להיט השקעות: קרן ההלוואות שגייסה 200 מיליון דולר והניבה 27% בשלוש שנים - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להיט השקעות: קרן ההלוואות שגייסה 200 מיליון דולר והניבה 27% בשלוש שנים

אמיר גולן, מנהל Consumer Credit Fund של בית ההשקעות הישראלי, אומר כי הוא נכנס לתחום ה–P2P בארה"ב כדי לתת מענה לריבית הנמוכה הקרן, שפונה בעיקר לגופים המוסדיים בישראל, גייסה 200 מיליון דולר והשיגה להם תשואה של 27% בשלוש שנים

16תגובות
P2P
Getty Images/iStockphoto

עשור לאחר המשבר הפיננסי של 2008 שאילץ את הבנקים המרכזיים להפחית את הריביות לרמות אפסיות, תשואות האג"ח הממשלתיות ממשיכות להיות ברצפה. אג"ח של ממשלת ארה"ב ל–10 שנים ממשיכה להניב תשואה נומינלית של כ–2.3% בלבד בשנה, שמצליחה בקושי לקזז את האינפלציה, ואג"ח דומה של ממשלת ישראל מניבה תשואה שקלית של פחות מ–2%. גם התשואות בשוק הקונצרני ממשיכות לרדת בהתמדה - אפילו בדירוגים הנמוכים.

לאיגרות החוב היה באופן מסורתי חלק מרכזי בתיקי החיסכון והגמל של הציבור בישראל ובעולם; וכשאין מספיק "בשר" באפיק הישן, מנהלי ההשקעות פונים למוצרים יצירתיים. אחד המוצרים האלה הוא קרן Consumer Credit Fund (ׁCCF) של בית ההשקעות אי.בי.אי - קרן ייחודית, המיועדת בעיקר למשקיעים מוסדיים, אם כי אסטרטגיית ההשקעה שלה עשויה לעניין בהחלט גם משקיע פרטי.

תשואות הקרן

קרן CCF מתמקדת במתן אשראי צרכני בארה"ב, באמצעות הלוואות עמית לעמית (Peer–to–peer lending או P2P). הלוואות מעמית לעמית הן אחד התחומים הפיננסיים הצומחים. מדובר בהלוואות הניתנות באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות המחברות בין מלווים לבין לווים פרטיים או עסקים הזקוקים לאשראי - שאינו בנקאי. סך ההלוואות שניתנו עד כה בארה"ב בתחום מגיע לכ–50 מיליארד דולר, חלק קטנטן משוק האשראי הצרכני בארה"ב שמגיע ל–2.5–3 טריליון דולר.

CCF פועלת בפלטפורמות ה–P2P המוכרות בארה"ב: לנדינג קלאב, פרוספר ואפסטארט. בישראל יש פלטפורמות דומות: eLoan, בלנדר, טריה, ו–BTB, אבל CCF אינה פעילה בהן.

"התחלנו לפעול בתחום ההלוואות מעמית לעמית לפני כחמש שנים, כשהתחום היה פחות מוכר", אמר רו"ח אמיר גולן, מנהל הקרן. "זה נראה לנו כמצב של win–win למשקיעים וללווים. זהו שוק ענק שמחליף את הבנקים ואת חברות כרטיסי האשראי בארה"ב. אי.בי.אי הוא אחד הגופים המוסדיים הגדולים בעולם שמשקיע בפלטפורמות הללו. אנחנו מפתחים את התחום כחלק מענף ההשקעות האלטרנטיבי, שנותן מענה לריבית הנמוכה ומקטין את הקורלציה עם שוק ההון".

עד סוף יוני נתנה CCF 26 אלף הלוואות צרכניות, לתקופה של שלוש־חמש שנים (משך חיים ממוצע של כ–1.6 שנים). ההלוואות ניתנו למגוון שימושים כמו שיפוץ בית, הוצאות רפואיות, חופשה ומימון לימודים - על בסיס דירוג האשראי הקיים ללווים בארה"ב.

לדברי גולן, הגוף שבוחר בשלב הראשון מי יקבל הלוואה הוא זירת המסחר, כלומר לנדינג קלאב או פרוספר, אבל ההחלטה למי לתת את ההלוואה מתקבלת בסופו של דבר באי.בי.אי. "אחרי שזירות המסחר סיננו את הלווים, אנחנו מקבלים דו"ח על כל לווה שכולל 60 פרמטרים. אנחנו בוחרים למי להלוות בהתאם לפרמטרים שהגדרנו. יש לנו היסטוריה של מיליון הלוואות שניתנו בכל השוק, ולפיה בנינו מודל סיכון־סיכוי".

לפי גולן, ההלוואות ניתנות בטווח ריביות של 6%–25%, בהתאם לדירוג של הלווה בארה"ב. הריבית הממוצעת, לדבריו, היא ב"רמה דו־ספרתית נמוכה, שעדיין זולה בכ–30% מהאלטרנטיבה - הלוואה צרכנית מחברות כרטיסי אשראי. כמעט כל התיק שלנו הוא ללווי פריים - כאלה עם ציון אשראי גבוה והיסטוריה חיובית ארוכה. בארה"ב, לדירוג האשראי יש חשיבות מכרעת".

בקצרה

עוקפת את הבנצ'מרק

הקרן של אי.בי.אי נהפכה ללהיט בקרב גופים מוסדיים - חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות השתלמות ומנהלי החסכונות של הקיבוצים - שהשקיעו בה. נכסי הקרן גדלים בקצב מהיר, והגיעו בתוך שלוש שנים לשווי של כ–205 מיליון דולר. לאור ההצלחה, באי.בי.אי השיקו לפני כמה חודשים עוד קרן מסוג P2P להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, Secured Bridge Loans. הקרן משקיעה בהלוואות גישור לזמן קצר מגובה בנדל"ן, לצורך קנייה, שיפוץ ומכירה (fix&flip).

רו"ח אמיר גולן, IBI
אילן בשור

לפי דו"ח למשקיעים, Consumer Credit Fund הניבה תשואה דולרית של 26.6% מאז שהחלה לפעול במארס 2014 ועד ליוני 2017. מדובר בתשואה הגבוהה ממדדי הבנצ'מרק שהוגדרו - קרן הסל Core US Aggregate Bond (קרן המשלבת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות) וקרן הסל High Yield Corp Bond (משקיעה באג"ח זבל), שהניבו תשואה מצטברת של 6.15% ו–4.4% בהתאמה. תשואת הקרן עקפה גם את מדד תל בונד תשואות בתל אביב - 11.7% באותה תקופה.

גוף מוסדי שמשקיע בקרן משלם מדי שנה לאי.בי.אי דמי ניהול של כ–1%, בתוספת דמי הצלחה של כ–12%. אלה עדיין דמי ניהול נמוכים יחסית לעומת קרנות המשקיעות בשוק ההון, שמודל התמחור הבסיסי שלהן הוא דמי ניהול של 2% בתוספת 20% מהרווחים.

הגנה סטטיסטית

למרות העניין הגובר בהלוואות מעמית־לעמית, לא ניתן להתעלם מהסיכונים, שרלוונטיים הן למשקיע המוסדי והן למשקיע הפרטי. ברמת המקרו, הסיכון המשמעותי ביותר הוא משבר פיננסי או ריאלי בארה"ב, שעשוי להעלות את שיעור האבטלה. "לווים מחזירים את החוב כל עוד יש להם עבודה. אם יהיה משבר חריף - הסיכוי לדיפולטים עולה", אומר גולן.

הסיכון השני הוא סיכון האשראי - כלומר, מצב שבו הלווה אינו יכול להחזיר את החוב. במקרה כזה, אין שעבודים וקיימים מנגנונים חלקיים שבאמצעותם ניתן לקבל את הכסף. סיכון אחר מיוחס לזירות המסחר עצמן. קריסה של אחת מזירות המסחר - שמתפעלת מערך שלם של גבייה ופיקוח על ההלוואה - עשוי להקשות על המשקיעים לקבל את החוב. בעיה אחרת קשורה לנזילות. כלומר, מה יקרה אם חלק גדול מהמשקיעים ירצו באותו הזמן למשוך את כספי ההשקעה.

המענה למרבית הבעיות אמור להיות הפיזור הגדול של ההלוואות, שמספק הגנה סטטיסטית. למרות הסיכונים, קשה להתעלם מכך שזירות ההלוואות עמית־לעמית עשויות להיות תחליף מעניין להשקעה באג"ח ממשלתיות וקונצרניות, שמחירן עלה דרמטית, ושהתשואות בהן כנראה רחוקות מלפצות על הסיכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#