כך המדדים של מורגן סטנלי חורצים את גורלן הכלכלי של המדינות המתפתחות

הבורסות בשווקים המתפתחים מגיעות לשווי של 9 טריליון דולר ■ הסיווג שלהם במדדים גורר שינויים מהותיים בהקצאת משאבים ובתנועות הון

ארז ברית, יוליה וייסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בורסת סיאול בדרום קוריאהצילום: בלומברג
ארז ברית, יוליה וייסמן

שוקי ההון של השווקים המתפתחים עצרו נשימה ב-20 ביוני בציפייה לשינויים משמעותיים במדדי MSCI שלא היו כמוהם כמה שנים. במרכז הדיון עמדו ארגנטינה, ניגריה, סעודיה וסין, לאחר שגורלה של פקיסטאן כבר הוכרע. ספקית המדדים MSCI קבעה כי פקיסטאן תועבר ממדד שוקי ספר, frontier, למדד השווקים המתפתחים, MSCI EM.

הדיונים האחרונים התרכזו בשאלה אם גם ארגנטינה וניגריה יוצאו ממדד הספר, בעוד סעודיה תיכנס למדד השווקים המתפתחים ומעמדה של סין במדד ישונה. כמו כן, דרום קוריאה נשקלה כתואמת למעמד של מדינה מפותחת. כשמדובר בשווקים בעלי שווי של 9 טריליון דולר, השינויים בסיווגם מושכים את תשומת לב המשקיעים, מה עוד שהם אינם רק כלי מיון, אלא גוררים שינויים מהותיים בהקצאת משאבים ובתנועות הון.

שוקי המניות בעולם מסווגים לקטגוריות על פי גודל, פיתוח, נזילות וצמיחה. כלל הגורמים בשוק, כולל גופים פיננסיים בינלאומיים, סוכנויות הדירוג וספקיות המדדים, מסכימים על כך שקיימים שווקים מפותחים, שווקים מתפתחים, שוקי ספר ושווקים שנמצאים מחוץ לקטגוריות מסיבות שונות. רשימת המדינות הנכללות בקבוצה זו או אחרת יכולה להיות שונה מגורם לגורם, אך מה שקובע בעבור המשקיעים המוסדיים והפרטיים, הוא בעיקר הסיווג של מורגן סטנלי (Morgan Stanley Capital International - MSCI). החברה עורכת שינויים במדדים על פי שיקוליה, כשאחד החשובים שבהם הוא השיקול של יציבות שוק המניות. בנוסף מובאים בחשבון גודל השוק, רגולציות והגבלות על המשקיעים, שקיפות המידע העסקי וכדומה.

העברת מדינה מרשימת שוקי הספר אל מדד המדינות המתפתחות מיטיבה עמה בכמה דרכים. קודם כל, זה אות יציבות ואמינות שמשפר מאוד את יכולת גיוס ההון. פרט לכך, המדינה מופיעה על הרדאר של המוני המשקיעים המוסדיים והפרטיים. השקעותיהן של קרנות הנאמנות בשווקים המתפתחים גדולות פי כמה מההשקעות בשוקי הספר. כך, גם אם משקלה של מדינה במדד השווקים המתפתחים קטן לעומת משקלה במדד הספר, היא עדיין יכולה למשוך השקעות בסכומים גדולים בהרבה. כמו כן, על גופים מוסדיים רבים, כמו קרנות פנסיה, מוטלות הגבלות הנוגעות ליכולתם להשקיע בנכסים מסוכנים כמו שוקי ספר, בעוד יכולתם להשקיע במדינות מתפתחות גדולה יותר. גם המשקיעים הפרטיים שמנתבים את כספם אל קרנות נאמנות ותעודות סל לרוב יורתעו ממדדי ספר, שנתפשים כנתיב השקעה מסוכן מאוד.

פקיסטאן עולה, סעודיה יורדת

פקיסטאן הורדה ממדד השווקים המתפתחים אל שוקי הספר ב–2009 בעקבות משבר הנזילות במדינה, ומאז גדל שוק המניות שלה פי חמישה. מדד KSE100 רשם את הביצועים הטובים ביותר באסיה בשנה שחלפה. החל ב–1 ביוני היא הוחזרה למקומה על ידי MSCI, והציפיות דיברו על זרמי הון של 300–500 מיליון דולר נטו אל תוך שוק המניות של המדינה. אך לאחר צירופה למדד MSCI EM, הבורסה בפקיסטאן דווקא נפלה, בשל החששות לגבי כלכלת המדינה, ובפרט הגירעון בחשבון השותף ויציבות המטבע. מדד המניות בפקיסטאן ירד ב–7.4% מתחילת השנה, וב–12 החודשים האחרונים עלה ב–15.7%.

.

סעודיה פתחה את שוקי המניות שלה למשקיעים זרים לפני שנתיים. הזרים מחזיקים ב–5% מהמניות. פתיחת השוק התרחשה בזמן שמחירי הנפט בעולם התמוטטו, מה שכמובן פגע באחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. שווי שוק המניות של סעודיה הצטמצם בתקופה זו ב–140 מיליארד דולר. מדד המניות שלה עלה ב–2.4% מתחילת השנה וב–13.2% בשנה האחרונה.

כחלק ממאמצי הממשלה להחיות את הכלכלה ולהקטין את תלותה בנפט, מבקשת סעודיה להיכלל במדד MSCI EM, במקום המעמד הנוכחי שלה מחוץ לקטגוריות. MSCI הודיעה כי תתחיל בתהליך הערכת מוכנותה של המדינה לכניסה למדד השווקים המתפתחים. הבחינה תיעשה באמצעות התייעצות עם משקיעים מוסדיים גדולים בנוגע לניסיונם בשוק המניות המקומי.

לעומתה, ניגריה היתה צפויה לצאת מרשימת שוק הספר אל המעמד מחוץ לקטגוריות, בשל נזילות בלתי־הולמת בשוק המט"ח וחוסר אמון המשקיעים במטבע המקומי, וכן קשיים כלכליים ופיננסיים בעקבות הנפילה בהכנסות מיצוא הנפט. שוק המניות של ניגריה תיקן באופן חזק מאוד בחודשיים האחרונים על רקע שיפור הרגולציות בשוק המט"ח והרפורמה שהנהיג הבנק המרכזי. בזכות האופטימיות לגבי הרפורמה, עלה המדד ב–31% מתחילת השנה, וב–12 החודשים האחרונים עלה ב–16.5%. MSCI דחתה את ההחלטה לגבי סיווגה של ניגריה לנובמבר 2017, כדי לראות את המשך השפעת הרפורמות על השוק ולהחליט בהתאם.

לפני כשנה, סירבה MSCI לצרף את מניותיה המקומיות של סין, A–shares, למדד המדינות המתפתחות בפעם השלישית, למרות המאמצים הרבים של קובעי המדיניות בסין לגישור הפערים הרגולטוריים ולשיפור השקיפות וחופש המסחר. כעת, לאחר שיפורים נוספים ולאור התמיכה הנרחבת במהלך מצד המשקיעים המוסדיים הגלובליים, החליטה החברה לכלול 222 מניות מסוג A–shares — שיגדילו את משקלה של סין במדד MSCI EM ב–0.73%. השינוי ייכנס לתוקף בשני שלבים בשנה הבאה. הכללת מניות אלה צפויה למשוך בשלב ראשון 10 מיליארד דולר לשוק הסיני. זהו צעד קטן יחסית בעבור שוק המניות ששוויו 6.6 טריליון דולר ושנסחרות בו יותר מ–3,000 חברות, אך הוא מהווה פריצת דרך בעבור המניות המקומיות הסיניות, וגם בעבור המשקיעים הזרים, שכעת יכולים להיחשף להן דרך קרנות סל של השווקים המתפתחים.

דרום קוריאה היא מדינה מתועשת על פי כל הקריטריונים הכלכליים והפיננסיים, כך שהכללתה במדד המדינות המפותחות היתה עניין של זמן. מדד המניות של קוריאה תופס משקל רב במדד EM, והעליות בשוק הקוריאני תמכו במדד, כך שיציאתה עשויה להפעיל לחץ מסוים כלפי מטה — אך בעבורה זה אות נכסף למעמדה האיתן.

במדד המניות העיקרי של דרום קוריאה נרשמה עלייה של 24.8% בשנה האחרונה, כשרוב הזינוק, 28%, התרחש מתחילת השנה. עם זאת, MSCI החליטה בינתיים לא לכלול את דרום קוריאה ברשימת השינויים — אולי כדי לראות איך היא תושפע מהכללת המניות המקומיות של סין במדד MSCI. כעת ההערכה היא שבשל הגידול במשקלה של סין על חשבון החברות האחרות במדד, תרשום דרום קוריאה יציאה של 0.5–3.8 מיליארד דולר מהמדדים שלה — השפעה מורגשת, אך לא גדולה במיוחד.

השינוי במדד שמשך את העניין הגדול ביותר, אך אי־ביצועו גרם לאכזבה הגדולה ביותר, מתייחס למעמדה של ארגנטינה. הבחירות ב–2015 הזניקו לשלטון ממשלה ידידותית לעסקים, שביצעה כמה רפורמות חיוניות שהחזירו את אמון המשקיעים — מה שהביא לעליות חדות בבורסה. לפני החלטת MSCI, המשקיעים הזרימו את כספיהם לארגנטינה בעקבות ההערכה שהיא תעביר את המדינה ממדד שוקי הספר אל מדד המדינות המתפתחות. מדד המניות של ארגנטינה עלה ב–10.5% מתחילת השנה וב–17.3% בשנה האחרונה בעקבות הרפורמות והצפי לעדכון הסיווג. עם זאת, MSCI הודיעה כי בשלב זה ארגנטינה תישאר במדד שוקי הספר, וסיווגה תיבחן מחדש בשנה הבאה. על פי החברה, צריך לתת זמן ארוך יותר לרפורמות שהנהיג הממשל החדש בכלכלה ובשוקי הון, כדי שהשיפור יהיה בלתי־הפיך.

טוב למדינות, לא למדד

למרות הביצועים המעולים של המדדים בארגנטינה ובכמה מדינות אחרות, מדד שוקי הספר איכזב בשנים האחרונות, והמשקיעים משכו את כספיהם. כך, בשנה שחלפה נמשכו 840 מיליון דולר מהקרנות המשקיעות במדד הספר. בעצם, המדד אף פעם לא הצליח להתאושש מהמכה שקיבל ב–2013, כשאיחוד האמירויות וקטאר הועברו למדד השווקים המתפתחים, ושווי השוק של מדד הספר צנח מ–620 מיליארד דולר ל–360 מיליארד דולר. כיום שוויו הוא 316 מיליארד דולר. שוקי ספר, בהיותם קטנים ומסוכנים יותר, מושקעים בעיקר על ידי מקומיים ומושפעים מהאירועים המקומיים.

על פי הערכת בלומברג, סך הכספים העוקב אחר מדד הספר הוא 26 מיליארד דולר, לעומת סך 1.6 טריליון דולר אחר MSCI EM. גם הביצועים שונים לרעה: בשלוש השנים האחרונות ירד מדד הספר ב–11%, בעוד מדד השווקים המתפתחים עלה ביותר מ–4%. מתחילת השנה שני המדדים רשמו ביצועים נאים — מדד השווקים המתפתחים עלה ב–24% ומדד שוקי הספר ב–16% - אך ספק אם הפער לא יגדל לרעת מדד הספר לאחר השינויים המתוכננים.

אם וכאשר ניגריה וארגנטינה יצאו ממדד הספר, בנוסף ליציאת פקיסטאן, המדד יאבד שלושה מתוך השווקים הגדולים ביותר הכלולים בו: ארגנטינה מהווה 20% מהמדד, פקיסטאן 11% וניגריה 5%. לאחר השינוי, מדד הספר יישאר עם שני שווקים גדולים יחסית בלבד, וייטנאם וכוויית, והשאר קטנים מאוד עם נזילות נמוכה. הוצאת השווקים הגדולים והנזילים יחסית תהפוך את המדד למרוכז מאוד, כלומר, ההשקעה בו לא תספק יותר מענה לבקשת המשקיעים לגוון את תיקי ההשקעות שלהם, אלא תוסיף סיכון יתר.

הקטנת מספר מניות בנות השקעה בעקבות יציאתן של פקיסטאן, ארגנטינה וניגריה מהמדד, תביא לצמצום נוסף בהון המופנה לנתיב זה. ללא הכללת שווקים חדשים ומעניינים, מדד הספר יתמוגג ויאבד את עניין המשקיעים — אף שהוא כולל את הכלכלות הרושמות שיעורי צמיחה בין המהירים בעולם שצפויות ליהנות באופן משמעותי משיפור בכלכלה הגלובלית.

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה לביצוע פעולות השקעה כלשהן. לכותבים עשוי להיות עניין אישי בניירות ערך המוזכרים בכתבה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker