רכישת דירה היא לא העסקה הגדולה ביותר בחיים שלכם: 5 דרכים לשפר את החיסכון הפנסיוני

חוסכים רבים לא יודעים אפילו היכן כספי הפנסיה שלהם מנוהלים ■ הנה חמישה קריטריונים שיסייעו לכם לשפר את החיסכון הפנסיוני

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משפחה צופה אל עבר האופק

החיסכון הפנסיוני הוא השקעתנו הפיננסית הגדולה ביותר, שערכה לקראת גיל הפרישה מסתכם במיליוני שקלים. רבים מתייחסים לרכישת דירה כהוצאה הפיננסית הגדולה ביותר, אבל בעסקה כזאת רוב הכסף משולם באמצעות הלוואה, ואינו הוצאה ישירה מכיסנו — בניגוד לפנסיה.

למרות זאת, בבחינת החיסכון הפנסיוני, איכותו ובחירת הגוף שינהל אותו, אנחנו משקיעים בדרך כלל מעט מאוד זמן. מרבית החוסכים אפילו לא יודעים היכן הוא מנוהל, בניגוד לעסקה לרכישת דירה, שבה הם יודעים בדיוק איזה חברה מייצרת את האסלה בשירותים, ואיזו מתקינה את המעלית. לאור חשיבות הנושא, ריכזנו עבורכם חמש נקודות, שייסעו לכם לבחון את החיסכון הפנסיוני.

1. התשואה

הנבת תשואה לחיסכון שלנו היא הסיבה שבגללה אנחנו משלמים דמי ניהול למנהל ההשקעות, מעבר לתשואה שהשוק הניב, מה שמכונה מדד יחס (בנצ'מרק). כלומר, על מנהל ההשקעות להשיג תשואה גבוה יותר מתשואת מדדי המניות והאג"ח בניכוי דמי הניהול. אם הוא אינו מסוגל לעשות זאת לאורך שנים, חבל על הכסף שאנחנו משלמים לו.

הדרך לבחון אם מנהל הקרן עושה את עבודתו כראוי היא לבדוק מה תמהיל המניות והאג"ח בקרן, ולהשוות אותו לתשואת מדדי המניות והאג"ח המובילים, למשל תל אביב 35 ומדד אג"ח כללי. מתשואת המדדים צריך להפחית את דמי הניהול שאנחנו משלמים. אם מנהל ההשקעות מכה את תשואת המדדים — מצבנו טוב; אם לא — יש לבחור במנהל השקעות חדש. כיום אפשר לעבור בין גופי הפנסיה בקלות.

חינת התשואה צריכה להיעשות במשך חמש שנים לפחות, מפני שהמטרה היא לקבל פרספקטיבה על אופן ניהול ההשקעות לאורך זמן, ולבדוק אם מנהל הקרן הצליח להכות את מדדי היחס. מאחר שמנהלי השקעות בגופים המוסדיים נוטים להתחלף בכל כמה שנים, יש חשיבות כפולה לבחינה התשואה לאורך שנים — שכן היא נותנת פרספקטיבה לאופן ניהול ההשקעות בקרן על ידי ועדת ההשקעות, שאינה תלויה בגחמות של מנהל כזה או אחר. בדיקה כזאת בוחנת אם קיימת מתודת ניהול השקעות מסודרת של הסיכונים בקרן.

מחקרים הראו כי משפחה בעשירון השביעי, שלפני הגמלה נהנתה משכר
של 15.8 אלף שקל נטו בחודש, תיהנה רק מ– 57% מהשכר האחרון שלה בעת
היציאה לגמלה — כלומר גמלה של כ– 9,000 שקל בחודש. לעומת זאת, אדם
מהעשירון הרביעי, המשתכר כ– 9,700 שקל לחודש, יקבל 6,200 שקל לחודש —
כלומר כ– 64% מהמשכורת האחרונה שלו.
המחקרים מצביעים על החשיבות להעניק תשומת לב לסכום שאותו חוסכים לפנסיה. יש
להביא בחשבון כי גם רכיב פיצויי הפיטורים הוא חלק מהחיסכון הפנסיוני. חשוב לשמור
את הכסף לעת פנסיה, ולהשתדל לא להשתמש בו למותרות, אלא רק בזמן צורך כלכלי
אמיתי. ובכלל, לנוכח התארכות תוחלת החיים, חשוב לחסוך לפנסיה כמה שיותר — שכן
רק כך נוכל להבטיח שנזדקן בכבוד.

2. התשואה הדמוגרפית

התשואה הדמוגרפית היא מושג שהשימוש בו נפוץ בקרנות פנסיה מקיפות, משום שהן מבוססת על עיקרון ההדדיות — כלומר ערבות הדדית בין כל העמיתים באותה קרן. בנוסף לחיסכון פנסיוני, הקרן הזאת כוללת כיסויים ביטוחיים למקרה מוות (ביטוח חיים) ולמקרים שבהם בעיות בריאותיות מונעות מהעובד להמשיך בעבודתו (ביטוח לאובדן כושר עבודה). עיקרון ההדדיות טומן בתוכו גם את הסיכונים הביטוחיים המשותפים לכלל החוסכים, והקרן גובה עבורם תשלום (פנסיית שארים ופנסיית נכות), שגובהו נקבע לפי חישובים אקטואריים.

אותם חישובים מבוססים על הערכות בלבד, ולכן העלויות בפועל יכולות לסטות מהן. אם עלות הכיסויים הביטוחיים בפועל שהיו לקרן בשנה מסוימת קטנה מהסכום שנגבה מהעמיתים — העודף מחולק בין העמיתים ומתווסף לתשואות על ההשקעות. עודף זה מכונה עודף דמוגרפי, וכשהוא מחולק לעמיתים, קרן התשואה המתקבלת נקראת תשואה דמוגרפית. החישובים יכולים לפועל גם בכיוון ההפוך: אם הסכומים שגבתה הקופה מהעמיתים לא הספיקו לכסות את העלויות בפועל, ייווצר גירעון דמוגרפי, הוא יופחת מהתשואות של העמיתים, וייחשב לתשואה דמוגרפית שלילית.

כלומר, תשואה דמוגרפית קשורה במאפייני הקרן, ובהם גיל העמיתים, שיעור התביעות וסך ההפקדות. לפיכך, יש לבחון לפני בחירת קרן הפנסיה היבטים המשפיעים על התשואה הדמוגרפית של הקרן, ובהם גודל הקופה. ככל שהקרן גדולה יותר — החישוב האקטוארי יהיה מדויק יותר וסטיית התקן של התשואות הדמוגרפיות תהיה קטנה יותר.

עם זאת, ככל שהקרן חדשה וקטנה ויחס ההפקדות השוטפות לנכסים הציבוריים בה גבוה, היא צפויה להציג תשואה דמוגרפית חיובית וגבוהה. לעומת זאת, בקרן גדולה, שכבר צברה נכסים רבים, שיעור ההפקדות מהנכסים יהיה נמוך, וכך גם התשואה הדמוגרפית שהיא תציג.

3. דמי הניהול

דמי הניהול שאנחנו משלמים לאורך השנים הם כשליש מתשואת הקרן, ומכאן חשיבותם הרבה. הם מכונים "הרוצח השקט". למעשה, דמי הניהול מכלים כמעט את כל הטבות המס שאנחנו נהנים מהן. דמי הניהול שונים מעמית לעמית, ובדו"ח הפנסיה אפשר לראות את דמי הניהול הממוצעים בקרן ולדעת היכן אתם נמצאים ביחס לאחרים. לעתים צריך להתמקח כדי להפחית את דמי הניהול.

4. התאמת המסלול לגיל ולסיכון

מסלול ההשקעות של החיסכון הפנסיוני אינו זהה לאורך השנים. כשהחוסך צעיר (גילי 20–40), רמת הסיכון שהוא יכול וצריך לקחת צריכה להיות גבוהה ביותר — כלומר 100% מניות. זה האפיק שלאורך שנים מניב את התשואה הגבוהה ביותר. לאחר מכן, יש להפחית את תמהיל המניות ולהגדיל את רכיב האג"ח.

המדינה קבעה מי ייהנה מהאג"ח המיועדות — אג"ח ממשלתיות, הנמכרות רק לקרנות הפנסיה, ונושאות תשואה מובטחת של 4.86%. באמצעותן המדינה מסבסדת את החיסכון הפנסיוני של הציבור. המדינה החליטה כי חוסך מעל גיל 50 ייהנה מאג"ח מיועדות בשיעור של 30% מהתיק שלו, וחוסך בן 60 ומעלה ייהנה מ–60% אג"ח מיועדות. לעומתם, החוסך הצעיר (עד גיל 50) לא ייהנה מאג"ח מיועדות כלל.

5. מיצוי הטבות המס

אחת ההטבות העיקריות שאנחנו נהנים ממנה בפנסיה היא הטבת מס. ואולם בהקשר זה יש להבדיל בין קרן פנסיה לקופת גמל, ובין שכירים לעצמאים. בעוד עצמאים מעסיקים רואי חשבון, שכירים בדרך כלל מתעלמים מנושא הטבות המס. ההטבה העיקרית לחוסך בקרן הפנסיה היא האג"ח המיועדות. המדינה הגבילה את תקרת ההפקדה לקרן פנסיה עד פעמיים וחצי משווי השכר החודשי הממוצע. מומלץ לוודא שאנחנו מגיעים למלוא ההפקדות בקרן הפנסיה, לפני שאנחנו מתחילים לחפש דרכי חיסכון אחרות לפנסיה.

בקופת גמל קיים תיקון 190, שלפיו כל עמית יכול להפקיד כל סכום בכל קופת גמל, ובהגיעו לגיל 60 לקבל קצבה פטורה ממס עד לתקרה של חמש פעמים השכר הממוצע במשק . יתרון נוסף של התיקון הוא שאם ללקוח יש קצבה חודשית מינימלית של 4,400 שקל מביטוח מנהלים או מקרן פנסיה למשל, הוא רשאי למשוך מקופת הגמל את היתרה כתשלום חד־פעמי, המכונה תשלום הוני. אפשר למשוך את הסכום כתשלום הוני חלקי או מלא, ולשלם מס רווחי הון של 15% על הרווח הנומינלי.

עוד יתרון של התיקון הוא העברה בין־דורית — כלומר הורשת הכסף למוטבים שאותם קובע החוסך. כך למשל, סב שנפטר עד גיל 75 יכול להוריש את כספו גם לנכדיו ולא רק לילדיו. כמו כן, אפשר להוריש את הכסף גם למי שאינם שארים. אלה יקבלו את מלוא הכסף, פטור ממס, בתשלום חד־פעמי בתוך ארבעה ימי עסקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום