הפחתת עמלות הסליקה של דיינרס ואמריקן אקספרס אינה מבשרת תחרות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפחתת עמלות הסליקה של דיינרס ואמריקן אקספרס אינה מבשרת תחרות

שר האוצר בחר בפתרון המהיר: במקום לפתוח את שוק הסליקה לתחרות מלאה ולכלול את דיינרס ואמריקן אקספרס בתיקון לחוק ישראכרט, הוא הגיע עמן למתווה הפחתת עמלות של 2% בתוך שלוש שנים ■ אם לא תהיה לכך אכיפה מספקת, החגיגה של כאל וישראכרט תימשך - על חשבון העסקים הקטנים

13תגובות
משה כחלון
עופר וקנין

שר האוצר, משה כחלון, שהפופולריות שלו נמצאת במגמת ירידה, משתדל לא לפספס שום הזדמנות כדי להצהיר בתקשורת על מהלכים שהוא מוביל, שנועדו לכאורה לסייע לאוכלוסיות המוחלשות במשק. כך היה גם שלשום, כשהאוצר הודיע על הפחתה הדרגתית של עמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק לחברות האשראי הסגורים לתחרות ושפועלים כיום כמונופולים — דיינרס שבבעלות כאל ואמריקן אקספרס שבשליטת ישראכרט.

לפי ההודעה, העמלות יופחתו בעד 50%, ובתוך שלוש שנים, עד 2020, שיעורן יהיה 2%. את המהלך הובילו כחלון, המפקחת על הבנקים, חדוה בר, והחברות דיינרס ואמריקן אקספרס.

באוצר התגאו כי צעד זה צפוי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, ולחסוך כ–100 מיליון שקל עבורם בגין תשלום עמלות סליקה לדיינרס ואמריקן אקספרס. האם זה מה שיקרה בשטח? סביר להניח שהפחתת העמלות תקל על חלק מבתי העסק, אך היא אינה צפויה להביא לשינויים דרמטיים.

המרווח הממוצע שגובות כיום חברות כרטיסי האשראי הפועלות במותגים הפתוחים לתחרות גבוה בכ–0.3% משיעור העמלה הצולבת (העמלה שהחברה שסולקת את כרטיס האשראי משלמת למנפיק שלו, כלומר העמלה המינימלית שיכולה חברת כרטיסי אשראי לגבות מבית עסק), שהיא כיום 0.7%. המרווח הממוצע של המותגים הסגורים לתחרות, כמו דיינרס ואמריקן אקספרס, הוא 0.6%–0.3% מעל המרווח של המותגים הפתוחים, כלומר 1.6%–1.3% בממוצע. מחלק מבתי העסק, גובות דיינרס ואמריקן אקספרס עמלות שמגיעות ל–4%.

במסגרת המתווה שסוכם יבצעו דיינרס ואמריקן אקספרס הפחתה בארבע פעימות: פעימה ראשונה תיערך עד סוף השנה, אז תפחת העמלה המקסימלית שגובות החברות ל–2.95%; בסוף דצמבר 2018 תפחת העמלה ל–2.45%; בסוף 2019 היא תהיה לכל היותר 2.1%; וביוני 2020 היא תתייצב על עד 1.99%.

עם זאת, לכחלון היתה אפשרות להפעיל את סמכויותיו ולהביא לפתיחה של שוק הסליקה לתחרות מלאה, אילו היה מחליט להרחיב את התיקון לחוק ישראכרט ולהכליל בו את דיינרס ואמריקן אקספרס כמנפיקים גדולים, השייכים לקבוצות כאל וישראכרט (שמחזיקות בנתח שוק של יותר מ–10%). דבר זה היה מאפשר גם לחברות אחרות לסלוק את כרטיסי דיינרס ואמריקן אקספרס.

המפקחת על הבנקים העדיפה לגלגל את הכדור לכחלון. לפחות בשלב זה, נראה כי כחלון התנהל משיקולים פוליטיים קצרי טווח — ובחר בפתרון המהיר והבטוח מבחינתו. ועדיין, מדובר בהחלטה חשובה שעשויה להביא בעתיד לצעדים נוספים בהגברת התחרות בשוק הסליקה.

גרף המתאר את התפלגות הרווח ממגזר הסליקה ב-2016

בעלי עסקים התלוננו

הצורך להתערב בנעשה בדיינרס ואמריקן אקספרס נולד בין היתר בעקבות תלונות של בעלי עסקים רבים, שסיפרו כי ישראכרט ודיינרס נוהגות לתמרץ לקוחות להשתמש בכרטיסי האשראי שלהן באמצעות מגוון הטבות. בנוסף, ישראכרט וכאל מתנות לעתים הנחות בעמלות הסליקה בגין אמריקן אקספרס ודיינרס בכך שבתי העסק ישתמשו בהן כדי לסלוק גם את שאר הכרטיסים.

לפיקוח על הבנקים יהיה תפקיד חשוב מאוד ביישום של המהלך הנוכחי — שכן אם לא תהיה אכיפה מספקת ולא יימנע מצב של התניית שירות בשירות (בנדלינג), תימשך החגיגה של כאל וישראכרט על חשבון העסקים הקטנים. כדי לוודא שהאכיפה אכן תתבצע בשטח, ייתכן שהיה עדיף לאפשר שיתוף פעולה בין הפיקוח על הבנקים לרשות ההגבלים העסקיים, שלה יש כוח הרתעה לא מבוטל בשטח.

דורון ספיר, מנכ"ל כאל ודיינרס ישראל, מסר עם פרסום ההודעה של האוצר: "אנו מברכים את משרד האוצר על עבודה מקצועית ועניינית, תוך הבנה עסקית וראיית צורכי השוק בכלל — והעסקים הקטנים והבינוניים בפרט". תגובה דומה פירסמה גם אמריקן אקספרס.

אלה תגובות ציניות, שכן אם כאל ודיינרס היו דואגים באמת לעסקים קטנים ובינוניים, הם לא היו צריכים את כחלון כדי לבצע בעצמם מהלך יזום של הורדת העמלות.

לכאל יש את כל הסיבות להיות מרוצה מההחלטה של כחלון, שכן היא לא צפויה לפגוע בהכנסותיה באופן מהותי, אם בכלל. ראשי כאל הצליחו לשכנע את מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, וככל הנראה גם את כחלון, כי גם בישראל יש זכות קיום למועדון פרימיום סגור כמו דיינרס, שאיים בדומה לאמריקן אקספרס לעזוב את ישראל אם פעילותו תיפתח לתחרות מלאה.

לא בטוח שמדובר בטיעון משכנע, אבל כך או אחרת, גם לאחר ההחלטה הנוכחית של כחלון נראה שכאל ודיינרס ימצאו את הדרך להמשך הצמיחה המסיבית של שימוש בכרטיסי דיינרס — במיוחד בכרטיס האשראי פליי קארד (Fly Card) יחד עם אל על, שבו משתמשים כבר יותר מ–200 אלף לקוחות.

בכאל מקווים גם כי ההסכם שעליו חתמו עם חברת גמא (הפועלת בענף הסליקה), שתפעל כמאגד שיגייס בתי עסק לסליקת כרטיסי אשראי באמצעות החברה, יגדיל את מאגר הלקוחות שלה ובכך יפצה על אובדן ההכנסה מהורדת העמלות. נראה שדיינרס תמשיך לתרום מדי רבעון כ–20%–30% לרווח הנקי של כאל, שהסתכם ברבעון הראשון של השנה ב–50 מיליון שקל.

גם אמריקן אקספרס צפויה להמשיך לתרום כ–10%–15% לרווח הנקי של ישראכרט, שהסתכם ברבעון הראשון ב–76 מיליון שקל, והשווי של ישראכרט לא צפוי להיפגע בעקבות המהלך. זאת, לקראת מכירה, הנפקה בבורסה או חלוקת מניותיה דיווידנד לבעלי מניות הפועלים לפי שווי של כ–3 מיליארד שקל — מהלך שעליו עמלים בבנק הפועלים ובקבוצת אריסון.

חדוה בר
עופר וקנין

270 מיליארד ש' בשנה

בסיטואציה שנוצרה כאל תמשיך ליהנות מכל העולמות, שכן היא החברה היחידה מבין שלוש חברות כרטיסי אשראי שנקבע במסגרת חוק שטרום כי לא תופרד מהבנקים ותישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות עד סוף 2020. זאת, בזכות רוח גבית חזקה שקיבל דיסקונט מהמפקחת על הבנקים, שסבורה כי הותרת כאל תאפשר לדיסקונט להגדיל את כוחו בתחרות מול הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי. בינתיים, הדבר יוצר לכאל יתרון מובנה על פני ישראכרט ולאומי קארד בכל הקשור למקורות מימון לצורך פעילותה.

בנוסף, כאל ממשיכה בינתיים לגבות מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף — כ–11%. זאת בזמן שהמפקחת על הבנקים ושר האוצר לא נוקטים בצעדים אופרטיביים שיובילו לכך שכאל תוריד את הריביות ללקוחותיה הפרטיים. בלי פעולה כזאת, חוק שטרום יתמסמס — והחברות המופרדות ישראכרט ולאומי קארד ייאלצו גם כן להעלות ריביות לצרכנים.

סביר להניח שבלאומי קארד יש כיום תחושות מעורבות. מצד אחד, המהלכים שעליהם התריע מנכ"ל החברה, רון פאינרו, לגבי פתיחה לתחרות של דיינרס ואמריקן אקספרס, הביאו להגברת המודעות בקרב הרגולטורים — וגם עשויים לסייע לבתי עסק. ואולם עבור לאומי קארד עצמה המהלך הזה לא יביא לשיפור בהכנסות וברווחיות.

כל עוד לאומי קארד נמצאת בשליטת בנק לאומי, לקבוצת לאומי לא יהיו טענות מהותיות לגבי קיומו של מונופול הסליקה. עם זאת, לקראת ההפרדה הצפויה של לאומי קארד מהבנק, הבינו בבנק לאומי כי הדבר עשוי לפגוע בשווי שיתקבל עבור לאומי קארד (שווייה הכלכלי מוערך ב–2–3 מיליארד שקל), ובלאומי קארד הבינו כי הדבר ייצור לה נחיתות נוספת מול מתחרותיה — ובמיוחד מול כאל, שעשויה לפתוח פער ברווחיות.

כעת בלאומי קארד יצטרכו לחפש מנועי צמיחה נוספים בתחומי הטכנולוגיה, האשראי, הפעילות הבינלאומית ועוד, ולקוות שלאומי ימכור אותה לקונה עם כיסים עמוקים.

המהלכים לגבי דיינרס ואמריקן אקספרס מתבצעים ערב הכרעה גורלית יותר לגבי שוויין של חברות כרטיסי האשראי (במיוחד של ישראכרט ולאומי קארד) ורווחיותן העתידית — והיא ההחלטה של המפקחת על הבנקים לגבי שיעור העמלה הצולבת.

היקף השימוש בכרטיסי האשראי בישראל מוערך ביותר מ–270 מיליארד שקל בשנה, והוא רושם בשנים האחרונות צמיחה שנתית של כ–7%. כך, כל הפחתה של 0.1% בעמלה הצולבת תביא לפי חישוב גס לירידה של למעלה מ–270 מיליון שקל בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי והבנקים השולטים בהן, וכנגזר מכך לירידה של מאות מיליוני שקלים בשווי של חברות כרטיסי האשראי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#