ריבית של 50%: השוק האפור מאיים להפוך לשוק השחור

השוק הפיננסי הוא, כנראה, השוק הציני והאכזרי ביותר. זה השוק היחיד שבו קיים קשר הפוך מובהק בין מידת עושרו של אדם לבין המחיר שהוא ישלם: ככל שאדם עשיר יותר, כך הוא ישלם פחות — ולהפך, ככל שאדם עני, נזקק וחלש יותר, כך הוא ישלם יותר. על מידת האכזריות של השוק הפיננסי, בכל העולם, כולל ישראל, תעיד העובדה שעניים אינם משלמים קצת יותר — הם משלמים הרבה הרבה יותר. למעשה, הם משלמים יותר באופן מופרך.

בריטניה למשל, הסדירה באחרונה את שוק ההלוואות קצרות הטווח שלה, Payday Loans, והחליטה להטיל עליו מגבלת ריבית, לאחר שהריביות בשוק זה נשקו ל-5,000% בשנה. בעקבות ההגבלה נקבע בחקיקה כי סכום הריבית אינו יכול להיות גבוה מסכום ההלוואה — כלומר תקרת ריבית של 100%. מאחר שמדובר בהלוואות קצרות טווח לתקופות של ימים או שבועות ספורים, הריבית האפקטיבית השנתית מגיעה בהלוואות אלו כמעט ל–300%. למותר לציין שאף בריטי לא יידרש לעולם לשלם ריבית כזאת, אלא אם מדובר במי שנמצא על סף קריסה פיננסית וזקוק נואשות להלוואה כדי לשרוד בשבוע הקרוב.

אם נדמה לקוראי TheMarker שמדובר בחזירות קפיטליסטית בריטית, שאינה מצויה במקומותינו, כדאי לכם לשאול את עצמכם מתי באחרונה נזקקתם לשירותיו של השוק האפור בישראל — והאם טרחתם לבדוק אי פעם מהו שיעור הריבית שנגבה בשוק זה. אם לא עשיתם זאת ומעולם לא בדקתם מהי תקרת הריבית הנגבית בשוק האפור, נגלה לכם שגם המדינה לא טרחה לעשות זאת אי פעם. המעט שאנחנו יודעים על השוק האפור מגיע מבדיקות אקראיות שנעשו בידי האקדמיה, ומהן עולה כי הריבית בשוק האפור בישראל עוברת בקלות את הרף של 100% — אף שהחוק בישראל מגביל את הריבית ל–8% בלבד.

החוק הזה נמצא עתה בשלבי בחינה מחודשת, בשם "חוק אשראי הוגן". ועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, נמצאת בשלבים אחרונים של ניסוח החוק, ושל הגעה להסכמות לגבי תקרות הריבית שיותרו לגבייה בישראל. ההסכמות המסתמנות הן שלא תתקבל תקרת ריבית אחת — כי אם לפחות שלוש או ארבע תקרות ריבית שונות. התקרה הרגילה, לאשראי שגרתי, תהיה של 15% בשנה. מי שיחרוג מהחזר האשראי שלו יספוג ריבית פיגורים של עוד 3% — בסך הכל 18% בשנה. זוהי תקרת הריבית בישראל ללווים החזקים והעשירים יותר — והיחידה שקוראי TheMarker כנראה ייתקלו בה אי פעם.

ריבית פלילית

אלא שהשוק הפיננסי, כאמור, הוא שוק ציני. הוא נותן מענה גם ללווים חלשים יותר. ומה קורה עם הלווים הללו? על כך בדיוק ניטש כעת מאבק איתנים בכנסת. סלומינסקי נענה לבקשת המשטרה, וקבע תקרת ריבית נוספת שאמורה להיות הריבית הגבוהה ביותר שמותרת לגבייה בישראל — תקרת הריבית הפלילית, שמי שיגבה יותר ממנה יהיה חשוף לשלוש שנות מאסר. התקרה שעתידה להיקבע היא של 30%, והצורך בה נועד לספק למשטרה כלי לטפל במשפחות הפשע השולטות בחלקים מהשוק האפור, ומשתמשות בפעילות הפיננסית שלהן בשוק האפור גם כדי לגבות ריביות נשך אסורות מלווים חלשים, וגם כדי להלבין הון.

לכלי של הריבית הפלילית יש מטרה כפולה. אם עד היום החוק בישראל איפשר לגבות ריבית של 8%, אבל בהעדר סנקציות, בשוק האפור ציפצפו על החוק וגבו ריביות של 100% ויותר, הקביעה של תקרת ריבית פלילית נועדה להפסיק את הזלזול בחוק, בגלל הסנקציה האפשרית של מאסר. לעזור למשטרה היא המטרה השנייה. למשטרה קל יחסית להוכיח עבירה של גביית ריבית אסורה, ולכן היא יכולה להשתמש בעבירת ריבית כדי לטפל במשפחות הפשע. כמו שאל קפונה נכלא בשל עבירת מס, המשטרה מקווה לכלוא את ראשי משפחות הפשע בגלל עבירת ריבית.

עם זאת, יכול להיות חריג לקביעת תקרת הריבית הפלילית כתקרה המקסימלית המותרת בישראל, אם תתקבל דרישת נציגי השוק האפור — נציגי חלפני הכספים שהופיעו בכנסת השבוע. החלפנים העלו את שאלת הגרסה הישראלית ל-Payday Loans — הלוואות קצרות הטווח שניתנות בעיקר כנכיון צ'קים. הטענה שלהם היתה שלא ניתן להעמיד הלוואות כאלה בריבית של 15% או אפילו 30%, מאחר שמדובר בהלוואות לימים או שבועות ספורים, ואז הריבית מסתכמת בשקלים בודדים בלבד — הרבה פחות מהעלות התפעולית של ההלוואה, שלא לדבר על הסיכון של העמדת הלוואה ללווים החלשים ולכן המסוכנים ביותר בישראל.

החלפנים דורשים להחריג אותם מתקרת הריבית של 30%, ולאפשר להם לגבות ריבית גבוהה יותר. לטענתם, אם לא יינתן להם לגבות ריבית גבוהה מאוד, הם יפסיקו להעמיד הלוואות ללווים קשיי יום, ודינם של הלווים הללו למצוא לעצמם מפלט בחיקו של שוק האשראי השחור — השוק הפלילי, שגם גובה ריביות נשך, וגם שובר את הרגליים והידיים למי שמאחר בהחזר החוב שלו.

שתי פנים לריבית — שיעור וסכום

הניסיון העולמי מלמד שההלוואות קצרות הטווח אכן נושאות ריביות גבוהות מאוד, בגלל הסיכון ובגלל משך הזמן הקצר שאינו מאפשר לצבור סכומי ריבית (להבדיל משיעורי ריבית) גבוהים. הבריטים, לכן, קבעו את התקרה שלהם על 100%. חלפני השוק האפור בישראל היו כנראה שמחים לאמץ את הכלל הבריטי, אבל ספק אם יש מקום לכך.

מי שעוסקים בשוק ההלוואות מזהירים מפני כניעה לאיומי "השוק השחור" (נזכיר שהחוק יספק למשטרה כלים לאכוף תקרת ריבית פלילית), וטוענים כי החלפנים הם הקוזאק הנגזל. בניגוד לטענה שלא ניתן להעמיד הלוואות קצרות או ניכיון צ'קים בריבית נמוכה, משום שסכום הריבית אינו מכסה את ההוצאות —הרי שבפועל הרוב הגדול של הלווים בשוק האפור הם לקוחות קבועים: הם לוקחים הלוואה של 1,000 שקל לשבועיים בריבית נשך, אינם מצליחים כמובן להחזיר את ההלוואה לאחר שבועיים, ולכן ממשיכים לגלגל את ההלוואה עוד ועוד.

"מרבית הלווים בשוק האפור", אומר רן מלמד מעמותת ידיד, "מסתבכים ובפועל לא מחזירים את ההלוואה אף פעם. מהר מאוד, בגלל הריביות המטורפות, הם הופכים למשועבדים להחזר הריבית בלבד — בלי שהם מצליחים לפרוע את ההלוואה המקורית".

הצגת הדברים כאילו ההלוואות ניתנות לשבועיים, ולכן גם שיעור ריבית גבוה מסתכם לסכום ריבית נמוך, רחוקה מלתאר את המציאות בשוק האפור — רבות מההלוואות מתגלגלות שוב ושוב, כך שהלווים משלמים בפועל את מלוא שיעור הריבית. זאת הסיבה לכך שהבריטים קבעו תקרת ריבית אבסולוטית של 100% — בכל מקרה, סכום הריבית לא יהיה גבוה מסכום ההלוואה, ולא משנה כמה זמן ההלוואה מתגלגלת. אחרת, הצעת החוק תיתן בפועל גושפנקא לשוק האפור להיות דומה מאוד לשוק השחור בגלל גובה הריבית שהוא גובה (אם כי מדובר עדיין בשוק שפועל כחוק) — וזאת בחסות חוקית מלאה.

האופי המיוחד של ההלוואות הקצרות ונכיון הצ'קים מצדיקים קביעת תקרת ריבית נוספת, גבוהה יותר, אבל בשום פנים ואופן אסור שמדינת ישראל תיתן אישור לגביית ריבית גבוהה מ–30% — תקרת הריבית הפלילית — ודווקא מהלווים הנזקקים ביותר במשק. לכל היותר, ניתן לקבוע את הכלל הזה כהוראת שעה, ולבדוק בעוד שלוש שנים אם אכן נגרם נזק ללווים החלשים מכיוון ש–30% הם ריבית נמוכה מדי, ואיש אינו מלווה להם כספים בריבית הזאת. ניתן להניח שנגלה את ההפך המוחלט: הלווים החלשים ייצאו בעיקר נשכרים מכך שבפעם הראשונה המדינה מפקחת על תנאי האשראי שלהם, ומוודאת שלא מנצלים אותם לרעה.

מוטי הרוש, מאיגוד נותני שירותים פיננסים מוסדרים, אמר בתגובה כי האיגוד סבור שריבית מתאימה תהיה של 50%, ולא של 30%, וכי האיגוד מתנגד לתקרת ריבית. "הניסיון מוכיח כי כמעט בכל פעם שהרגולטור מתערב בשוק החופשי המשוכלל וקובע רף עליון — רף זה הופך לבנצ'מארק, וראינו זאת לא פעם. המשמעות במקרה דנן תהיה כי קביעת רף ריביות תייקר את הריביות המצוטטות והנפגעים העיקריים יהיו נוטלי ההלוואות 'הטובים', שנהנים מריביות נמוכות ביחס לרף המוצע. קביעת הרף למתן אשראי חוץ־בנקאי לשיעור של 30% אינה שוויונית ואינה מגלמת את הסיכון שעלול להיות כרוך במתן אשראי לחברות הללו. התוצאה תהיה המשך מחנק האשראי וצמצום מקורות המימון בשוק".