פרסום ראשון

נמצאה הסיבה לצניחה בשקל: תשובה ותדמור המירו מיליארדי שקלים לדולרים

בשיא עונת הנסיעות לחו"ל: השקל יורד בחדות מול הדולר והיורו ■ הירידה נתמכת במדד המחירים, שירד ביוני ב-0.7%, נמוך משמעותית מהתחזיות ■ לפי הערכות, הירידה במדד מרחיקה העלאת הריבית במשק

אסדת גז
אסדת גזצילום: תומר אפלבאום

נמצאה הסיבה להיחלשות השקל אתמול, לאחר סגירת השער היציג של הדולר: חברות האנרגיה נאוויטס פטרוליום, שבשליטת גדעון תדמור, ותמר פטרוליום, שבה מחזיק יצחק תשובה בעקיפין, המירו 3 מיליארד שקל לדולרים – כך נודע ל-TheMarker.

מדובר בהמרה של כחצי מיליארד שקל שגייסה נאוויטס בשבוע שעבר בהנפקת אג"ח שנועדה לממן פעילות הפקת נפט במפרץ מקסיקו, והמרה של כ-2.3 מיליארד שקל שגייסה תמר פטרוליום בהנפקת האג"ח הענקית שבוצעה לפני כשבועיים לרכישת הזכויות במאגר תמר.

נאווטיס ותמר פטרוליום גייסו בשוק ההון הישראלי בשקלים, בעיקר מגופים מוסדיים מקומיים; ואולם, פעילותן של שתי החברות נעשית ונקובה בדולרים. מסיבה זו הן נדרשו לבצע המרה חד פעמית של ההון. בשונה ממקרים קודמים שחברות ביצעו המרת מט"ח מדודה ואיטית, הפעם ההמרה היתה פחות "אלגנטית", כנראה בשל הסכומים החריגים.

בניגוד למגמה בימים האחרונים, השקל סובל זה שנים ארוכות מייסוף מתמשך – בין השאר בעקבות תגליות הגז הגדולות תמר ולווייתן. הפעילות בענף הגז מביאה לשיפור בחשבון השוטף של מדינת ישראל – מה שמוביל ללחצי תיסוף על שער החליפין, כלומר להתחזקות של השקל. התופעה הכלכלית הזו מוכרת בשם "המחלה ההולנדית", שמתארת את ההשפעות השליליות שהיו לתגיות הגז הגדולות בהולנד על כלכלת המדינה.

על רקע זאת, בשנים האחרונות בנק ישראל ומשרד האוצר ניסו בעקביות להחליש את השקל באמצעות רכישה של דולרים בשוק, וזאת במטרה לסייע ליצואנים שמוכרים סחורה בדולרים ומוציאים בשקלים. בין השאר, בנק ישראל הודיע ב-2013 על תוכנית רכישות מט"ח שתקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. כך נקבע כי הבנק ירכוש מט"ח בכמויות המותאמות עם ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים על פי הערכת הבנק. הדולרים שנרכשו כחלק מיישום התוכנית מתווספים ליתרות המט"ח של בנק ישראל, אך מנוהלים בנפרד.

גם הבוקר (ג') ממשיך שוק המט"ח לסעור, כשהשקל יורד בחדות מול שני המטבעות המובילים: היורו קופץ ב-1.3% ונסחר תמורת 4.117 שקלים, ואילו הדולר מתחזק ב-0.8% ונסחר תמורת 3.574 שקלים. הירידה היום היא בהמשך למגמה אתמול, אז טיפס הדולר ב-0.2% והיורו עלה ב-0.7%.

פרט להמרת המט"ח הנקודתית, היחלשות השקל נתמכת בנתוני מקרו שפורסמו בישראל והגבירו את ההערכות כי הריבית במשק תמשיך להיות נמוכה לתקופה ארוכה. ביום שישי פורסם מדד המחירים לצרכן, שהצביע על ירידה של 0.7%, נמוך משמעותית מהתחזיות. המדד הרחיק ככל הנראה את האפשרות שבנק ישראל יעלה את הריבית בקרוב, וגידול צפוי בפער הריביות בין ישראל לאירופה ולארה"ב - מה שעשוי לתרום להמשך היחלשות השקל.

ליאור פאוסט, מנהל דסק מסחר במט"ח בלאומי שוקי הון, התייחס לירידה בשקל ואמר: "בניגוד למה שהורגלנו אליו בשנה האחרונה, בה השקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, בשבוע החולף המצב התהפך לחלוטין. למעשה מיום שישי השקל הוא המטבע היחיד שנחלש מול הדולר. את התופעה הזו אפשר לסכם במלה אחת: divergence - כלומר פיצול. הפיצול הוא בין מדיניות בנק ישראל, שמכוונת להמשך הרחבה מוניטרית בריבית נמוכה, והתערבות במטבע. זאת, אל מול מה שנתפש כנכונות להידוק מוניטרי לא רק בפד כפי שקורה בשנים האחרונות - אלא גם באירופה, קנדה, אנגליה ועוד. 

נגידת בנק ישראל אמרה לאחרונה שהיא תותיר את הריבית נמוכה גם אחרי שבנקים נוספים בעולם יעלו ריבית. האמירה הזו, והמדד השלילי והמפתיע לרעה ביום שישי, שלחו את פער הריבית לשנתיים ישראל/ארה״ב ל-140 נקודות בסיס. הפער הזה מייצר עניין שלילי לשקל וגורם להיחלשותו. לכן בעת הזו חשוב לעקוב אחרי התפתחות עקומי הריבית כאשר מנתחים את המגמה בשקל." 

לעמוד המט"ח של TheMarker Finance

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, התייחס בסקירה השבועית שלו למדד המחירים לצרכן: "המדד שהתפרסם ביום שישי האחרון היה אחד המדדים המפתיעים ביותר שראינו בשנים האחרונות. ירידה חדה של 0.7% שלקחה את שינוי המחירים השנתי בחזרה אל הטריטוריה הדפלציונית בפעם הראשונה מאז תחילת השנה, ובחזרה אל מה שמסמן לכולנו שריבית בישראל לא תוכל לעלות, בוודאי לא בעת הקרובה. הרי רק לפני שבוע הצהירו הודעת הריבית של בנק ישראל והנגידה בעצמה שהעמידה ביעד האינפלציה היא ה-מטרה של הבנק המרכזי. לא מחירי הנכסים הגבוהים, לא צמצום פער הריביות מארה"ב, אלא האינפלציה".

חברון מעריך כי "בהינתן השילוב שבין מכלול הסיכונים לאינפלציה וחזרתה לטריטוריה הדפלציונית, תפקידו של בנק ישראל בעתיד הנראה לעין ימשיך להסתכם בהותרת הריבית ללא שינוי, ולא יותר מזה".

ג'רי קוטישטנו, מנכ"ל קרנות נאמנות אפסילון: "המדד האחרון מדגיש ביתר שאת עד כמה רחוקה העלאת ריבית בישראל, גם אם הריבית תעלה במקומות אחרים בעולם. גם הדולר והיורו התחזקו השבוע מול השקל, על רקע פער הריביות שהולך להתרחב בינינו לבין העולם. אולם, התחזקות זו היא מוגבלת לטעמי, בשל נתוני המאקרו המצוינים של ישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ