איפה משיגים 8% בשנה? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה משיגים 8% בשנה?

בשבוע שעבר פירסמנו טור שכותרתו "3 מיתוסים על קניית דירה" והוא עורר תגובות רבות. בראשן - השאלה שבכותרת

תשואה שנתית על השקעה במדדים מובילים

בשבוע שעבר פירסמנו כאן טור שכותרתו "3 מיתוסים על קניית דירה", שקיבל מבול של תגובות, וגם טוקבקים רבים באתר האינטרנט TheMarker.com. בטור עסקנו בשאלה הנצחית והבלתי פתירה: מה עדיף - לקנות דירה או לגור בשכירות? כדי לבחון את הכדאיות של כל ברירה, הוצג מודל פשוט שהתבסס על כמה הנחות.

חלק מהתגובות על הטור כללו ביקורת חריפה ביותר. הטענה העיקרית של המגיבים היתה נגד ההנחה שלפיה ניתן לקבל על תיק השקעות תשואה שנתית ממוצעת של 8% לאורך תקופה ארוכה. תיק השקעות כזה הוצג במודל כהשקעה אלטרנטיווית של ההון העצמי של משפחה, במקום קניית דירה. לעומתם היו מגיבים שסברו כי תשואה כזו, לתיק השקעות שכולל גם מניות, הגיונית ובת השגה.

הטוקבקים באתר הציגו את הדילמה במלוא חריפותה, והראו כי זהו ויכוח בוער בקרב משפחות ומשקיעים רבים. חלק גדול מהקוראים אף הרחיב את היריעה מעבר לדוגמה המקורית. לטעמנו הדיון שהתפתח באתר היה מרתק, ולכן החלטנו להקדיש לו השבוע מקום מיוחד ב-MarketMoney בעמודים 71-69.

בנוסף, עבור מי שלא עקב אחרי הדיון נציג את המודל בקצרה, כולל ההנחות הנלוות. ננסה לנמק את ההנחות, ונציג גם תרחישים אחרים שבהם התשואה על תיק ההשקעות נמוכה מ-8%.

לצורך הדוגמה הנחנו שתי משפחות זהות שגרות בדירה ששוויה 200 אלף דולר. לשתי המשפחות יש חיסכון (תיק השקעות) של 100 אלף דולר והכנסה שוטפת זהה. גם ההוצאות של שתי המשפחות זהות - על חינוך לילדים, אוכל, מכונית, חשבונות וכו'.

ההבדל היחיד בין המשפחות הוא שמשפחת "דירה משלי" קנתה את הדירה בעזרת החיסכון ובעזרת הלוואת משכנתא של 100 אלף דולר; בעוד שמשפחת "דירה בשכירות" שכרה את הדירה - ואת החיסכון של 100 אלף דולר השקיעה בכמה אפיקים בשוק ההון, עם מרכיב משמעותי של מניות.

כדי לתאם את בסיס ההשוואה, הנחנו ששכר הדירה החודשי (3,000 שקל, כלומר 715 דולר) זהה לתשלום המשכנתא החודשי. הנחנו גם כי הוצאות הדיור (המשכנתא ודמי השכירות) מכוסות על ידי ההכנסה השוטפת, ושהריבית על הלוואת המשכנתא למשפחת "דירה משלי" היא 5% - הריבית הממוצעת על משכנתאות ב-10 השנים האחרונות.

על פי הנחות אלה, תיק ההשקעות של משפחת "דירה בשכירות" (אם ירשום תשואה שנתית ממוצעת של 8%) יגיע לשווי של 200 אלף דולר - דהיינו, לשווי של הדירה שבה המשפחה גרה - אחרי תשע שנים. לעומת זאת, משפחת "דירה משלי" תסיים להחזיר את המשכנתא רק אחרי 18 שנה. אז היא תחזיק בדירה משלה, נקייה מחובות. במודל קיימת הנחה מוסווית כי מחירי הדירות לא עולים על פני זמן, וכי גם אם הם עולים מדובר בעלייה שמתקזזת מול הוצאות התחזוקה השוטפת של הדירה.

הביקורת על המודל שהצגנו הגיעה מכמה כיוונים. העיקריים שבהם היו אלה:

1. ההנחה שניתן להגיע לתשואה רב-שנתית של 8% בשנה לקוחה מהדימיון.

2. הריבית על המשכנתא כיום נמוכה יותר - 4.3% בלבד.

3. ההנחה שמחירי הדירות לא עולים על פני זמן אינה נכונה.

אנו נתייחס בעיקר לשאלת ה-"8% בשנה" - האם לגיטימי לצפות לתשואה כזו על תיק השקעות על פני זמן? ניגע מעט גם בשאלת הריבית על המשכנתא. את הביקורות האחרות ואת תשובות הקוראים עליהן תוכלו לקרוא בטוקבקים המצורפים.

אפשר להסתפק גם ב-6% בשנה

ראשית, נודה על האמת, תשואה ריאלית של 8% לשנה היא אכן מעט אגרסיווית. מכיוון שיש גם מס של 20% על הרווח (הריאלי), צריך למעשה להשיג תשואה שנתית של כ-9.5% לפני מס. וזה לא טריוויאלי.

לכן אפשר לבדוק גם כמה תרחישים אופטימיים פחות. למשל, להניח שתיק ההשקעות של משפחת "דירה בשכירות" מניב תשואה שנתית ממוצעת של 7% בשנה בלבד. במקרה כזה, החיסכון של המשפחה יצמח ל-200 אלף דולר רק ב-10.5 שנים, ולא בתשע שנים כמו בתרחיש המניח תשואה שנתית של 8%. ואם התשואה הממוצעת על התיק תהיה רק 6% - תצטרך המשפחה להמתין 12 שנים. בתרחיש של תשואה נמוכה עוד יותר, 5% בשנה, שווי החיסכון יוכפל רק כעבור 14 שנים.

האם תשואה של 6%-7% לאורך זמן אפשרית? עבור מי שחי רק בעולם של פק"מ-מק"מ ותוכניות חיסכון - זה לא ריאלי. לשם כך צריך לשנות קצת את פרופיל ההשקעה.

כדי להחמיר עם המודל, נניח גם שמשפחת "דירה משלי" הצליחה לקבל את המשכנתא בריבית טובה יותר - של 4% לשנה. במקרה כזה תתקצר תקופת ההחזר שלה למעט פחות מ-16 שנה - עדיין ארבע שנים יותר ממשפחה שקיבלה על השקעתה תשואה של 6%, למשל.

אחרי שהראנו כי המודל מגיע לתוצאות דומות גם בתרחישים אופטימיים פחות, אפשר להתפנות לשאלה הבסיסית - איך משיגים תשואה של 8% בשנה? כאמור, כדי להגיע לכך אין ברירה אלא להשקיע גם בשוק המניות, אך אפשר לעשות זאת במתינות. לחלק מהאנשים זה אולי נשמע מוזר, אבל תיק השקעות שבנוי על יסודות נכונים הוא לא השקעה מסוכנת יותר מדירה למגורים. אגב, מי שיבדוק יגלה שהתשואה על דירה להשקעה משכר דירה אינה עולה לרוב על 4%-4.5% בשנה.

את הדוגמה הטובה ביותר להון שאפשר להפיק משוק המניות נתן בשבוע שעבר מדד ת"א 100, שנגע ברף 1,000 הנקודות והשלים בכך תשואה של 900% ב-15 שנה. מי שרכב על המדד במשך 15 שנה אלה השיג תשואה שקלית ריאלית של 10.5% בשנה. תיק השקעות שהיה מחולק בפרופורציה של 50:50 בין הבורסה לאיגרות חוב ממשלתיות (שנתנו ריבית ריאלית ממוצעת של כ-5% לשנה) היה מניב לאורך תקופה זו כ-8% בשנה.

10.5% זו בהחלט תשואה יפה, אבל לא חריגה. זו תשואה שנמצאת רק מעט מעל לממוצע הרב-שנתי שמניבות בורסות בכל העולם. תשואה ריאלית דומה ניתן היה להשיג גם באמצעות השקעה במדדי דאו ג'ונס ונאסד"ק באותה התקופה (כפי שניתן לראות בטבלה שבשער האחורי). זאת למרות הבועה של 99'-2000 והמפולת החריפה שבאה בעקבותיה. תשואה (דולרית) ממוצעת של כ-8%-9% בשנה ניתן היה לקבל גם על השקעה במכשיר כמו מדד MSCI World.

ומה יקרה בעוד 15 שנה?

כעת נניח משקיע שאיתרע מזלו להיכנס לבורסה הישראלית לא בינואר 92' - כשהמדד היה 100 נקודות - אלא בינואר 93', אחרי שמדד ת"א 100 השלים זינוק של 100% לרמה של 200 נקודות. משקיע כזה עשה ב-14 שנה האחרונות רק 400%, ולא 900%. גם משקיע חסר מזל שכזה עדיין היה זוכה לראות תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של כ-7.5% בשנה על פני 14 שנה. (ואגב, החישוב הזה מספק רמז קטן לשאלה אקטואלית: האם כדאי להיכנס לבורסה היום?).

לחילופין נניח שמדד ת"א 100 נסחר כיום ברמה גבוהה מדי, וכי בעצם הוא היה צריך להיות רק ב-700 נקודות - 30% מתחת לרמתו הנוכחית. במקרה כזה, המדד היה מניב למשקיעים בו תשואה שנתית של 8.6% על פני 15 שנה.

חשוב לזכור שבבורסה אין ביטוח תשואה לאף אחד. בתקופות מסוימות ייתכן כי בורסה תעבור 15 שנה שבהן לא תושג בה תשואה כלל. דוגמה לכך היא הבורסה היפאנית ב-15 השנים האחרונות או הבורסה בארה"ב בשנות ה-70.

אבל מי שמנהל תיק השקעות מפוזר, שיש בו גם פיזור ענפי וגם פיזור גיאוגרפי, יכול לצפות לתשואה ממוצעת של 8%-12% לשנה על פני תקופות ארוכות. מי שיידע גם למצוא מנהל השקעות מוצלח, או יבחר בקרן נאמנות שלה ניהול משובח (ויש כאלה), עשוי לקבל אפילו 1%-2% מעל לתשואת השוק.

נכון, אף אחד לא יכול להבטיח תשואה של 8% בשנה. ולכן, למעט במקרים קיצוניים, אין טעם לקחת הלוואה ולהשקיע אותה בבורסה. אם העולם ייכנס מחר למלחמת עולם שלישית למשך 10 שנים, אף בורסה לא תניב תשואה נאותה למשך שנים רבות. יש עוד הרבה תרחישים קיצוניים פחות שיכולים לשבש את הסטטיסטיקה הרב-שנתית. אבל תרחישים גרועים ישבשו שווקים נוספים - את שוק הנדל"ן, את שוק איגרות החוב ואת שוק העבודה - לא רק את הבורסה. לכן מי שמבסס את אסטרטגיית ההשקעות שלו רק על תרחישי אימה ונמנע לחלוטין מהשקעה בבורסה, בוחר בעצם לוותר על השתתפות באפיק בעל פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר, שנמצא בהישג ידו של כל חוסך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#