בית המשפט אישר תביעה נגזרת נגד חברת הניהול של קרן סלע קפיטל

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, קיבלה את הטענה שהסכם הניהול בין הקרן לחברת הניהול לא אושר כדין, משום שלא הובא לאישור אסיפת בעלי העניין בתוך שלוש שנים מהפיכת הקרן לחברה ציבורית - אף שבמועד החתימה חברת הניהול שלטה בקרן

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
יו"ר סלע קפיטל, גדי אליקם, המנכ"ל שמואל סלבין, ואלי בן חמו, מהמייסדים
יו"ר סלע קפיטל, גדי אליקם (מימין), המנכ"ל שמואל סלבין, ואלי בן חמו, מהמייסדיםצילום: אייל טואג

רות רונן, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישרה ניהול תובענה נגזרת בשם קרן הריט סלע קפיטל נדל"ן, שנסחרת בבורסה, נגד חברת הניהול שלה. התביעה תנוהל באמצעות התובעת חברת ק.ר.נ.א, שמיוצגת בידי משרד עורכי הדין צמח־שאשא. התביעה נוגעת לדמי הניהול שגבתה סלע קפיטל אינווסטמנט, שהיא חברת הניהול של סלע קפיטל נדל"ן, מנובמבר 2011 ועד דצמבר 2013, בסכום של 18 מיליון שקל.

סלע קפיטל אינווסטמנט נשלטת בידי שמואל סלבין, יו"ר קרן סלע קפיטל נדל"ן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ואלי בן חמו, שהוא גם מנכ"ל חברת הניהול. סלע קפיטל הוקמה ב–2007 בידי חברת הניהול, שאותה ייסדו סלבין, בן חמו ויצחק סלע. סלע קפיטל הונפקה במארס 2008, לפי תשקיף שבו נכתב שחברת הניהול היא בעלת השליטה בקרן, לאחר שביוני 2007 נחתם הסכם ניהול בינה לחברת הניהול.

הקרן דיווחה במארס 2011 כי הפסיקה לראות את סלבין, בן חמו וסלע כבעלי שליטה, משום שחדלו לשתף פעולה ביניהם. ועדת הביקורת ודירקטוריון הקרן אישרו ביולי 2011 שאין שליטה בקרן. נושא השליטה בקרן הועבר, בין השאר, לחוות דעתה של רשות ניירות ערך ביולי 2011.

הרשות דרשה כי מנגנון המינוי של מנכ"ל הקרן ישתנה כך שבמקום שחברת הניהול תהיה המציעה היחידה של מועמדים למשרה, ישונה המנגנון כך שחברת הניהול תוכל להציע עד ארבעה מועמדים. אם מועמדותם תידחה בידי דירקטוריון הקרן, יוכל הדירקטוריון לבחור מועמד שיועסק בידי חברת הניהול בהתאם להסכם הניהול. המנגנון החדש אושר, והרשות קיבלה את עמדת הקרן שלפיה אין לראות בחברת הניהול בעלת השליטה בה.

הסכם הניהול המקורי הוארך ביולי 2014 לשבע שנים החל במארס 2015, תוך שינוי חלק מתנאיו. הסכם זה אושר ללא אישור האסיפה הכללית לנוכח עמדת הקרן שחברת הניהול חדלה להיות בעלת השליטה בקרן. התובעת טענה כי ביוני 2007, שהוא מועד חתימת הסכם הניהול המקורי בין סלע קפיטל נדל"ן לסלע קפיטל אינווסטמנט, עמדה חברת הניהול בשני צדי המתרס של ההסכם — משום שחברת הניהול היתה אז בעלת השליטה בקרן.

התובעת טענה שתיקון 16 לחוק החברות חל על עסקות קיימות בחברה, שהיא חתמה עליהם עם בעל השליטה ושממשיכות לחייב אותה. התובעת טענה כי מכוח תיקון 16 על סלע קפיטל להביא עסקות אלה לאישור האסיפה הכללית מדי שלוש שנים, ועל כן היה על הקרן להביא את הסכם הניהול המקורי לאישור האסיפה הכללית. לטענת התובעת, חובה זו חלה על הקרן לנוכח העובדה שחברת הניהול שלטה בקרן במועד ההתקשרות בהסכם הניהול המקורי, שהוא המועד הרלוונטי. לעניין זה אין רלוונטיות, טענה התובעת, גם אם בהמשך חברת הניהול בקרן איבדה את השליטה בחברה, כפי שטענה קרן סלע קפיטל.

עוד טענה התובעת, כי חברת הניהול היתה ונותרה בעלת השליטה בקרן, ושכל הנתבעים, כולל דירקטוריון הקרן, מנהלים אותה לטובת חברת הניהול. התובעת טענה כי משום כך היה מקום לאשר הן את הסכם הניהול המקורי והן את ההסכם החדש בהליך האישור המשולש — ועדת ביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית — ברוב של בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהצבעה.

התבססות על משא ומתן דל ומהיר

התובעת ביססה את טענתה בדבר השליטה הנמשכת של חברת הניהול בסלע קפיטל על המו"מ המהיר והדל שנוהל עם חברת הניהול לקראת חתימת הסכם הניהול החדש ביולי 2014, וכן על העבודה שדירקטוריון סלע קפיטל אישר באוגוסט 2015 את הסכם העסקת המנכ"ל ושינוי מדיניות התגמול, בניגוד להחלטת האסיפה הכללית של בעלי המניות. התובעת הדגישה כי סלבין ובן חמו השתתפו שלא כדין בכל ישיבות ועדת התגמול, ופיקחו על הפעילות במוקדי קבלת ההחלטות.

השופטת רונן קיבלה טענה אחת של התובעת, ודחתה את היתר. רונן קיבלה את הטענה כי העובדה שבמועד החתימה על הסכם הניהול המקורי חברת הניהול היתה בעלת השליטה בקרן, חייבה את אישורו בהליך האישור המשולש בתוך שלוש שנים מהפיכתה של סלע קפיטל לחברה ציבורית. הסכם הניהול המקורי לא הובל לאישור משולש עד לנובמבר 2011, ועל כן הוא בטל חסר תוקף.

רונן קבעה, עם זאת, שהפגם הזה התרפא בדצמבר 2013 עם אישור מדיניות התגמול של הקרן. אישור זה כלל את הסדר תשלום דמי הניהול לחברת הניהול, וניתן על ידי כל הגורמים הנדרשים, לפי סעיף 275 לחוק החברות, כלומר ועדת התגמול, הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות, ברוב קולם של מי שאין להם עניין אישי בהצבעה. משום כך, תחמה רונן את פרק הזמן שאליו תתייחס התביעה הנגזרת מנובמבר 2011 לדצמבר 2013.

רונן דחתה את הטענה כי חברת הניהול הוסיפה לשלוט בקרן גם לאחר שוועדת הביקורת ודירקטוריון הקרן קבעו בהסכמת רשות ניירות ערך שחדלה להיות בעל שליטה בקרן. רונן קבעה כי לאחר התיקון של הסכם הניהול בספטמבר 2011, בנוגע למנגנון המינוי של מנכ"ל הקרן, איבדה חברת הניהול את יכולתה לכוון את עסקיה של הקרן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker