ההחמצה של בנק ישראל ליצירת תחרות: הכשיל הקמת בנק באינטרנט - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההחמצה של בנק ישראל ליצירת תחרות: הכשיל הקמת בנק באינטרנט

יוזמה של חברת תוכנה ענקית ואנשי פיננסים בעלי ניסיון בבנקאות וביטוח להקמת בנק אינטרנטי בישראל נתקלה באטימות של בנק ישראל; הבנק החדש היה הסיכוי היחיד ליצירת תחרות אמיתית, לשינוי מהיסוד של מבנה ההוצאות של הבנקים, ולהפחתה של 50%-70% בעמלות; סטנלי פישר, לפי ההערכות, לא עודכן

סטנלי פישר פתח במתקפת יחסי ציבור לפני שבועיים. 20 חודשים לאחר שמונה לנגיד בנק ישראל התראיין פישר לכל אמצעי התקשורת ושטח בפניהם את משנתו. פישר הפתיע במתקפה שיטתית על הבנקים. הוא מתח ביקורת חריפה על ריבוי העמלות וכינה את רשימת העמלות מוגזמת ומגוחכת.

הנגיד שזה מקרוב בא אף הרהיב לצאת בניתוח של תחושות הזעם והניצול של הציבור כלפי הבנקים, ולא נרתע מלצאת במסקנות חדשניות ונוקבות: הבנקאות הישראלית היא ריכוזית ומתאפיינת בסבסוד צולב - כלומר הרווחים במגזר משקי הבית מסבסדים את הרווחיות הנמוכה במגזר העסקי. נראה שהנגיד שכח לבדוק את עצמו ואת הגוף שהוא עומד בראשו. אם היה עושה זאת, היה מגלה שאולי היה ניתן כבר לפני חצי שנה לבצע צעד שהיה מגביר את התחרות הבנקאית באמצעות בנק אינטרנטי יעיל ונטול סניפים.

לא תמיד היו נגידי בנק ישראל כה בוטים וממוקדים בביקורתם על הבנקים. אולם כאשר נשאל פישר מה בכוונתו לעשות כדי לשפר את רמת התחרות בענף, הוא לא גילה יצירתיות ראויה לציון. "אני מנסה להביא לכאן בנק זר. אם נצליח להביא בנקים זרים לעבוד כאן בצד הקמעוני יהיה בכך הישג גדול למדינה".

פישר הצהיר כי בכל העולם בנקים מתפרנסים מפערי הריביות בין הפקדונות שהם מקבלים להלוואות שהם מעניקים, ואמר שהבנק המרכזי בודק ברצינות את האפשרות לפקח על העמלות; אמירה מפתיעה ומאכזבת במקצת, כשהיא באה מאדם שהתחנך על ברכי כלכלה חופשית ועומד בראשו של מוסד שהעדיף במוצהר את השימוש במנגנוני שוק על פני רגולציה.

הניסיון להשתמש בבנקים זרים כזרז לתחרות בבנקאות בתחום משקי הבית אינו חדש והניב עד כה תוצאות אפסיות. השוק הישראלי אינו גדול. הבנקים המקומיים פרושים היטב ורמת הטכנולוגיה שלהם גבוהה. מחיר הכניסה לבנק זר לא יהיה נמוך. החרם הערבי יגבה מחיר נוסף, וחוץ מזה, כפי שהוכיחה קבוצת סיטיגרופ - אותה קבוצה שסטנלי פישר היה היו"ר שלה - קשה לבסס מודל תחרותי על גוף זר שבפיגוע הראשון יארוז את חפציו ויסתלק.

יוזמה אחרת להכנסת תחרות בענף הבנקאות על בסיס מערך הסניפים של בנק הדואר ותוך ניסיון לחקות את הצלחתו של בנק הדואר בגרמניה, עלולה לארוך זמן רב כי למרות שמו - בנק הדואר אינו רשאי להעניק אשראי. ספק רב גם אם בכוחם של הבנקים להפחית את העמלות באופן משמעותי.

ההכנסות התפעוליות היו 57% מהרווח מפעולות מימון של הבנקים ב-2005. המשמעות של נתון זה היא שכאשר פישר מעודד את הבנקים לבסס את פעילותם על הכנסות מימון, הוא בעצם מאיץ בהם להגדיל את הכנסות המימון שלהם ב-57%, בהנחה שעליהם לשמור על הרמה הנוכחית של תשואה על ההון. בהתחשב בכך שהבנקים גובים כבר כיום בממוצע 11.25% על יתרת החובה בחשבון עובר ושב וריבית של עד 22% מלקוחות פרטיים (כולל עמלת הקצאת אשראי ועמלת סיכון) כאשר האינפלציה במשק היא אפס, נראה שהעלאת הכנסות מימון ב-50% תגרום לקריסה של עשרות אלפי משקי בית.

מבט בדו"חות הרווח וההפסד של הבנקים מספק את ההסבר מדוע אופצית הפחתת העמלות אינה ריאלית. בעיקר לא במבנה המסורתי של הבנקים שמתבסס על מערך מסועף של סניפים המאוכלס בצבא פקידים ומנהלים. מספר העובדים במערכת הבנקאית נכון לסוף 2005 הגיע ל-39 אלף איש. בקבוצת בנק הפועלים, למשל, גדל מספרם ל-13,010 בסוף 2005 לעומת 12,566 בסוף 2004. כלומר, תוספת נטו של 444 משרות וזאת למרות תוכנית התייעלות מתוקשרת שהיתה כרוכה בפיטורי 800 עובדים.

הוצאות השכר במערכת הבנקאות טיפסו ב-2005 ל-12.6 מיליארד שקל. כלומר, גידול של 10.8% בהשוואה לרמתם ב-2004 כשהוצאות השכר של בנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה, טיפסו ל-4.1 מיליארד שקל ב-2005 לעומת 3.7 מיליארד שקל ב-2004 ו-3.5 מיליארד שקל ב-2003.

ניתן להבחין, אם כן, במגמה עקבית של גידול בהוצאות השכר. פונקציית הייצור הנוכחית של הבנקים מבוססת על שלושה סעיפי הוצאות עיקריים: שכר עבודה, הוצאות מחשוב ופרסום ועלויות תחזוקה של 1,025 הסניפים שבמערכת הבנקאית כולה, בעיקר על שכר דירה, ארנונה וחשמל.

כל עוד הבנקים ימשיכו לפעול במודל של סניפים קשה לראות ירידה דרסטית של עשרות אחוזים בהוצאות התפעול של הבנקים שתאפשר מצידה הפחתה משמעותית בעמלות. הסיכוי היחיד להפחתה של ממש ברמת העמלות הוא שינוי יסודי במודל התפעולי של הבנקים. בבנקאות, כמו במספר רב של ענפי שירות אחרים, האינטרנט מספק את הכלי הטכנולוגי לכך.

בנק אינטרנטי הוא בנק חסר סניפים שמחזיק במרכז תפעול אחד ומעסיק אנשי תפעול, תחזוקה ושיווק. בנק מסוג זה מספק שירותים כמו ייעוץ פיננסי באמצעות שיתופי פעולה עם גופים אחרים תמורת עמלות שהוא משלם להם. קיומו של בנק אינטרנטי תלוי באופן קריטי בהנחיה של בנק ישראל לבנקים המסורתיים לאפשר ממשק בין מערכות המחשוב של הבנק האינטרנטי למערכות הסליקה של הבנקים המסורתיים, כדי שניתן יהיה לבצע העברות בין חשבונות. ממשק דומה צריך להתקיים בין הבנק האינרטנטי למסלקת הבורסה, כדי שניתן יהיה לבצע פעולות בניירות ערך.

הכוח של האינטרנט

ל-TheMarker נודע כי קבוצה, שכללה חברת תוכנה ענקית ואנשי פיננסים בעלי ניסיון רב בתחומי הבנקאות והביטוח, בנתה תוכנית עסקית להקמתו של בנק אינטרנטי (ישיר). צוות ההקמה הגדיר את דרישות התוכנה, הרכש, מאפיינים תפעוליים ותקציב השקעות כולל הוצאות הרצה והפסדים. כמו כן, בנה בהתאם תוכנית עסקית לבנק הישיר על פי פוטנציאל השוק בישראל.

קבוצת היזמים הגיעה למסקנה כי יהיה צורך בהשקעה ישירה של 6 מיליון דולר ובהשקעה נוספת של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנותיו הראשונות של הבנק. למרות השקעה צנועה זו, העריכו היזמים כי ניתן יהיה לגייס 10,000 לקוחות בשנת הפעילות הראשונה של הבנק והחל מהשנה השנייה - 15-20 אלף לקוחות בכל שנה. הנחות אלה אינן נשמעות בלתי סבירות בהתחשב בעובדה שכבר כיום 70% מהפעילות הבנקאית בישראל נעשית באמצעות הטלפון האינטרנט או שירות מקוון אחר, ובשיעור החדירה הגבוה של האינטרנט רחב הפס בישראל שהוא הגבוה בעולם (1.3 מיליון משקי בית).

קהל המטרה העיקרי של הבנק הישיר היו בני 20-45 שמודעים לאפשרות לקצץ בהוצאותיהם באמצעות האינטרנט, מצד אחד ואינם סובלים מחרדת מחשב, מצד שני. קבוצת אוכלוסייה אחרת הם אנשים אמידים, בני 55 ומעלה, שמורגלים בשימוש במחשב. על בסיס תחזית גיוס לקוחות זו ומבנה העלויות הצפוי, העריכה קבוצת היזמים שניתן להפחית את כלל שירותי הבנקאות ב-50%-70% ועדיין לעבור לרווח בשנתו השנייה של הבנק ולהשלים את החזר ההשקעה בתוך חמש שנים.

סטנלי לא עודכן

ניתן לבחון את השאלה אם התוכנית העסקית להקמתו של בנק אינטרנטי בישראל ריאלית, או שיזמיה נידונו להתרסקות משתי פרספקטיבות: תוצאותיו הכספיות של בנק דומה, ING Direct, והרווחיות של הבנקאות במגזר משקי הבית בישראל. ING Direct, בנק רב-לאומי שבסיסו בהולנד, שמשרת 17.1 מיליון לקוחות בתשע מדינות ומנהל נכסי סיכון ב-87 מיליארד יורו (גידול של 24% לעומת הרבעון המקביל ב-2005) - אך עושה זאת באמצעות 7,758 עובדים בלבד. היקף הפקדונות של ING Direct מגיע ל-200 ממיליארד יורו לעומת 134 מיליארד יורו בכל מערכת הבנקאות המקומית שמעסיקה פי חמישה עובדים ממספר העובדים בבנק המקוון.

מרווח הריבית של ING Direct, שפועלת במגזר משקי הבית בלבד, היה 0.90% בינואר- ספטמבר 2006, בעוד שמרווח הריבית בין האשראי על יתרת חובה בחשבון עובר ושב לבין הריבית המשולמת על יתרת זכות בחשבון עובר ושב הגיע ל-9.6% בנובמבר 2006.

למרות מרווח הריבית הזעיר שגבה ING Direct מלקוחותיו ועל אף תהליכי הצמיחה המואצים של הבנק הישיר, הוא הציג רווח לפני מס של 534 מיליון יורו מהכנסות של 1.8 מיליארד יורו בינואר-ספטמבר 2006 ותשואה להון שמתואמת לסיכון של 11.8% בינואר- ספטמבר 2006, בהשוואה ל-14% במערכת הבנקאות הישראלית ב-2005 שהושפעה מרווחים חד- פעמיים ממכירת נכסים.

נוכח הרווחיות הגבוהה של הבנקים במגזר משקי הבית, סביר להניח שניתן היה לחקות את הצלחתו של ING Direct גם בישראל. מרווח הריבית העצום בין האשראי על יתרת חובה בחשבון עובר ושב לבין הריבית המשולמת על יתרת זכות בחשבון ורשימת העמלות המוגזמת והמגוחכת עליה עמד סטנלי פישר, הקפיצו את שיעור התשואה ליחידת סיכון במגזר משקי הבית.

היחס בין הרווח הנקי לפני הפרשות לחובות מסופקים ולפני מס להפרשות לחובות מסופקים ב-2005 במגזר משקי הבית היה 11.4 - פי 4.7 מהתשואה המקבילה שמפיקים הבנקים מפעילותם במגזר העסקי. המסקנה הברורה והמוכרת מנתונים אלה היא שמרווח הריבית הלא סביר במגזר הלא תחרותי של משקי הבית סיבסד הלוואות במחירים נמוכים וללא תמחור הסיכון למגזר העסקי.

מרווחים דשנים אלה במגזר משקי הבית מקיימים גם את צבא הפקידים והמנהלים במערכת הבנקאות שעלות העסקתם מסתכמת ב-320 אלף שקל בשנה בממוצע, אולי הביטוי הבוטה ביותר לעיוות בהקצאת המקורות במשק כתוצאה מהמבנה הלא תחרותי של ענף הבנקאות.

הבנקים שזיהו לפני זמן רב את פוטנציאל הרווח העצום שגלום בפעילות מול משקי הבית הגדילו את האשראי למשקי הבית (לא כולל אשראי לדיור) ב-25% בשנים 2003-2005, בעוד שהאשראי הכולל במשק צמח באותה תקופה ב-13% בלבד.

קבוצת היזמים פנתה לפני שישה חודשים לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בבקשה לקבל אישור להקמתו של בנק אינטרנטי, אך היא נתקלה בתגובה קרירה שטירפדה את המהלך. בכיר בפיקוח על הבנקים הודה שאין ביכולתו של האגף להתמודד עם הליך הבדיקה של בנק מקוון על בעיות אבטחת המידע היחודיות לו.

יזמי הבנק המקוון התחייבו לרכוש את מערכות המחשוב מחברות מובילות שמשמשים את הבנקים המקוונים הגדולים בעולם, אך בפיקוח על הבנקים הבהירו ליזמי הבנק המקוון שהבדיקה תארך חמש שנים לפחות ושאין כל וודאות שהאישור יינתן בסופו של דבר.

יזמי הבנק המקוון, שהבינו שכל עוד זו עמדתו של הפיקוח על הבנקים סיכויי הקידום של המיזם החדש שואפים לאפס, הרפו מכך.

על פי הערכות, נגיד בנק ישראל לא עודכן במגעים בין הפיקוח על הבנקים לקבוצת היזמים. זוהי עדות לכשלון הניהולי ולקצר בתקשורת בין הנהלת הבנק לאחת ממחלקותיו החשובות ביותר. באחרונה, עם לכתו של המפקח על הבנקים יואב להמן, מינויו של רוני חזקיהו כמפקח החדש והסיכוי הגובר לרה-ארגון יסודי במחלקה זו של בנק ישראל - עשויה היוזמה להתחדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#