השר אלי כהן חושף: "האוצר מתערב בשוק המט"ח ב-1.5 מיליארד דולר" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השר אלי כהן חושף: "האוצר מתערב בשוק המט"ח ב-1.5 מיליארד דולר"

לאחר החששות מגל של פיטורים בעקבות שער הדולר הנמוך, החליטה המדינה להקצות 1.5 מיליארד דולר להגנה על שער החליפין, בנוסף לכמיליארד דולר בחודש שמוקצה על ידי בנק ישראל

28תגובות
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה
עופר וקנין

במהלך השבוע וחצי האחרון, בכירים בשוק המט"ח צופים בשינוי המגמה בשער הדולר ולא מבינים מה חולל את השינוי. אך שיחה שערך אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, במפגש תעשיינים שנערך בקרית גת ב-6 ביולי, יכולה להסביר את שינוי המגמה.

בכנס סיפר כהן כי "המדינה החליטה להקצות 1.5 מיליארד דולר להגנה על רכש מט"ח, מעבר להתערבות של כמיליארד דולר בחודש, אותה מבצע בנק ישראל".

לעמוד המט"ח של TheMarker Finance

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו
עופר וקנין

בשיחה עם TheMarker הסביר כהן מדוע התוכנית לא הוצהרה באופן פורמלי בשוק, ואיך הממשלה מתכוונת לממן אותה.

האם התבצעה התערבות בשבוע וחצי האחרונים?

"אנחנו לא אומרים מה התוכנית המוגדרת, אלא מתערבים בזמן ובעת שצריך לעשות זאת. הממשלה, באמצעות בנק ישראל והאוצר, רוצה לפעול בצורה מיטבית עבור המשק. למטבע החוץ יש השלכות הן על היצואנים ועל יוקר המחיה. אנחנו מעוניינים לתמוך ביצואנים, אבל צריך לעשות זאת במידה הנכונה. ניתן לעשות זאת בין אם באמצעות רכישות של מט"ח על ידי בנק ישראל ובין אם באמצעות עסקות, שאותן מבצע החשב הכללי".

למה לא הצהרתם על התוכנית עד כה ?

"אנחנו לא אומרים מה האסטרטגיה במכוון. אנו מנסים לעשות מה שנכון לכלכלה הישראלית".

מאין יגיע המימון לתוכנית?

"בנק ישראל מבצע את הרכישות באמצעות היתרות שלו, והחשב הכללי ממיר דולרים. זה לא סעיף תקציבי. המדינה פשוט משנה את ההגנות שלה על מנת ליצור ביקוש למט"ח. אני רוצה לשבח את בנק ישראל בכל הנוגע להתנהלות שלו הנוגעת לשער החליפין. ההתנהלות היא מאוד אחראית".

האם השוק צריך לצפות כי ההתערבות תמשיך כל עוד הדולר ימשיך לרדת?

"מדינת ישראל חזקה, ויש לה את כל היכולת להתערב בשוק מטבע החוץ אם שער החליפין לא משרת את המטרות שלנו. איך ומתי להתערב - אנחנו נחליט".

בפועל התוכנית מהווה הצטרפות של ישראל למלחמת המטבעות העולמית.

"אנחנו עושים את הדברים באיזון הנכון על ידי התערבות אפקטיבית. שער החליפין פוגע ביצואנים. זאת התנהלות אחראית שמאזנת בין התמורות לתעשייה להפחתת יוקר המחייה".

התערבות לא מקרית

כנס התעשיינים שבו חשף כהן את התוכנית נערך שלושה ימים בלבד לאחר ששער הדולר קרס מול השקל, ונסחר סביב 3.49 שקלים. בעיתונות כבר פורסמו ידיעות על כך ש-450 עובדים יפוטרו ממפעלי ויסוניק וסוגת. התעשיינים הישראלים טענו שהשער הנמוך בו נסחר הדולר מבשר את הבאות לקראת פתיחה לגל פיטורים שיחל במשק, לאור השקל החזק.

באופן לא מקרי, אגף החשב הכללי במשרד האוצר החליט ב-3 ביולי להתערב בשוק מטבע החוץ, באמצעות עסקות גידור מסוג שקל דולר, בסכום של 120 מיליון דולר על החוב במטבע חוץ. ההתערבות נעשתה כנראה כדי להרגיע את השוק. על ההתערבות אף יצאה הודעה רשמית, לאחר שמרבית השוק טעה לחשוב כי הזינוק בשער הדולר התחולל לאור התערבות בנק ישראל.

החוב במטבע החוץ של מדינת ישראל הסתכם בסוף הרבעון הראשון של 2017 ב-28 מיליארד דולר, כשהחלק הארי מתוכו, כ-23 מיליארד דולר, הינו חוב דולרים.

בפועל, לתקשורת לא יצאה כל הודעה על התוכנית החדשה של הממשלה להתערב בשוק המט"ח. רמיזות על כך ניתן דווקא למצוא בדבריו של שר האוצר, משה כחלון, בהודעה לעיתונות ב-3 ביולי: "הירידה המתמשכת בשער הדולר מביאה לפגיעה בתעשייה המקומית, ומחייבת אותנו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו. במקביל לוועדה לעידוד התעשייה שפועלת בימים אלה ותציג את מסקנותיה בחודש אוגוסט, נתתי הנחיה להנהלת האוצר להיכנס מתחת לאלונקה, ולסייע לתעשיינים באופן מיידי".

החשב הכללי, מסר גם הוא באותו יום כי "גידור החוב במטבע חוץ הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית של אגף החשב הכללי לצמצום החשיפה למטבע חוץ, והגברת הוודאות בחוב הממשלתי ותקציב הריבית. תוכנית אסטרטגית זו נתמכת בתנאי השוק הטקטיים".

ואכן, מאותו היום, חל היפוך מגמה בשער הדולר שקל, והוא החל בטיפוס עקבי כלפי מעלה לעבר 3.6 שקלים.

כך יכול החשב הכללי להשפיע על שוק המט"ח

לדברי ורד יצחקי, מייסדת ומנכ"לית חברת פרוטקטיב ייעוץ פיננסי, "יש מספר שיטות שבהן החשב הכללי יכול לבצע עסקות גידור". היא הדגישה כי בפועל השוק לא יודע באיזו פעולה הוא בחר, שכן "החשב הכללי מבצע את הפעולות לרוב באמצעות בנקים זרים תחת הרצון לשמור על עמימות הפעולה".

לדברי יצחקי, ראשית החשב הכללי מגדיר לעצמו טווח גידור בו הוא מעוניין. "אם מדובר בטווחים ארוכים של מעל לשנה אז הוא יבצע עסקות SWAP  - עסקות החלף – אז הוא יכול לגדר רק את הריבית או גם את הריבית והמטבע. אך מכיוון שעסקות אלו פחות משפיעות על שער החליפין המקומי, נראה כי החשב הכללי מבצע עסקות של קניית דולרים. כגון באמצעות עסקות צילינדר – קונה CALL על הדולר (זכות לרכוש דולרים בעתיד) ומוכר PUT על הדולר (התחייבות לקנות דולרים בשער נמוך יותר בעתיד).

"החשב הכללי משתמש בעסקות פורוורד - במקום לרכוש היום דולרים הוא רוכש עתידית. נניח שהחשב הכללי מניח כי בעוד שלושה חודשים הוא רוצה לקנות דולרים, אז בהתחשב בפער הריביות בין הדולר לשקל, שהוא לטובתו כי הריבית הדולרית גבוהה יותר, יורדות לו כאן נקודות. אם הדולר כעת 3.57 והוא רוצה לקנות דולרים הוא יכול לקנות לעוד שלושה חודשים ב-3.56 בגלל פער הריביות הנ"ל".

לשאלה איך העסקות הללו משפיעות על השערים בשוק משיבה יצחקי כי "הזרמת הביקושים לשוק לרכישת דולרים משפיעה כי עבור השוק זה לא משנה אם הוא קונה היום או לעוד חודשיים או שלושה. עצם הקנייה עצמה משפיעה על השער".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#