לקחתם משכנתא? כך תחסכו מאות שקלים בשנה

רכישת ביטוח למשכנתא מחוץ לבנק יכולה לחסוך מאות שקלים בשנה, אבל 70% מהלווים מבטחים דווקא בבנקים, ומכניסים להם 200 מיליון שקל בשנה

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יריד דירות
יריד דירות (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר) צילום: דודו בכר

המרוץ לדירה בישראל הוא הרבה מעבר לשאיפה לבעלות על קורת גג. מדובר בתפישת עולם חברתית, שכמעט מחייבת כל זוג צעיר לרכוש דירה, אפילו אם מצבו הכלכלי לא ממש מאפשר זאת. שוק המשכנתאות מגלגל סכומי עתק מדי שנה, ולפי בנק ישראל, ב–12 החודשים האחרונים ניטלו מהבנקים 91 אלף הלוואות משכנתא שהסתכמו ביותר מ–60 מיליארד שקל.

ולאיזו חברת ביטוח ביצועים חזקים במיוחד? להשוואת החברות בענף לחצו כאן

בשבוע שעבר הצגנו בטור זה נתונים מטרידים על היקף הפנסיה הצפויה למשק בית. המחקר של עדו קאליר מהקריה האקדמית אונו הראה כי תא משפחתי של העשירון השביעי, שלפני הגמלה נהנה משכר נטו ממוצע של 15.8 אלף שקל בחודש, יקבל רק 57% מהסכום עם היציאה לגמלה, כלומר כ–9,000 שקל. אדם בעשירון הרביעי, שמשתכר כ–9,700 שקל בחודש, יסתפק בגמלה של 6,200 שקל — 64% מהמשכורת האחרונה.

אחד הפתרונות של קאליר הוא משכנתא הפוכה שמחזירה כסף, הניתנת ללווים שכבר יש בבעלותם דירה (ללא שעבוד). אלה משעבדים אותה לטובת משכנתא, וכך מגדילים את ההכנסה החודשית. לוקחי המשכנתא ההפוכה למעשה חיים על חשבון הנכס. רבים מלווים אלה מעדיפים זאת על פני חלופות של מכירת הבית או נטילת הלוואות אחרות (גם בגלל הריבית ופרישת ההחזרים). מנקודת המבט של הבנק, השעבוד על הבית הוא הבטוחה שלו — בשוטף הוא מרוויח על כספי ההלוואה (הריבית היא הרווח של הבנק — גם אם היא לא משולמת, היא נצברת ונרשמת בספרי הבנק כרווח), ובנוסף, כשהלווה מחליט או בעת מוות, הדירה נמכרת והבנק מקבל את סכום ההלוואה בתוספת הריבית שנצברה. בעקבות האפשרויות האלה בשוק, השכר הנמוך שצפוי בפנסיה עשוי רק להגביר את הביקוש לדירות, מה שמתדלק את מחירי הדיור.

הבנקים, שהמשכנתאות הרגילות של זוגות צעירים תופסות משקל רב בתיק האשראי שלהם, מעוניינים לקבל את מלוא הביטחון בגינן. אמנם הדירה משועבדת לבנק עד תום פירעון ההלוואה, אבל זה עדיין לא מספיק — הוא מעוניין להבטיח כי אם קורה משהו ללווים, הוא יקבל את התמורה בכל זאת. לכן, הבנק דורש מהלווים שני ביטוחים שהוא המוטב בהם: ביטוח חיים וביטוח מבנה הדירה.

ביטוח מבנה מכסה את המעטפת של הבית, כולל ארונות קיר, שטיחים מקיר לקיר וכל דבר שמחובר למבנה. הוא אינו כולל גינה, למשל. מרבית ביטוחי המשכנתא אינם כוללים את תכולת הבית. ביטוח חיים משלם את יתרת המשכנתא במקרה מוות.

כמתואר

הבנקים הבחינו כי בביטוח יש כסף רב שרובו יורד ישירות לשורת הרווח, ומיהרו להקים סוכנויות ביטוח משלהם. כך, בעת החתימה על המשכנתא הם מוכרים לרוכשי דירות גם ביטוחי חיים ודירה. אמנם אין חובה לבצע את הביטוחים דווקא בבנק, אך בפועל נוטלי המשכנתאות לא ממש עושים סקר שוק ומשווים מחירים, ויותר מ–70% מהם רוכשים את הביטוחים דרך הבנק שממנו הם לוקחים את ההלוואה. והבנק, כמו כל סוכן ביטוח, דואג לגבות עמלה. נסביר כי הבנק לא באמת מבטח, אלא משמש סוכן של אחת מחברות הביטוח.

העיוות בשוק מחכה לתיקון כבר שש שנים

הכנסות הבנקים מעסקי הביטוח מגיעות ליותר מ–200 מיליון שקל בשנה. המוביל בתחום הוא מזרחי טפחות, עם הכנסות של 111 מיליון שקל ב–2016. אחריו נמצאים בנק לאומי (47 מיליון שקל) והפועלים (44 מיליון שקל). סכומים אלה תואמים את פלחי השוק בתחום המשכנתאות, שהגדול בהם הוא מזרחי טפחות, החולש על 38% ממנו.

קשה להעריך את גובה העמלה שהבנקים גוזרים, שכן מדובר בשני ביטוחים שונים (חיים ומבנה). לפי הערכות בשוק, מדובר בעמלה של 45%–50% מהפרמיה בשני הביטוחים יחד. ברוב המקרים הלווים כלל אינם מודעים לאפשרות רכישת הביטוח במקום אחר, שעשוי לחסוך להם אלפי שקלים בתקופת המשכנתא.

מאחר שמדובר בשוק גדול מאוד, הרי שאפילו ירידה חלקית בגובה העמלה, של 20% למשל, חוסכת לציבור 50 מיליון שקל בשנה. סכומים אלה לא נעלמו מהפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, וכבר ב–2011 התחילה הרשות לקדם רפורמה בתחום.

ברשות שוק ההון קבעו כי עמלת סוכן הביטוח, כמו הבנקים, בגין ביטוח מבנה תהיה 20% ממחזור הפרמיות לכל היותר, ועמלת ביטוח החיים תרד מ–40% ל–20%. ואולם בפועל התקנות לא יושמו. ב–2011 הגביל הפיקוח את העמלה על ביטוח המבנה בלבד, והבנקים מצדם פשוט העלו את העמלה על ביטוח החיים. כך למשל, העמלות שגבה מזרחי טפחות על ביטוחי החיים ב–2011 הסתכמו ב–30 מיליון שקל, ובשנה שאחריה הוכפלו פי שלושה לכ–90 מיליון שקל.

בהמשך הוסיף משרד האוצר את עמלת ההיקף, שלפיה הבנקים זכאים בשנה הראשונה של המשכנתא לקבל עמלה של 60% מפרמיות הביטוח. היא נגבית מהתשלום הראשון, ומדובר בסכום גדול, כך כשפורסים אותה על פני תקופת החיים של הפוליסה יוצא שהיא שוות ערך ל–10% מהעמלה המקורית. בשורה התחתונה, עמלת ההיקף גורמת לכך שהכנסות הבנקים מביטוחי משכנתא יציבים, ואילו נוטלי המשכנתאות ממשיכים לשלם עמלות דומות לאלה ששילמו עד 2011.

גם השנה לא לא נכנסו התקנות לתוקפן, והבנקים וסוכני הביטוח הם הנהנים העיקריים מכך. "זה הזוי, מיליוני שקלים מגיעים לבנקים בלי שום סיבה", אומר בכיר בתחום המשכנתאות. "מי שמשלם כרגיל את המחיר הוא הציבור, וזה מחיר שהוא לא חייב לשלם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום