לידר: רצוי שבנק ישראל יסיר מהבנקים מגבלות על חלוקת דיווידנדים

לפי ניתוח שביצע אלון גלזר מלידר שוקי הון, תיק האשראי של הבנקים יגדל ב–200 מיליארד שקל עד סוף 2018 ■ "הסרת המגבלות על חלוקת דיווידנדים עשויה למנוע היווצרות בועות אשראי, או לקיחת סיכונים מוגזמים על ידי הבנקים" ■ ללאומי הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה באשראי

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
קרנית פלוג
קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

לאחר שנקטו שורה של צעדים כמו הקפאה של צמיחת תיקי האשראי, צמצום כוח אדם, ומכירת נדל"ן, אג"ח והשקעות ריאליות - כל הבנקים פתרו את בעיות ההון, ונמצאים כיום עם הון הגבוה משמעותית מדרישות בנק ישראל.

בעקבות זאת, מרבית הבנקים, פרט להפועלים, הציגו ברבעונים האחרונים צמיחה בתיקי האשראי שלהם. בנוסף, כמה מהם חזרו לחלק דיווידנדים. כך, לאומי מחלק לראשונה מאז 2011;דיסקונט בדרך לחלק לראשונה מאז 2008; הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי הגדילו את שיעורי הדיווידנדים שהם מחלקים לבעלי מניותיהם מהרווח הנקי.

"לאחר כמה שנים שבהן בנק ישראל הגביל את קצב צמיחת האשראי בבנקים, בעיקר באמצעות הוראות שהעלו את דרישות ההון, ובנוסף הגביל את חלוקת הדיווידנדים, אנו נמצאים היום במצב שונה. הבנקים נמצאים כיום עם הון הגבוה בהרבה מדרישות בנק ישראל, וביחד עם מדיניות חלוקת דיווידנדים של 20%–50% מהרווח הנקי נותר הון עצום שצפוי להיות מופנה ברובו לאשראי חדש", טוען אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר ואנליסט בנקים וביטוח בלידר שוקי הון, בניתוח שפירסם בכותרת "האם לבנקים יש מספיק הון".

בלידר שוקי הון ניסו לבחון בניתוח שערכו מהו פוטנציאל הצמיחה הצפוי בתיקי האשראי של הבנקים עד סוף 2018, אם יחלקו דיווידנדים בהיקף המרבי המותר להם כיום. ההנחה היתה שהפועלים ומזרחי טפחות יגדילו מעט את שיעור הדיווידנד שהם מחלקים לבעלי מניותיהם. כך בלידר שוקי הון הניחו כי הבינלאומי יחלק דיווידנד שנתי בשיעור של 50%; הפועלים 40% מהרווח הנקי ב–2017 ו–50% ב–2018; מזרחי טפחות 30% ב–2017 ו–40% ב–2018; ולאומי ודיסקונט יחלקו 20% מהרווח הנקי כדיווידנד. כמו כן הניחו בלידר שוקי הון שהפועלים ומזרחי טפחות יבצעו בתקופה הזאת הפרשה חד־פעמית גבוהה יחסית בגין החקירות מס בארה"ב.

הניתוח בוצע תוך התייחסות להלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) של חמשת הבנקים הגדולים נכון לסוף מארס 2017. להון עצמי שלהם בסוף מארס 2017 הוסיפו בלידר רווח נקי צפוי ומוערך בשבעת הרבעונים הקרובים (עד סוף 2018), ומתוך סכום זה החסירו את הדיווידנדים שהבנקים צפויים לחלק בתקופה זו.

על בסיס הנחות אלה, ובהנחה שהלימות הון של הבנקים תצמח לרמות של 10.65%–12.25%, תיקי האשראי של הבנקים יצמחו ב12.8%-–21.3%. לפי הניתוח, הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה בתיק האשראי נמצא בלאומי – 21.3% (57.1 מיליארד שקל), ואחריו דיסקונט 19.9% (28.5 מיליארד שקל), הבינלאומי 18.2% (14.2 מיליארד שקל), הפועלים 17.2% (46.4 מיליארד שקל) ומזרחי טפחות 12.8% (22.2 מיליארד שקל) בלבד.

"הבנקים ובנק ישראל נמצאים במלכוד"

"מדובר בקצב צמיחה הדורש יחסי הון של 1:1 (על כל שקל של צמיחה באשראי יהיה צורך בריתוק של שקל לנכסי סיכון; מ"ר), כשיש לזכור כי חלק מהאשראי דורש הון ביחס נמוך יותר, במיוחד אשראי לתחום המשכנתאות, כך שבפועל פוטנציאל הצמיחה במזרחי (וגם בבנקים האחרים) גבוה יותר", מסביר גלזר "המשמעות היא שעד 2018 האשראי של הבנקים יכול לצמוח בקרוב ל-170 מיליארד שקל, ואם נוסיף לכך את הצמיחה במשכנתאות מדובר בסכום המתקרב ל–200 מיליארד שקל".

גם תחת שמירה על יחסי הלימות ההון הקיימים, האשראי של הבנקים צפוי לגדול ביותר מ–100 מיליארד שקל עד סוף שנה הבאה. במצב זה, ובהנחה שלאומי לא יעלה את שיעור הדיווידנד שהוא מתכוון לחלק, בתיק האשראי שלו צפוי הגידול הרב ביותר, ב–13.6% (ל–36.45 מיליארד שקל), ואחריו בדיסקונט, ב–11.4% (ל-16.4 מיליארד שקל).

"מבט על יחסי ההון הנוכחיים ביחד עם הפוטנציאל הצמיחה הצפוי בבנקים, מוביל למסקנה שהבנקים וגם בנק ישראל יעדיפו להגדיל היקף הדיווידנדים על חשבון צמיחה בנכסי הסיכון", מציין גלזר. "למעשה, הבנקים נמצאים במלכוד — מצד אחד הם אינם מעוניינים להחזיק עודפי הון מוגזמים הפוגעים בתשואה על ההון, וצד אחר אינם רוצים להגזים במתן אשראי במיוחד כשבנק ישראל מזהיר מבועה בחלק מהמגזרים. במצב זה ברור שהבנקים ישמחו להגדיל את היקף הדיווידנדים המשולמים, ואנו מניחים שמרביתם יבקשו בתקופה הקרובה לאשר חלוקה ביחס גבוה יותר, אולי אף של יותר מ–50% מהרווח הנקי".

גלזר מוסיף כי גם בנק ישראל נמצא במלכוד, ומונה את שלוש אפשרויות העומדות בפניו: להותיר את המצב הנוכחי (דרישות ההון והגבלה על שיעור הדיווידנדים), אפשרות שתוביל להערכתנו לצמיחה מוגזמת באשראי; להעלות את דרישות ההון או לפחות להגדיל את הדרישות בחלק מהאשראים המסוכנים יותר; לאפשר לבנקים להגדיל את שיעור הדיווידנדים ביחס לרווח הנקי.

"אנו מניחים שבנק ישראל מודאג מאוד מהאפשרות הראשונה, וינסה למצוא את הדרך הנכונה בין שתי האפשרויות — העלאת יחסי ההון (רק במקרים נקודתיים) והעלאת הדיווידנדים שיתירו לבנקים לחלק. כך, במצב שבו אנו נמצאים, לא רק שבנק ישראל לא צריך להגביל את היקף הדיווידנדים, אלא שטוב היה אם היה מסיר מגבלות על החלוקה — צעד שעשוי למנוע היווצרות בועות אשראי או לקיחת סיכונים מוגזמים על ידי הבנקים בשוק ההון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker