גם פייסבוק מצטרפת לחגיגה: "המטבעות הדיגיטליים משנים סדרי עולם" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם פייסבוק מצטרפת לחגיגה: "המטבעות הדיגיטליים משנים סדרי עולם"

סמנכ"ל הלקוחות של פייסבוק ישראל, ניר אורן, מסביר מדוע מטבעות דיגיטליים הם העתיד וכיצד הרשת החברתית מעורבת: "זה נהפך לכלי מבוזר שלא נשלט על ידי ממשלות ושקשה לזייף. הציבור שותף להנפקה במקום גולדמן סאקס - זה הרעיון, והתופעה אינה חד־פעמית"

13תגובות
מטבעות ביטקוין
בלומברג

להיט חדש מתגלה בתחום גיוס הכספים בחודשים האחרונים - (Initial Coin Offering (ICO. בפשטות, מדובר בהנפקת מטבעות וירטואליים שמאפשרת גיוס הון מהציבור הרחב, בלי שום מנגנון בקרה או פיקוח. כל מה שעל החברה המגייסת לעשות הוא לחשוב על תוכנה שתאגד סביבה קהילה - למשל, תוכנה להמרת מטבעות וירטואליים בקלות - להקים אתר שכולל עמוד המסביר מה התוכנה עושה ("נייר לבן"), ולגייס כסף באמצעות מטבע דיגיטלי מקובל כמו ביטקוין או את'ר. השאלה אם החברה גייסה את הכסף בישראל או בחו"ל כבר אינה רלוונטית, משום שהכל קורה ברשת.

כך למשל, גייסה חברת בנקור הישראלית 154 מיליון דולר בתוך 20 שעות, וחברת ברייב גייסה 35 מיליון דולר בתוך 60 שניות. אלה רק שתי דוגמאות מהחודשים האחרונים לגיוס כספים המוני באמצעות מוצר שעדיין לא ממש קיים. הרעיון של ברייב, שיצרה מטבע שנקרא BAT, הוא דפדפן שמציע חלוקת ערך חדשה בין המפרסם לבעל התוכן. כלומר, היא יודעת למקם כתבות בצורה טובה יותר, כך שבעל התוכן והמפרסם מקבלים חשיפה ותמורה טובות יותר. התמורה בעבור הפרסום וגם רווחי התוכן מתקבלים ומשולמים ב–BAT.

ניר אורן
ללא קרדיט

"הנפקת מטבעות וירטואליים מאפשרת לחברות להגיע ישירות לצרכן בלי הנפקה (IPO). עוקפים את כל המתווכחים וגוזרי הקופונים", אומר ניר אורן, סמנכ"ל לקוחות בפייסבוק ישראל. "בהנפקה, הגוף המוסדי מקבל הנחה, בניגוד לציבור, שקונה במחיר גבוה יותר, ואילו ב-ICO יש מעקף של כל המנגנונים הללו. החברה לא מחלקת מניות אלא מטבע, ולכן זה לא עובר דרך מנגנוני הרגולציה המסורתיים. זה דומה לגיוס המונים כמו קיק־סטארטר. אתה משתתף בחברה כבר בשלב הרעיון. הנפקת מטבעות וירטואליים לציבור על פלטפורמות דיגיטליות קיימות (כמו איתריום ובלוקצ'יין) מחזירה את הכוח לציבור".

אורן הגיע לפייסבוק ישראל לפני כשנה, לאחר שהתמחה בתחום השיווק בהיי־טק, בעיקר שיווק מבוסס ביג דטה. לפני שהצטרף לפייסבוק הוא שימש סמנכ"ל באי־טורו (eToro), רשת חברתית למשקיעים, ולפני כן היה מנהל השיווק באתר ההימורים 888. מאחר שהנפקת מטבעות וירטואליים נשענת על הקמת קהילה, פייסבוק מצאה עצמה מהר מאוד עוזרת לחברות בתחום בעניין זה.

איך זה עובד?

"ניקח לדוגמה את חברת פלוס 500, המספקת פלטפורמת מסחר למגוון מוצרים, שמשתמשת בפייסבוק לטובת פרסום. התגמול עבורנו ניתן בפרסום, לא מעבר לכך. המערכת שלנו באה לשפר את החזר ההשקעה (ROI) בפרויקט של החברה המפרסמת".

התשלום ניתן תמיד דרך פרסום?

"כן, בשימוש בפייסבוק כפלטפורמת פרסום. הדרך הטובה להתחרות היא שימוש בפייסבוק לטובת מיקוד קהל הלקוחות הרלוונטי לאותו עסק. יש לפייסבוק מידע על המשתמשים, והיא יכולה להציע לחברות את המידע. שירות נוסף של פייסבוק הוא שהלקוח אומר לה איזה סוג לקוחות יש לו כיום, והוא מבקש למצוא לקוחות דומים (Look a Like)".

מה עם חיסיון הגולשים?

"זה אנונימי לחלוטין. לא שומרים את המידע. השיטה עובדת כך שחברות נכנסות למערכת הפרסום של פייסבוק ומזינות את המאפיינים הדרושים של הקהל - למשל, קבוצת גיל מסוימת שמתעניינת בכדורגל. כאשר מפרסמים לקבוצה כזאת ומבצעים השוואה לקבוצה אחרת, מוצאים מאפיינים שעשויים להגדיל את אפקטיביות השיווק. אנחנו סוג של יועצים".

בקצרה
בספרו "קיצור תולדות האנושות", פרופ' יובל נח הררי הגדיר מהו כסף: "כל
דבר אשר בני אדם מסכימים להשתמש בו כדי לייצג בצורה שיטתית את ערכם
של דברים אחרים לצורך ביצוע עסקות ותשלומים". הררי לא דורש מכסף להיות
הילך חוקי כמו המטבעות הקיימים. הגדרתו מתאימה למה שקורה בתחום המטבעות
הווירטואליים ) .)ICO
התופעה של גיוס מיליוני דולרים לטובת מוצרים שעדיין אינם קיימים מזכירה תקופה אחרת
— בועת הדוט.קום. אז מיהרו כולם להסביר לספקנים שתהו כיצד החברות מגייסות מיליוני
דולרים בלי מוצרים עובדים או מצליחים, בכך שמדובר ב"כלכלה חדשה", כזאת שבה אם
מיליון איש נכנסים כל יום לאתר שלך, זה שווה הרבה כסף, גם אם הם לא השאירו סנט
באתר. התוצאה לא איחרה לבוא. הנהירה אחר הנפקת מטבעות וירטואליים, שמאפשרת
לסחור במטבע עוד לפני שיש מוצר שעליו הוא מתבסס ולכאורה אמור לקבל ממנו את ערכו,
עלולה להכאיב להרבה מאוד אנשים. טוב יעשו כל אותם מאמינים במטבעות אם יזכרו את
בועת הדוט.קום. בכל סוג של כלכלה, ההכנסות פחות ההוצאות צריכות להסתכם במספר
חיובי — אחרת זה מתפוצץ בפנים.

"הספקולציות הן כמו בעולם האמיתי"

"כשמדברים על פינטק מדברים על שיבוש עולם הפיננסים המסורתי. הטכנולוגיה כבר קיימת לא מעט זמן, אבל השיבוש התחזק דווקא בתקופה האחרונה. הסיבה לכך היא שעכשיו הבינו כי מה שעושה את ההבדל הוא לא הטכנולוגיה, אלא ההסתכלות על אנשים ועל היכולת לבנות עבורם מוצר. זה מה שיכול לתת לגופים טכנולוגיים את היכולת להתחרות בבנקים, בחברות ביטוח ובמנפיקים", מסביר אורן. "הכוח חוזר לאנשים - כלומר, היכולת של בן אדם לעבוד מול ברוקר אונליין, בניגוד לבנק עם שליטה מלאה על מהלך שהוא עושה".

יש ניצול של אופי האדם שמחפש להרוויח בקלות, לא?

"לא ממש. הטכנולוגיה מעוררת תופעות ספקולטיביות כמו בעולם האמיתי. הרי מסחר ספקולטיבי באופציות קורה גם בחדרי העסקות של בנקים, ובאותו אופן מסחר לא ספקולטיבי קורה בעולם הווירטואלי, באמצעות חברות כמו פלוס 500. גוף כמו אי־טורו מנסה להקנות למשקיעים הבנה לסיכונים.

"העולם מתפקח לאט לאט. תסתכל על אופציות בינאריות - כשזה נהפך לניצול הם התחילו לצאת מהשוק, וגם התערבות הרגולטור זירזה את הוצאת התופעות האלה. הטכנולוגיה כן תאפשר לגופים שמציעים P2P (מימון המונים) לפעול בשוק, זה מנגנון שיצדיק את עצמו. יציעו סוגים שונים של הלוואות לעסקים קטנים, כאשר חברת ה-P2P תשלם עבורם את ההלוואה לגוף הבנקאי".

הנפקת מטבעות וירטואליים לציבור זה שלב מסוכן. עוד אין מוצר בכלל. הציבור צריך להשקיע כבר בשלב כזה?

"זאת שאלה טובה אם הרגולטור צריך להתערב. כרגע הוא לא מתערב. נכון שיש פה סיכון למחוק את כל הכסף, אבל זה כמו להיות אנג'ל שקונה מניות של דבר שעוד אין לו שום ערך".

אבל זה עולם צר, בעוד שהביטקוין הוא עולם רחב הרבה יותר.

"כן. אבל זה חלק מהעניין של מטבעות וירטואליים. יש כאן מוצר שמייצר כלכלה. החברה כותבת 'נייר לבן', ואז מנפיקה את המטבע שעמו אתה סוחר במוצר. בשלב הנפקת המטבע נכנסים הספקולנטים. זה מצב מוזר שבו יש מטבע וירטואלי סחיר, אבל עדיין אין מוצר שמרוויח ועובד שכנגדו הושק המטבע. אבל יש חברה שמאמינה בטכנולוגיה שלה ומאמינה שהמטבע יהיה שווה יותר בעתיד בזכות העולם החדש שהיא יוצרת".

אתם אנשי מחשבים רציונלים, ריאלים, ואתה מדבר איתי על אמונה בלי הצדקה. זה קצת סתירה, לא?

"זה מאפשר להמונים להתנהג כמו אנג'לים. השאלה היא מי קונה. הקהל העיקרי הוא חובבי הסיכון, או Gadget Fricks - כאלה שרוצים להיות הראשונים עם כל גדג'ט חדש. זה בדיוק כמו הטורים של האנשים שרוצים להיות הראשונים לרכוש את האייפון החדש".

נתונים בכתבה

שוב, האם זה לא ניצול ציני של האופי האנושי?

"אני לא חושב. יש פה מנגנון שמאפשר לאנשים להשתתף במנגנון שבן הם לא יכלו להשתתף בעבר. כיום יש נהירה לתחום, והוא נמצא על גבול הבועה. ברגע שהספקולציה תיעלם מהתחום, מה שיישאר זו רק קבוצה שמאמינה בטכנולוגיה - והשווי שלה יגדל בעוד כמה שנים. כמו האנג'לים, אלה אנשים שלא באמת זקוקים ליותר כסף, אלא שיש להם עניין להשקיע במקומות כאלה".

גם בסיכון של הפסד כל ההשקעה?

"כן. יש פה סיכון. יש תרחישי קיצון כמו שמישהו יקנה את כל הסטוק במטבע מסוים, אבל התופעה תישאר אתנו. היזם אייל הרצוג מבנקור אמר, 'מטבע זה כלי הקולבורציה האולטימטיבי' - זה מה שמאפשר שיתופי פעולה. הכלי הזה הופך להיות מבוזר, בלתי־נשלט על ידי ממשלות, אלא דרך היצע וביקוש. קשה לזייף אותו. הכל מתועד בצורה מיוחדת, וזאת אחת הרגליים של מעבר הכוח לאנשים. ב-ICO הציבור משתתף בהנפקה במקום גולדמן סאקס. זה הרעיון, זאת המגמה, והיא לא תופעה חד־פעמית".

אי־אפשר לתחמן את המטבעות האלה?

"לא. כי המטבע בנוי על פרוטוקול האיתריום והבלוקצ'יין. כדי לתחמן אתה צריך לקבל את האישור של כל שרשרת הבלוקים, וזה הופך את הפריצה לקשה".

האם יש קרנות גידור שנכנסות לתחום?

"אני לא מכיר. יש הרבה קרנות הון סיכון שלא יכולות להשקיע ב–ICO, כי הן משקיעות רק בתמורה למניות, ולכן המנהלים משקיעים באופן אישי, ולא דרך הקרן. תופעת ה–ICO גונבת לקרנות ההון סיכון את העולם שלהן, כי חברה כמו בנקור לא צריכה אותן. זה מודל אלטרנטיבי לגיוס כסף".

כל אחד יכול להנפיק מטבע ומגייס סכומי ענק. זה מזכיר קצת את בועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17.

"זאת תופעה שמשנה סדרי עולם. אי־אפשר להתעלם מהפן שבו הפיננסים נהפכים לדמורקטיים יותר. יידרש זמן עד שיווצר איזון, אבל זה הכיוון".

מה עם יכולת המניפולציה?

"נקודה מעולה. אני חושב שזה בתחום הרגולציה, אבל יש בעיה כי הרגולטור חי בעולם הישן, ולא ערוך להתמודד עם העולם הזה. מניפולציה מצליחה רק כשיש כמה אלפי משתמשים, אבל בעתיד, כשמיליונים יסחרו, היא לא תוכל להשפיע - התנודתיות תהיה מתונה יותר. בנוסף, אם יהיה סטנדרט אחד של מטבעות, נגיד ביטקוין, אז התנודתיות תפחת. יש גם מנגנוני בקרה ואכיפה טכנולוגיים, כמו חוזים חכמים באיתריום ולשם העולם יילך.

"קח לדוגמה את מה שקרה עם פפר, האפליקציה של בנק לאומי. קבוצת באים לבנקאים הצליחה לפגוע בדירוג האפליקציה, ואז התגלה שיש רגולטור חדש - חברות הטכנולוגיה, כמו גוגל - שהחליטו לבטל את ההצבעות השליליות לפפר. חברות הטכנולוגיה הן לא שלוחות של נבחרי הציבור, הן פועלות לפי אינטרס עסקי צר, וזה בעייתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#