תקופת חסד למובטלים בהחזר משכנתא? לא כצעקתה

ח"כ פולקמן מקדם הצעת חוק שתחייב את הבנקים להעניק הקלות בתשלומי המשכנתא למובטלים ■ כבר כיום נותנים הבנקים דחייה בתשלומי משכנתא - אך בריבית כבדה ■ מבחינת הבנקים, הפער הפיננסי בין שני המצבים הוא זניח למדי. נראה שהבנקים בעיקר חוששים מהתערבות חיצונית

מירב ארלוזורוב
יריד דיור בגני התערוכה
יריד דיור בגני התערוכהצילום: ניר קידר

נכון לסוף מאי 2017, היו בישראל 833 אלף הלוואות משכנתא, בסכום מצטבר של 312 מיליארד שקל. מתוכן, הלוואות בסך כ–2 מיליארד שקל נקלעו לפיגור — כ–0.6% מתיק ההלוואות בלבד. ההערכה היא שמאחורי סכום זה עומדים 5,500 נוטלי משכנתא שנכנסו לפיגור בהחזר ההלוואה שלהם, מסיבות שונות. מתוכם רק כ–65 ימצאו עצמם מפונים בכוח מביתם — כ–1% מלווי המשכנתא שהסתבכו.

הנתון הזה מלמד שהבנקים בישראל נמנעים מלפנות משפחות מביתן, וזאת בניגוד גמור למקובל בעולם. יש לכך כמה הסברים. ראשית, היקף הפיגורים במשכנתא בישראל הוא כאמור נמוך מאוד, ולכן הבנקים יכולים להסתדר גם בלי להגיע לצעד הדרקוני של פינוי בכוח. שנית, לבנקים בישראל יש ערבים. באורח פרדוקסלי, הלוואת משכנתא בישראל מובטחת בשווי הבית, שהוא כפול לפחות מסך המשכנתא, וגם בערבים — שאליהם הבנקים יפנו לפני שיוציאו משפחה מביתה. ושלישית, הבנקים הבינו שפינוי משפחות מביתן גורם ליחסי ציבור שליליים מאוד, ולכן ההימנעות מפינוי היא מעין השקעה של הבנקים במיתוג. פרסום עצמי, אם תרצו.

על רקע התרבות הזו, שבה לווי משכנתא שהסתבכו כמעט אף פעם לא יאבדו בכוח את ביתם, אפשר להרים גבה נוכח האוקטבות המוטרפות שאליהן הגיע הוויכוח על הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן (כולנו). פולקמן, בתמיכה מקצועית של רן מלמד מעמותת ידיד, מקדם הצעת חוק שתחייב את הבנקים להעניק הקלות בתשלומי המשכנתא למובטלים. ההצעה נודעה כהצעת חוק הגרייס (גרייס — תקופת חסד שבה מוחלים ללווה על החזר ההלוואה שלו).

על פי ההצעה, מובטל יהיה זכאי לשלושה חודשים של דחייה בתשלומי המשכנתא. בשלושת החודשים האלה, החוב ימשיך לצבור ריבית רגילה — אך לא ריבית פיגורים. הצעת החוק עברה לפני שבוע את אישור ועדת השרים לחקיקה, בין השאר בזכות תמיכת משרד האוצר (פולקמן הוא יו"ר סיעתו של השר משה כחלון), ולמרות התנגדות נחרצת של בנק ישראל.

גרפים: שיעור החוב שבפיגור של יותר מ-90 יום מתוך תיק המשכנתאות, וסך תיקי המשכנתאות בישראל

הבנקים: למה שלא ניתן למובטלים גם הנחות בארנונה?

בין פולקמן לבין הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרץ ויכוח יצרי סביב הצעת החוק, שאף גלש להטחת האשמות הדדיות. בין השאר, פולקמן מאשים את בנק ישראל באי־אמירת אמת ובהפעלת לחצים כבדים עליו כדי שייסוג מהצעת החוק שלו. "אני יודע שמערכת הבנקאות מפעילה לחצים על שר האוצר שלא לגעת בהם", אמר פולקמן בכנסת ביום רביעי שעבר. "הבנקים מפעילים לחצים. הם היו יכולים לקבוע נוהל כזה בעצמם. בנק ישראל מתנגד. גם הוא היה יכול לטפל בגרייס, אבל הם לא עושים זאת. אני מודיע לכם — הלחצים שמופעלים עלי ועל שר האוצר לא יעזרו להם", הוסיף.

מה הביא להתנגשות בין בנק ישראל לפולקמן? הבנקים מוחים נגד ההתערבות הממשלתית הבוטה ביחסים החוזיים שלהם עם לקוחותיהם, בכך שהיא כופה עליהם מתן תקופת חסד למובטלים. לטענת הבנקים, הדבר יבאיש את ריחה של ישראל בעולם כמדינה שמתערבת בחוזים חופשיים. בתגובה הם מאיימים כי ייאלצו להעלות את ריבית המשכנתא לכלל האוכלוסייה — כי ההתערבות הממשלתית תגביל את יכולת גביית החובות שלהם, דבר שיעלה את הסיכון עבורם.

הטענה הזאת אינה מופרכת לגמרי. למשל, אפשר לחשוב על תרחיש של משבר כלכלי כבד, כמו זה של 2001–2003, כשהאבטלה זינקה ל–12%— ועל האופן שבו ההסתברות לתרחיש כזה תשפיע על תמחור הסיכונים של הבנקים בבואם לקבוע את ריבית המשכנתא ל–20 שנה קדימה. הבנקים מזהירים גם כי הצעת החוק תביא למדיניות איפה ואיפה בין לווים חזקים וחלשים: לווים חזקים, כאלו שיש להם קביעות במגזר הציבורי ולכן אינם חשופים לסכנת אבטלה, יקבלו הלוואות משכנתא זולות בהשוואה לעובדים חלשים המועסקים במגזר הפרטי, ויכולים להיות מפוטרים בכל רגע.

רועי פולקמן
רועי פולקמןצילום: : יוסי אלוני

לבסוף, הבנקים טוענים שהמדינה מנדבת אותם לבצע עבורה תפקיד חברתי־כלכלי: במקום שהממשלה תדאג למובטלים על ידי שיפור דמי האבטלה שלהם (דמי האבטלה בישראל הם מהנמוכים ביותר בעולם), היא מטילה את עלות הדאגה למובטלים על כתפי הבנקים. "מדוע רק משכנתא?" תוהים בבנקים, "למה שלא ניתן למובטלים הנחות גם בארנונה ובאשראי צרכני? ובכלל, למה רק מובטלים? האם אין חובה לסייע גם למובטלים החלשים יותר, שגרים בדירות שכורות?"

למעשה, הטענה המקצועית העיקרית של הבנקים היא שמדובר בהצעת חוק שאין לה אח ורע בעולם, ושישראל ממציאה שוב את הגלגל — במקום ללכת בדרך המלך המקובלת בעולם: מכירת ביטוח אבטלה ללווי משכנתא. כמעט כל הטענות האלה נשמעות באחרונה מפי הבנקים והפיקוח על הבנקים גם יחד.

הסכמה היתה מסייעת לתדמית

פולקמן, כמובן, לא נשאר חייב. הוא בחן את האפשרות לחייב ביטוח אבטלה ללווי משכנתאות, ומצא שמדובר במוצר יקר מאוד ובעייתי מאוד (למשל, האם מהנדס היי־טק שעובד בסטארט־אפ יצליח לקבל ביטוח אבטלה?). הוא דוחה את האיום של הבנקים להעלות את ריבית המשכנתא לכלל האוכלוסייה, משום שלהערכתו, ההשפעה על תיק המשכנתאות של הבנקים תהיה שולית. לפי ההצעה שלו, רק מובטלים הרשומים בלשכות התעסוקה יקבלו דחיית תשלומים למשך שלושה חודשים, ובריבית מלאה. בעידן שבו הלוואות משכנתא ניתנות לתקופה של 20 שנים ויותר, דחייה כזאת היא חסרת משמעות כמעט.

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידידצילום: אורן נחשון

למעשה, הוויכוח כולו נראה כמשהו שגלש לפסים לא־רציונליים, לאור העובדה שכבר כיום הבנקים מחויבים במתן תקופת גרייס לכל לווה משכנתא שהסתבך — לשישה חודשים ולא לשלושה: בחצי השנה הראשונה לפיגור בהחזר ההלוואה, אסור לבנק לפעול משפטית נגד הלווה. ההבדל היחיד בין המצב הקיים להצעה של פולקמן הוא ריבית הפיגורים: את ששת חודשי הגרייס מלווים הבנקים כיום בריבית פיגורים גבוהה במיוחד, ואילו פולקמן מציע שמעתה הם יסתפקו בשלושה חודשים של ריבית שוטפת ועוד שלושה חודשים של ריבית פיגורים (וזאת, רק לאוכלוסיית המובטלים הרשומים — אלפים בודדים בלבד). די ברור שמבחינת הבנקים, הפער הפיננסי בין שני המצבים הוא זניח למדי.

נראה כי הרגישות הגדולה של הבנקים היא לעצם ההתערבות של המדינה ביחסים בינם לבין הלווים שלהם, ואולי גם החשש מפני "טרמפיסטים" שינצלו לרעה את שלושת חודשי הדחייה. אפשר היה לפתור את שני החששות האלה יחד, על ידי השגת הסכמות עם בנק ישראל ועם הבנקים. כלומר, במקום שהצעת חוק תאסור עליהם לגבות ריבית פיגורים ממובטלים במשך שלושה חודשים — שהבנקים יסכימו לכך בעצמם.

אולי הבנקים היו יכולים להגיע עם פולקמן לפשרה על ריבית עם קנס כלשהו, שתהיה גבוהה מעט יותר מהריבית השוטפת אך נמוכה מריבית הפיגורים הרצחנית. הסכמה כזאת היתה מנטרלת את החשש שהבנקים יטילו על כלל לווי המשכנתאות את העלות של תקופת גרייס כפויה, מפני שאת הקנס ישלמו רק מובטלים רשומים שנכנסו לפיגור. בנוסף, הסכמה היתה מאפשרת לבנקים לעשות עוד צעד חיובי של מיתוג עצמי, בלי שהמדינה תכפה זאת עליהם.

לדברי מלמד, "המדיניות של הבנקים כיום היא לעשות הכל כדי לשמור על הלקוחות, גם על אלה שנקלעים למצוקה — ובמיוחד אם הם נקלעים למצוקה זמנית כמו אבטלה. אין דבר יותר טוב מלשמור על הלקוח, לסייע לו ולהפוך אותו ללקוח טוב ואסיר תודה — אם אתה לא גובה ממנו ריבית פיגורים בשעות הכי קשות של חייו. זו בדיוק שעתו של בנק, שסובל מתדמית ציבורית גרועה, לצבור כמה נקודות זכות — ובמחיר נמוך להפליא".

אי־אפשר שלא להסכים עם מלמד: הצעת החוק של פולקמן אינה כצעקתה, והיא קוראת לפשרה סבירה שגם הבנקים יוכלו לחיות עמה בשלום. המוניטין של בנק ישראל כמפקח על הבנקים יקרים מכדי שייפגעו מהצעת חוק מעין זו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker