אקזיט ענק: חברת נוירודרם נמכרת ב-1.1 מיליארד דולר

נוירודרם, מפתחת תכשירים לטיפול במחלות במערכת העצבים המרכזית, נמכרת לחברת מיצובישי טנאבה היפנית ■ לחברה אין הכנסות אך הצלחה בניסויים הפכה אותה לאטרקטיבית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משרדי נוירודרם, רחובות
משרדי נוירודרם, רחובותצילום: עופר וקנין

חברת הביומד הישראלית נוירודרם נמכרת לתאגיד הפארמה היפני מיצובישי טנאבה — בעסקת ענק תמורת 1.1 מיליארד דולר במוזמן. נוירודרם, שמעסיקה 77 עובדים במטה שלה בפארק המדע ברחובות, הודיעה הבוקר כי דירקטוריון החברה אישר את העסקה וכי היא אמורה לקבל כעת את אישור כלל בעלי המניות של החברה. נוירודרם מפתחת מכשור ותרופות למחלות של מערכת העצבים, ובראשן פרקינסון.

זוהי עסקת המכירה הגדולה ביותר שרשמה עד כה חברה ישראלית מתחום פיתוח התרופות (ביומד), ואחת העסקות הגדולות למכירה של חברה ישראלית בשנים האחרונות. המחיר שמשקפת העסקה לכל מניה של החברה גבוה ב–17% מהמחיר שבו הסתיים המסחר בה בסוף השבוע האחרון — ובכ–50% מהמחיר שלה לפני כחודש וחצי, לפני שהשמועות על עסקה מתקרבת הביאו לזינוק במניה.

מניותיה של נוירודרם נסחרות בבורסת מניות הטכנולוגיה האמריקאית נאסד"ק מאז נובמבר 2014. שלוש שנים קודם לכן התכוונה החברה לבצע הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, אך נסוגה מכך. נוירודרם החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק במחיר של 10 דולרים, אך מאז ועד סוף השבוע זינק המחיר ב–232% (54% בממוצע בשנה). שווי השוק של החברה בתום המסחר ביום שישי הגיע ל–874 מיליון דולר.

עם פתיחת המסחר בנאסד"ק, זינק כצפוי מחיר המניה של נוירודרם ב–16% ל–38 דולר — מחיר הקרוב למחיר שמשקפת העסקה. כפי שקורה לעתים קרובות, הפער בין מחיר השוק למחיר שמשקפת העסקה לא נסגר עד להבטחת השלמתה, כך ששווי השוק הנוכחי של החברה הוא כמיליארד דולר. לאחר שהעסקה תושלם, המניות של נוירודרם אמורות להימחק מהמסחר בנאסד"ק, והיא תהפוך לחברה פרטית בבעלותה המלאה של הרוכשת.

החברה הרוכשת היא תאגיד פארמה יפני, שמניותיו נסחרות בבורסה בטוקיו לפי שווי של 13.5 מיליארד דולר, והמטה שלו נמצא בעיר אוסקה ביפן ומעסיק יותר מ–8,100 עובדים. מחיר המניות של מיצובישי טנאבה פארמה עלה ב–150% בחמש השנים האחרונות. התאגיד נמצא בשליטה (56%) של תאגיד הכימיה מיצובישי (Mitsubishi Chemical Holdings) מטוקיו.

המכירה לתאגיד היפני אמורה לחסוך את השלב הקשה והמסוכן של מסחור התרופה שחברות פיתוח נוטות לעתים להתקשות בצליחתו. במצב כזה, מכירה לחברת תרופות גדולה, עם מערך שיווק חזק וניסיון במסחור תרופות, היא לעתים הפתרון המועדף על שני הצדדים.

ד"ר עודד ליברמן, מנכ"ל נוירודרם
ד"ר עודד ליברמן, מנכ"ל נוירודרםצילום: דודו בכר

יו"ר ונשיא בעלת השליטה בחברה, יושימיטסו קוביאשי, ביקר בישראל לפני כשנה, כחלק ממשלחת של בכירים בחברות יפניות. בראיון ל-TheMarker סיפר אז קוביאשי כי הוא מכיר היטב את ישראל לאחר שבילה בה כסטודנט בשנות ה–70, ודיבר על הפוטנציאל שבשילוב של הפיתוח והיוזמה הישראלים עם הניסיון של היפנים בייצור איכותי.

ד"ר עודד ליברמן, מנכ"ל נוירודרם, מסר עם פרסום העסקה: "אנו מאמינים שהעסקה תניב יתרונות חשובים לבעלי המניות של נוירודרם ולחולי מחלת פרקינסון הזקוקים בדחיפות לטיפולים חדשניים. מיצובישי טנאבה הפגינה מומחיות בפיתוח ומסחור בתחום הנוירולוגי ואנו בטוחים ששילוב משאביהם של הרוכשים והנתונים החזקים התומכים ב–ND0612, התרופה המתקדמת שלנו למחלת פרקינסון, הנמצאת בניסוי השלב השלישי, יסייע להפוך את הטיפול החדש והחשוב הזה לזמין במהירות האפשרית. העסקה גם מעניקה לבעלי המניות שלנו תשואה משמעותית על השקעתם בנוירודרם ומשקפת את הערך שכבר יצרנו".

הקלה משמעותית ממינהל המזון והתרופות האמריקאי

נוירודרם מפתחת מוצרים שמשלבים תרופה ומכשור רפואי ונועדו לטפל במחלות של מערכת העצבים, בעיקר במחלת הפרקינסון, מחלה חשוכת מרפא שגורמת בין השאר לקושי בתנועה, לקשיון בשרירים ולרעד בלתי רצוני בגפיים של החולים.

המוצר המוביל של החברה נמצא בשלב השלישי של הפיתוח הקליני, כך שעדיין אין לו שם מסחרי, והוא נקרא בינתיים ND0612. המוצר שהחברה מפתחת הוא משאבה שמתחברת לחגורה שחוגר המטופל, ומזליפה לאורך כל היממה תרופה המבוססת על החומר הפעיל לוודופה קרבידופה (Levodopa Carbidopa), שמשמש לטיפול בתסמינים של פרנקינסון.

המוצר של נוירודרם נועד לאפשר לחולים ליהנות באופן רציף מהקלה בסימפטומים, על ידי השפעה על רמות הדופמין במוח. עיקרון הפעולה של המשאבה דומה לזה שקיים במשאבות אינסולין לחולי סוכרת.

המכשיר של חברת נוירודרם
המכשיר של חברת נוירודרם

בינואר דיווחה נוירודרם על הצלחה בשלב השני של הפיתוח הקליני של ND0612, שנערך בקרב 38 חולי פרקינסון שקיבלו מינונים שונים של התרופה. הניסוי עמד ביעד העיקרי שלו — הפחתת המגבלות בתפקוד המוטורי של המטופלים.

הדיווח על ההצלחה בניסוי, שהקפיץ את שווי המניה, הגיע לאחר שבדצמבר 2016 דיווחה החברה כי קיבלה אישור מיוחד ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לוותר על ביצוע של ניסוי יעילות מלא בקרב קבוצות גדולות של חולים, שבו תיבחן היעילות של המוצר ביחס לחלופות בשוק. במקום זאת, נוירדרם קיבלה אישור לערוך ניסוי פשוט בהרבה, שבו תיבחן ספיגת התרופה בדמם של החולים — ניסוי שאמור להיות קצר וזול יותר. עמידה ביעדי ה–FDA תאפשר לחברה לחדור לשוק, למרות הגנת הפטנט של המתחרים.

התחלה מדשדשת

הנהנים העיקריים בעסקה יהיו בעלי המניות הגדולים של נוירודרם. בעלת המניות הגדולה ביותר היא קרן ההשקעות האמריקאית סקופיה, שמחזיקה ב–16.6% מהחברה. בעקבות העסקה היא צפויה לקבל כ–170 מיליון דולר. בעל המניות השני בגודלו בנוירודרם הוא רוברט טאוב, בעל השליטה לשעבר ביצרנית הדבק הביולוגי אומריקס, שהוביל את מכירתה לענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון בנובמבר 2008 תמורת 438 מיליון דולר במזומן. טאוב, שמשקיע בנוירודרם משלבים מוקדמים יחסית של פיתוח המוצר ומחזיק כ–12% מהחברה, יגרוף בעקבות העסקה כ–125 מיליון דולר.

משקיעים גדולים נוספים הם שמואל קבילי, מיזמי הביוטק המובילים בישראל, שמחזיק ב–10% מהחברה, ויקבל בעקבות העסקה כ–100 מיליון דולר; המשקיע הבלגי זיגפריד וושר, לשעבר בכיר בג'נרל אלקטריק, שמחזיק ב–11% מהחברה, יקבל כ–115 מיליון דולר. מבין הגופים המוסדיים הישראליים, בולטת האחזקה של חברת הביטוח מנורה מבטחים, שמחזיקה ב–2.6% מהחברה ותגרוף בעקבות המכירה כ–26.5 מיליון דולר.

לפי הדו"חות הכספיים המלאים של נוירודרם ל–2016, קבוצה של 77 מנהלים ועובדים בחברה מחזיקה ב–2.3 מיליון אופציות במחיר מימוש ממוצע של 6.04 דולרים. אמנם רק 1.36 מיליון אופציות כבר הבשילו (במחיר מימוש של 3.88 דולרים), אך סביר להניח שההבשלה שלהן תואץ. אם כך יקרה, העובדים והמנהלים יגרפו 76 מיליון דולר ממימוש האופציות.

נוירודרם הוקמה ב–2003 כחלק מחממת אופקים של משרד המדען הראשי (כיום רשות החדשנות) וב–2008–2015 זכתה לתמיכה של המשרד באמצעות מענקים. התמיכה ליוותה את החברה עד השלב שבו היא לא נזקקה למענקים אלה, בעקבות ההנפקה בנאסד"ק והעלייה המהירה בשווי המניה. החברה גם קיבלה בעבר כמה מענקים מקרן המחקר לפרקינסון שהקים שחקן הקולנוע מייקל ג'יי פוקס — החולה המפורסם ביותר במחלה, שקידם במשך השנים את המודעות אליה ואת גיוס הכספים למציאת טיפולים לחולים בה.

נוירודרם נזקקה למענקים אלה וכן לגיוסי הון, שכן המוצר שלה עדיין לא מניב הכנסות, ומאז הקמתה צברה החברה הפסדים בסך 180 מיליון דולר. החברה גייסה עד להנפקתה בנאסד"ק 43 מיליון דולר. בהנפקה הראשונית גייסה החברה 45 מיליון דולר, לאחר שנאלצה להוריד את מחיר המניות בהנפקה ל–10 דולרים בשל ביקושים נמוכים. ביולי 2015 גייסה החברה 67 מיליון דולר בהנפקה לפי מחיר של 17 דולר למניה. בדצמבר 2016 גייסה נוירודרם עוד 75 מיליון דולר לפי מחיר של 18.75 דולר למניה.

אף שנוירודרם צמחה בישראל ופועלת בה, ולמרות הליווי הממושך של החברה על ידי משרד המדען הראשי בעבר, חלק ניכר מהמניות אינן מוחזקות כיום בידי ישראלים. בשל כך, בשונה מהמקרה של עסקת מובילאיי, למשל, המדינה לא צפויה ליהנות מהכנסות גבוהות ממסים בעקבות המכירה.

רו"ח גיא פרמינגר מפירמת רואי החשבון PwC ליווה את החברה בתהליך המכירה הנוכחי, לאחר שליווה אותה מאז שהוקמה. את נוירודרם ייצגו בעסקה עוה"ד דן גבע, רונן בצלאל, דיוויד גלאט וטליה גרסטלר ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'. את הרוכשת מיצובישי פארמה ייצגו עוה"ד עידו צמח ונועה רוזנברג סגלוביץ ממשרד גולדפרב זליגמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker