השליטה בבנק אגוד על המדף, מזרחי טפחות מתעניין - והמניה קופצת

בנק מזרחי הודיע אתמול כי הוא מנהל מגעים לרכוש את אגוד לפי שווי של עד 60% מההון העצמי שלו ■ מימוש העסקה עוד רחוק, והמכשולים רבים - אך מניית אגוד החבוטה קיבלה חיים וקפצה ב-15% ביומיים

מיכאל רוכוורגר
אגוד
סניף של בנק אגודצילום: שי אפשטיין
מיכאל רוכוורגר

מניית בנק אגוד זינקה אתמול ב-6.3% והשלימה בכך זינוק של כ-15% בשני ימי המסחר האחרונים. שלשום קפצה המניה ב-8.5% בעקבות הודעה לבורסה של הבנק, שלפיה משפחת לנדאו, משפחת מנור ויעל זכאי־אלמוג צפויות להצטרף אל שלמה אליהו במכירת גרעין השליטה באגוד (75%).

הסיבה להמשך המגמה החיובית אתמול היתה הודעה שפירסם בנק מזרחי טפחות , המנוהל על ידי אלדד פרשר, שלפיה הוא מנהל עם בעלי השליטה באגוד מגעים לגיבוש עסקה שבמסגרתה יירכשו מניות גרעין השליטה ומניות הציבור באגוד (25%). זאת בתמורה להקצאת מניות של מזרחי טפחות במחיר שלא יעלה על סכום של עד 60% מההון העצמי של אגוד.

נתונים בכתבה

אליהו, בעל המניות הגדול בבנק (27.2%), חייב למכור את אחזקותיו בבנק עד אוקטובר 2017 - המועד האחרון שנתן לו בנק ישראל. ב-2012 רכש אליהו את השליטה בחברת הביטוח מגדל. חוק הבנקאות בישראל אוסר להחזיק במקביל בשליטה בבנק ובחברת ביטוח. עקב זאת נאלץ אליהו למכור את האחזקות באגוד. עם זאת, הוא מתעקש למכור את מניותיו בבנק במחיר גבוה ממחירן בשוק, בינתיים ללא הצלחה.

בעקבות העליות של היומיים האחרונים, נסחר אגוד לפי שווי שוק של 1.3 מיליארד שקל - שווי המגלם לו מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי נכון לסוף מארס 2017) של כ-0.54. אם העסקה תתבצע לפי ההון העצמי של אגוד - שנכון לסוף מארס 2017 היה 2.4 מיליארד שקל - משמעות הדבר תהיה שמזרחי טפחות מוכן לרכוש את הבנק לפי שווי של 1.44 מיליארד שקל - פרמיה של 15%–20%, לעומת שווי שוק של אגוד שלשום בפתיחת המסחר.

מזרחי טפחות גם מציע להעניק לבעלי השליטה של אגוד מניות של מזרחי בשווי 1.1 מיליארד שקל (7%), בעוד בעלי מניות באגוד יקבלו מניות של מזרחי בשווי של כ-300 מיליון שקל (כ-3%).

עסקה כזאת תבסס את מעמדו של מזרחי כבנק השלישי בגודלו אחרי הפועלים ולאומי . העסקה תגדיל את היקפי תיק האשראי, ההון העצמי והמאזן של מזרחי כך שיעברו את אלה של דיסקונט. מזרחי יחזיק בתיק אשראי של כ-200 מיליארד שקל. לשם השוואה, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2017, הפועלים מחזיק תיק אשראי של כ-270 מיליארד שקל ולאומי של כ–265 מיליארד שקל.

נתונים בתכבה

מה מזרחי מחפש

ב-15 השנים האחרונות ביצע מזרחי כמה עסקות מוצלחות של מיזוגים ורכישות, בהן רכישת 50% מבנק יהב ומיזוגם של טפחות ואדנים לתוך מזרחי. ואולם הוא לא הצליח לקבל אישורים מרגולטורים להשתוות לגודלם של הפועלים ולאומי באמצעות מיזוג עם הבנק הבינלאומי, או על ידי רכישה של חברת ביטוח. מזרחי גם מיצה את פוטנציאל הצמיחה שלו בעשור האחרון - פעילותו בתחום המשכנתאות, שבו הוא נחשב לשחקן המוביל במערכת עם נתח שוק של כ-35%.

כעת מרגישים במזרחי בשלים לביצוע עסקה מהותית ומורכבת, שאם תושלם בהצלחה, עשויה לשפר את הרווחיות ואת מעמדו של הבנק במערכת. מדובר בהזדמנות נדירה עבור מזרחי: רכישה של הבנק הגדול מבין שלושת הבנקים הקטנים שעדיין נותרו עצמאיים, וכוללים, מלבד אגוד, את דקסיה ישראל ובנק ירושלים. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, צפויה לתמוך בעסקה - כבר בדיוני ועדת שטרום היא טענה כי תעודד מיזוגים של הבנקים הבינוניים עם הקטנים, כדי לחזק את מעמדם של הבנקים הבינוניים.

ואיזה מנכ"ל יכול לחייך כל הדרך אל הבנק? להשוואה רבעונית ושנתית של ביצועי הבנקים לחצו כאן

נתונים בתכבה

מנגד, מהלך כזה יעלים בנק קטן מהמערכת וישפיע על התחרות בענף - דבר שעלול להיתקל בהתנגדות מצד הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ושר האוצר, משה כחלון. עם זאת, עם נתח שוק של פחות מ-3% באשראי ופיקדונות הציבור, אגוד לא באמת מהווה גורם מחולל תחרות בענף הבנקאות.

כך או כך, רכישת אגוד תעמיד בפני מזרחי משימה לא פשוטה של הליכי השבחה ושדרוג שעשויים לקחת כמה שנים. אגוד סובל מגיבנות שונות, כמו מבנה הבעלות הנוכחי, שבמסגרתו הבעלים אינם מזרימים הון לבנק כדי להתרחב (ולרכוש למשל את דקסיה ישראל); תשלומים גבוהים לבנק לאומי בעשור האחרון בגין שירותי מחשוב; הוצאות שכר גבוהות על עובדים בשל העובדה שהסכם השכר של אגוד צמוד לזה של עובדי לאומי; ומגבלות רגולטוריות שונות שמונעות מאגוד להתרחב ומכבידות עליו הוצאות כבדות.

שלל גורמים אלה אחראים לכך שאגוד מציג בשנים האחרונות את יחס היעילות התפעולית (יחס בין הוצאות להכנסות תפעוליות) החלש במערכת, בשיעור של יותר מ-80% ותשואה להון ממוצעת של כ–5% בלבד. הבנק אפילו לא התקרב בעשור האחרון לתשואה להון של 10%.

נתונים בתכבה

בעשור האחרון חילק אגוד דיווידנדים של 160 מיליון שקל בלבד - האחרונים שבהם בדצמבר 2010. אגוד אמנם הציג בסוף מארס יחס הלימות הון ליבה גבוה של כ-10%, ומבחינת איתנות פיננסית הוא מסוגל לחלק שוב דיווידנדים, אך לא ברור מתי הוא יקבל לכך אישור מבר.

מה אטרקטיבי בבנק הכי פחות יעיל?

מדוע בכל זאת מעוניין מזרחי טפחות, הבנק היעיל במערכת (עם יחס יעילות תפעולית של כ-58%), להשתלט על הבנק השישי בגודלו במערכת והכי פחות יעיל?

העסקה תאפשר למזרחי לרכוש בנק שמחזיק ב-36 סניפים בפרישה ארצית, בתיק אשראי של כ-23.5 מיליארד שקל, בתיק פיקדונות ציבור בסך 33.5 מיליארד שקל, בתיק ניירות ערך של כ–10 מיליארד שקל, בהון עצמי של כ-2.4 מיליארד שקל ובמאגר בלתי־מבוטל של לקוחות קמעוניים ועסקיים.

46% מתיק האשראי של אגוד הם בתחום העסקי (כולל עסקים קטנים ובינוניים) שאותו מזרחי רואה כמנוע צמיחה שלו בשנים הקרובות. רכישת אגוד עשויה גם לחזק את הקשרים העסקיים של מזרחי עם החברות השונות בקבוצת אי.די.בי, מכיוון שאגוד מחזיק ביותר מ-10% מחברת אפסילון חיתום שבשליטת אי.די.בי.

מזרחי גם עשוי למכור בחלקם את תיקי האשראי ליהלומים (כ–2.5 מיליארד שקל) ולמשכנתאות (כ-8.5 מיליארד שקל) לגופים מוסדיים או לגורמים פרטיים.

במזרחי מודעים לכך שעסקה עם אגוד תאפשר לבנק לרשום רווח חשבונאי גבוה של כמיליארד שקל שייתפרש על פני תקופה ארוכה. בהתאם לכללי החשבונאות, כשבנק רוכש נכס אחר במחיר הנמוך מהונו העצמי, אזי הבנק הרוכש יכול להכיר ברווח החשבונאי כמוניטין שלילי, המגלם את הפער בין השווי שלפיו תתבצע העסקה (1.4 מיליארד שקל) להון העצמי של אגוד (2.4 מיליארד שקל).

עם זאת, המפקחת על הבנקים צפויה להתנות את ההכרה ברווח בכך שהוא ייתפרש, לדוגמה, על פני חמש שנים. כלומר, הרווח לשנה עבור מזרחי יהיה כ-200 מיליון שקל.

לרוכש חיצוני פרטי פוטנציאלי, כמו למשל קבוצה בראשות מנכ"ל מזרחי לשעבר, אלי יונס, אין אפשרות להכיר ברווח חשבונאי כזה - ועל כן הוא ככל הנראה יהיה מוכן לשלם בעבור אגוד מחיר נמוך יותר מזה שמזרחי מציע.

מזרחי גם רואה לנגד עיניו רווחים חבויים של כמה מאות מיליוני שקלים בנדל"ן של אגוד הרשום בספרי הבנק בעלויות היסטוריות נמוכות, שהגיעו נכון לסוף מארס 2017 ל–303 מיליון שקל. למשל, אגוד מחזיק ב-14% בפרויקט נדל"ני גדול שיוקם בחוף התכלת בהרצליה; הוא גם מחזיק בבניין שבו נמצא מטה הבנק ברחוב אחוזת בית בתל אביב, ששוויו מוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.

נכון לסוף 2016 הועסקו באגוד 1,288 עובדים (מהם יותר מ-800 עובדים קבועים). במסגרת תוכנית ההתייעלות שעליה הודיע הבנק בסוף 2016, כ-120 עובדים יפרשו ב–2017–2019. הבנק זקף לשם כך הוצאות של כ-114 מיליון שקל בדו"חותיו, מה שגרם לכך שסיים את 2016 עם הפסד של 49 מיליון שקל.

בנק מזרחי טפחות
בנק מזרחי טפחותצילום: עזרא לוי

תוכנית ההתייעלות אמנם תפחית בהמשך את ההוצאות בכמה עשרות מיליוני שקלים, אך כדי להביא לשיפור ממשי בתוצאות על אגוד לבצע תוכניות התייעלות נוספות. בהתאם לכך, רכישת אגוד תאפשר למזרחי טפחות לבצע סינרגיה עם הפעילויות הנרכשות של אגוד באמצעות חיסכון שיתבצע הודות לצמצום כוח אדם - לפי הערכות כמה מאות עובדים - כולל עובדים יקרים של ההנהלה והיו"ר הוותיק זאב אבלס, המכהן בתפקידו מאז 1999.

כמה עולה עובד באגוד

עלות שנתית מוצעת של עובד באגוד מוערכת ב-388 אלף שקל. עלות פרישתם של כ-400 עובדים תעלה למזרחי כ-200 מיליון שקל, אך סביר להניח שהמפקחת על הבנקים תעניק לו הקלות חשבונאיות בגין ההוצאות האלה - כפי שעשתה במסגרת תוכניות התייעלות בבנקים אחרים שהיא מעודדת מאז תחילת 2016.

מזרחי טפחות רואה יתרון נוסף ברכישה: החיסכון הצפוי בעלויות המחשוב של אגוד. הנהלת אגוד, בראשות המנכ"ל ישראל טראו, מנסה למצוא פתרון להחלפת מערכת המחשוב של הבנק כבר בתקופה הקרובה. ואולם מדובר במשימה לא פשוטה. הקמת מערכת כזו כרוכה בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים, ולאחר מכן בתשלומים שנתיים שוטפים של כמה עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, הטמעתה של המערכת החדשה עלולה להימשך כמה שנים.

כיום אגוד משלם לבנק לאומי תמורת שירותי מחשוב כ-100 מיליון שקל בשנה. החוזה בין הצדדים נגמר בסוף 2016, ובמסגרת ההסכם נותרו לאגוד שלוש שנים עד להתנתקות מלאה מלאומי.

ראשי הבנק שוחחו בהקשר זה בשנה האחרונה עם בנקים אחרים, כמו דיסקונט ומזרחי טפחות, אך לא הגיעו עד כה להסכמות עם אף אחד מהבנקים, שמצדם לא גילו התלהבות מיוחדת מהעסקה המוצעת להם.

לפיכך בוחנים באגוד חלופה של חבירה לחברת טכנולוגיה המתמחה בתחום לצורך הקמה של מערכת ליבה חדשה - מהלך שכרוך גם הוא במשאבים כספיים בלתי־מבוטלים. אם אגוד ימוזג לתוך מזרחי, כל המהלכים האלה יהפכו לרלוונטיים פחות משום שאגוד יוכל לקבל שירותי מחשוב ממזרחי, או למשל להשתמש במערכת הליבה החדשה שהקימה החברה ההודית טאטא עבור בנק יהב - מה שצפוי להוזיל את עלויות המחשוב.

המכשולים לעסקה

למרות היתרונות, עדיין עומדים בפני מזרחי מכשולים רבים כדי להשלים את העסקה. ראשית, על ראשי מזרחי להגיע להסכמות עם בעלי השליטה באגוד לגבי המחיר. הדבר תלוי בהצעות חלופיות שהונחו על שולחנם של אליהו־לנדאו־מנור - אם יש כאלה. בנק דיסקונט הוזכר גם כן כרוכש פוטנציאלי אפשרי, אך בדיסקונט הבהירו אתמול כי בשלב זה לבנק אין מה לדווח לבורסה בכל הקשור לעסקת אגוד.

אם בעלי שליטה באגוד לא ימצאו בקרוב רוכש שיהיה מוכן לשלם מחיר גבוה יותר ממזרחי, ההצעה של הבנק הגדול תהיה עסקה כדאית יותר לעומת החלופה של מכירת מניות אגוד בבורסה - שסביר להניח תתבצע לפי מכפיל הון של 0.5 ומטה.

מזרחי יצטרך להגיע להבנות עם בעלי מניות בקרב הציבור של אגוד - מה שעשוי לאלצו להעלות את מחיר הרכישה המוצע. בקרב הגופים המוסדיים, בעלי המניות הגדולים באגוד הם מגדל, הראל וילין לפידות. ראשי מזרחי יצטרכו גם להגיע להבנות עם עובדי אגוד לגבי תוכניות הפרישה שלהם. זאת בהנחה שמזרחי יפתור את סכסוך העבודה הפנימי שבו הוא שרוי בימים אלה.

במזרחי יצטרכו גם לפתור את סוגיית ההצמדה של השכר של יותר ממחצית מעובדי אגוד לשכרם של עובדי לאומי. בהסכם השכר האחרון שנחתם בין הנהלת לאומי לוועד העובדים, שמסתיים ב–2018, יקבלו העובדים תוספת שכר שנתית (הטייס האוטומטי) של כ-4% ב-2015–2016, ולאחר מכן תוספת של כ-3.5% ב-2017 וב–2018.

ההסכמים האלה משפיעים לרעה על אגוד, שהוצאות השכר השנתיות שלו מוערכות ב–500 מיליון שקל ונוגסות בחלק ניכר מההכנסות שהוא מייצר. כתוצאה מכך נפגעים הרווחיות שלו ויחס היעילות התפעולית. בינתיים ועד העובדים של אגוד כבר מאיים בהכרזת סכסוך עבודה.

סוגיה נוספת שתצטרך להיפתר היא העובדה שבעלי השליטה במזרחי - עד סוף 2019, משפחות ורטהיים ועופר צריכות לפתור את סוגיית החוק לצמצום הריכוזיות במשק. משפחת עופר מחזיקה גם בחברה ריאלית מהותית, ענקית הקניונים מליסרון. ורטהיים מחזיקה בחברת הנדל"ן אלוני חץ ובקוקה קולה ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ