיצאה ההודעה הרשמית על כך לציבור המשקיעים.

כתב התביעה מזכיר כי ג'יימס שאול רכש מניות של מובילאיי ב–90 אלף דולר לפני שהחברה הונפקה לציבור ב–2014 — רכישה שהוא לא היה יכול לבצע ללא הקשרים שלו עם המייסדים.

התביעה מזכירה גם כי לאח רוג'ר שאול עשוי היה להיות קשר אישי עם המייסדים, שכן ב–1972–1976 הוא למד מדעים באוניברסיטה העברית — שממנה צמחו הפיתוחים שעל בסיסם הוקמה מובילאיי, ושבה למדו מרבית הדירקטורים של מובילאיי, כמו גם שעשוע, העובד באוניברסיטה.

אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי
אוליבייה פיטוסי

לפי כתב התביעה, ניתן להעריך כי ה–SEC תשקול לתבוע גם את ג'יימס שאול, שלדבריה ידע או היה צריך לשער כי המידע שהוא מוסר לאחיו — שאותו קיבל משעשוע ואבירם — הוא מידע פנים, שכן הוא לא נחשף לציבור. עוד נטען כי ג'יימס היה צריך לדעת כי אבירם ושעשוע הפרו את חובת הנאמנות שלהם, וכי מידע הפנים שנמצא בידם בשל היותם דירקטורים במובילאיי.

מהו ההליך האזרחי שננקט בארה"ב והאם הוא מונע הגשת תביעות פליליות?

80% מההפרות של שימוש במידע פנים בארה"ב נאכפות על ידי ה–SEC בהליך אזרחי. לעתים הרשות משתמשת בהליך כזה כדי לאסוף ראיות, שלאחר מכן משמשות להגשת כתבי אישום פליליים על ידי רשות אחרת. הליך מעין זה לא קיים בישראל — שבה לרשות ניירות ערך יש סמכות לבצע חקירות ולהעמיד לדין, ולחלופין לנקוט הליך מינהלי.

בתביעה כמו זו שהוגשה נגד קלף ושאול בארה"ב, הסעד שמבקשת ה–SEC — שהיא צד להליך — הוא על פי רוב קנס.

לדברי דר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע ושות' ולשעבר בכיר ברשות ניירות ערך בישראל, בניגוד לרשות ניירות הערך הישראלית — ל–SEC האמריקאית אין סמכויות חקירה או תביעה פליליות. כאשר ה–SEC מבצעת חקירה אזרחית, היא מאפשרת לנחקרים לשמור על זכות השתיקה, שאינה יכולה לשמש נגדם, כמו בישראל. עם זאת, נגד הנחקרים עשוי להיפתח הליך פלילי מקביל על ידי התביעה הפדרלית, וזה עשוי להיעזר בחומרי החקירה שאספה ה–SEC.

"בפועל, אף שמסירת מידע פנים וקבלת מידע פנים מוגדרות באותו חוק, הרשויות תופשות בחומרה רבה את מסירת המידע, ואנשים שמבצעים את העבירה יכולים להיכנס לכלא אם יוגש נגדם כתב אישום פלילי", אומר גבאי. "שני ההליכים של ה–SEC והתביעה הפדרלית יכולים להתנהל במקביל, ובסופו של יום החשודים יכולים לקבל קנס בהליך התביעה האזרחית של ה–SEC וגם בהליך הפלילי, ואף להיכנס לכלא".

עם זאת, מוסיף גבאי, כדי שהתיק שפתחה ה–SEC יתגלגל להליך פלילי, על חומרת העבירה להיות מיוחדת. "העובדה שמדובר בעסקת ענק בפרופיל גבוה, עם היקפי מסחר גבוהים, עלולה לגרום לתביעה הפדרלית להתעניין יותר בתיק", טוען גבאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם