התפתחות דרמטית בפרשת בזק: "החקירה הורחבה לעסקות בין חלל ליס"

(עדכון) רשות ניירות ערך: "החקירה - בחשד לביצוע עבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין". מניית בזק מאבדת כ-2% לאחר חידוש המסחר בה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: מוטי מילרוד

התפתחות דרמטית בפרשת בזק. רשות ניירות ערך הודיעה היום (ג') כי "החקירה בעניינה של חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ" הורחבה גם לעסקת מתן שירותי תקשורת לווינית בין חברת חלל - תקשורת בע"מ לבין DBS שירותי לוויין (yes). החקירה הינה בחשד לביצוע עבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין". ברשות הבהירו כי איסור הפרסום על פרטים נוספים מהחקירה חל גם בעניין זה.

בפברואר האחרון אישר דירקטוריון בזק, באופן רטרואקטיבי, את המשך ההתקשרות בין חלל תקשורת לחברת yes. כך, חלל נבחרה לספק את שירותי התקשורת ל-yes מתחילת 2017 ועד 2028, תמורת 263 מיליון דולר (עלות שנתית של 21.9 מיליון דולר).

חלל סיפקה ליס את שירותיה באמצעות הלוויינים עמוס 2 ועמוס 3. מאז יציאתו משימוש של עמוס 2, החלה לשרת את חברת הלוויין בעזרת עמוס 7, המושכר מחברת אסיהסט.

קבוצת יורוקום של אלוביץ' מחזיקה ב-55% מהון המניות של חלל תקשורת, לאחר שמימשה קרוב ל-10% בחודש שעבר. מימושי המניות בוצעו לצורך הקטנת המינוף הפיננסי של יורוקום תקשורת ויורוקום נדל"ן, שהתמודדו עם חובות של כמיליארד שקל.

מאז התפוצצות פרשת אלוביץ', איבדה חלל תקשורת כ-8% משוויה, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 514 מיליון שקל.

"סכנה קיומית לעתיד פעילותה של yes"

במרץ האחרון הביאה בזק לאישור אסיפת בעלי עניין עסקת בעלי עניין בין yes לחלל תקשורת. היה זה מספר חודשים לאחר שהלוויין עמוס 6 התפוצץ בעת שיגורו ו-yes הפנימה כי אינה יכולה להסתמך על השירותים אותם מעניק עמוס 2 שעמד לצאת מכלל פעולה, ועל השירותים שהיא מקבלת מעמוס 3 - ולכן יש לערוך הסכם חדש, שיכלול לוויין נוסף שיחליף את עמוס 2.

על מנת לשכנע את בעלי המניות שאינם קשורים לבעל השליטה לאשר את העסקה, הסבירה yes כי חכירת מקטעי חלל בשני לוויינים של חברת חלל עד ל-2028 בעלות שנתית של 21.9 מיליון דולר, ובסכום כולל של 263 מיליון דולר - חיוניים להמשך הישרדותה.

בבזק הדגישו כי ללא העסקה מרחפת "סכנה קיומית לעתיד פעילותה של yes". אם כן, ניתן להניח כי רשות ניירות ערך תבקש מהנהלת yes ובזק לענות על שאלה פשוטה - למה לפתע קמה לה סכנה קיומית ל-yes, כאשר אותה סכנה לא הוזכרה מעולם בדו"חות החברה עד אז.

לווין של חלל תקשורת
שיגור הלוויין עמוס 2 של חלל תקשורתצילום: אי־אף־פי

הצהרה גורלית זו אף אילצה את חברת שירותי המחקר אנטרופי להעניק את אישורה לעסקה. האנליסטים של אנטרופי כתבו כי "המלצתנו לאשר את העסקה נסמכת על הצהרת החברה כי 'אי אישור העסקה מעמיד את yes בפני סכנה קיומית'. הצהרה זו ניתנה על ידי נציגי החברה, ובכלל זה הוועדה הבלתי תלויה, מנכ"ל yes והיועצת המשפטית של בזק".

באנטרופי הסתייגו מהאופן שבו אושרה עסקת בעלי העניין - אופן שעשוי לעניין את חוקרי רשות ניירות ערך כעת. "אנו מתרשמים כי מעמדה של yes כלקוח מהותי של חלל לא נוצל באופן מיטבי במסגרת קביעת תנאי ההתקשרות והתיקונים לתנאי ההתקשרות", כתבו.

שאלה נוספת שיש להניח שהרשות תבקש לקבל עליה תשובה היא מסקנתה של אנטרופי כי "לא בוצע תהליך מסחרי אמיתי לבחינת חלופות ועלויות שוק נוכחיות". אנטרופי ציינה כי "היקף ההתקשרות הכולל הנגזר מהתיקון להסכם גבוה ב-42 דולר ביחס להתקשרות האחרונה, המגלם עלייה בשיעור של כ-19%". זאת, בשעה ששוק מקטעי הלוויין בעולם הפך תחרותי יותר והלחץ שבו היתה שרויה חלל היה אמור לעבוד לטובתה של yes - ולא להרע את תנאי העסקה.

הרעה נוספת אליה התייחסו באנטרופי היתה כי "עיקר הגידול נובע בשל ביטול האופציה שהייתה קיימת בפני yes להפחית את כמות המקטעים מ-12 ל-9 החל מ-2022, כך שבמסגרת התיקון להסכם, כפי שמובא לאישור כעת, yes מחויבת לשלם עבור 12 מקטעים על פני כל תקופת ההסכם עד ל-2028".

באנטרופי הסבירו כי "ביטול האופציה להפחתת המקטעים החל מ-2022 מהווה הרעה משמעותית ביחס לתנאים המקוריים, כיוון שהיא מהווה צמצום ניכר של הגמישות התפעולית והניהולית שעמדה ל-yes לעניין הפחתת עלויות. וזאת במקרה ששיפורים טכנולוגיים עשויים לאפשר זאת". עוד הסבירו כי התוספת לתמורה הכוללת אותה תשלם כעת yes היא 4 מיליון דולר.

עוד שאלה שיכולה לעניין את הרשות היא מדוע בשעה שתנאי התחרות הפכו להיות יותר אגרסיביים בשוק, על פי התיקון להסכם לא נכלל סעיף בו עודכן התעריף כלפי מטה כפי שהיה בעבר - אלא היה סעיף הפוך שכלל עדכון כלפי מעלה, במחיר בשיעור של 1% לכל מקטע.

באנטרופי העירו כי הדיווחים לקראת אסיפת בעלי המניות לא חשפו נתונים השוואתיים שמהם ניתן ללמוד האם המחיר למקטע שנקבע הוא סביר, הוגן ומקובל בשוק. כמו כן, טענו כי לא ניתן גילוי למגמת המחירים בשוק מאז חתימת ההסכם הראשון בשנת 2013.

מנהלי yes כנראה יידרשו גם להשיב על השאלה למה תקופת ההתקשרות לא קוצרה כתוצאה מהכשל בשיגור עמוס 6. "קיצור תקופת ההתקשרות היה יכול להועיל ל-yes לצורך בחינת חלופות, הן לווייניות והן פתרונות טכנולוגיים אחרים, קרי מעבר לתשתית קווית", כתבו באנטרופי.

עוד הסבירו כי ההסכם המתוקן לא שם מספיק דגש על אחריותה של חלל למצב שבו נמצאת כיום yes, מצב שבו היא מוצאת את עצמה ללא לוויין גיבוי. "במצב עניינים של משא ומתן רגיל מול ספק שאינו צד קשור, ובשים לב להיקף העסקה ומשכה, yes היתה פועלת לכל הפחות לשמירת מלוא זכויותיה הקיימות בהסכם הנוכחי. או לחילופין מקצרת את תקופת ההתקשרות. נציין אף כי במצב של משא ומתן רגיל, פיתוי לקוח על ידי ספק היה עשוי להיות סביר בנסיבות העניין", ציינו באנטרופי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker