שטרום: "אם נסתפק בהפרדת לאומי קארד וישראכרט מהבנקים - לא תהיה תחרות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטרום: "אם נסתפק בהפרדת לאומי קארד וישראכרט מהבנקים - לא תהיה תחרות"

רפורמת שטרום במערכת הבנקאות נחקקה כבר לפני חצי שנה — אבל יישומה מתקדם באטיות ■ בדיון שנערך אתמול בכנסת טען מנכ"ל משרד האוצר כי הוועדה ליישום החוק מתכנסת, אך "הנושא אינו פשוט"

דרור שטרום )מימין( ושי באב"ד, אתמול בוועדת הכלכלה
אוליבייה פיטוסי

יישומו של "חוק שטרום" להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל מתקדם בקצב אטי בגלל חילוקי דעות בין בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים — כך עולה מדיון שקיימה אתמול ועדת הכלכלה של הכנסת על יישומו של החוק.

לפני כחצי שנה התקבל החוק בקריאה שנייה ושלישית, אך המהלכים העיקריים ליצירת תנאים להגברת התחרות עדיין תקועים. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אמר: "עולה רושם שכל הגופים לא מדברים אחד עם השני. אנו רואים שמהלך הרפורמה מתקדם בעצלתיים".

לפי החוק, הממשלה צריכה למסור לוועדה דיווח על היישום בדצמבר 2017, לאחר שאתמול מסרה דיווח ראשוני, אך כבל הבהיר: "אנחנו לא יכולים לחכות עד דצמבר".

בדיון התברר כי שורה של מחלוקות וכשלים מונעים את תחילת הרפורמה בבנקאות. עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה שהמלצותיה היו הבסיס לחוק, אמר: "אם החוק יסתכם בכך שיופרדו שתי חברות כרטיסי אשראי (ישראכרט ולאומי קארד) בלי כל המהלכים המשלימים — לא תהיה תחרות בבנקאות. שתי החברות יצטרפו למצב או למרקם העדין של תיאום נמשך שקיים כיום, ויהיו עוד שני שחקנים בחגיגה".

לדברי שטרום, מלבד הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הרפורמה המוצעת כוללת מאמצים להכנסת שחקנים חדשים — לרבות בנקים חדשים וחברות לתיווך בין לווים ומלווים (P2P), וכן נועדה לאפשר לצרכן להשוות בקלות עלויות של שירותים פיננסיים. "נדרש מאמץ מסיבי מצד הממשלה לאפשר את הדבר הזה", אמר שטרום.

שטרום טוען כי שניים מהמהלכים הקריטיים הם הוזלת תשתיות המחשוב לבנקים קטנים, וביטוח פיקדונות בבנקים הקטנים. שטרום חזר על דברים שאמר בשבוע שעבר בראיון ל–TheMarker, שלפיהם רבים מהמהלכים הנדרשים לא בוצעו. הוא הזהיר כי "השוק הפיננסי בישראל מריח מהר אם יש רצון להבקיע בעוצמה — או שהרפורמה מתמסמסת ומידלדלת. התחושה היא שלא נעים קדימה במלוא הקיטור".

גם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי הרפורמה לא נועדה אך ורק להפריד את חברות כרטיסי האשראי, אלא גם להגביר את התחרות. באב"ד סיפר כי הוועדה שהוקמה ליישום החוק מתכנסת, ו"יש פה תהליכים לא פשוטים, שחלקם ביורוקרטיים". לדבריו, "נעשות פעולות להנהגת ביטוח פיקדונות. התחלנו לקדם זאת עם בנק ישראל. הנושא לא פשוט — למשל, האם יש להנהיג ביטוח פיקדונות לכל מערכת הבנקאות או רק לבנקים חדשים, והאם לעשות זאת באמצעות ערבות מדינה או קרן שכל הבנקים יפקידו לתוכה כספים?"

לא הוגדרו מדדים להצלחת הרפורמה

פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר היוצא בבנק ישראל, אמר כי "בלי ועדה שמלווה את הרפורמות — דברים יכולים להתמסמס, ודברים יכולים להיות מבוצעים בצורה שלא תיטיב עם הצרכן. הוועדה התכנסה בחודשים האחרונים ארבע פעמים. התקיימו מפגשים רבים של ועדת המשנה".

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר וחבר בוועדת שטרום, אמר כי לא הוגדרו מדדים להצלחת הרפורמה. לדבריו, "יש להגדיר במפורש את הרצון לראות ירידה בין המרווח של האשראי והפיקדונות לעסקים קטנים ומשקי הבית לבין עסקים גדולים — ולא ירידה קוסמטית". בן בסט הביע חשש שבמקביל לירידת מחיר האשראי הבנקים יפצו עצמם בהעלאת העמלות.

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, אמר: "חייבים להאיץ את יישום מהפכת הבנקאות, ולעקוב גם אחרי היקפי האשראי כדי לוודא שלא מתפתחת בועה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#