שחר סיידון: "לא הייתי תופס היום פוזיציה על חברת נדל"ן" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שחר סיידון: "לא הייתי תופס היום פוזיציה על חברת נדל"ן"

שחר סיידון, מנכ"ל חברת ההשקעות סייבל, מספר כיצד ליווה את הנפקת בי קונטקט, כמה הוא הרוויח מזה ומה עושה שם יעקב פרי. ומי הפסיד? אחד מארבעת בעלי המניות הגדולים מכר את המניות שלו ארבעה חודשים לפני ההנפקה בשווי נמוך פי 16

ממרומי הקומה ה-33 במתחם הבורסה ברמת גן יכול שחר סיידון, מנכ"ל סייבל השקעות, להשקיף גם על מה שקורה בסיטי של תל אביב. והתפקיד שלו מאפשר לו ראות טובה על ההתרחשויות בשוק. סייבל - שאותה מגדיר סיידון כצומת בין עולם קרנות סיכון לשוק ההון - שייכת לקטגוריית השחקנים שתקופת הגאות עושה להם טוב. בסייבל עוסקים בייעוץ אסטרטגי ופיננסי, מלווים חברות בתהליכי גיוס הון, מייצגים 200 משקיעים פרטיים, משדכים בין מוסדיים לחברות ולוקחים חברות "יד ביד" עד להנפקה.

עודף הנזילות בשוק הביא לתסיסה ושמחה בשוק החיתום בשנה האחרונה כשרק בשוק המניות היו כ-90 הנפקות. סיידון אומר כי יש אצל החתמים יוקרה בהנפקת חברות (בניגוד להנפקות אג"ח) והתוצאה היא שחלק מהחברות המונפקות מקבלות שווי גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי של החברה והפוטנציאל שמשתקף ממנה. "יש חברות בשוק שמקבלות שוויים לא נורמליים. קשה לי לקחת חברה ללא הכנסות בתהליך מו"פ ולהגיד שהיא שווה 50-60 מיליון שקל. אבל בסופו של דבר ההנפקות הבעייתות נמצאות בשוליים".

חברה שסיידון כן החליט לקחת - למרות שמדובר בחברה קטנה עם מכירות שנתיות של 10 מיליון שקל ורווח סמלי - היא בי קונטקט שעוסקת בפיתוח, שיווק ומכירה של מוצרי תוכן סלולריים ויישומים סלולריים לעסקים. המייסדים - ערן פפר, יצחק ישראל ותומר מערבי - פנו אל סייבל לייעוץ, שמונה חודשים לפני ההנפקה במאי 2006. "הצגנו להם ארבע אפשרויות למימוש מיידי - מכירה לגורם מקומי, מיזוג עם חברה שנסחרת בחו"ל, הנפקה פרטית והנפקה ציבורית", אומר סיידון.

הבחירה היתה בהנפקה ציבורית. מי שבסופו של דבר יצא מופסד מהסיפור הוא יובל אייל שהצטרף לחברה ב-2003 והיה אחד מארבעת בעלי המניות הגדולים (28%). לפי התשקיף, בינואר 2006 מכר אייל את כל אחזקותיו לבי קונטקט תמורת 400 אלף שקל. סכום זה שיקף לחברה שווי של 1.4 מיליון שקל. במאי גייסה החברה בתל אביב 36 מיליון שקל במניות, אג"ח ואופציות לפי שווי של 22 מיליון שקל - פי 16 מהשווי שלפיו מכר אייל את חלקו זמן קצר קודם לכן.

בחודשים שלאחר ההנפקה סבלה מניית בי קונטקט מירידות אבל לקראת סוף השנה היא עשתה סיבוב פרסה והיום היא כבר נסחרת לפי שווי של 31 מיליון שקל - 33% מעל המחיר בהנפקה. המומנט החיובי נבע גם מהצטרפותו של יעקב פרי (יו"ר בנק המזרחי טפחות ולשעבר מנכ"ל סלקום ויו"ר ליפמן) כיו"ר לחברה וגם בעקבות זכייה במכרז של חברת מדיה גדולה בברזיל. בי קונטקט גם רכשה באחרונה את אתר התרבות והפנאי הישראלי "לילה" והאתר החברתי "מקושרים".

סיידון מספר שהוא "דפק לפרי על הדלת" מבלי שהכיר אותו והציג לו את בי קונטקט. "פרי זיהה תחום מעניין שמוכר לו היטב ואפילו התגעגע אליו קצת אחרי סלקום. הוא התרשם מצוות בעל יכולות ומוטיווציה וראה בזה אתגר".

בסייבל מלווים מקרוב את בי קונטקט וסיידון גם מכהן כדירקטור. "שוק התוכן הסלולרי בצמיחה מואצת והוא אחד ממנועי הצמיחה המהותיים של המפעילים הסלולריים. החברה היא בראשית דרכה ואם תפעל נכון יש לה את כל הפרמטרים הנדרשים בשוק רווי הזדמנויות ליהפך לשחקן בינלאומי משמעותי", אומר סיידון. ההנפקה הניבה לסייבל שכר טרחה חביב של 1.1 מיליון שקל ובנוסף קיבלו סיידון ופרי אופציות (פרי קיבל גם מניות).

ממליץ על טבע, שטראוס ולאומי

אחד ההבדלים שרואה סיידון בין קרנות ההון סיכון למשקיעים המוסדיים הוא באופק ההשקעה. "מוסדיים יכולים לומר שהם משקיעים לטווח ארוך, אבל כבר אחרי שנה הם רוצים לממש. כשיש הזדמנות טובה הם יוצאים. זה לא כמו בקרנות הון סיכון שמחכות גם שבע שנים", הוא אומר.

את שוק ההון המקומי מתאר סיידון כ"בוגר ומתחזק" ולהערכתו כבר ברבעון הראשון של 2007 הבורסה תפרוץ רמה של 1,000 נקודות. "ככל שיש יותר כסף, יש יותר שחקנים וגופים בינלאומיים והאינטרס שהשוק יעלה גדל. נראה גם עוד רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות זרות. האם זו תופעה חיובית? לא בהכרח. חברות נמכרות כאן מהר מידי". לדוגמה הוא נותן את מכירת ישקר הישראלית לחברת האחזקות של וורן באפט תמורת 4 מיליארד דולר. "היתה יכולה להיות תרומה גדולה יותר אם ישקר היתה מונפקת ולא נמכרת".

בתחום הנדל"ן חושב סיידון שהשוויים בדרך כלל קצת מנופחים והתיקון יגיע. "זו תופעה מדהימה. המשקיעים ממש עומדים בתור אצל כל מי שמגייס 100 מיליון שקל באג"ח לחברות שפועלות במזרח אירופה. מחירי מניות הנדל"ן מטורפים. לא הייתי תופס היום פוזיציה על חברות נדל"ן". את האמירה האחרונה הוא מסייג בכך שעל דלק נדל"ן שנמצאת במומנטום של הנפקה הוא דווקא ממליץ. המלצות נוספות הן על המניות של חברת טבע, בנק לאומי, שטראוס עלית, בזק ואלביט מערכות.

לא סרט נע

סייבל השקעות הוקמה לפני כשש שנים. החברה היא בעלת קרן להשקעות בשם אינספיריישן שאותה מנהלת יעל שניצר שעבדה קודם לכן במריל לינץ' בארה"ב. אינספיריישן משקיעה בחברות היי-טק וחברות מהתעשייה המסורתית. עד כה היא ביצעה שש השקעות בהיקף של 25 מיליון דולר. מוצרי הפסטה שפזורים במשרד של סיידון מלמדים גם על אחת ההשקעות שעשתה הקרן ב-2006 - רכישת 50% מחברת יבוא מזון גורמה לישראל שנקראת טומין ת.ג.ע.

הצלחה נוספת לסייבל היתה בעסקת מקסימדיה. סיידון מספר כי חברת ניוז קורפוריישן של רופרט מרדוק פנתה אליהם כדי שימצאו לה חברה מעניינת לרכישה. סייבל פנתה לפולאר תקשורת שהחזיקה בחברת שלטי החוצות מקסימדיה ותוך כמה חודשים נמכרה מקסימדיה למרדוק תמורת 30 מיליון שקל. "פולאר קיבלה חצי שנה קודם לכן 50% ממניות מקסימדיה ללא תמורה מחברת עורק. העסקה הניבה לה רווח הון של 20 מיליון שקל וסייבל קיבלה עמלה של מיליון שקל".

בסייבל גם בחרו בכיוון מעניין: הם מציגים למוסדיים ישראליים חברות שנסחרות בבורסה המשנית בלונדון (AIM) ושאין להן זיקה לישראל. "אם החברות האלה יירשמו למסחר בתל אביב זה ייחשב לפריצת דרך בבורסה שתקלוט חברות זרות ויהפוך אותה לבורסה בינלאומית", אומרת שניצר. סיידון מספר על לקוח איראני בשם מסעוד אליחאני שהנפיק חברה למכרות יהלומים ב-AIM. הוא למד ועבד בישראל ולכן הגיע גם לכאן כדי לחפש משקיעים. עד כה השקיעו בחברה גופים ישראליים בהיקף של 50 מיליון שקל. "גילינו שיש ביקוש גבוה לתחום הסחורות לאו דווקא כשמדובר בחברות ישראליות. כל המוסדיים המוכרים השתתפו בגיוס כשהמטרה שלהם היא לפזר סיכונים", אומר סיידון.

סיידון מציין כי ההתייחסות שלהם לחברות שהם מלווים היא לא בשיטת "סרט נע". הוא מתאר מקרה שבו פנתה אליהם חברה מתחרה של חברה שהנפיקו חודש קודם לכן וביקשה שילוו אותה בהנפקה. למרות פיתוי גדול של שכר טרחה בהיקף של 2 מיליון שקל, סייבל סירבה. "כל בנקאי השקעות אחר היה מקבל החלטה אחרת אבל אנחנו בונים את עצמנו למרחקים ארוכים עם כוונה להתגבר על פיתויים שיגרמו לנו להיות עוד בית השקעות אחד מיני רבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#