ברודט: "אני לא רואה מודל שבו הצרכן ירוויח מהפרדת חברות כרטיסי האשראי"

יו"ר בנק לאומי התראיין למגזין הבנקאות, ואמר כי אינו מודאג מהעלייה בהפרשות הבנקים לאשראי הצרכני ■ הוא סבור כי "תמחור המשכנתאות כיום נכון יותר, והריביות עדיין נמוכות יחסית", ומתרעם: "לא יכול להיות שחברות ביטוח מציעות אשראי, ובנקים לא יכולים לשווק פוליסות"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד ברודט. "בשיווי המשקל החדש שנוצר בענף הדיור, אני לא רואה ירידות מחירים של עשרות אחוזים"
דוד ברודט. "בשיווי המשקל החדש שנוצר בענף הדיור, אני לא רואה ירידות מחירים של עשרות אחוזים"צילום: עופר וקנין

"בשנים האחרונות חל שינוי בתמהיל האשראי הבנקאי: ירידה באשראי ללווים גדולים ועלייה באשראי קמעוני, שעדיין נמצא ברמה נמוכה (בחלקו בתוצר) בהשוואה בינלאומית. העלייה בהפרשות האשראי הצרכני בבנקים אינה מדאיגה עדיין. עלייה גדולה יותר באשראי הצרכני מתחוללת בגופים החוץ־בנקאיים ובריבית גבוהה מזאת של הבנקים" — כך אומר דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי ונשיא איגוד הבנקים, בראיון שמתפרסם השבוע במגזין הבנקאות.

כשנשאל ברודט כיצד הדבר משתלב עם ההפרדה הצפויה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, בעקבות חוק שטרום שמטרתו להגדיל את האשראי הצרכני, הוא השיב: "זה לא סוד שחשבנו שהרפורמה לא לטובת הצרכן, ולא תביא לירידת מחירים לצרכן. אני חושש שיתברר כי חברות כרטיסי האשראי הקיימות, במבנה החדש שלהן, לא יציעו מערכת שירותים זולה יותר, אלא להפך. אני בא מבית הספר של משרד האוצר (ברודט שימש בעבר מנכ"ל האוצר, מ"ר), שבו נקודת המוצא היא הצרכן, ואני לא רואה מודל שבו הצרכן ירוויח מהשינוי הזה, מה עוד שמודל כזה גם לא קיים בעולם. רוב חברות כרטיסי האשראי בעולם קשורות לבנקים".

הראיון עם ברודט התקיים לפני שהבנקים, ובהם לאומי, דחו את הסדר החוב שגיבשו אליעזר פישמן ומשפחתו עם המנהל המיוחד על נכסיו, עו"ד יוסי בנקל. לאומי הוא הנושה השני בגודלו מקרב הבנקים, עם חשיפה של יותר ממיליארד שקל לחובותיו של פישמן, אך ברודט לא התייחס בראיון וגם לא אתמול לסוגיה זו.

באשר לירידה שחלה בחודשים האחרונים בנטילת המשכנתאות, הוא אמר כי "בענף המשכנתאות התבצע לפני כשנה וחצי שינוי בתמחור, מכיוון שרמת הריבית לא ביטאה את הסיכון. רמת התמחור נכונה בהרבה, וגם לאחר עליית הריביות הן עדיין נמוכות יחסית. התוצאה היא התמתנות של 10%–15% בביקוש, אבל עדיין לוקחים כל חודש משכנתאות ב–4–4.5 מיליארד שקל, וזה סכום לא מבוטל. המשכנתאות הן גם מקור מימון לבנייה עצמה".

בתשובה לשאלה אם הלווים לוקחים סיכון גדול מדי בנטילת משכנתאות, הוא השיב כי "הזוגות הצעירים כיום דורשים מאמץ גדול יותר מההורים שלהם במימון הרכישה. אני לא טוען שהמצב אופטימלי, אבל בשיווי המשקל החדש שנוצר בענף הדיור, אני לא רואה ירידות מחירים של עשרות אחוזים. לבנקים אין שום השפעה על המגמה. זו תוצאה של המגמה בשווקים. אנחנו חברה צומחת עם דמוגרפיה חיובית".

לגבי אפשרות של גידול בחובות בעייתיים במשכנתאות, הוא השיב בשלילה. "שיעור האבטלה נמוך, ורמת השכר, גם אם אינה מספקת בראיית המאקרו, עדיין מאפשרת לאנשים לשלם את המשכנתאות. בנוסף, שיעור הריבית לא גבוה", אמר.

"אין אפשרות להחליף את הבנקים"

ברודט נדרש בראיון לשינויים העתידיים שחלים בענף הבנקאות, ואמר כי "הבנקאות מתמודדת עם צורכי הלקוח החדש, שרוצה הרבה יותר טכנולוגיה ושירותים מקוונים. לכל בנק יש את האסטרטגיה שלו, אבל כולם יוצרים יותר שירותים דיגיטליים. האם זה יביא לסופם של הבנקים? בפירוש לא. זה ייצור ירידה חדה במספר הסניפים, אבל הבנק כמוסד שנותן אשראי לא ייעלם. מערכת הבנקאות בישראל מספקת למשק אשראי — צרכני, עסקי, לדיור ועוד — בכ–900 מיליארד שקל בשנה, שהם כשלושה רבעים מהתוצר. לצד הבנקים קיימת המערכת המוסדית, שמתחרה בנו עם עוד 400–500 מיליארד שקל".

במצב הזה, הסביר ברודט, "אין אפשרות להחליף את הבנקים, כי העסקים עדיין דורשים אשראי. ברור שיהיו לנו מתחרים, כולל מתוך המיזמים הטכנולוגיים והאחרים, וגם בנק לאומי השיק בנק אינטרנטי ללא סניפים — פפר. אבל זה עדיין בנק שצריך לשמור על הלימות הון, רזרבות וכל שאר הדברים שנדרשים מבנקים".

גורם נוסף שמשפיע על מערכת הבנקאות, לפי ברודט, הוא הצורך בהתייעלות. "הציבור רוצה לשלם כמה שפחות על השירותים הבנקאיים, וזה דוחף את הבנקים להתייעל. רואים את התהליך הזה בכל המערכת, ובלאומי אפילו בהיקף גדול יותר. התוצאה היא צמצום כוח האדם ב–5,000–6,000 עובדים בחמש השנים האחרונות. ההתייעלות גם תמכה בירידת העמלות בבנקים בכ–30% בשנים האחרונות".

ברודט התרעם ואמר כי "לא יכול להיות שחברות ביטוח יכולות להציע אשראי לציבור, ואנחנו לא יכולים להציע שיווק פוליסות במערכת הסניפים וההפצה שלנו. חוסר הסימטריה הזה לא נכון, ולא מפני שהוא פוגע בבנקים, אלא בגלל הפגיעה בציבור".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום