קריסת פישמן: האנשים שיצטרכו להסביר את המחדל לוועדת החקירה - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קריסת פישמן: האנשים שיצטרכו להסביר את המחדל לוועדת החקירה

בכירים רבים בבנקים הגדולים בישראל נתנו לאליעזר פישמן אשראי נדיב במשך שנים רבות ■ ועדת החקירה הפרלמנטרית תצטרך לחקור אותם כדי להבין כיצד איש העסקים, שהיה במצב של חדלות פירעון כבר עשור, המשיך לפעול באין מפריע

175תגובות
אליעזר פישמן
עופר וקנין

אם אכן תקום ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את פרשת חובות העתק של אליעזר פישמן כלפי מערכת הבנקאות, הנאמדים ב-4 מיליארד שקל, לחבריה תהיה לא מעט תעסוקה. בין השאר, הם יידרשו לבדוק מי היו הבנקאים שטיפלו באשראי שניתן לפישמן, ולחקור אם פעלו באופן נאות בגביית החוב. בעיקר, תידרש הוועדה לחקור כיצד אף שפישמן היה דה פקטו במצב של חדלות פירעון כבר כ–10 שנים — הבנקים איפשרו לו להמשיך לפעול.

להלן סיכום ההתפתחויות בחובותיו של פישמן כלפי הבנקים — והדמויות המרכזיות שהיו אחראיות על הטיפול באשראי שניתן לו ובחוב.

בנק לאומי: 30 שנות עסקים הסתיימו בנזק

בנק לאומי מנהל מערכת עסקית ענפה ומורכבת עם אליעזר פישמן במשך יותר מ–30 שנה. לאומי היה זה שסייע לפישמן להתאושש אחרי הסתבכותו עם קרן רונית בתחילת שנות ה–80, והוא מימן לפישמן את רכישת השליטה בחברת הנדל"ן כלכלית ירושלים מידי המדינה ומשותפים פרטיים בסוף שנות ה–80 ובתחילת שנות ה–90. בהמשך, סייע הבנק לפישמן להגדיל את האימפריה העסקית שלו לרכישות נוספות של נדל"ן פרטי, השקעות בתחום התקשורת (רכישת העיתון הכלכלי "גלובס") ותחומים נוספים.

במרבית השנים האלה, מי שעמד בראש החטיבה העסקית של לאומי — והיה זה שבפועל העניק ומיחזר את האשראי לפישמן ולחברות הפרטיות שלו בסך מצטבר של כ–2 מיליארד שקל — היה אהוד שפירא, ששימש סגנה של המנכ"לית הבנק דאז, גליה מאור. יו"ר הדירקטוריון של לאומי באותם השנים היה איתן רף.

שפירא ניהל את חטיבה העסקית של לאומי גם בזמן שהבנק מימן לחברת גנדן של נוחי דנקנר את רכישת השליטה באי.די.בי אחזקות — אשראי שחלק לא מבוטל ממנו, בסכום של כמה מאות מיליוני שקלים, ניתן על ידי לאומי. שפירא גם מימן את החברות הפרטיות של מוטי זיסר המנוח בסכום של מאות מיליוני שקלים — עד שהאשראי הזה עבר במלואו לבנק הפועלים, שהפסיד בגינו כ–1.5 מיליארד שקל. כיום משמש שפירא יו"ר הדירקטוריון של בית ההשקעות פסגות, שהוא בית ההשקעות הגדול בישראל.

מי איפשר את המחדל היקר?

במשך לא מעט שנים, פישמן שילם ללאומי סכומים לא מבוטלים — והבנק רשם בגין האשראי כלפיו רווחים נאים. כל זאת עד שבסוף 2003, חברות נכסי משפחת פישמן בע"מ ונכסי משפחת פישמן ניהול (1998) עשו הסדר חוב גדול מול לאומי בכ–1.5 מיליארד שקל לפריסת חובותיהן עד 2019, וחתמו במסגרת ההסדר על כתב התחייבות כלפי הבנק להקטין מדי שנה את התחייבויותיהן בעד 8%.

הסדר זה סוכם עם ראשי לאומי דאז — המנכ"לית מאור וראש החטיבה העסקית שפירא — ונחתם זמן קצר לפני שרקפת רוסק עמינח הגיעה ללאומי, ומונתה בתחילת 2004 לראש החטיבה העסקית. אחד המהלכים הראשונים של רוסק עמינח בתפקיד היה הקטנת החשיפה של לאומי ללווים הגדולים במשק, ובהם יצחק תשובה, דודי ויסמן, מוטי זיסר, אלפרד אקירוב ולב לבייב.

קצת פחות מארבע שנים לאחר ההסדר הקודם, בסוף 2007, ביצע פישמן עדכון להסדר החוב הקודם עם לאומי. זאת, דווקא בתקופת גאות בשווקים, כשהנכס המרכזי שלו — כלכלית ירושלים, שכ–40% ממנה שועבד ללאומי — נסחר לפי שווי גבוה של כ–4.1 מיליארד שקל.

עם פרוץ המשבר בשווקים ב–2008, שווייה של כלכלית ירושלים ירד והלך. בתחילת 2011, ראשי לאומי שלחו לפישמן מכתבים שבהם התריעו כי הוא לא עומד בתנאי ההסדר שסוכם עמו. מכתבי התראה דומים נשלחו לפישמן גם כעבור שנתיים, בתחילת 2013. זאת, בזמן שרוסק עמינח מונתה במאי 2012 למנכ"לית הבנק במקומה של מאור, כשהיא היום למעשה הבנקאית הבכירה היחידה שעודה מכהנת, שמעורבת בטיפול בתיק פישמן.

לאחר מינוייה של רוסק עמינח למנכ"לית, הניהול השוטף של התיק של פישמן הועבר בתחילת 2013 ליואל מינץ, שקיבל אחריות גם על אגף אשראים מיוחדים. באפריל התחיל לטפל בתיק זה קובי הבר, ראש החטיבה העסקית של לאומי.

לפי מקורבים ללאומי, באותן השנים (2011–2014), עם ההתאוששות בשווקים וירידת הריבית, שהשפיעה לחיוב על שווי חברות הנדל"ן, שווייה של כלכלית ירושלים עלה לרמות גבוהות של כ–3 מיליארד שקל ואף יותר.

חדוה בר. הכשלים אינם רק חלק מההיסטוריה
אמיל סלמן

בבנק לאומי היתה אז דילמה אם לשבור את הכלים עם פישמן ולהתחיל במכירת כלכלית ירושלים — או להמשיך להמתין כל עוד שווייה של כלכלית עולה. בחלק מאותן השנים, המפקחת על הבנקים הנוכחית, חדוה בר, שימשה מנהלת הסיכונים הראשית של לאומי.

בסופו של דבר, אמנם באמצעות תשלומים על ריביות, פישמן שילם לבנק ב–2004–2014 כמיליארד שקל, אך ההמתנה הזאת עלתה ללאומי ביוקר. בעקבות פריצת המשבר הכלכלי ברוסיה (שם פעלה כלכלית באמצעות החברה הבת מירלנד), בסוף 2014 שווייה של כלכלית קרס, והיה חשש שהחברה תידרדר להסדר חוב מול בעלי האג"ח והבנקים שהיתה חייבת להם יותר מ–2 מיליארד שקל.

ואז, עוד לפני שרשות המסים התחילה בהליכי פשיטת רגל נגד פישמן, בתחילת 2015 התחיל לאומי בהליך מימוש מניות כלכלית — ובסוף אוגוסט 2015 סיכם עם קבוצה בראשות האחים נקש על מכירת המניות האלה תמורת 370 מיליון שקל. כחודשיים לאחר מכן, קבוצת נקש נסוגה מהעסקה. מכיוון שלאומי לא הסכים להעמיד אז לכלכלית אשראי של 200 מיליון שקל, החברה נאלצה לבצע הנפקת מניות בזק ב–200 מיליון שקל לפי מחיר שהיה כרבע מההון העצמי של כלכלית — מהלך שהביא לדילול האחזקה של לאומי בכלכלית ל–13%.

בתחילת 2016, סאמיט של זוהר לוי, דוד פורר וגופים מוסדיים הזרימו 750 מיליון שקל לחברה, ומאז המניות ואיגרות החוב של כלכלית עלו בעשרות אחוזים. כלכלית נסחרת כיום לפי מחיר של 8.7 שקל למניה, המגלם לה שווי שוק של 2.32 מיליארד שקל.

לאומי לא חיכה להתאוששותה של כלכלית, והשלים בסוף מארס 2016 מכירה של כ–13% ממניותיה לסאמיט, פורר ואחרים במחיר של 6 שקלים למניה ובתמורה כוללת של 200 מיליון שקל בלבד — מחיר נמוך מאוד ביחס לפוטנציאל הגלום בנכסי החברה. לוי ניצל את זה כשמכר כחצי שנה לאחר מכן שני שליש מאחזקותיו, וסאמיט הרוויחה על הפוזיציה בכלכלית ירושלים 200 מיליון שקל.

בלאומי מקווים לקבל פיצוי נוסף מתביעה על 172 מיליון שקל שהגיש הבנק נגד קבוצת נקש ושותפיה בגין הנסיגה מרכישת כלכלית. עד כה לאומי גבה מפישמן את הסכום הגבוה ביותר במערכת הבנקאות — 600 מיליון שקל — באמצעות מימוש מניות כלכלית ירושלים, העיתון "גלובס" ונדל"ן פרטי שלו.

לאומי צפוי לסיים את עסקי האשראי עם פישמן עם הפסד של כמיליארד שקל.

בנק הפועלים: נזכר רק אחרי רשות המסים

בבנק הפועלים, רשימת המנהלים שהיו מעורבים בשלב זה או אחר בטיפול בחוב של פישמן היא ארוכה יותר מאשר בבנק לאומי — וחלק מהשמות המופיעים בה כבר מתו. רשימה זו כוללת בעיקר את שלמה נחמה (יו"ר לשעבר), דני דנקנר (יו"ר לשעבר), יאיר סרוסי (יו"ר לשעבר), עמירם סיון (מנכ"ל לשעבר), צבי זיו (מנכ"ל לשעבר), ציון קינן (מנכ"ל וראש החטיבה העסקית לשעבר), משה עמית (ראש החטיבה העסקית לשעבר) ושמעון גל (ראש החטיבה העסקית לשעבר). מי שמטפלים בתיק פישמן כיום הם המנכ"ל אריק פינטו וראש החטיבה העסקית יעקב אורבך.

החוב של פישמן לבנק הפועלים מוערך ב–1.8 מיליארד שקל, והוא ערב לו אישית. חלק ניכר מהחוב, 1.1 מיליארד שקל, נוצר בגין שורה של רכישות של מניות קבוצת ידיעות אחרונות (34%) וגם בעקבות הסתבכותו של פישמן עם ההשקעה בלירה הטורקית.

מי איפשר את המחדל היקר?

את הרכישות של מניות ידיעות אחרונות פישמן ביצע לפני כ–20 שנה מידי משפחת מוזס, לפי שווי גבוה מאוד של כ–700–800 מיליון דולר. בנק הפועלים מימן את רכישת המניות. במרוצת השנים, אף שקרן החוב לא נפרעה, הבנק לא ביצע מהלכים משמעותיים למכירת המניות — ששוויין ירד משמעותית.

בעקבות התמורות השליליות שחלו בענף התקשורת, השווי של המניות האלה ירד לכמה מאות מיליוני שקלים, כשמדובר במניות מיעוט בקבוצה שאינה מחלקת דיווידנדים, ומי ששולט בה ביד רמה הוא ארנון (נוני) מוזס, שלא ממהר למכור את מניותיו (24% מהון המניות ו–60% מקולות הצבעה בדירקטוריון).

עד כה, בבנק הפועלים לא סיפקו הסברים מדוע לא פעלו כדי לגרום לקבוצת ידיעות אחרונות לחלק דיווידנדים כדי להקטין את החוב, ואם אכן נעשו מהלכים למכירת המניות המשועבדות. כמו כן, הבנק לא פירט מה הוא מתכנן לעשות בתקופה הקרובה עם המניות האלה. הפועלים למעשה לא נקט שום אמצעים למימוש השעבודים.

למעשה, בעשור האחרון ובעיקר בתקופה שבה מנכ"ל הבנק היה קינן, לא נקט הפועלים — שהוא הבנק הגדול במערכת הבנקאות — בשום אמצעים אופרטיביים למימוש הביטחונות שניתנו לו על ידי פישמן, וגם לא למימוש הערבות האישית של פישמן. רק אחרי שבאוגוסט 2016 רשות המסים התחילה בהליכי פשיטת רגל נגד פישמן בגין חוב של 195 מיליון שקל כלפיה, התחיל הפועלים לבצע מימושים של חלק מהנכסים ששועבדו לו. גם ההמלצה של ההנהלה, ואימוצה על ידי הדירקטוריון בראשות עודד ערן, להתחיל בהליכי פשיטת רגל כנגד פישמן, נבעה יותר מהלחץ הציבורי ומדרישתה של בר לשקול גם שיקולי נראות ציבורית.

כך, עד כה הפועלים מימש נכסים המשועבדים לו כמו חברת הדלקים טן ונדל"ן פרטי ב–250 מיליון שקל. הפועלים עדיין מתמהמה במימוש מניות ידיעות אחרונות (34%), הום סנטר (90%) ונכסים נוספים.

הפועלים צפוי לסיים את עסקי האשראי עם פישמן עם הפסד של יותר ממיליארד שקל.

אחרים: חוב בשווי 10% מההון העצמי של אגוד

החוב המוערך של פישמן והחברות הפרטיות שלו כלפי בנק מזרחי טפחות, הבנק המנוהל על ידי אלדד פרשר, מוערך כיום ב–230 מיליון שקל, כשבמרבית השנים בעבר טיפל בחובותיו של פישמן המנכ"ל הקודם של הבנק, אלי יונס. מדובר בחוב שמגובה בערבות אישית של פישמן. למזרחי טפחות שעבוד על נדל"ן פרטי של פישמן ועל נכסים נוספים, כך שהוא צפוי לסיים את עסקי האשראי שלו עם פישמן עם נזקים קטנים של עד כמה עשרות מיליוני שקלים.

מי איפשר את המחדל היקר?

החוב של פישמן והחברות הפרטיות שלו כלפי בנק דיסקונט והחברה הבת שלו מרכנתיל דיסקונט מוערך כיום ב–280 מיליון שקל. מדובר בחוב שטופל וניתן בעבר בעיקר בתקופת ניהולו של גיורא עופר ואף קודם לכן, ובמקצת בתקופת ראובן שפיגל. לקבוצת דיסקונט שעבוד על חברת א.ט מפעלי קרור, נדל"ן פרטי ונכסים נוספים, כך שהוא צפוי לסיים את עסקי האשראי שלו עם פישמן עם נזקים קטנים של עד כמה עשרות מיליוני שקלים.

בנק אגוד, הבנק השישי בגודלו במערכת, חשוף לחובותיו האישיים של פישמן ב–270 מיליון שקל — סכום השקול ל–10% מהונו העצמי של אגוד. החובות האלה ניתנו במהלך כהונתם של ארבעה מנכ"לים: דוד גרנות, בני אושמן, דב קוטלר וחיים פרייליכמן.

הסכום כולל גם ערבות אישית לחוב של 55.6 מיליון שקל לדיילת לשעבר במטוסו הפרטי, אליזבטה פינצ'בסקי. עד כה, אגוד מימש מניות משועבדות לו בכלכלית ירושלים, בטן ובנדל"ן פרטי. אגוד צפוי לסיים את עסקי האשראי עם פישמן עם הפסד של יותר מ–200 מיליון שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם