המדינה מתעכבת במכירת מניות לאומי - ומרוויחה מאות מיליונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מתעכבת במכירת מניות לאומי - ומרוויחה מאות מיליונים

המדינה התחייבה למכור 6% מלאומי עד אמצע 2015, אבל החשבת הכללית לשעבר באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לא יישמה את ההחלטה ■ בשנה האחרונה עלתה מניית לאומי ב-30%, ואחזקת המדינה שווה כבר 1.6 מיליארד שקל

9תגובות
מיכל עבאדי בויאנג'ו
תומר אפלבאום

ביוני 2014 קיבלה מדינת ישראל אישור מוועדת הכספים של הכנסת למכור את יתרת אחזקותיה בבנק לאומי (5.83%), והיא התחייבה להשלים את המכירה בתוך 12 חודשים. באותם ימים מניית לאומי נסחרה סביב מחיר של 13.7 שקל — ששיקף לבנק מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) נמוך של 0.71. המדינה מחזיקה במניות לאומי באמצעות חברת מ.י נכסים, שהיו"ר שלה הוא החשב הכללי באוצר. עד תחילת השנה היתה זו מיכל עבאדי־בויאנג'ו, אבל מאז שהחליף אותה בתפקיד רוני חזקיהו, החברה מתנהלת בלי יו"ר. חזקיהו אמור להיכנס בקרוב לתפקיד היו"ר.

המדינה לא עמדה בלוח הזמנים שקבעה למכירת מניות לאומי — יוני 2015. עד לפני שנה נראה היה שההתמהמהות של עבאדי־בויאנג'ו, מהסיבות השמורות עמה, במכירת המניות לא השתלמה לקופת המדינה, שכן מניית הבנק נסחרה במחיר כמעט זהה למחירה בעת שהכנסת אישרה את המכירה (13.6 שקל).

אלא שהראלי במניות הבנקים בשנה האחרונה, כולל לאומי, הפך את הקערה על פיה. מניית לאומי קפצה ב–31% למחיר של 17.8 שקל — המגלם לבנק מכפיל הון של 0.85 ושווי שוק של 27.2 מיליארד שקל. שווי מניות לאומי שבידי המדינה מגיע כיום ל–1.6 מיליארד שקל, ואם מוסיפים לסכום זה את חלקה בדיווידנד שחילק לאומי בגין רווחי הרבעון ראשון של 2017 — לאחר שלא חילק דיווידנדים במשך שש שנים — מדובר בעליית ערך של כ–380 מיליון שקל.

במלים פשוטות, ההתמהמהות של עבאדי־בויאנג'ו ביישום החלטת המדינה שווה, בינתיים על הנייר, הרבה כסף. ייתכן שהסיבה לכך היא גם שבאוצר חיכו לראות אם השופט חאלד כבוב, המטפל בתיק ההסדר של בנק לאומי בסוגיית הסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס, יסגור את התיק, או שיפתח אותו לחקירה פלילית נגד הבנק ונושאי משרה בו.

הסיבות לעלייה במניית לאומי
1. סיום חקירת המס בארה"ב
2. מהלכי התייעלות והגעה לפתרון של
בעיות הון
3. חזרה לחלוקת דיווידנדים לבעלי
המניות — 20% מהרווח הנקי
4. שיפור בתוצאות של החטיבה
הקמעונית
5. חזרה לצמיחה בתיק האשראי
6. רווחים מהשקעות ריאליות
ופעילות החיתום
7. רכישות על ידי גופים מוסדיים
שקיבלו היתר להגדיל את אחזקתם
במניות הבנקים מ– 5% ל– 7.5%

הקפיצה ברווחי לאומי מיוחסת בעיקר לסיום חקירת המס בארה"ב; יישום תוכנית השבחה, התייעלות ופתרון ההון שמובילה המנכ"לית רקפת רוסק עמינח; חזרה לחלוקת דיווידנדים— הוחלט על חלוקה של 20% מהרווח הנקי הרבעוני; שיפור בפעילות הקמעונית וחזרה לצמיחה בתיק האשראי, רווחים מהשקעות ריאליות ופעילות החיתום; מתן היתר לגופים המוסדיים להגדיל את האחזקה במניות הבנקים מ–5% ל–7.5%; סנטימנט חיובי של המשקיעים כלפי מניות הבנקים הישראליים שעדיין נסחרים במחירים אטרקטיביים (מכפיל הון ממוצע של חמשת הבנקים הגדולים הוא 0.9) ביחס למחירי הבנקים בעולם.

חזקיהו — ששימש בין השאר מפקח על הבנקים, יו"ר הבנק הבינלאומי, ראש חטיבה עסקית בדיסקונט ובתפקידים בכירים בבנק הפועלים — אמנם מכהן כחשב הכללי כבר לפני כחצי שנה, אבל לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של מ.י נכסים (במקום עבאדי־בויאנג'ו) הוא אמור להיכנס רק בשבועות הקרובים. ניתן להניח כי עם כניסתו לתפקיד הטיפול במכירת מניות לאומי שבידי המדינה יעלה על סדר היום. חזקיהו יצטרך להחליט אם הגיע הזמן — שנתיים לאחר המועד שבו התחייבה המדינה — למכור את הנכס המהותי האחרון שנשאר בידי המדינה, נכס שעשוי להעשיר את קופת המדינה בכ–1.6 מיליארד שקל.

ההערכות הן שחזקיהו, שהתמודד בתחילת 2012 על תפקיד מנכ"ל לאומי, יתחיל בקרוב במכירת מניות הבנק. מניות בנקים מופצות בדרך כלל במכרז שבו משתתפים גם משקיעים זרים. משום שמדובר בחבילה גדולה של מניות, ייתכן שההפצה תתבצע בכמה שלבים — כנראה שבמחיר נמוך בכמה אחוזים ממחירן בשוק.

נראה כי למניות לאומי יהיו מספיק ביקושים. הערכה זו נשענת גם על כך שבינתיים רק שלושה מוסדיים קיבלו את ההיתר להגדלת אחזקותיהם בבנקים (מיטב דש, פסגות ואלטשולר שחם), ושאר המוסדיים עשויים לקבל אותו בחודשים הקרובים — מה שצפוי להגדיל משמעותית את הביקושים למניית לאומי. בנוסף, ראשי לאומי ערכו באחרונה סבב פגישות עם משקיעים בארה"ב, כדי לעניין אותם במניית הבנק.

מניית לאומי

לאחר הלאמת הבנקים בעקבות פרשת ויסות המניות לפני 35 שנה, השליטה בלאומי עברה לידי המדינה — עד שלפני כמה שנים הוחלט כי לאומי יתנהל בלא גרעין שליטה. לפני 13 שנה המדינה התחילה למכור את מניות השליטה בלאומי לקרן האמריקאית סרברוס גבריאל, אבל המכירה התמסמסה על רקע המשבר הפיננסי וההתנגדות למכירת השליטה לגוף פיננסי זר.

בתחילת 2011 מכרה המדינה כ–5% מלאומי תמורת כ-1.3 מיליארד שקל. למדינה אין דירקטורים בלאומי, אבל בעבר היתה לה השפעה רבה יותר על התנהלות הבנק. לפי חוק הבנקאות, ועדה ציבורית, בראשות המדינה, המליצה על הדירקטורים בבנק — אבל לפי תיקון חוק מראני, בכל הקשור להתנהלות הבנקים ללא גרעין שליטה, בראשות הוועדה שממליצה על הדירקטורים מכהנת שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'ה, ולא נציגים מטעם המדינה. בעלי מניות גדולים נוספים שעשויים למכור את החזקותיהם בלאומי ברווח הם קבוצת עזריאלי (כ–4%) ואלפרד אקירוב (כ–3%).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#